הראשון לציון

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הראשון לציון הוא תואר שמקורו בפסוק: "ראשון לציון הִנֵה הִנָם ולירושלים מְבֵַר אֶתֵן" (ישעיהו מ"א, כ"ז) ומשמש עד היום כתארו של הרב הראשי הספרדי בישראל.

תחילת השימוש בו היהה עוד מאה ה-17, עת ניתן התואר לרבם של יהודי ירושלים. כאמור, בשנת 1842 , עם מינויו של הרב חיים אברהם גאגין לחכם באשי אוחדו תפקידי החכם באשי עם תפקידי ה"ראשון לציון".

מזמן קום המדינה משמש הראשון לציון גם כהרב הראשי הספרדי מטעם הרבנות הראשית.

רשימת הראשונים לציון

הרב חיים אברהם גאגין

הרב משה יהודה פראנקו, יום פטירתו : א טבת.

הרב יהודה נבון, יום פטירתו: כג כסלו.

הרב שלמה משה סוזין, יום פטירתו: כח כסלו.

הרב רפאל מאיר פניז'ל, יום פטירתו : יד טבת.

הרב יעקב שאול אלישר

הרב יעקב מאיר

הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל

הרב יצחק נסים, שימש עד שנת תשל"ד.

הרב עובדיה יוסף שימש בין השנים תשל"ד-תשמ"ד.

הרב מרדכי אליהו שימש בין השנים תשמ"ד-תשנ"ד.

הרב אליהו בקשי דורון שימש בין השנים תשנ"ד-תשס"ד.

הרב שלמה משה עמאר התחיל לשמש בשנת תשס"ד.