הרב אליהו בחבוט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ערך יתום}}
'''הרב אליהו בחבוט''' הוא ראש [[כולל]] "ברכת אברהם".   
'''הרב אליהו בחבוט''' הוא ראש [[כולל]] "ברכת אברהם".   


שורה 7: שורה 6:
כיום משמש כראש בית המדרש [http://www.torahindex.com/he/inst/institutionsDetail.aspx?index=1&instID=6801 ברכת אברהם] בירושלים, הנחשב מהכוללים הגדולים והחשובים של בני עדות המזרח.
כיום משמש כראש בית המדרש [http://www.torahindex.com/he/inst/institutionsDetail.aspx?index=1&instID=6801 ברכת אברהם] בירושלים, הנחשב מהכוללים הגדולים והחשובים של בני עדות המזרח.


בספריו משתמש בשילוב ייחודי בין מחקר בספרים רבים ועיון בדרך חשיבה המאפיין ישיבות ליטא{{דרושה הבהרה}}.
בספריו משתמש בשילוב ייחודי - מצד אחד מחקר בספרים רבים שמאפיין חלק מפוסקים של עדות המזרח<ref>ראה "דברי פתיחה לשו"ת יביע אומר ח"א אות י.</ref> ומצד שני עיון בדרך חשיבה שמאפיין את הקו העיוני שנהוג בישיבות ליטא.


סגנון כתיבתו היא ייחודית, בדרך מליצה, כפי שהיה מצוי אצל חכמי הספרדים בדורות הקודמים<ref> [http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=4&topic_id=2390369 "סופרים וספרים"] </ref>.
סגנון כתיבתו היא ייחודית, בדרך מליצה, כפי שהיה מצוי אצל חכמי הספרדים בדורות הקודמים<ref> [http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=4&topic_id=2390369 "סופרים וספרים"] </ref>.
שורה 28: שורה 27:
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:רבני ירושלים]]
[[קטגוריה:רבני ירושלים]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]

גרסה אחרונה מ־23:59, 16 באוקטובר 2012

הרב אליהו בחבוט הוא ראש כולל "ברכת אברהם".

תולדות חייו[עריכה]

נולד בסאן פאולו שבברזיל, ועלה ללמוד בארץ ישראל בישיבת אור ישראל בפתח תקווה.

כיום משמש כראש בית המדרש ברכת אברהם בירושלים, הנחשב מהכוללים הגדולים והחשובים של בני עדות המזרח.

בספריו משתמש בשילוב ייחודי - מצד אחד מחקר בספרים רבים שמאפיין חלק מפוסקים של עדות המזרח[1] ומצד שני עיון בדרך חשיבה שמאפיין את הקו העיוני שנהוג בישיבות ליטא.

סגנון כתיבתו היא ייחודית, בדרך מליצה, כפי שהיה מצוי אצל חכמי הספרדים בדורות הקודמים[2].

ספריו[עריכה]

  • ללקוט שושנים- ארבעה חלקים.
  • שושנת העמקים- שני חלקים, על ענייני אבן העזר.
  • שפתי שושנים- בדין "דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה".

מפסקיו[עריכה]

  1. אין מקום להחמיר להמנע מאכילת חמץ שנמכר לגוי, אחר הפסח[3].
  2. לבני עדות המזרח אסור לערוך "חדר ייחוד"[4].


הערות שוליים

  1. ראה "דברי פתיחה לשו"ת יביע אומר ח"א אות י.
  2. "סופרים וספרים"
  3. ללקוט שושנים חלק ד שורש א.
  4. ספר "שושנת העמקים".