הרב איסר זלמן מלצר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''איסר זלמן מלצר''', (ה' אדר ה'תר"ל - 1870; י בכסלו ה'תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) [[רב]], [[ראש ישיבה]] ופוסק. יושב ראש [[מועצת גדולי התורה]]. | הרב '''איסר זלמן מלצר''', (ה' אדר ה'תר"ל - 1870; י בכסלו ה'תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) [[רב]], [[ראש ישיבה]] ופוסק. יושב ראש [[מועצת גדולי התורה]]. | ||
== | ==ביוגרפיה== | ||
הרב איסר זלמן מלצר נולד בשנת ה'תר"ל בעיר מיר, (כיום בבלארוס), לאביו הרב ברוך פרץ. בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר, [[רבי יום טוב ליפמאן]], מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". בהמשך למד ב[[ישיבת מיר]]. | הרב איסר זלמן מלצר נולד בשנת ה'תר"ל בעיר מיר, (כיום בבלארוס), לאביו הרב ברוך פרץ. בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר, [[רבי יום טוב ליפמאן]], מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". בהמשך למד ב[[ישיבת מיר]]. | ||
בן 14, בשנת 1884, התחיל לימודיו ב[[ישיבת וולוז'ין]], בראשותם של [[הנצי"ב]] ורבי [[חיים סולובייצ'יק]] ושהה שם שבע שנים. בין השאר היה חברו של הרב [[זליג ראובן בנגיס]]. | |||
בן 14, בשנת 1884, התחיל לימודיו ב[[ישיבת וולוז'ין]], בראשותם של [[הנצי"ב]] ורבי [[חיים סולובייצ'יק]] ושהה שם שבע שנים. בין השאר היה חברו של הרב [[זליג ראובן בנגיס]]. | נישא לבתו של שרגא פייבל פרנק - הגביר מאלקסוט פרברה של קובנה. מסופר כי כאשר רבי שרגא פייבל נפטר, ביקשה גולדה - אלמנתו - למלא את צוואתו, ולהשיא את בנותיהן לתלמידי חכמים מובהקים. היא נסעה ל[[ישיבת וולוז'ין]] כדי למצוא [[שידוך]] לבתה הראשונה, ושם ראש הישיבה - הרב [[נפתלי צבי יהודה ברלין]] התלבט בין הרב משה מרדכי אפשטיין, ובין הרב איסר זלמן מלצר. היא הזמינה את גיסה - הבעל של אחותה - לבחון את שניהם, אך הוא התקשה להכריע. כאשר נסעו היא, גיסה ושני התלמידים ל[[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] בקובנה התקשה גם הוא לבחור בין שניהם. לבסוף הוא שאל אם יש לה בבית בת נוספת הצריכה להנשא, ואכן בשנת 1892, הבת חיה מנוחה נישאה עם הרב משה מרדכי אפשטיין, והבת בילא הינדא נישאה עם הרב איסר זלמן מלצר. | ||
==ישיבת סלובודקה וישיבת סלוצק== | ==ישיבת סלובודקה וישיבת סלוצק== | ||
| שורה 16: | שורה 13: | ||
==עלייתו לארץ ישראל== | ==עלייתו לארץ ישראל== | ||
בשנת | בשנת תרפ"ה נתמנה לראש [[ישיבת עץ חיים]] ב[[ירושלים]], שם כיהן עד יום מותו. | ||
הצטרף ל[[אגודת ישראל]] מיום היווסדה. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים שלה, ובשנותיו האחרונות אף כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", עד מותו ב-תשי"ד. החזיק בעמדה חיובית לגבי [[מדינת ישראל]] העתידית, והמריץ את אנשי האגודה לפעולות ממשיות למען ישוב ארץ ישראל, היה ממייסדי "[[ועד הישיבות]]" ב[[וילנה]], יחד עם ה"[[ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]]" ורבי [[חיים עוזר גרודזנסקי]]. | הצטרף ל[[אגודת ישראל]] מיום היווסדה. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים שלה, ובשנותיו האחרונות אף כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", עד מותו ב-תשי"ד. החזיק בעמדה חיובית לגבי [[מדינת ישראל]] העתידית, והמריץ את אנשי האגודה לפעולות ממשיות למען ישוב ארץ ישראל, היה ממייסדי "[[ועד הישיבות]]" ב[[וילנה]], יחד עם ה"[[ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]]" ורבי [[חיים עוזר גרודזנסקי]]. | ||
הרב מלצר נפטר בי' בכסלו ה'תשי"ד. | הרב מלצר נפטר בי' בכסלו ה'תשי"ד. | ||
| שורה 27: | שורה 22: | ||
