https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA&feed=atom&action=historyדיני ממונות - היסטוריית גרסאות2024-03-29T13:30:54Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.39.6https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA&diff=63039&oldid=prevטישיו: יצרתי בויקיפדיה2012-08-19T04:05:00Z<p>יצרתי בויקיפדיה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>ב[[הלכה]], '''דיני ממונות''' הם תחום נרחב בו עוסקת בעיקר [[פרשת משפטים]] שב[[ספר שמות]], וה[[מסכת]]ות [[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]] ב[[משנה]] וב[[תלמוד]]. דינים אלו הם מורכבים ומקיפים כמות גדולה של תחומים; יחסי [[שותפות (הלכה)|שותפות]] ושכנות, יחסי [[מזיק וניזק]], הלכות [[:קטגוריה:משפט עברי: קניינים|קניינים]], [[גזל]] ועוד. בהלכה כמה מושגים ייחודיים למשפט העברי בתחום דיני הממונות, כגון [[מיגו]], [[גרמא בנזיקין]], חלוקה קטגורית של מזיקים ל[[ארבעה אבות נזיקין]] ואחרים.<br />
<br />
==ההתייחסות לדיני ממונות==<br />
דיני המשפט העברי ניתנו עוד קודם [[מעמד הר סיני]], וכבר בחניית בני ישראל ב"מרה" לימד אותם משה רבינו את דיני המשפט העברי. גם על [[גוי]] מוטלת החובה לעסוק בדיני ממונות (אך לא בהכרח לפי חוקי התורה), וזו היא אחת מ[[שבע מצוות בני נח]]{{הערה|סנהדרין נו א}}. לדיני הממונות מוקדש כבוד מיוחד בתלמוד, עד שאמרו {{ציטוטון|אמר [[רבי ישמעאל]]: הרוצה שיחכים - יעסוק בדיני ממונות, שאין לך מקצוע בתורה יותר מהן, והן כמעיין הנובע"}}{{הערה|ב"ב קע"ה ע"א}}. <br />
<br />
חלק הארי של המשפט העברי הוא ההתייחסות לדיני ממונות, כפי שהם נידונים בבתי הדין העבריים. במשפט העברי ההתייחסות לתביעה מכל סוג שהיא נידונת בכבוד ראש, ובהלכה נפסק כי {{ציטוטון|דין פרוטה כדין מאה}}, כלומר אין כל הבדל בהתייחסות ההלכתית לתביעה של פרוטה לבין פרוטה של סכום גדול, ואין להקדים בדין התורה את אחד מהשניים. בניגוד להלכה רגילה, שאדם שואל את ה[[רב]] לידיעת הלכה למעשה, ובו הוא רשאי לשאול אדם אחר המוסמך לפסוק ואינו חייב לפנות לבית הדין, הרי שבדיני ממונות על בית דין הפוסק להיות בן הרכב של שלושה דיינים{{הערה|משנה המובאת בסנהדרין ד א}}, אלא שנחלקו החכמים בדין זה, יש שסברו שמדובר בדין מהתורה, וקיימת דעה שמדובר ב[[תקנת חכמים]] שתיקנו שיצטרכו שלושה דיינים, שאז אין חשש שמא הדיין [[עם הארץ]], שהרי השניים האחרים בוחנים את דין התורה{{הערה|סנהדרין ג א}}. כמו כן, בניגוד לאיסורים בהם [[עד אחד נאמן באיסורין|עד אחד נאמן]], הרי שבדיני ממונות נצרכים שני עדים. <br />
<br />
התחום היחיד לו מעניקה התורה חומרא יתירה מדיני ממונות, הם דיני נפשות, שבהם ההגבלות רבות וחמורות לאין ספור{{הערה|ראה בארוכה בפרק הרביעי של [[מסכת סנהדרין]]}}. כמו כן, חלק מהחילוקים שבין דיני נפשות לדיני ממונות אינם מהתורה אלא מ[[תקנת חכמים]], כך למשל מהתורה כדי לקבל את עדות העדים יש צורך ב[[דרישה וחקירה]], אלא שתיקנו חז"ל שאין צורך בדרישה וחקירה כדי שלא ימנעו אנשים מלהלוות זה לזה.<br />
<br />
==דיני אדם ודיני שמים==<br />
ההלכה מחלקת בין שני הבטים של דיני ממונות, האחד '''דיני אדם''' - זו ההתייחסות לחיובי הממונות במשפט העברי, והשני '''דיני שמים'''. גם בין שני [[גדר (ביטוי הלכתי)|גדרים]] ברורים אלו, ישנם גדרי אמצע, והם "תרעומות" ו"[[מי שפרע]]". <br />
<br />
המחייב העיקרי בדיני אדם הוא סברת ה"{{מונחון|ממוני גבך|ממוני נמצא אצלך}}. דינים המסתעפים מסברה הגיונית זו היו תקפים במשפט העברי גם ללא כל רמז בתורה לדינים אלו, והם המחייב בכל דיני ההלוואות, גזילות, גניבות ודומיהם. שונים מכך הם דיני הנזיקין, שבהם אדם ניזק על ידי אדם אחר, אך ממונו אינו קיים אצל המזיק כמובן, אלא אבד מהעולם. דינים אלו נתחדשו על ידי התורה למרות שאינם נלמדים מסברת "ממוני גבך", ולכן הם מוגדרים כ[[חידוש]]{{הערה|תוס' בכתובות נו א}}.<br />
<br />
לעומת זאת, קיימים גם דינים רבים שבהם אין המשפט העברי כופה על האדם לשלם, והם נזקים שנהיו על ידי "גרמא". כך למשל, אדם המבעית את חברו באמצע הלילה וגרם לו נזק נפשי, אינו חייב תשלום על הצער, אך הוא חייב בדיני שמים. דינים אלו הם חיוב של ממש, וקיימות דעות שעד שאינו משלם את הסכום המוטל עליו מדיני שמים, פסול המחויב ל[[עדות]]{{הערה|1=ראו בארוכה [http://www.etzion.org.il/vbm/archive/yomyom/d/d43.php כאן], ובערך [[חייב בדיני שמים]].}}.<br />
<br />
לעתים, קובע המשפט העברי כי יש על האדם התחייבות מוסרית לקיים את חובותיו, למרות שלא ניתן לכפות עליו, ואם לא - יש לצד השני תביעת "תרעומות"{{הערה|1=ראו אודות תביעה זו [http://www.etzion.org.il/vbm/archive/yomyom/d/d52.php "דין תרעומת בפועלים" באתר בית המדרש הווירטואלי]}} כך למשל אדם שסיכם עם אדם אחר על עסקה, והוא סמך על כך והלווה [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] לשם כך, אך הלה ביטל את העסקה.{{מקור|בבלי בבא מציעא מט א}} כך גם, אדם שמנע רווח מאדם אחר{{מקור|בבא מציעא עו ב}}. במקרים חמורים יותר, קבעו חז"ל כי האדם צפוי לקבל על כך עונש, וישנה דעה שאף [[קללה|מקללים אותו]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[שניים אוחזים בטלית]]<br />
* [[ארבעה אבות נזיקין]]<br />
* [[גזל]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.daat.ac.il/chazal/maamar.asp?id=84 הרוצה להחכים יעסוק בדיני ממונות] הרב יצחק בלאו<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:דיני ממונות]]</div>טישיו