רבי דונש בן לברט

מתוך ויקישיבה
(הופנה מהדף דונש בן לברט)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שער ספר שירי דונש בן לברט

רבי דונש בן לברט הלוי היה מגדולי הפייטנים והדקדקנים היהודיים בימי הביניים.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בשנת ד'תר"פ בפס במרוקו לאביו לברט, כפי הנראה ממוצא מרוקאי. משפחתו היתה מיוחסת (היו שכתבו כי הוא מיוחס לרב סעדיה גאון ורב נסים גאון, אולם כפי הנראה אין זה נכון), כפי שמציין תלמידו רבי יהודה בן ששת.

למד בנעוריו בישיבת סורא מפי רב סעדיה גאון אותו מחשיב לרבו. בצעירותו עבר לפאס שבמרוקו.

בפיוטיו, היה המשורר העברי הראשון שהשתמש בחריזה וב"משקל המידות", אותם הכניס לשירה העברית בהשפעת השירה הערבית. דבר זה עורר את התנגדותו של רבי מנחם בן סרוק, והמחלוקת ביניהם נמשכה שנים רבות, גם בקרב תלמידיהם. אמנם, לצד ביקורתו, הוא משבח את בן סרוק.

היה מקורב לרבי חסדאי אבן שפרוט מקורודבה, מחשובי יהדות ספרד.

כתב פיוטים רבים, מהם נכנסו לסידור התפילה ולזמירות השבת. המפורסם שבשיריו הוא הפיוט "דרור יקרא" המושר בכל קהילות ישראל בסעודת שבת.

כתב ספר השגות ל"מחברת" של מנחם בן סרוק, ובו כמאתיים השגות. כמו כן, כתב שיר ביקורת "חדורש החכמות". השגותיו מתייחסות לשני עניינים: פירושי מילים ושורשים.

שיטת החריזה והמשקל שהכניס לשירה התקבלה בקרב המשוררים, ורוב הפייטנים שבאו אחריו אימצו אותה.

תקופת חייו של רבי דונש בן לברט על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

אישיותו[עריכה]

" דונש היה באופיו אישיות מורכבת ובעלת תכונות רבות ושונות. בעל רוח יוצרת חדשות, בע אומץ ועוד, חריף ושנון ומכול לקרב, יודע לעקוץ ולהשפיל בלעגי לשונו. עם זאת, ידע גם לרומם ולהדר ולמצוא חן בעיני אנשים ולהיות נכנע ושפל לאדון הכל. היה רך לעניים וקשה לחברים. מכבד תורה וחכמה ומזלזל בתענוגות היין. אוהב אמת ונותן נפשו עליה" ( הרב גרשום הרפנס, "עידן הראשונים" עמ' 35).