Difference between revisions of "דוד המלך"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
(→‎דוד המלך במקורות ארכאולוגיים: תבנית:דרושה הבהרה לפי איזה תִארוך הולכת החוקרת הנ"ל)
Line 28: Line 28:
 
על פי אחד הפירושים, פירוש השם "דוד" הוא "אהוב" - "דוֹד" השווה: "דוד" ב[[שיר השירים]], פירושו אוהב, או אהוב.
 
על פי אחד הפירושים, פירוש השם "דוד" הוא "אהוב" - "דוֹד" השווה: "דוד" ב[[שיר השירים]], פירושו אוהב, או אהוב.
  
==דוד המלך במקורות ארכאולוגיים==
+
==ארמון דוד המלך במקורות ארכאולוגיים==
  
 
לפני כמה עשורים, [[ביקורת המקרא|מבקרי המקרא]] רצו לפקפק על קיומו ההיסטורי של דוד המלך, בשל היעדר ממצאים ארכאולוגיים עליו. בשנת 1993 גילה הארכיאולוג פרופסור אברהם בירן מצבת-ניצחון מתקופת [[בית ראשון]], בשער של העיר העתיקה דן, שבה יש אזכור מפורש ל"'''בית-דוד'''" (הכתובת עוסקת בעיקר במלך "יהוֹרָם בֶּן אַחְאָב", שמוזכר במקרא, ב[[ספר מלכים ב']] <ref>פרק ג פסוק א</ref>, ומייחסת אותו למלכות בית דוד). ממצא זה שם קץ לספקנות.
 
לפני כמה עשורים, [[ביקורת המקרא|מבקרי המקרא]] רצו לפקפק על קיומו ההיסטורי של דוד המלך, בשל היעדר ממצאים ארכאולוגיים עליו. בשנת 1993 גילה הארכיאולוג פרופסור אברהם בירן מצבת-ניצחון מתקופת [[בית ראשון]], בשער של העיר העתיקה דן, שבה יש אזכור מפורש ל"'''בית-דוד'''" (הכתובת עוסקת בעיקר במלך "יהוֹרָם בֶּן אַחְאָב", שמוזכר במקרא, ב[[ספר מלכים ב']] <ref>פרק ג פסוק א</ref>, ומייחסת אותו למלכות בית דוד). ממצא זה שם קץ לספקנות.
  
 
בחפירות שהתסיימו באוגוסט 2005, משלחת הארכיאולוגים בראשות ד"ר אילת מזר חשפו מבנה ציבורי מונומנטאלי, אשר לפי מסקנתה של ד"ר מזר (שפרסמה בכתב העת Biblical Archaeology Review <ref>במאמר [http://www.bib-arch.org/e-features/king-davids-palace.asp Did I Find King David’s Palace?]</ref>), מדובר על ארמונו של דוד המלך.
 
בחפירות שהתסיימו באוגוסט 2005, משלחת הארכיאולוגים בראשות ד"ר אילת מזר חשפו מבנה ציבורי מונומנטאלי, אשר לפי מסקנתה של ד"ר מזר (שפרסמה בכתב העת Biblical Archaeology Review <ref>במאמר [http://www.bib-arch.org/e-features/king-davids-palace.asp Did I Find King David’s Palace?]</ref>), מדובר על ארמונו של דוד המלך.
מסקנתה מתבססת על מספר רב של נתונים, לדוגמא:  
+
מסקנתה מתבססת על מספר רב של נתונים, לדוגמא:
*תיארוך המבנה מתאים לתקופת דוד המלך.
+
*תיארוך המבנה מתאים לתקופת דוד המלך{{דרושה הבהרה}}.
 
*המיקום הגאוגרפי מתאים בדיוק למקום שבו היה אמור להיות הארמון. כבר בינואר 1997 ד"ר אילת מזר פירסמה מאמר<ref>בכתב העת Biblical Archaeology Review (גיליון ינואר- פברואר 1997</ref> על פי ניתוח המקראות להצביע על מיקום משוער לארמון המלך דוד, ואכן שם נערכו החפירות שהסתיימו ב-2005.
 
*המיקום הגאוגרפי מתאים בדיוק למקום שבו היה אמור להיות הארמון. כבר בינואר 1997 ד"ר אילת מזר פירסמה מאמר<ref>בכתב העת Biblical Archaeology Review (גיליון ינואר- פברואר 1997</ref> על פי ניתוח המקראות להצביע על מיקום משוער לארמון המלך דוד, ואכן שם נערכו החפירות שהסתיימו ב-2005.
 
*סגנון המבנה מצביע על כך שנבנה על ידי בנאים פיניקים ("צור"), והוא כפי שאכן מתואר במקרא<ref>שמואל ב פרק ה</ref>: וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צֹר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר וַיִּבְנוּ בַיִת לְדָוִד."
 
*סגנון המבנה מצביע על כך שנבנה על ידי בנאים פיניקים ("צור"), והוא כפי שאכן מתואר במקרא<ref>שמואל ב פרק ה</ref>: וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צֹר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר וַיִּבְנוּ בַיִת לְדָוִד."

Revision as of 22:35, 14 October 2012

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

דוד בן ישי (בערך 1040-970 לפנה"ס) היה מלכה השני של ממלכת ישראל המאוחדת ומייסדה של שושלת בית דוד, ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-400 שנה, עד חורבן הבית הראשון בשנת ג'של"ח.

תולדות חייו

לידתו

דוד נולד לאביו ישי. לפי המדרש הוא נולד מאם אחרת משאר אחיו והם חשדוהו בממזרות ולכן שלחוהו לרעות את הצאן.