עבודותיו הרוחניות היו פירושו [[אבן האזל]] (בשבעה כרכים) על ה[[רמב"ם]] והגהות חידושי ה[[רמב"ן]] על [[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]]. בהקדמה לספרו הוא מודה לאשתו בילא-הינדא על עזרתה בהעתקת כתב היד שלו והכנתו לדפוס, ומקובל לומר כי אשתו סייעה בידו בניסוח חידושיו ולא רק סיוע טכני בהעתקה. זכה פעמיים ב[[פרס הרב קוק]] ל[[ספרות תורנית]]. | עבודותיו הרוחניות היו פירושו [[אבן האזל]] (בשבעה כרכים) על ה[[רמב"ם]] והגהות חידושי ה[[רמב"ן]] על [[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]]. בהקדמה לספרו הוא מודה לאשתו בילא-הינדא על עזרתה בהעתקת כתב היד שלו והכנתו לדפוס, ומקובל לומר כי אשתו סייעה בידו בניסוח חידושיו ולא רק סיוע טכני בהעתקה. זכה פעמיים ב[[פרס הרב קוק]] ל[[ספרות תורנית]]. | ||
==תלמידיו== | ==תלמידיו הנודעים== | ||
* הרב [[רבי אלעזר מנחם מן שך]], ראש [[ישיבת פוניבז']], מחבר ספרי [[אבי עזרי]] ומנהיג הדור (שהיה בעל אחייניתו). | * הרב [[רבי אלעזר מנחם מן שך]], ראש [[ישיבת פוניבז']], מחבר ספרי [[אבי עזרי]] ומנהיג הדור (שהיה בעל אחייניתו). | ||
* הרב [[רבי שלמה זלמן אוירבך]], ראש ישיבת [[קול תורה]]. | * הרב [[רבי שלמה זלמן אוירבך]], ראש ישיבת [[קול תורה]]. | ||
| שורה 37: | שורה 28: | ||
* חתנו, הרב '''יצחק בן מנחם''' (פצ'ינר), אב"ד [[פתח תקוה]], ודיין בבית הדין הגדול. | * חתנו, הרב '''יצחק בן מנחם''' (פצ'ינר), אב"ד [[פתח תקוה]], ודיין בבית הדין הגדול. | ||
* הרב [[יוסף אליהו הנקין]], מנהיג רוחני של יהדות ארצות הברית, וראש ארגון הצדקה "עזרת תורה". | * הרב [[יוסף אליהו הנקין]], מנהיג רוחני של יהדות ארצות הברית, וראש ארגון הצדקה "עזרת תורה". | ||
* הרב [[רבי צבי יהודה מלצר]] מייסד [[ישיבת הדרום]]. | |||
* הרב [[שלמה גורן]], רב ראשי לארץ ישראל. | * הרב [[שלמה גורן]], רב ראשי לארץ ישראל. | ||
* הרב [[יהודה עמיטל]], ראש [[ישיבת הר עציון]] (נשוי לנכדתו). | * הרב [[יהודה עמיטל]], ראש [[ישיבת הר עציון]] (שהיה נשוי לנכדתו). | ||
* הרב [[אברהם יעקב זלזניק]], ראש [[ישיבת עץ חיים | * הרב [[רבי אברהם יעקב זלזניק]], ראש [[ישיבת עץ חיים]]. | ||
* הרב אליעזר קוגל, ראש ישיבת "שבות עמי" בירושלים | * הרב אליעזר קוגל, ראש ישיבת "שבות עמי" בירושלים | ||
גרסה מ־00:07, 22 באוגוסט 2010
|
|
הרב איסר זלמן מלצר, (ה' אדר ה'תר"ל - 1870; י בכסלו ה'תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) רב, ראש ישיבה ופוסק. יושב ראש מועצת גדולי התורה.
ביוגרפיה
הרב איסר זלמן מלצר נולד בשנת ה'תר"ל בעיר מיר, (כיום בבלארוס), לאביו הרב ברוך פרץ. בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר, רבי יום טוב ליפמאן, מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". בהמשך למד בישיבת מיר.
בן 14, בשנת 1884, התחיל לימודיו בישיבת וולוז'ין, בראשותם של הנצי"ב ורבי חיים סולובייצ'יק ושהה שם שבע שנים. בין השאר היה חברו של הרב זליג ראובן בנגיס. נישא לבתו של שרגא פייבל פרנק - הגביר מאלקסוט פרברה של קובנה. מסופר כי כאשר רבי שרגא פייבל נפטר, ביקשה גולדה - אלמנתו - למלא את צוואתו, ולהשיא את בנותיהן לתלמידי חכמים מובהקים. היא נסעה לישיבת וולוז'ין כדי למצוא שידוך לבתה הראשונה, ושם ראש הישיבה - הרב נפתלי צבי יהודה ברלין התלבט בין הרב משה מרדכי אפשטיין, ובין הרב איסר זלמן מלצר. היא הזמינה את גיסה - הבעל של אחותה - לבחון את שניהם, אך הוא התקשה להכריע. כאשר נסעו היא, גיסה ושני התלמידים לרבי יצחק אלחנן ספקטור בקובנה התקשה גם הוא לבחור בין שניהם. לבסוף הוא שאל אם יש לה בבית בת נוספת הצריכה להנשא, ואכן בשנת 1892, הבת חיה מנוחה נישאה עם הרב משה מרדכי אפשטיין, והבת בילא הינדא נישאה עם הרב איסר זלמן מלצר.
