הרב איסר זלמן מלצר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הגאון '''רבי איסר זלמן מלצר''' זכר צדיק לברכה, (ה' אדר ה'תר"ל - 1870;  י בכסלו ה'תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) היה [[רב]], [[ראש ישיבה]] ופוסק. יושב ראש [[מועצת גדולי התורה]].  
'''רבי איסר זלמן מלצר''' , היה [[רב]], ראש [[ישיבה]] ופוסק. יושב ראש [[מועצת גדולי התורה]].  


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
הרב איסר זלמן מלצר נולד בשנת ה'תר"ל בעיר מיר, (כיום בבלארוס), לאביו הרב ברוך פרץ. בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר, [[רבי יום טוב ליפמאן]], מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". בהמשך למד ב[[ישיבת מיר]].
נולד בה' ב[[אדר]] תר"ל בעיר מיר, (כיום בבלארוס), לאביו הרב ברוך פרץ מלצר. בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר, רבי יום טוב ליפמאן, מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". בהמשך למד ב[[ישיבת מיר]].


בן 14, בשנת 1884, התחיל לימודיו ב[[ישיבת וולוז'ין]], בראשותם של [[הנצי"ב]] ורבי [[חיים סולובייצ'יק]] ושהה שם שבע שנים. בין השאר היה חברו של הרב [[זליג ראובן בנגיס]].
בן 14, התחיל לימודיו ב[[ישיבת וולוז'ין]], בראשותם של [[הנצי"ב]] ו[[רבי חיים סולובייצ'יק]] ושהה שם שבע שנים. בין השאר היה חברו של [[הרב ראובן זעליג בענגיס]].
נישא לבתו של שרגא פייבל פרנק - הגביר מאלקסוט פרברה של קובנה. מסופר כי כאשר רבי שרגא פייבל נפטר, ביקשה גולדה - אלמנתו - למלא את צוואתו, ולהשיא את בנותיהן לתלמידי חכמים מובהקים. היא נסעה ל[[ישיבת וולוז'ין]] כדי למצוא [[שידוך]] לבתה הראשונה, ושם ראש הישיבה - הרב [[נפתלי צבי יהודה ברלין]] התלבט בין הרב משה מרדכי אפשטיין, ובין הרב איסר זלמן מלצר. היא הזמינה את גיסה - הבעל של אחותה - לבחון את שניהם, אך הוא התקשה להכריע. כאשר נסעו היא, גיסה ושני התלמידים ל[[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] בקובנה התקשה גם הוא לבחור בין שניהם. לבסוף הוא שאל אם יש לה בבית בת נוספת הצריכה להנשא, ואכן בשנת 1892, הבת חיה מנוחה נישאה עם הרב משה מרדכי אפשטיין, והבת בילא הינדא נישאה עם הרב איסר זלמן מלצר.
נישא לבתו של הרב שרגא פייבל פרנק - הגביר מאלקסוט פרברה של קובנה שהיה ת"ח גדול. מסופר כי כאשר רבי שרגא פייבל נפטר, ביקשה גולדה - אלמנתו - למלא את צוואתו, ולהשיא את בנותיהן לתלמידי חכמים מובהקים. היא נסעה לישיבת וולוז'ין כדי למצוא שידוך לבתה הראשונה, ושם ראש הישיבה - הנצי"ב התלבט בין [[הרב משה מרדכי אפשטיין]] (לימם ראש [[ישיבת חברון]]), ובין הרב איסר זלמן מלצר. היא הזמינה את גיסה - הבעל של אחותה - לבחון את שניהם, אך הוא התקשה להכריע. כאשר נסעו היא, גיסה ושני התלמידים ל[[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] בקובנה התקשה גם הוא לבחור בין שניהם. לבסוף הוא שאל אם יש לה בבית בת נוספת הצריכה להנשא, ואכן בתה חיה מנוחה נישאה עם הרב משה מרדכי אפשטיין, והבת בילא הינדא נישאה עם הרב איסר זלמן מלצר.