נעוריו

משיחתו למלך

בנעוריו היה רועה את הצאן "וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי". כאשר נשלח שמואל למשוח מבני ישי בן שיחליף את מלכות שאול, לא הוצג דוד כלל לפניו, ורק לאחר שה' אמר שאינו רוצה אף אחד משאר בני ישי, שאל שמואל אותו אם יש עוד בן, ואז הובא דוד לפניו ממכלאות הצאן ונמשח.

הבאתו לפני שאול

לאחר שתקפה רוח רעה את שאול הובא דוד לנגן לפניו בכינור, לאחר שתואר לפניו כ"יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה וּנְבוֹן דָּבָר וְאִישׁ תֹּאַר וַה' עִמּוֹ".

הנצחון על גלית

הבריחה משאול

בגרותו

דמותו של דוד

התיאור התנ"כי, בספר שמואל, תחילת ספר מלכים א', ספר דברי הימים א' פרקים י"א-כ"ט, ומעט ממזמורי תהילים מייחס לדוד את איחודן של ממלכות יהודה וישראל וכיבוש חבלי ארץ נרחבים בצפון ארץ ישראל ובמערבה. לבנו ויורשו של דוד, שלמה, מיוחסים מפעלי בנייה נרחבים ובראשם בניין בית המקדש הראשון. דמותו ופועלו של דוד תפשה מקום חשוב במסורת היהודית. דוד מכונה במקרא "נְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב, כ"ג א'), והמסורת היהודית רואה בו את מחבר ספר תהילים. מקובל כי המשיח יהיה אדם מזרע דוד.

על פי אחד הפירושים, פירוש השם "דוד" הוא "אהוב" - "דוֹד" השווה: "דוד" בשיר השירים, פירושו אוהב, או אהוב.

ארמון דוד המלך במקורות ארכאולוגיים

לפני כמה עשורים, מבקרי המקרא רצו לפקפק על קיומו ההיסטורי של דוד המלך, בשל היעדר ממצאים ארכאולוגיים עליו. בשנת 1993 גילה הארכיאולוג פרופסור אברהם בירן מצבת-ניצחון מתקופת בית ראשון, בשער של העיר העתיקה דן, שבה יש אזכור מפורש ל"בית-דוד" (הכתובת עוסקת בעיקר במלך "יהוֹרָם בֶּן אַחְאָב", שמוזכר במקרא, בספר מלכים ב' [1], ומייחסת אותו למלכות בית דוד). ממצא זה שם קץ לספקנות.

בחפירות שהתסיימו באוגוסט 2005, משלחת הארכיאולוגים בראשות ד"ר אילת מזר חשפו מבנה ציבורי מונומנטאלי, אשר לפי מסקנתה של ד"ר מזר (שפרסמה בכתב העת Biblical Archaeology Review [2]), מדובר על ארמונו של דוד המלך. מסקנתה מתבססת על מספר רב של נתונים, לדוגמא:

  • תיארוך המבנה מתאים לתקופת דוד המלך[דרושה הבהרה].
  • המיקום הגאוגרפי מתאים בדיוק למקום שבו היה אמור להיות הארמון. כבר בינואר 1997 ד"ר אילת מזר פירסמה מאמר[3] על פי ניתוח המקראות להצביע על מיקום משוער לארמון המלך דוד, ואכן שם נערכו החפירות שהסתיימו ב-2005.
  • סגנון המבנה מצביע על כך שנבנה על ידי בנאים פיניקים ("צור"), והוא כפי שאכן מתואר במקרא[4]: וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צֹר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר וַיִּבְנוּ בַיִת לְדָוִד."
  • המבנה היה על גבי שטח מיושר (סלע אם) שלא הכיל בניה קודמת, ונבנה מחוץ לחומות העיר היבוסית, דבר שתואם לכוונותיו של דוד להרחיב את שטח העיר, כנאמר במקרא[5] וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה וַיִּקְרָא לָהּ עִיר דָּוִד.
  • לפי הממצאים, המבנה שנחשף היה בשימוש עד סוף תקופת בית ראשון (ועבר "שיפוץ" פעמיים), כך שאם המדובר הוא על ארמונו של דוד, הרי ששימש גם עוד ממלכי בית דוד ו/או מקורביהם. ואכן, בחפירות במבנה נתגלתה 'בולה' (פיסת חומר הנושאת טביעת חותם) שעליה מופיע שמו של "יהוכל בן שלמיהו בן שבי" בכתב עברי קדום. יהוכל בן שלמיהו שימש את מלך צדקיהו, כמבואר בספר ירמיהו[6]. וכמו כן, גילו שם בולה נוספת, עם השם "גדליהו בן פשחור", אשר גם הוא היה משרי ממלכת יהודה, כמובא בירמיהו[7].
  • בזמן שנבנה מבנה האבן הגדול, מתחם הר הבית המתנשא מעליו כיום, לא היה קיים. מכאן יוצא שמבנה האבן נבנה ככל הנראה במה שהיה אז פסגת ההר או סמוך מאוד אליו. נתון זה מתאים לתיאור המקראי שלאחר הכתרת דוד בירושלים מתקבצים הפלשתים בעמק רפאים ודוד יורד אל המצודה. כך מסתבר שארמונו היה במיקום הגבוה בסביבה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • הרב יהושע בכרך אהבת דוד ויהונתן.
  • הרב יצחק קופמן, אהבת דוד ויהונתן, מתוך דגל ירושלים, בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים חלק ו', עמ' 235-242.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. פרק ג פסוק א
  2. במאמר Did I Find King David’s Palace?
  3. בכתב העת Biblical Archaeology Review (גיליון ינואר- פברואר 1997
  4. שמואל ב פרק ה
  5. שמואל ב פרק ה
  6. פרק לז, ג
  7. פרק לח פסוק א
הקודם:
שמואל
מעתיקי השמועה הבא:
אחיה השילוני