הפטרה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
קטע בנביא שקוראים לאחר הקריאה בתורה בשבתות ובימים טובים (וכן בתענית במנחה ובתשעה באב).
קריאה בנביאים מעניין פרשת השבוע או מעניינא דיומא אחר קריאת התורה בשבתות, בימים טובים, ביום הכיפורים ובתשעה באב, ויש אומרים אף בשאר תעניות במנחה.


== הפטרות מיוחדות ==
אף על פי שמנהג קריאת ההפטרה כבר נזכר במשנה {{מקור|(מגילה כא, א)}} ובתלמוד, אין אנו מוצאים במקורות האלה שום טעם לתקנה זו.


ההפטרה עוסקת על פי רוב בנושא הקשור לפרשה, חוץ ממקרים מיוחדים בהם ההפטרה היא "מעניינא דיומא" - כמו 4 ההפטרות דחודש [[אדר]] - [[שקלים]], [[זכור]], [[פרה]] ו[[החודש]]. ב[[שבת הגדול]] (השבת שלפני פסח) מפטירין ב"וערבה לה'", שמסימת ב"הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא וכו'". במקרה והשבת חלה ב[[ראש חודש]] מפטירים ב"השמים כסאי", וכן במקרה שהשבת חלה בערב ראש חודש שאז מפטירין ב"מחר חודש". בשלושת השבועות מפטירין הפטרות של 3 דפורענותא שסימנים דש"ח היינו "דברי ירמיהו", "שמעו דבר ה'" ו"[[חזון]]". לאחריהן מפטירין ב-7 דנחמתא מספר [[ישעיהו]] שסימנם נו"ע ארק"ש, שהן:  "נחמו נחמו", "ותאמר ציון", "עניה סוערה", "אנכי אנכי", "רני עקרה", "קומי אורי", "שוש אשיש". לאחריהן מפטירין ב"דרשו ה' בהמצאו" - ב[[צום גדליה]] (כבכל הצומות) וב[[שבת תשובה]] ב"שובה ישראל". בתעניות במנחה מפטירין "דרשו ה' בהמצאו". ב[[ט' באב]] ב[[שחרית]] מפטירין ב"אסוף אסיפם" בניגון איכה.
בספר אבודרהם {{מקור|(סדר שחרית של שבת)}} מובא כי טעם התקנה הוא, לפי שגזרו על ישראל שלא יקראו בתורה, משום כך קראו בנביאים מעניין הפרשה, וגם אחר שבטלה הגזירה לא בטל המנהג. לדעת רבנו תם {{מקור|(הובאו דבריו בספר "המכריע" סימן לא)}}, קריאת ההפטרה היא מתקנת עזרא.
{| border='1'
|+  סיכום הפטרות מיוחדות
! התאריך !!  ההפטרה!!  המקור
|-
|שבת ר"ח || "השמים כסאי" || ישעיה ס"ו
|-
|שבת ער"ח || "מחר חודש" || שמואל א כ'
|-
|שקלים || "בן שבע שנים" || מלכים ב (י"א)י"ב
|-
|זכור (ובשבת דפורים משולש) || "פקדתי את אשר עשה עמלק" || שמואל א ט"ו
|-
|פרה || "בן אדם" || יחזקאל ל"ו
|-
|החודש || "בראשון באחד לחודש" || יחזקאל מ"ה
|-
|שבת הגדול || "וערבה לה'" || מלאכי ג'
|-
|תשעה באב (שחרית) || "אסוף אסיפם" || ירמיהו ח'
|-
|תענית ציבור (מנחה) || "דרשו ה' בהמצאו" || ישעיהו נ"ה
|}
כשיש 2 פרשיות מחוברות מפטירין בהפטרת הפרשה השניה, מלבד ב[[אחרי מות]]-[[קדושים]], שיש חילוקי מנהגים בהפטרתה.


