הצופן התנכ"י: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 31: שורה 31:
נערכה בדיקת דילוג אותיות ע"י מחשב גם בספרים שאינם התנ"ך (ובכללם ב"ברית החדשה"), ובהם לא נמצאו גילויים בעלי משמעות כפי שבתנ"ך. כמובן בכל ספר ניתן למצוא כמה מילים ע"י דילוג, עפ"י הסטטיסטיקה, אבל לא '''צירוף''' רב של מילים ארוכות שמעבירות מסר ברור '''שקשור לנושא של הטקסט''', זו תופעה שמצויה רק בתנ"ך<ref> [http://torah-codes.com/codes_mavo.htm מאמר עם הסבר קצר], מאתר "קודים בתורה"</ref>.
נערכה בדיקת דילוג אותיות ע"י מחשב גם בספרים שאינם התנ"ך (ובכללם ב"ברית החדשה"), ובהם לא נמצאו גילויים בעלי משמעות כפי שבתנ"ך. כמובן בכל ספר ניתן למצוא כמה מילים ע"י דילוג, עפ"י הסטטיסטיקה, אבל לא '''צירוף''' רב של מילים ארוכות שמעבירות מסר ברור '''שקשור לנושא של הטקסט''', זו תופעה שמצויה רק בתנ"ך<ref> [http://torah-codes.com/codes_mavo.htm מאמר עם הסבר קצר], מאתר "קודים בתורה"</ref>.


[[תמונה:tzofenvikishiva.jpg|left|thumb|250px| צופן העוסק ב"ויקישיבה". המקור:ויקישיתוף]]
[[תמונה:tzofenvikishiva.jpg|left|thumb|250px| צופן העוסק ב"ויקישיבה"]]


כדוגמא, ניתן לבחון את הצופן העוסק ב"ויקישיבה". הופעת התיבה "ויקישיבה" באופן '''מקרי''' בספר עם כמות אותיות כמו החומש, היא אכן עובדה נדירה (מפאת כמות האותיות), אבל אפשרית. ואולם הופעת המילה "ויקישיבה" ליד המילה "מחשב" וליד המילה "מידע" כאשר כל שלושת התיבות הללו מופיעות בדילוג אותיות כמעט זהה, זו עובדה כמעט בלתי אפשרית מבחינה סטטיסטית. המסקנה ההכי קרוב להגיון היא, שהיתה כאן הצפנה מכוונת ממחבר הספר (הבורא). ובפרט שממצא זה היא דוגמא אחת מתוך כמה מאות דוגמאות דומות בספר התורה, כך שגם אם נאמר שהתופעה היא מקרית באופן נקודתי ביחס לממצא מסויים, רחוק מאוד הוא לפרש את התופעה הכללית של מציאת ממצאים רבים כל כך כולם בספר התנ"ך.
כדוגמא, ניתן לבחון את הצופן העוסק ב"ויקישיבה". הופעת התיבה "ויקישיבה" באופן '''מקרי''' בספר עם כמות אותיות כמו החומש, היא אכן עובדה נדירה (מפאת כמות האותיות), אבל אפשרית. ואולם הופעת המילה "ויקישיבה" ליד המילה "מחשב" וליד המילה "מידע" כאשר כל שלושת התיבות הללו מופיעות בדילוג אותיות כמעט זהה, זו עובדה כמעט בלתי אפשרית מבחינה סטטיסטית. המסקנה ההכי קרוב להגיון היא, שהיתה כאן הצפנה מכוונת ממחבר הספר (הבורא). ובפרט שממצא זה היא דוגמא אחת מתוך כמה מאות דוגמאות דומות בספר התורה, כך שגם אם נאמר שהתופעה היא מקרית באופן נקודתי ביחס לממצא מסויים, רחוק מאוד הוא לפרש את התופעה הכללית של מציאת ממצאים רבים כל כך כולם בספר התנ"ך.

גרסה מ־19:29, 18 בפברואר 2014

יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: סגנון לא אנציקלופדי. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הצופן התנכ"י הינה שיטה לגילוי מסרים הצפונים בתנ"ך, על ידי דילוגי אותיות במרחקים קבועים.

סקירה כללית

יש הטוענים כי מסרים רבים מוסתרים (רמוזים) בתורה בדרכים שונים, כגון ראשי תיבות וסופי תיבות וגימטריות ודילוג אותיות. מסרים שמתגלים ע"י דילוג אותיות, ידועים כיום תחת השם "הצופן התנכ"י".