==ישיבת סלובודקה וישיבת סלוצק==
==ישיבת סלובודקה וישיבת סלוצק==
בעקבות נישואיו, הושפע הרב מלצר מ[[תנועת המוסר]] שחותנו וגיסו היו מקורבים אליה ואל מנהיגה רבי [[ישראל מסלנט]]. הוא היה תלמידו של רבי [[נתן צבי פינקל]], [[הסבא מסלובודקה]], והתמנה לראש ישיבה בסלובודקה כבר בהיותו בן 24.  
בעקבות נישואיו, הושפע הרב מלצר מ[[תנועת המוסר]] שחותנו וגיסו היו מקורבים אליה ואל מנהיגה [[הרב ישראל סלנטר]]. הוא היה תלמידו של [[הרב נתן צבי פינקל]], הסבא מסלובודקה, והתמנה לראש ישיבה בסלובודקה כבר בהיותו בן 24.  


בשנת ה'תרנ"ז נשלח הרב מלצר על ידי רבו [[הסבא מסלובודקה]], בראש חבורה של 14 תלמידים ל[[סלוצק]] לייסד שם [[ישיבה]], בברכת רבה של העיר - רבי [[יעקב דוד וילבסקי]] - הרידב"ז. לאחר שעבר הרידב"ז לארצות הברית (ומאוחר יותר ל[[ארץ ישראל]]), נתמנה הרב מלצר לרבה של סלוצק בשנת 1903, ושימש בכהונה זו עשרים שנה. לאחר עליית המשטר הסובייטי בברית המועצות סבל הרב מלצר רדיפות ונאסר מספר פעמים. בשל כך, נמלט בשנת 1923 על נפשו ל[[קלצק]] שב[[פולין]], שם שימש כראש ישיבת סלוצק הגולה - "עץ חיים" - יחד עם חתנו, [[רבי אהרן קוטלר]], ותלמידו הקרוב חתן אחותו, [[רבי אלעזר מנחם מן שך]].
בשנת התרנ"ז נשלח על ידי רבו הסבא מסלובודקה, בראש חבורה של 14 תלמידים לסלוצק לייסד שם ישיבה, בברכת רבה של העיר - [[הרב יעקב דוד וילבסקי]] - הרידב"ז. לאחר שעבר הרידב"ז לארצות הברית (ומאוחר יותר ל[[צפת]]), נתמנה הרב מלצר לרבה של סלוצק ושימש בכהונה זו עשרים שנה. לאחר עליית המשטר הסובייטי בברית המועצות סבל הרב מלצר רדיפות ונאסר מספר פעמים. בשל כך, נמלט על נפשו לקלצק שב[[פולין]], שם שימש כראש ישיבת סלוצק הגולה - "עץ חיים" - יחד עם חתנו, [[הרב אהרן קוטלר]], ותלמידו הקרוב חתן אחותו, [[רבי אלעזר מנחם מן שך]].


==עלייתו לארץ ישראל==
==עלייתו ל[[ארץ ישראל]]==
בשנת ה'תרפ"ה נתמנה לראש [[ישיבת עץ חיים]] ב[[ירושלים]], שם כיהן עד יום מותו.
בשנת תרפ"ה נתמנה לראש [[ישיבת עץ חיים]] ב[[ירושלים]], שם כיהן עד יום מותו.


רבינו הצטרף ל[[אגודת ישראל]] מיום היווסדה. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים שלה, ובשנותיו האחרונות אף כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", עד מותו ב-תשי"ד. החזיק בעמדה חיובית לגבי [[מדינת ישראל]] העתידית, והמריץ את אנשי האגודה לפעולות ממשיות למען ישוב ארץ ישראל,  היה ממייסדי "[[ועד הישיבות]]" ב[[וילנה]], יחד עם ה"[[ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]]" ורבי [[חיים עוזר גרודזנסקי]].
הצטרף ל[[אגודת ישראל]] מיום היווסדה. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים שלה, ובשנותיו האחרונות אף כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", עד מותו. החזיק בעמדה חיובית לגבי [[מדינת ישראל]] העתידית, והמריץ את אנשי האגודה לפעולות ממשיות למען ישוב ארץ ישראל,  היה ממייסדי "ועד הישיבות" בוילנה, יחד עם ה"[[רבי ישראל מאיר הכהן מרדין|חפץ חיים]]" ו[[רבי חיים עוזר גרודז'נסקי]].
 
