דברים הנקנים באמירה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
מאין תקציר עריכה
שורה 18: שורה 18:
'''דבר שאינו ברשותו ודבר שלא בא לעולם''' נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם {{מקור|(זכייה ו-יז, וכן שו"ע חו"מ נא-א)}} לא נקנים באמירה, ולשיטה מקובצת {{מקור|(כתובות נה.)}} כן.
'''דבר שאינו ברשותו ודבר שלא בא לעולם''' נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם {{מקור|(זכייה ו-יז, וכן שו"ע חו"מ נא-א)}} לא נקנים באמירה, ולשיטה מקובצת {{מקור|(כתובות נה.)}} כן.


 
* [[קטגוריה:דיני ממונות]]
 
[[קטגוריה:דיני ממונות]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

גרסה מ־17:13, 4 באוגוסט 2008

הגדרה

אביו של החתן ואביה של הכלה אומרים זה לזה כמה יתנו לבניהם (הסוגיא בקידושין ט:).

מקור וטעם

במקורו נחלקו האם הוא מדאורייתא או מדרבנן (תורת הקניינים ח"א עמוד א).

בטעמו נחלקו הראשונים (מאירי קידושין ט: ד"ה זה):

  1. קניין בההיא הנאה שמתחתנים.
  1. תקנת חכמים (וכן כתב נודע ביהודה מהדורא קמא חו"מ כח).

הנכס

הנכסים הנקנים הם:

מטבע נקנה באמירה (ספר המקנה קונטרס אחרון לשו"ע נא-א).

דבר שאינו ברשותו ודבר שלא בא לעולם נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם (זכייה ו-יז, וכן שו"ע חו"מ נא-א) לא נקנים באמירה, ולשיטה מקובצת (כתובות נה.) כן.