== מועדים ==
לפני ההפטרה מברכים ברכה אחת: "הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת והצדק", ולאחריה מברכים ארבע ברכות: "האל הנאמן בכל דבריו", "משמח ציון בבניה", "מגן דוד" ו"מקדש השבת" {{מקור|( - בהתאם לכל חג ומאורע)}}.
בהפטרות המועדים מדובר בדרך כלל מעין החג.
{| border='1'
|+ הפטרות מועדים
! החג !! ההפטרה !! מקור
|-
|יו"ט ראשון - פסח || "עשה לך חרבות צורים"|| יהושע (ג') ה' - ו'
|-
|יו"ט שני (חו"ל) - פסח || "ויצו המלך" || מלכים א כ"ג
|-
|שבת חוהמ"פ || חזון העצמות היבשות || יחזקאל (ל"ו) ל"ז
|-
|ז' של פסח || "ויבר דוד" || שמואל ב כ"ב
|-
|ח' של פסח (חו"ל), יום העצמאות || "עוד היום בנוב" || ישעיה י' י"ב
|-
|שבועות || מעשה מרכבה || יחזקאל א' ג'
|-
|יו"ט שני שבועות (חו"ל) || "תפילה לחבקוק" || חבקוק (ב') ג'
|-
|א' דר"ה || "ויהי איש אחד" || שמואל א א' ב'
|-
|ב' דר"ה || "כה אמר ה'" || ירמיה ל"א
|-
|יו"כ (שחרית) || "סולו סולו" || ישעיה נ"ז
|-
|יו"כ (מנחה) || יונה || כל ספר יונה
|-
|יו"ט ראשון סוכות || "הנה יום בא" || זכריה י"ד
|-
|יו"ט שני (חו"ל) סוכות || "ויקהלו" || מלכים א ח'
|-
|שבת חוהמ"ס || גוג ומגוג || יחזקאל ל"ח
|-
|שמחת תורה || "ויהי אחרי מות משה" || יהושע א'
|-
|שמיני עצרת (חו"ל) || "ויהי ככלות שלמה" || מלכים א ח'
|-
|שבת חנוכה || נרות דזכריה - "רוני ושמחי" || זכריה ד'
|-
|(שבת שניה דחנוכה)|| נרות דשלמה - "ויעש חירום" || מלכים א ז'
|}


== סדר הקריאה ==
לפני ההפטרה מברך במפטיר בא"י אמ"ה אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים. וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בא"י הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ. וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וְהַצֶּדֶק:


לאחר ההפטרה מברך 3 ברכות: "הא-ל הנאמן", "משמח ציון בבניה", "מגן דוד", ובשבת ויו"ט מוסיף ברכת "על התורה ועל העבודה ועל הנביאים" וחותם בקידוש היום.
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]
 
את ההפטרה עצמה יש לקרוא מספר. מנהג אחד הוא לקרוא מספר הפטרות שבו כתובות כדין על קלף כל ההפטרות. יש קוראים מספר שלם של נביא את ההפטרה. ברוב בתי הכנסת קוראים את ההפטרה מתנ"ך מודפס. יש בתי כנסת שנוהגים שכל אחד ואחד קורא לעצמו לאחר ברכת המפטיר מתוך חומש שלו, אך ברוב בתי הכנסת רק המפטיר (או הקורא) קוראים והשאר שותקים ושומעים.
 
אין קוראים בהפטרה בלא מניין. אם אין קריאה בתורה לא מפטירין בנביא. בכל מקרה מותר לקרוא את ההפטרה בלי ברכות.
[[קטגוריה: פרשת השבוע]]

גרסה מ־17:25, 23 בדצמבר 2008

קריאה בנביאים מעניין פרשת השבוע או מעניינא דיומא אחר קריאת התורה בשבתות, בימים טובים, ביום הכיפורים ובתשעה באב, ויש אומרים אף בשאר תעניות במנחה.

אף על פי שמנהג קריאת ההפטרה כבר נזכר במשנה (מגילה כא, א) ובתלמוד, אין אנו מוצאים במקורות האלה שום טעם לתקנה זו.

בספר אבודרהם (סדר שחרית של שבת) מובא כי טעם התקנה הוא, לפי שגזרו על ישראל שלא יקראו בתורה, משום כך קראו בנביאים מעניין הפרשה, וגם אחר שבטלה הגזירה לא בטל המנהג. לדעת רבנו תם (הובאו דבריו בספר "המכריע" סימן לא), קריאת ההפטרה היא מתקנת עזרא.

לפני ההפטרה מברכים ברכה אחת: "הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת והצדק", ולאחריה מברכים ארבע ברכות: "האל הנאמן בכל דבריו", "משמח ציון בבניה", "מגן דוד" ו"מקדש השבת" ( - בהתאם לכל חג ומאורע).

אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=הפטרה&oldid=18523"