על ידי דילוגי אותיות במספר קבוע, בפסוקי התנ"ך, ניתן לגלות מסרים (תיבות או משפטים שלמים) שטמונים בתוך הפסוקים, באופן שתיבות אלו מעבירים מסר מובן, שפעמים רבות מתאימים בדווקא לפסוקים שבו מופיעים.

בעידן המחשבים, התאפשר יותר לחפש אחר רמזים אלו, ופותחו תוכנות מיוחדות לכך.

רקע היסטורי, מקורות לשיטה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

עובדה זו היתה ידוע כבר לקדמונים, ובזוהר הקדוש[1] כבר מצינו השימוש בדילוגים לגילוי סודות הטמונים בתנ"ך.

רבינו בחיי בבראשית [2] כבר דיבר על מילה מוצפנת בתורה ע"י דילוג של 42 אותיות. ומוסיף וכותב: "והמשכיל יבין, יוכל להבחין, כי אין זה דרך מקרה". עכ"ל. וראה גם בספר הברית (נדפס בתקנ"ז)[3], שג"כ מזכיר את הצופן בדילוג אותיות, וכתב שם שהביא זאת "למען דעת שאין דבר למעלה ממעלת תורתינו הקדושה, עד שכוללת ורומזת לכל הדברים הנזכרים ונעשים בכל העולמות כולם, וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא." עכ"ל.

המקובל רבי משה קורדובירו ז"ל כתב בספרו פרדס רימונים[4]: "ידיעת סודות תורתנו הקדושה הוא ע"י הצירופים והגימטריאות והתמורות וראשי תיבות וסופי תיבות ותוכי תיבות וראשי פסוקים וסופי פסוקים ודילוג אותיות וצירוף אותיות. ועניינים אלו נשגבים ונעלמים וסודם נשגב ואין בנו כח להשיגם לרוב העלמם כי יתחלפו עפ"י דרכים אלו לאין סוף ולאין תכלית ועל זה נאמר ארוכה מארץ מידה." עכ"ל.

הרב מאיר מאזוז בספר ארים נסי[5] כותב שגם על זה התכוין הרמב"ן[6] במה שכתב "כי כל יקר וכל פלא, כל סוד עמוק וכל חכמה מפוארה, כמוס עמו (כלומר בתורה) באוצרה, ברמז בדיבור בכתיבה ובאמירה".

הרב זלמן נחמיה גולדברג בהסכמתו לספר והכל אמת[7] כותב שהצפנים בתנ"ך שנתגלו ע"י המחשב, הם ראיה מוכחת שתורה מן השמים.

מבחן הסטטיסטיקה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה. בקצרה: מוצגים רק חלק קטן מהנתונים; אין איזון בהצגת המחלוקת המדעית.

בשנת 1994 פורסם בכתב-העת המדעי "סטטיסטיקל סיינס" (Statistical Science) מאמר בשם "רצף אותיות במרחק שווה בספר בראשית" (Equidistant Letter Sequences in the Book of Genesis), שנכתב ע"י שלושה מדענים: ד"ר דורון ויצטום (דוקטור לפיזיקה בהשכלתו), המתמטיקאי פרופ' אליהו ריפס, וד"ר יואב רוזנברג. המאמר הוכיח בדרכי מחקר מדעי, שלא יתכן שתופעה זו תתקבל באופן אקראי, כך שבהכרח שהתנ"ך הוא ספר אלוקי ("תורה מן השמים"). מטבע הדברים רבים ניסו לערער על המחקר, ובין המערערים נמנים פרופ' ישראל אומן ופרופ' הלל פרוסטנברג, שפירסמו מאמרים שונים בנושא. ואולם מאוחר יותר, דברי המערערים הופרכו‏[8].

נערכה בדיקת דילוג אותיות ע"י מחשב גם בספרים שאינם התנ"ך (ובכללם ב"ברית החדשה"), ובהם לא נמצאו גילויים בעלי משמעות כפי שבתנ"ך. כמובן בכל ספר ניתן למצוא כמה מילים ע"י דילוג, עפ"י הסטטיסטיקה, אבל לא צירוף רב של מילים ארוכות שמעבירות מסר ברור שקשור לנושא של הטקסט, זו תופעה שמצויה רק בתנ"ך[9].

