הסכם יששכר וזבולון: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
===דעת הרמב"ם=== | ===דעת הרמב"ם=== | ||
ה[[רמב"ם]] התנגד באופן עקרוני להסכם כמו שמתואר בגמרא, בו התלמיד החכם מסתמך על הציבור לפרנסתו. כך, ב[[פירוש המשנה לרמב"ם|פירושו על המשנה]], הוא כותב: | ה[[רמב"ם]] התנגד באופן עקרוני להסכם כמו שמתואר בגמרא, בו התלמיד החכם מסתמך על הציבור לפרנסתו. כך, ב[[פירוש המשנה לרמב"ם|פירושו על המשנה]], הוא כותב: | ||
{{ציטוט| | {{ציטוט|"...וכבר שמעתים, הניפתים, נתלים באומרם: 'הרוצה להנות יהנה כאלישע, ושלא להנות אל יהנה כשמואל הרמתי'. וזה אינו דומה לזה כלל, ואמנם זה אצלי סילוף ממי שמביא ראיה ממנו, הואיל והוא מבואר ואין בו מקום לטעות. כי אלישע לא היה מקבל ממון מבני אדם, כל שכן שלא היה מטיל עליהם ומחייבם בחוקים, חלילה לה' מזה, ואמנם היה מקבל הכיבוד בלבד...ואמנם הדבר אשר התירתו התורה לתלמידי חכמים הוא, שיתנו ממון לאדם, יעשה להם סחורה בו בבחירתו, אם ירצה - ועושה זה יש לו שכר על כך, וזה הוא מטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים - ושתמכר סחורתם תחילה למה שיימכר..."}} {{מקור|(פירוש הרמב"ם על מסכת אבות פרק ד' משנה ו')}} | ||
כנראה, הרמב"ם הבין את ההבדל בין התיאור של שלושת הזוגות באגדת הגמרא כהבדל עקרוני במהות ההסכם עצמו; שבנא הציע להלל אחיו כך "תא נערוב וליפלוג"- בא נשתתף ונתחלק, כלומר בתמורה לחלק מכספו של שבנא, הלל צריך לתת חלק מזכויותיו. לעומת זאת, ניתן להבין את היחסים בין שני הזוגות הראשונים כהושטת עזרה ללא תמורה. לפי הבנה זו, הלל סירב מפני שעסקה זו היא בלתי אפשרית למעשה, מפני שאדם לא מוסמך לחלק חלקים מ[[עולם הבא|העולם הבא]]. | כנראה, הרמב"ם הבין את ההבדל בין התיאור של שלושת הזוגות באגדת הגמרא כהבדל עקרוני במהות ההסכם עצמו; שבנא הציע להלל אחיו כך "תא נערוב וליפלוג"- בא נשתתף ונתחלק, כלומר בתמורה לחלק מכספו של שבנא, הלל צריך לתת חלק מזכויותיו. לעומת זאת, ניתן להבין את היחסים בין שני הזוגות הראשונים כהושטת עזרה ללא תמורה. לפי הבנה זו, הלל סירב מפני שעסקה זו היא בלתי אפשרית למעשה, מפני שאדם לא מוסמך לחלק חלקים מ[[עולם הבא|העולם הבא]]. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
===דעת ר' יוסף קארו=== | ===דעת ר' יוסף קארו=== | ||
לעומת הרמב"ם, ר' [[יוסף קארו]] התיר לבצע התניה כזו. כך בספר ה[[הלכה]] המקיף שכתב, ה[[שולחן ערוך]] הוא כותב: | לעומת הרמב"ם, ר' [[יוסף קארו]] התיר לבצע התניה כזו. כך בספר ה[[הלכה]] המקיף שכתב, ה[[שולחן ערוך]] הוא כותב: | ||
{{ציטוט| | {{ציטוט|"כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה ...חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה, ומי שאי אפשר לו ללמוד מפני שאינו יודע כלל ללמוד או מפני הטרדות שיש לו יספיק לאחרים הלומדים | ||
הרמ"א מוסיף וכותב ותחשב לו כאילו לומד בעצמו, ויכול אדם להתנות עם חבירו שהוא יעסוק בתורה והוא ימציא לו פרנסה, ויחלוק עמו בשכר| | הרמ"א מוסיף וכותב ותחשב לו כאילו לומד בעצמו, ויכול אדם להתנות עם חבירו שהוא יעסוק בתורה והוא ימציא לו פרנסה, ויחלוק עמו בשכר."}} {{מקור|(יורה דעה רמ"ו סעיף א)}} | ||
ר' יוסף קארו הבין מדברי הגמרא שאכן בין ר' שמעון לעזריה וכן בין ר' יוחנן לבית הנשיא נערכו הסכמי ממון תמורת זכויות, ולפי עדות הגמרא - הדבר מותר. סירובו של הלל מעיד רק שאין ההסכם תואם את [[מידת חסידות|מידת החסידות]] הגבוהה שבה נהג. | ר' יוסף קארו הבין מדברי הגמרא שאכן בין ר' שמעון לעזריה וכן בין ר' יוחנן לבית הנשיא נערכו הסכמי ממון תמורת זכויות, ולפי עדות הגמרא - הדבר מותר. סירובו של הלל מעיד רק שאין ההסכם תואם את [[מידת חסידות|מידת החסידות]] הגבוהה שבה נהג. | ||
גרסה מ־00:29, 21 במרץ 2010
|
|
הסכם יששכר וזבולון הוא הסכם שותפות בין אדם בעל יכולת כלכלית לתלמיד חכם עני. העשיר תומך בתלמיד החכם ומספק לו את צרכיו הגשמיים ובתמורה נחשב לשותף בתורה שהתלמיד החכם לומד, ושכר המצווה מתחלק ביניהם. לפי השקפת חוגים מסוימים ההסכם הוא הבסיס למוסד הישיבה והאברכים שבדרך כלל מתקיימים על ידי תרומות של נדיבים.
