דף יומי

הדף היומי הוא סדר לימוד בעל אופי קהילתי ללימוד מאורגן ושיטתי של התלמוד הבבלי, כשהקצב הוא כשמו - דף אחד ליום, לצורת לימוד זו שותפים מאות אלפי יהודים בכל תפוצות תבל. בתהליך זה הש"ס כולו נלמד במשך כשבע שנים ומחצה, וסיומו נחגג באירועים המוניים וקהילתיים בכל רחבי תבל.

היסטוריה

רעיון הדף היומי הוכרז על ידי מחוללו מהר"ם שפירא מלובלין, לאחר שנועץ בגדולי הדור דאז, החפץ חיים, וה'אמרי אמת' מגור, והם הביעו את תמיכתם וברכתם. החפץ חיים היה מכנה את מהר"ם שפירא "רב הדף היומי".

ההכרזה הייתה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכינוס של תנועת אגודת ישראל, והרעיון התקבל בהתלהבות. הוחלט להתחיל את הלימוד בראש השנה, א' תשרי תרפ"ד. היה חשש גדול להתחיל ליישם את תוכנית "הדף היומי" (מגודל המחויבות לרציפות בלימוד), עד שהאדמו"ר של חסידות גור הרב אברהם מרדכי אלתר אמר באותו ראש השנה: "אני הולך ללמוד דף יומי", דבר ששכנע את חסידיו הרבים ואחריהם את שאר הציבור

סיום המחזור האחד-עשר היה ב-כ' באדר א' תשס"ה. לימוד המחזור ה-12 החל למחרת, כ"א באדר א' תשס"ה, והוא עתיד להסתיים בי"ד במנחם אב תשע"ב. ממחזקי לימוד הדף היומי בציבור הכללי בימינו נובע מארגון "מאורות הדף היומי" מיזם מבית מדרש סוכטשוב המספק חוברות עזר, שיעורים ועלונים שבועיים. בציבור תלמידי הישיבות נובע החיזוק מאיגוד "דרשו".

מגידי השיעור מונחים על ידי הרבנים (במאורות הדף היומי זה הרב חיים דוד קובלסקי) כיצד להעביר את השיעור בצורה מעניינת. "מאורות הדף היומי" מוציאים גם גמרות חדשות לכל מסכת בהם איורים צבעוניים (כמו במסכת עירובין), לימוד הלכה יומי ועוד. האיורים שהוצאו במהדורת "מאורות הדף היומי" מופיעים על פי רוב גם בספר נפרד - "המאור המבואר". עם תחילת המחזור ה12 של הדף היומי הוחלט במאורות הדף היומי להוסיף ללימוד הדף היומי 2 הלכות למעשה העוסקות בנושא הדף.

עם זאת, ישנם כאלו שהתנגדו לשיטת לימוד זו, אחת הטענות שנשמעה היא, כי לימוד מעין זה גורם לכך שיהודים רבים מסתפקים בשעת לימוד זו וזונחים את לימוד ההלכה. טענה נוספת היא, כי לימוד של שעה ביום ללא חזרה על הנלמד, אינה מספקת זאת בהסתמך על הפתגם החז"לי: "כל הלומד ואינו חוזר, כזורע ואינו קוצר. אולם, קהילות שונות נמנעו מלימוד הדף היומי, גם מחמת זיקת הרעיון לאגודת ישראל, ביניהן ניתן לציין את חסידות סאטמר, חב"ד, מונקאטש ואחרות. בחסידות תולדות אברהם יצחק הוחל בשנת ה'תש"ס על פי קריאתו של האדמו"ר רבי שמואל יעקב קאהן במתכונת לימודית הנקראת "דף הקהילה", בה נלמד דף ליום במשך חמישה ימים בשבוע כשימי שישי ושבת מיועדים לחזרה על הנלמד במהלך השבוע החולף. כשנה וחצי לאחר מכן החל סדר לימוד דומה בחסידות תולדות אהרן של עמוד יומי, כלומר לימוד עמוד גמרא ולא דף שלם. בחסידות סאטמר הנהיג לא מכבר האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים מתכונת לימוד הזהה ל"דף הקהילה".

יתרונות וחסרונות

בלימוד הדף היומי ישנן כמה מעלות:

• לימוד דף ליום יוצר מסגרת מחייבת ללימוד הדף, שהרי אם לא למדת הרי אתה בפיגור אחרי הקצב העולמי.

המסגרת גם יוצרת חיוב ללמוד בכל יום ויום, ובכך הלומד אינו מפסיד את החיוב לקביעת עיתים לתורה מידי יום.

• ריבוי הלומדים את הדף יוצר מספר רב ומגוון של שיעורים בדף היומי לכל הרמות והגילאים.

העובדה שבכל ריכוז יהודי יש קבוצות שלומדות את הדף היומי, נותנת אפשרות להשתתף בשיעור בכל מקום שתגיע.

• לימוד בקצב זה יוצר את העובדה שלאחר כשבע וחצי שנים זוכה הלומד לסיים את כל התלמוד בבלי שהוא מיסודות התורה שבעל פה.

לעומת זאת, ישנם כמה חסרונות בלימוד זה:

• מכיוון שבכל יום נלמד דף וההתקדמות אינה פוסקת, רוב הלומדים אינם מקדישים זמן לחזור על לימודם ולא זוכרים את מה שלמדו.
• הזמן הקצר המוקדש ללימוד הדף (כשעה בדרך כלל), גורם לכך שהדף לא נלמד בעיון והעמקה כפי הצורך.

בגלל חסרונות אלו, לא נתקבל לימוד הדף היומי בקרב הלומדים במשך כל היום, שכן הם מעדיפים להשקיע יותר בהבנת הדברים וידיעתם. לעומת זאת בקרב הציבור העובד, ישנו קהל רב שלומד את הדף היומי, כיון שהוא נותן מסגרת מעולה לקביעת עיתים לתורה מידי יום. הפתרונות לחסרונות אלו מתקיימות במסגרות של "כוללי ש"ס" בהם נלמד הדף היומי כל היום כך שמתאפשרת העמקה וחזרה על הנלמד.

בין החסרונות הפחות מודגשים הוא העובדה שמי שמסיים מסלול הדף היומי לא מסיים את כל הש"ס וזה מכיוון שכ - 43% מהש"ס מורכב רק ממשנה (לדוגמה, מכל מסכתות סדר זרעים במשנה רק על מסכת ברכות יש תלמוד בבלי) הדבר הובא לשאלת המייסד רבי מאיר שפירא אשר הודה שיש בעיה בדבר אך מכיוון שבאותו זמן לא היה סידור אחיד בדפים למשניות שאין עליהם גמרא לא היה ניתן לעשות לוח שיכלול את המשניות הללו, כיום יש לימוד של משנה יומית, אולם מה גם שהרעיון רק התחיל והיה תקוה שלפחות לידיעת התלמוד הבבלי תהיה מסגרת. בימינו גם בעיה זו נפתרה (אם כי הדבר פחות מפורסם) על ידי מסגרת של לימוד משנה אחת ליום חמשה ימים בשבוע (ללא ימי שישי ושבת) רק על המשניות שאין עליהן גמרא. במסלול כזה מסיימים את כל המשניות הללו במקביל לסיום הדף היומי. ובמכון "דרשו" המקיים מבחנים חודשיים על הדף היומי, אכן בוחנים גם על המשניות הללו (20 בחודש).