צופן העוסק ב"ויקישיבה"

כדוגמא, ניתן לבחון את הצופן העוסק ב"ויקישיבה". הופעת התיבה "ויקישיבה" באופן מקרי בספר עם כמות אותיות כמו החומש, היא אכן עובדה נדירה (מפאת כמות האותיות), אבל אפשרית. ואולם הופעת המילה "ויקישיבה" ליד המילה "מחשב" וליד המילה "מידע" כאשר כל שלושת התיבות הללו מופיעות בדילוג אותיות כמעט זהה, זו עובדה כמעט בלתי אפשרית מבחינה סטטיסטית. המסקנה ההכי קרוב להגיון היא, שהיתה כאן הצפנה מכוונת ממחבר הספר (הבורא). ובפרט שממצא זה היא דוגמא אחת מתוך כמה מאות דוגמאות דומות בספר התורה, כך שגם אם נאמר שהתופעה היא מקרית באופן נקודתי ביחס לממצא מסויים, רחוק מאוד הוא לפרש את התופעה הכללית של מציאת ממצאים רבים כל כך כולם בספר התנ"ך.

יש לציין שנעשו ניסיונות החוזרות ונשנות למצוא ממצאים כאלו בספרים אחרים שאינם ספר התנ"ך, ואולם הממצאים היו רק בהתאם לצפוי סטטיסטית ולא מעבר לכך.

דוגמאות לצפני התנ"ך

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה
צופן בדילוג 7 המצביע על הקשר שבין עם ישראל ליום השבת

דוגמא פשוטה להמחשה, הוא הצופן שמבטא את הקשר המיוחד שבין השבת לעם ישראל (וכפי שמצאנו במדרש[10] שחז"ל מגדירים את ישראל כהיותם ה"בן-זוג" של השבת, כלומר קיים קשר יסודי מאוד בין ישראל לשבת, ויש בכל זה עומק רב[11]). בפסוקים של "יום השישי" (פסוקים הנאמרים בקידוש של ליל שבת) אם סופרים כל 7 אותיות (מספר שמסמל את השבת) מתקבלת תיבת "ישראל".

משמעות מספר הדילוג

גם המספר של הדילוג יש בו משמעות למסר שבנידון. מרבית הצפנים המרשימים בתנ"ך, מתקבלים בדילוג 49 ובדילוג 50. המספר 49 עפ"י תורה הסוד מסמל "מתוך המימד הגשמי" (הוא המקביל למספר 7), והמספר 50 מסמל "מעל המימד הגשמי" (הוא המקביל למספר 8).

גילוי עתידות

בתנ"ך רמוזים גם מקרים עתידיים. כדוגמא לכך יש לציין, שד"ר מייקל דרוזנין גילה (ע"י דילוג אותיות) את הרצח של ראש הממשלה יצחק רבין, עוד לפני שנרצח, והספיק להזהיר (באמצעות המשורר חיים גורי) את ראש הממשלה על כך שנה לפני האירוע[12].

לקריאה נוספת

  • הרב חיים מיכאל דב וייסמנדל, תורת חמ"ד, נ.י. תשי"ח
  • ד"ר דורון ויצטום, המימד הנוסף,
  • ד"ר דורון ויצטום, צופן בראשית
  • הרב שמואל יניב, צפונות במקרא, שלושה כרכים
  • הרב שמואל יניב, רמז בפרדס ושפות נסתרות בתורה
  • ד"ר אלכס רוטנברג (מהאוניברסיטה העברית), והכל אמת
  • ד"ר משה כץ, באותיותיה ניתנה תורה
  • ד"ר גיל טבעון, האמת שבצופן התורה"
  • פרופ' רוברט הארליק, דילוגי תורה וישראל היום
  • חוברת שערי אמונה
  • ט. וכסלר, צפונות במסורת ישראל
  • הרב מ. ארן, נפלאות מתורתך
  • מ. דרוזנין, הצופן התנכ"י
  • "ניצוצות" ניסן תשמ"ה עמ' 4-15.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. כן ביאר הגר"א בביאורו לתיקנו הזוהר (דף ח ע"ב בדפוס עם ביאור הגר"א).
  2. פ"ב סוף פסוק ב, עמוד כג (במהדורת מוסד הרב קוק) ד"ה ויש.
  3. מאמר ד פרק יד
  4. דף סח ע"א
  5. על יבמות, עמוד 74
  6. בהקדמתו לפירוש התורה
  7. מאת הרב אלקסנדר רוטנברג.
  8. מאמר אודות טענת המערערים והפרכתם.
  9. מאמר עם הסבר קצר, מאתר "קודים בתורה"
  10. בראשית רבה יא מ.
  11. הסבר על הקשר שבין ישראל לשבת, ניתן לראות כאן
  12. ספר "The Bible Code", למייקל דרוזנין.