העברת ארבע אמות ברשות הרבים: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורה''' - ל[[הווא אמינא]] של ה[[גמרא]] הוא מכך שבמלאכת [[המשכן]] היו זורקים את מחטיהם זה לזה, ולמסקנת ה[[גמרא]] הוא מ[[הלכה למשה מסיני]] {{מקור|(בבלי:שבת צו:)}}. אמנם [[רש"י]] {{מקור|(שבת ח. ד"ה רחבה)}} הביא את | '''מקורה''' - ל[[הווא אמינא]] של ה[[גמרא]] הוא מכך שבמלאכת [[המשכן]] היו זורקים את מחטיהם זה לזה, ולמסקנת ה[[גמרא]] הוא מ[[הלכה למשה מסיני]] {{מקור|(בבלי:שבת צו:)}}. אמנם [[רש"י]] {{מקור|(שבת ח. ד"ה רחבה)}} הביא את ה[[הו"א]] {{מקור|(וגליון הש"ס שם נשאר עליו בצ"ע)}}. | ||
'''בטעמה''' חקרו האחרונים האם היא מדין מוציא מרשות לרשות, שארבע אמות היא רשותו של האדם וכאשר מעביר ארבע אמות מוציא מרשותו, או שהיא איסור נפרד {{מקור|(אפיקי ים ח"ב לז ד"ה אולם: ר"ן ורמב"ם - מדין מוציא, רש"י - דין נפרד)}}. | '''בטעמה''' חקרו האחרונים האם היא מדין מוציא מרשות לרשות, שארבע אמות היא רשותו של האדם וכאשר מעביר ארבע אמות מוציא מרשותו, או שהיא איסור נפרד {{מקור|(אפיקי ים ח"ב לז ד"ה אולם: ר"ן ורמב"ם - מדין מוציא, רש"י - דין נפרד)}}. | ||
גרסה מ־13:03, 2 באוגוסט 2009
|
|
הגדרה
אסור להעביר בשבת חפץ מרחק של ארבע אמות בתוך רשות הרבים (הסוגיא בשבת צו:).
מקור וטעם
מקורה - להווא אמינא של הגמרא הוא מכך שבמלאכת המשכן היו זורקים את מחטיהם זה לזה, ולמסקנת הגמרא הוא מהלכה למשה מסיני (בבלי:שבת צו:). אמנם רש"י (שבת ח. ד"ה רחבה) הביא את ההו"א (וגליון הש"ס שם נשאר עליו בצ"ע).
בטעמה חקרו האחרונים האם היא מדין מוציא מרשות לרשות, שארבע אמות היא רשותו של האדם וכאשר מעביר ארבע אמות מוציא מרשותו, או שהיא איסור נפרד (אפיקי ים ח"ב לז ד"ה אולם: ר"ן ורמב"ם - מדין מוציא, רש"י - דין נפרד).
ונפק"מ למעביר פחות מארבע אמות: אם היא הוצאה מרשותו א"כ בפחות מארבע אמות עדיין לא הוציא מרשותו כלל ואין בו איסור חצי שיעור מדאורייתא, אך אם היא איסור נפרד א"כ ארבע אמות הוא שיעור כשאר השיעורים (כזית וכו') והמעביר פחות מארבע אמות עובר באיסור חצי שיעור (עיון בלומדות י: רש"י - יש איסור חצי שיעור, מאירי - אין).
במהותה חקרו האם המלאכה היא כל מעשה ההעברה, או רק העקירה וההנחה (המידות לחקר ההלכה ד-ט בשם הגר"ח מבריסק: כל המעשה).{{מקור|