מקורות המושג
ההסכם קרוי על שם יששכר וזבולון בני יעקב ומקורו במדרש על פסוק בספר דברים, בברכת משה רבינו לשבטי ישראל לפני מותו: "שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך" [1]. המדרש מסביר כי שני השבטים הללו נתברכו ביחד משום שלאחר הכניסה לארץ ישראל, שבט זבולון התפרנס ממסחר ימי ותמך בשבט יששכר שישב ולמד תורה.
|
זבולן לחוף ימים ישכון, הרי זבולן קדם ליששכר שכן מייחסן "יששכר זבולן", ולמה כן? אלא שהיה זבולן עוסק בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה, וזבולן בא ומאכילו לפיכך קדמו |
|
| – בראשית רבה פרשה צט ד"ה ט | ||
במדרש מופיעה גם דעה שונה לגבי אופי היחסים בין השבטים: "יששכר כונס וזבולון מביא באניות ומוכר ומביא לו כל צרכו" [2]. דברים דומים מובאים גם בילקוט שמעוני: " "שמח זבולון בצאתך" מלמד שהיה זבולון סרסור לאחיו, והיה לוקח מאחיו ומוכר לכנענים, ומן הכנענים ומוכר לאחיו, "ויששכר באהליך" מלמד ששבטו של יששכר משתבח שנאמר: "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים" [3].
מקור אחר למבנה דומה של שותפות מופיע בתלמוד הבבלי במסכת סוטה: "מאי 'בוז יבוזו לו' [4]? אמר עולא: לא כשמעון אחי עזריה ולא כר' יוחנן דבי נשיאה, אלא כהלל ושבנא; דכי אתא רב דימי אמר: הלל ושבנא אחי הוו, הלל עסק בתורה, שבנא עבד עיסקא, לסוף א"ל: תא נערוב וליפלוג, יצתה בת קול ואמרה: 'אם יתן איש את כל הון ביתו' וגו'" [5]. תרגום: "מה פירוש 'בוז יבוזו לו'? אמר עולא: לא כמו הצמדים שמעון ועזריה או יוחנן ובית הנשיא, אלא כמו הלל הזקן ושבנא; שכאשר הגיע רב דימי (מארץ ישראל לבבל) אמר (ממסורת שהביא עימו): הלל ושבנא אחים היו, הלל עסק בתורה, שבנא עבד בעסקים, לבסוף אמר שבנא להלל: בא נתערבב (נעשה שותפות) ונתפלג (נחלוק בכסף ובזכויות), יצאה בת קול ואמרה: 'אם יתן איש את כל הון ביתו' (באהבה בוז יבוזו לו)." הגמרא מתארת שני הסכמים שיצאו לפועל - בין ר' שמעון ועזריה אחיו ובין ר' יוחנן והנשיא - והסכם אחד שכשל - בין הלל הזקן ושבנא אחיו. הסכם זה, האחרון, לא יצא לפועל עקב סירובו של הלל לקבל את עזרתו של שבנא. הגמרא דורשת את הפסוק משיר השירים: "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ" כדי להסביר את סירובו של הלל לתת מחצית מזכויותיו בתורה תמורת כלכלתו.
מחלוקת הרמב"ם ור' יוסף קארו
החל מתקופת הגאונים, "הסכם ישככר וזבולון" שימש יסוד ההנמקה לבסיס הכלכלי של מעמד תלמידי החכמים שלא היו בעלי תפקיד רשמי.
דעת הרמב"ם
הרמב"ם התנגד באופן עקרוני להסכם כמו שמתואר בגמרא, בו התלמיד החכם מסתמך על הציבור לפרנסתו. כך, בפירושו על המשנה, הוא כותב:
| {{{תוכן}}} | ||
(פירוש הרמב"ם על מסכת אבות פרק ד' משנה ו')
כנראה, הרמב"ם הבין את ההבדל בין התיאור של שלושת הזוגות באגדת הגמרא כהבדל עקרוני במהות ההסכם עצמו; שבנא הציע להלל אחיו כך "תא נערוב וליפלוג"- בא נשתתף ונתחלק, כלומר בתמורה לחלק מכספו של שבנא, הלל צריך לתת חלק מזכויותיו. לעומת זאת, ניתן להבין את היחסים בין שני הזוגות הראשונים כהושטת עזרה ללא תמורה. לפי הבנה זו, הלל סירב מפני שעסקה זו היא בלתי אפשרית למעשה, מפני שאדם לא מוסמך לחלק חלקים מהעולם הבא.
דעת ר' יוסף קארו
לעומת הרמב"ם, ר' יוסף קארו התיר לבצע התניה כזו. כך בספר ההלכה המקיף שכתב, השולחן ערוך הוא כותב:
| {{{תוכן}}} | ||
(יורה דעה רמ"ו סעיף א)
ר' יוסף קארו הבין מדברי הגמרא שאכן בין ר' שמעון לעזריה וכן בין ר' יוחנן לבית הנשיא נערכו הסכמי ממון תמורת זכויות, ולפי עדות הגמרא - הדבר מותר. סירובו של הלל מעיד רק שאין ההסכם תואם את מידת החסידות הגבוהה שבה נהג.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ דברים לג, יח
- ↑ בראשית רבה פרשה צ"ט ד"ה ט'
- ↑ ילקוש שמעוני, פרשת וזאת-הברכה, רמז תתק"ס
- ↑ שיר השירים ח', ז'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף כ"א עמוד א'