הספד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה)
שורה 1: שורה 1:
דברי קינה על [[מת]] והזכרת שבחיו ומעשיו הטובים.
צער נפשי פונה לעומת הפסדים [[מילון הראי"ה:רוחניים|רוחניים]] [ע"א ג ב י].
החובה לספר בשבח הנפטר ולהתבונן על גודל האבידה [מ"ש שלו].
השמעת דברים הפועלים על האדם לשום לבו על תכלית החיים, באופן כזה שיהיה הרושם נעשה עליו יפה להישיר את דרכי חייו גם הוא [עפ"י מ"ר 395 (קבצ' א עא)].
◊ מבטא הגרעון וההעדרה [עפ"י ע"ר א קצא].
=== הספד לחכם===
מתן ההכרה והחשיבות האמיתית לערכו הגנוז של אוצר הטוב אשר בנפש החכם [עפ"י ע"א ד יג ז].
ע' במדור מוות ועניינו. יקרא דחיי. ושם, יקרא דשכבי. ע' במדור זה, מספד. ושם, תענית. ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, התעצלות בהספדו של חכם.


 
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:מצוות הלכות מנהגים וטעמיהן|הס]]
 
מצוה לספוד למת. המספיד מבטא את הצער והכאב על האבידה שאירעה בפטירתו של המת המוטל בפניהם, מעריך את דמותו, מספר בשבחו ומזכיר את מעשיו הטובים.
 
 
 
ההספד נערך בעת הוצאת המיטה מהבית או מבית הלוויות; ליד בית הכנסת, בו נהג המנוח להתפלל; בפתח בית העלמין; ליד הקבר עצמו.
 
 
 
ישנם ימים וזמנים במשך השנה שאין מספידים בהם, כגון: [[שבת|שבתות]] ו[[יום טוב|ימים טובים]], [[חול המועד]], [[ראש חודש|ראשי חודשים]], [[חנוכה]], [[פורים]] ועוד.
 
 
 
[[קטגוריה:אבילות]]
 
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

גרסה מ־14:11, 26 באוגוסט 2012

צער נפשי פונה לעומת הפסדים רוחניים [ע"א ג ב י]. החובה לספר בשבח הנפטר ולהתבונן על גודל האבידה [מ"ש שלו]. השמעת דברים הפועלים על האדם לשום לבו על תכלית החיים, באופן כזה שיהיה הרושם נעשה עליו יפה להישיר את דרכי חייו גם הוא [עפ"י מ"ר 395 (קבצ' א עא)]. ◊ מבטא הגרעון וההעדרה [עפ"י ע"ר א קצא].

הספד לחכם

מתן ההכרה והחשיבות האמיתית לערכו הגנוז של אוצר הטוב אשר בנפש החכם [עפ"י ע"א ד יג ז]. ע' במדור מוות ועניינו. יקרא דחיי. ושם, יקרא דשכבי. ע' במדור זה, מספד. ושם, תענית. ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, התעצלות בהספדו של חכם.