ישיבת סלובודקה וישיבת סלוצק
בעקבות נישואיו, הושפע הרב מלצר מתנועת המוסר שחותנו וגיסו היו מקורבים אליה ואל מנהיגה רבי ישראל מסלנט. הוא היה תלמידו של רבי נתן צבי פינקל, הסבא מסלובודקה, והתמנה לראש ישיבה בסלובודקה כבר בהיותו בן 24.
בשנת תרנ"ז נשלח הרב מלצר על ידי רבו הסבא מסלובודקה, בראש חבורה של 14 תלמידים לסלוצק לייסד שם ישיבה, בברכת רבה של העיר - רבי יעקב דוד וילבסקי - הרידב"ז. לאחר שעבר הרידב"ז לארצות הברית (ומאוחר יותר לארץ ישראל), נתמנה הרב מלצר לרבה של סלוצק בשנת 1903, ושימש בכהונה זו עשרים שנה. לאחר עליית המשטר הסובייטי בברית המועצות סבל הרב מלצר רדיפות ונאסר מספר פעמים. בשל כך, נמלט בשנת 1923 על נפשו לקלצק שבפולין, שם שימש כראש ישיבת סלוצק הגולה - "עץ חיים" - יחד עם חתנו, רבי אהרן קוטלר, ותלמידו הקרוב חתן אחותו, רבי אלעזר מנחם מן שך.
עלייתו לארץ ישראל
בשנת תרפ"ה נתמנה לראש ישיבת עץ חיים בירושלים, שם כיהן עד יום מותו.
הצטרף לאגודת ישראל מיום היווסדה. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים שלה, ובשנותיו האחרונות אף כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", עד מותו ב-תשי"ד. החזיק בעמדה חיובית לגבי מדינת ישראל העתידית, והמריץ את אנשי האגודה לפעולות ממשיות למען ישוב ארץ ישראל, היה ממייסדי "ועד הישיבות" בוילנה, יחד עם ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גרודזנסקי.
הרב מלצר נפטר בי' בכסלו ה'תשי"ד.
חיבוריו
עבודותיו הרוחניות היו פירושו אבן האזל (בשבעה כרכים) על הרמב"ם והגהות חידושי הרמב"ן על התלמוד הבבלי. בהקדמה לספרו הוא מודה לאשתו בילא-הינדא על עזרתה בהעתקת כתב היד שלו והכנתו לדפוס, ומקובל לומר כי אשתו סייעה בידו בניסוח חידושיו ולא רק סיוע טכני בהעתקה. זכה פעמיים בפרס הרב קוק לספרות תורנית.
תלמידיו הנודעים
- הרב רבי אלעזר מנחם מן שך, ראש ישיבת פוניבז', מחבר ספרי אבי עזרי ומנהיג הדור (שהיה בעל אחייניתו).
- הרב רבי שלמה זלמן אוירבך, ראש ישיבת קול תורה.
- חתנו, הרב רבי אהרון קוטלר ראש ישיבת ישיבת קלצק-לייקווד ארצות הברית.
- חתנו, הרב יצחק בן מנחם (פצ'ינר), אב"ד פתח תקוה, ודיין בבית הדין הגדול.
- הרב יוסף אליהו הנקין, מנהיג רוחני של יהדות ארצות הברית, וראש ארגון הצדקה "עזרת תורה".
- הרב רבי צבי יהודה מלצר מייסד ישיבת הדרום.
- הרב שלמה גורן, רב ראשי לארץ ישראל.
- הרב יהודה עמיטל, ראש ישיבת הר עציון (שהיה נשוי לנכדתו).
- הרב רבי אברהם יעקב זלזניק, ראש ישיבת עץ חיים.
- הרב אליעזר קוגל, ראש ישיבת "שבות עמי" בירושלים
לקריאה נוספת
- בדרך עץ החיים, הרב ידעאל מלצר, ירושלים, תשמ"ו
- אז נדברו יראי ה', על קשרי הידידות בין הגרא"ז מלצר לרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) יו"ל על ידי ארגון אור האורות, תשס"ח.
קישורים חיצוניים
- ישיבת "עץ החיים" דקלצק, ד"ר הלל זיידמן, אתר דעת
- תולדות אנשי שם, חלק א', ניו יורק, תש"י, עמוד 86