רבי איסר זלמן נפטר בי' בכסלו ה'תשי"ד. זיע"א.


==חיבוריו==
==חיבוריו==
עבודותיו הרוחניות היו פירושו [[אבן האזל]] (בשבעה כרכים) על ה[[רמב"ם]] והגהות חידושי ה[[רמב"ן]] על [[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]]. בהקדמה לספרו הוא מודה לאשתו בילא-הינדא על עזרתה בהעתקת כתב היד שלו והכנתו לדפוס, ומקובל לומר כי אשתו סייעה בידו בניסוח חידושיו ולא רק סיוע טכני בהעתקה. זכה פעמיים ב[[פרס הרב קוק]] ל[[ספרות תורנית]].
עבודותיו הרוחניות היו פירושו [[אבן האזל]] (בשבעה כרכים) על ה[[רמב"ם]] והגהות חידושי ה[[רמב"ן]] על [[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]]. בהקדמה לספרו הוא מודה לאשתו בילא הינדא על עזרתה בהעתקת כתב היד שלו והכנתו לדפוס, ומקובל לומר כי אשתו סייעה בידו בניסוח חידושיו ולא רק סיוע טכני בהעתקה. זכה פעמיים בפרס הרב קוק לספרות תורנית.


==תלמידיו הנודעים==
==תלמידיו הנודעים==
*בנו, [[הרב צבי יהודה מלצר]], ראש [[ישיבת הדרום]] ב[[רחובות]].  
*בנו, [[הרב צבי יהודה מלצר]], ראש [[ישיבת הדרום]] ב[[רחובות]].  
* [[הרב אלעזר מנחם מן שך]], ראש [[ישיבת פוניבז']], מחבר ספרי [[אבי עזרי]] ומנהיג הדור (שהיה בעל אחייניתו).
* [[הרב אלעזר מנחם מן שך]], ראש [[ישיבת פוניבז']], מחבר ספרי [[אבי עזרי]] (שהיה בעל אחייניתו).
* [[הרב שלמה זלמן אוירבך]], ראש [[ישיבת קול תורה]].
* [[הרב שלמה זלמן אוירבך]], ראש [[ישיבת קול תורה]].
* חתנו, הרב [[הרב אהרון קוטלר]] ראש ישיבת [[ישיבת לייקווד]] ארצות הברית.
* חתנו, הרב [[הרב אהרון קוטלר]] ראש ישיבת [[ישיבת לייקווד]] ארצות הברית.
שורה 36: שורה 34:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*בדרך עץ החיים, הרב ידעאל מלצר, ירושלים, תשמ"ו
*בדרך עץ החיים, הרב ידעאל מלצר, ירושלים, תשמ"ו
*[[אז נדברו יראי ה']], על קשרי הידידות בין הגרא"ז מלצר לרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] (הראי"ה) יו"ל על ידי ארגון [[אור האורות]], תשס"ח.
*[[אז נדברו יראי ה']], על קשרי הידידות בין הגרא"ז מלצר ו[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] (הראי"ה) יו"ל על ידי ארגון [[אור האורות]], תשס"ח.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/mosdot/ets-2.htm '''ישיבת "עץ החיים" דקלצק''', ד"ר הלל זיידמן], אתר דעת
* [http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/mosdot/ets-2.htm '''ישיבת "עץ החיים" דקלצק''', ד"ר הלל זיידמן], אתר דעת
*[http://www.hebrewbooks.org/root/data/pdfs/CPCR/084toldosansheishemmcc.pdf תולדות אנשי שם, חלק א', ניו יורק, תש"י], עמוד 86
*[http://www.hebrewbooks.org/root/data/pdfs/CPCR/084toldosansheishemmcc.pdf תולדות אנשי שם, חלק א', ניו יורק, תש"י], עמוד 86
 
{{מיון רגיל: מלצר, איסר זלמן}}
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|מלצר איסר זלמן]]
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו|מלצר איסר זלמן]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם|מלצר איסר]]
[[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]]

גרסה מ־01:50, 29 בדצמבר 2010

רבי איסר זלמן מלצר , היה רב, ראש ישיבה ופוסק. יושב ראש מועצת גדולי התורה.

