הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, מגדולי הדור, מבחירי ראשי הישיבות, מנהיג הציבור הליטאי לאחר פטירת הרב יוסף שלום אלישיב.
תולדות חייו
הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן נולד בשנת תרע"ד בעיר בריסק, להוריו נח צבי וגיטל פייגל. הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן (מכונה גם הגראי"ל; נולד בשנת תרע"ד, 1914) הוא ראש ישיבת פוניבז' לצעירים לשעבר, ראש כולל פוניבז' וראש ישיבת ארחות תורה. מאז פטירת הרב יוסף שלום אלישיב הוא נחשב למנהיג הבולט של הציבור החרדי-ליטאי. תוכן עניינים [הסתרה] 1 ביוגרפיה 2 השקפתו ופועלו 3 משפחתו 4 ספריו 5 קישורים חיצוניים 6 הערות שוליים ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בבריסק (אז באימפריה הרוסית, כיום בבלארוס), לגיטל ונח צבי שטיינמן, שהיה שמש בית כנסת. בצעירותו למד בישיבת תורת חסד בבריסק. היה מקורב לבן עירו רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק ולבניו. בקיץ 1938 נסע ללמוד בישיבת 'עץ חיים' במונטרה שבשווייץ, כדי שלא להתגייס לצבא הפולני[1]. בהמשך שימש שם כר"מ והמשיך בתפקידו גם לאחר מלחמת העולם השנייה. בתקופת שהותו בשווייץ נישא לתמר לבית קורנפלד. בשנת תש"ו (1946) עלה לארץ ישראל והתיישב בבני ברק. בתחילת דרכו לא רצה לשמש כמחנך, למרות נסיונו בשווייץ, ועסק לפרנסתו בתחום היהלומים. למד בבית מדרש לתורת ארץ ישראל בפתח תקווה. כעבור זמן מונה בהמלצת החזון איש לראש ישיבת חפץ חיים בכפר סבא. לאחר מכן מונה על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן, שוב בהמלצתו של החזון איש, לראשות ישיבת פוניבז' לצעירים ולראש כולל פוניבז'. כיום הוא מכהן גם כראש ישיבות ארחות תורה וגאון יעקב בבני ברק ורינה של תורה בכרמיאל. לאחר הקמת דגל התורה, בשנת תשמ"ט (1988), נקרא על ידי הרב שך לכהן במועצת גדולי התורה של דגל התורה. בשנות ה-90 הפך לגורם משפיע בציבור החרדי הן בהנהגה ציבורית והן בנושאי חינוך וישיבות. לאחר פטירת הרב שך, בשנת תשס"ב (2001), הוכר כמנהיג בציבור הליטאי, לצידו של הרב אלישיב. בשנת תשע"א הוביל הרב שטיינמן, בשיתוף פעולה עם חלק מהגורמים החסידיים, מהלך שבמסגרתו התחזקה השפעתם של אנשי דגל התורה בחינוך העצמאי. בתקופת מנהיגותו של הרב יוסף שלום אלישיב טענו מקורבי הרב שטיינמן שהיומון הליטאי "יתד נאמן" אינו מתייחס בכבוד לרבם. העיתון גם יצא בחריפות נגד אמנת כנרת. עם זאת, גם בתקופה זו כמה מכותביו היו מזוהים עם הרב שטיינמן. במאי 2012, זמן קצר לפני פטירת הרב אלישיב, חל מהפך בשליטה בעיתון "יתד נאמן", שעברה לידי מקורבי הרב שטיינמן. מהלך זה לווה בביקורת של הזרם השמרני יותר בציבור הליטאי כלפי מנהיגות הרב שטיינמן. בעקבות כך, פרסם העיתון מכתב בכתב ידו של הרב חיים קנייבסקי, חתנו של הרב אלישיב, ובו כתב: "הנה הנהגת הדור מסורה כיום למרן גאון ישראל הגראי"ל שטיינמן שליט"א, אשר כל מעשיו לשם שמים, והנה עתה זכינו שמרן שליט"א ע"פ הוראת מורי חמי שליט"א [= הרב אלישיב] נטל עליו כל הנהגת העיתון יתד נאמן אשר אאמו"ר זללה"ה יסדו יחד עם מו"ר מרן הגרא"מ שך זללה"ה"[2]. לאחר פטירת הרב אלישיב חל פיצול במחנה הליטאי. בראש מחנה הרוב ניצב הרב שטיינמן, והוא משמש הסמכות הרוחנית העליונה של מפלגת דגל התורה. בראש הזרם המחמיר יותר מבחינה אידאולוגית עומד הרב שמואל אוירבך, ובחסותו הוקמו העיתון הפלס ומפלגת "בני תורה". רובם הגדול של חברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה תומך ברב שטיינמן. באוגוסט 2012 הרחיב הרב שטיינמן את שורות המועצה. השקפתו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לצ
בשנת תש"ו (1946) עלה לארץ ישראל והתיישב בבני ברק. כעבור זמן מונה בהמלצת החזון איש לראש ישיבת חפץ חיים בכפר סבא. לאחר מכן מונה על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן, שוב בהמלצתו של החזון איש, לראשות ישיבת פוניבז' לצעירים ולראש כולל פוניבז'.
כיום הוא מכהן כראש ישיבת פוניבז' לצעירים, ראש כולל פוניבז' וראש ישיבת ארחות תורה וישיבת גאון יעקב בבני ברק, וישיבת רינה של תורה בכרמיאל. בשנת תשע"ב, לאחר פטירת הרב יוסף שלום אלישיב, נתמנה לכהן כיושב ראש מועצת גדולי התורה.
ספריו
- אילת השחר- סדרת ספרים על הש"ס
- אילת השחר- על התורה
- קונטרס לקט דברי חיזוק