דברים הנקנים באמירה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
 
(5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ההתחייבויות שמתחייבים ההורים בשידוכי בניהם, הרי הם חוב גמור בדיבור בלבד, בלי כל מעשה קניין.
==הגדרה==
'''אביו של החתן ואביה של הכלה אומרים זה לזה כמה יתנו לבניהם''' {{מקור|הסוגיא בקידושין ט:|כן}}'''.'''


למרות שכל התחייבות צריכה קניין, מכל מקום אם ישבו שני אנשים, והסכימו להשיא את ילדיהם זה לזה, וקבעו כמה יתן אבי החתן וכמה יתן אבי הכלה, ולאחר מכן עמדו הילדים ונישאו זה לזה - קנו מה שפסקו להם ההורים, למרות שלא נעשה כל קניין. הסיבה לכלל חריג זה היא, מפני שבאותה הנאה שהם מתחתנים זה עם זה הרי הם גומרים בדעתם להקנות זה לזה.
==מקור וטעם==
'''במקורו''' נחלקו האם הוא מדאורייתא או מדרבנן {{מקור|תורת הקניינים ח"א עמוד א|כן}}.


יש אומרים שהוא הדין להתחייבויות שמתחייבים החתן והכלה; ויש אומרים שהוא הדין אף להתחייבויות שמתחייבים קרובי החתן והכלה.
'''בטעמו''' נחלקו הראשונים {{מקור|מאירי קידושין ט: ד"ה זה|כן}}:


@ קניין בההיא הנאה שמתחתנים.


[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]
@ תקנת חכמים {{מקור|וכן כתב נודע ביהודה מהדורא קמא חו"מ כח|כן}}.
 
==הנכס==
'''הנכסים הנקנים הם''':
 
'''מטבע''' נקנה באמירה {{מקור|ספר המקנה קונטרס אחרון לשו"ע נא-א|כן}}.
 
'''דבר שאינו ברשותו ודבר שלא בא לעולם''' נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם {{מקור|זכייה ו-יז, וכן שו"ע חו"מ נא-א|כן}} לא נקנים באמירה, ולשיטה מקובצת {{מקור|בבלי:כתובות נה.|כן}} כן.
 
 
 
[[קטגוריה:דיני ממונות]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

גרסה אחרונה מ־12:45, 5 בספטמבר 2012

הגדרה[עריכה]

אביו של החתן ואביה של הכלה אומרים זה לזה כמה יתנו לבניהם (הסוגיא בקידושין ט:).

מקור וטעם[עריכה]

במקורו נחלקו האם הוא מדאורייתא או מדרבנן (תורת הקניינים ח"א עמוד א).

בטעמו נחלקו הראשונים (מאירי קידושין ט: ד"ה זה):

  1. קניין בההיא הנאה שמתחתנים.
  1. תקנת חכמים (וכן כתב נודע ביהודה מהדורא קמא חו"מ כח).

הנכס[עריכה]

הנכסים הנקנים הם:

מטבע נקנה באמירה (ספר המקנה קונטרס אחרון לשו"ע נא-א).

דבר שאינו ברשותו ודבר שלא בא לעולם נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם (זכייה ו-יז, וכן שו"ע חו"מ נא-א) לא נקנים באמירה, ולשיטה מקובצת (כתובות נה.) כן.