ביוגרפיה

נולד בה' באדר תר"ל בעיר מיר, (כיום בבלארוס), לאביו הרב ברוך פרץ מלצר. בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר, רבי יום טוב ליפמאן, מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". בהמשך למד בישיבת מיר.

בן 14, התחיל לימודיו בישיבת וולוז'ין, בראשותם של הנצי"ב ורבי חיים סולובייצ'יק ושהה שם שבע שנים. בין השאר היה חברו של הרב ראובן זעליג בענגיס. נישא לבתו של הרב שרגא פייבל פרנק - הגביר מאלקסוט פרברה של קובנה שהיה ת"ח גדול. מסופר כי כאשר רבי שרגא פייבל נפטר, ביקשה גולדה - אלמנתו - למלא את צוואתו, ולהשיא את בנותיהן לתלמידי חכמים מובהקים. היא נסעה לישיבת וולוז'ין כדי למצוא שידוך לבתה הראשונה, ושם ראש הישיבה - הנצי"ב התלבט בין הרב משה מרדכי אפשטיין (לימם ראש ישיבת חברון), ובין הרב איסר זלמן מלצר. היא הזמינה את גיסה - הבעל של אחותה - לבחון את שניהם, אך הוא התקשה להכריע. כאשר נסעו היא, גיסה ושני התלמידים לרבי יצחק אלחנן ספקטור בקובנה התקשה גם הוא לבחור בין שניהם. לבסוף הוא שאל אם יש לה בבית בת נוספת הצריכה להנשא, ואכן בתה חיה מנוחה נישאה עם הרב משה מרדכי אפשטיין, והבת בילא הינדא נישאה עם הרב איסר זלמן מלצר.

ישיבת סלובודקה וישיבת סלוצק

בעקבות נישואיו, הושפע הרב מלצר מתנועת המוסר שחותנו וגיסו היו מקורבים אליה ואל מנהיגה הרב ישראל סלנטר. הוא היה תלמידו של הרב נתן צבי פינקל, הסבא מסלובודקה, והתמנה לראש ישיבה בסלובודקה כבר בהיותו בן 24.

בשנת התרנ"ז נשלח על ידי רבו הסבא מסלובודקה, בראש חבורה של 14 תלמידים לסלוצק לייסד שם ישיבה, בברכת רבה של העיר - הרב יעקב דוד וילבסקי - הרידב"ז. לאחר שעבר הרידב"ז לארצות הברית (ומאוחר יותר לצפת), נתמנה הרב מלצר לרבה של סלוצק ושימש בכהונה זו עשרים שנה. לאחר עליית המשטר הסובייטי בברית המועצות סבל הרב מלצר רדיפות ונאסר מספר פעמים. בשל כך, נמלט על נפשו לקלצק שבפולין, שם שימש כראש ישיבת סלוצק הגולה - "עץ חיים" - יחד עם חתנו, הרב אהרן קוטלר, ותלמידו הקרוב חתן אחותו, רבי אלעזר מנחם מן שך.

עלייתו לארץ ישראל

בשנת תרפ"ה נתמנה לראש ישיבת עץ חיים בירושלים, שם כיהן עד יום מותו.

הצטרף לאגודת ישראל מיום היווסדה. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים שלה, ובשנותיו האחרונות אף כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", עד מותו. החזיק בעמדה חיובית לגבי מדינת ישראל העתידית, והמריץ את אנשי האגודה לפעולות ממשיות למען ישוב ארץ ישראל, היה ממייסדי "ועד הישיבות" בוילנה, יחד עם ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי.

חיבוריו

עבודותיו הרוחניות היו פירושו אבן האזל (בשבעה כרכים) על הרמב"ם והגהות חידושי הרמב"ן על התלמוד הבבלי. בהקדמה לספרו הוא מודה לאשתו בילא הינדא על עזרתה בהעתקת כתב היד שלו והכנתו לדפוס, ומקובל לומר כי אשתו סייעה בידו בניסוח חידושיו ולא רק סיוע טכני בהעתקה. זכה פעמיים בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

תלמידיו הנודעים

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים