https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27_%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D&feed=atom&action=historyהרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים - היסטוריית גרסאות2024-03-29T00:40:27Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.39.6https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27_%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=138203&oldid=prev80.230.90.101 ב־15:03, 27 בפברואר 20202020-02-27T15:03:43Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:03, 27 בפברואר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים''' ('''האדר"ת''') היה [[רב]]ן של פוניבז' ומיר שבליטא, ורבה של [[ירושלים]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים''' ('''האדר"ת''') היה [[רב]]ן של פוניבז' ומיר שבליטא, ורבה של [[ירושלים]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד ב[[חג השבועות]] תר"ג<ref>חתנו [[הראי"ה קוק]] כותב בספר '[[אדר היקר]]' (עמ' כה) "תר"הב או תר"ג", אולם בספרו האוטוביוגרפי "סדר אליהו" כותב האדר"ת בעצמו שנולד בשנת תר"ג.</ref> בשילעל שבליטא לאביו [[הרב בנימין רבינוביץ']] שכיהן אז כרב העיר (מחבר ספרי "משנת רבי בנימין"). יחד עמו, נולד אחיו התאום- [[הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים|הרב צבי יהודה]], ומכאן כינויים "תאומים". מגיל צעיר גילו האחים בקיאות רבה והבנה מעמיקה, וכבר בגיל 13-14 כתבו חיבור על כללי הש"ס. בגיל 16 השתדך עם נערה והיה אמור לסמוך על שולחן חותנו, אולם אז נפטרה אמה ואביה נשא אשה חדשה שנטתה להשכלה ושינתה את הליכות הבית, בשל כך ביטל ר' בנימין את השידוך. בתחילת שנת תרכ"א נישא לבתו של ר' אריה לייב חזן שהתגורר בפוניבז', ועבר לגור בביתו. הוא למד בבית המדרש (ה"קלויז") שבעיר, שם למד בהתמדה גדולה (כפי שהעיד על עצמו: חזרתי על כל הש"ס במרוצה וזכרוני קלט בעה"י את הכל"). במשך תקופה מסוימת חלה במחלת עיניים קשה שמנעה ממנו ללמוד, וזמן מה התגורר בבית אביו שכיהן כרבה של ווילקומיר. הוא סרב להצעת רבנות מעיר הולדתו פיקלין, מפני שרבה היה עודנו בחיים אלא שהוא לקה בשיתוק, והוא חשש כי הלה יקפיד עליו. כמו כן, סרב להצעות רבנות מכמה וכמה קהילות נוספות. בגיל 29 התמנה לכהן כרבה של פוניבז', בה כיהן במשך 18 שנה. בקהילתו היה איש חסד גדול, ודאג ביותר לצרכי העניים. משכורתו היתה דלה ומצומצמת. משפחתו סבלה מעוני רב<ref>העוני הגיע עד לרמה כזו, שאפילו את המיטה שהבטיח ב'תנאים' לתת לחתנו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], שבאותה תקופה היה סמוך על שולחנו לא היה יכול לתת לו והוא נתן לו את מיטתו, ויתכן שבעקבות כך ייעץ [[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין|החפץ חיים]] לרב קוק לקבל על עצמו משרת רבנות בזוימל.</ref>. הוא סבל ממחלות וכן ילדיו, אך בשל מצבו לא התאפשר לו לטפל בהם כראוי, ותשעה מתוך 12 ילדיו נפטרו. למרות עניותו ומחלותיו, פרנסי הקהילה ועשיריה לא היו מוכנים לעזור לו, דבר שצעיר אותו מאד. לאור זאת, בשנת תרנ"ג התחייב לקהילת מיר לכהן כרבה, על אף שהיא היתה קהילה קטנה ועניה בעוד פוניבז' היתה העיר החמישית בגודלה בליטא ומרבית תושביה היו יהודים<ref>[[הרב אליעזר מלמד]] טוען, היו מניעים נוספים למעבר למיר, והם מפני שבמיר התקיימה [[ישיבה]] חשובה (הידועה כ[[ישיבת מיר]]) בעוד שבפוניבז' לא התקיימה ישיבה ([[ישיבת פוניבז']] הוקמה שנים לאחר מכן על ידי [[הרב יוסף שלמה כהנמן]]) וכן רגלם של המשכילים פחות דרכה שם מאשר בפוניבז' (רביבים חלק ג' עמ' 17). </ref>. לאחר שאנשי פוניבז' שמעו על התחייבותו למיר, הבטיחו לו העלאה משמעותית במשכורת, שהשתלמה יותר מהמשכורת שהוצעה לו על ידי קהילת מיר, ורבנים חשובים (בהם [[רבי חיים חזקיה מדיני]]- בעל ה'שדי חמד') התירו לו במקרה כזה לחזור בו מהסכמתו לכהן כרב במיר, אולם הוא לא רצה לבטל את התחייבותו ועבר לכהן כרבה של מיר<ref>מסופר כי הוא נטה להישאר בפוניבז', אולם מששמע כי בעל מלאכה בעיר ביטל התחייבותו שלפי אחד מפועליו בטענה כי אם לרב מותר אזי גם לו מותר, החליט שלא לחזור בו. (רביבים, שם). מעט לאחר שעזב את פוניבז' החל לכהן כרב העיר [[הרב יעקב יצחק רבינוביץ']] המוכנה "'ר איצל'ה מפוניבז'" (בעל "זכר יצחק").</ref>. הוא השתוקק לעלות ל[[ארץ ישראל]], אולם ידע כי כאשר יעלה לא תהיה לו פרנסה, ולכן נשאר במיר. לאור זאת, כאשר קיבל את הצעת קהילת האשכנזים בירושלים לכהן כרבה במקום [[רבי שמואל סלנט]] שהיה אז <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זקרן </del>מופלג (בהסכמתו ובהמלצתו של הרב סלנט), נענה להצעה, ובכ"ו ב[[אדר]] תרס"ו עלה ארצה לכהן כרבה של ירושלים. בקבלת הפנים שנערכה לו, הכריז הרב סלנט כי הוא מעביר לאדר"ת את כתר הרבנות, אולם האדר"ת דחה זאת מיד ולא הסכים לשבת בכסאו של הרב סלנט אלא על ידו<ref>"תולדות האדר"ת" עמ' ע</ref>. לאחר קבלת הפנים, ביקר ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]], ועם הגיעו לכותל ביצע בבגדו [[קריעה]], כדין הרואה את מקום ה[[מקדש]] בחורבנו<ref>אולם יותר לא קרע, מפני שסבר שכיוון שיכול היה לראות את המקדש תוך פחות משלושים יום מפני שהוא גר בירושלים, נחשב הדבר כאילו הוא רואה את המקום תדיר, ואינו חייב לקרוע.</ref>. לאחר מכן ביקר בביתו של [[רבי שניאור זלמן פראדקין]] (בעל 'תורת חסד')- "הגאון מלובלין" ומרבני העדה החסידית. מיד עם מינויו, החל לעבוד לחיזוק ענייני הדת בירושלים. הוא פעל להקמת [[עירוב]] סביב השכונות החדשות שנבנו (אותו בנה מכספו), מינה [[שחיטה|שוחטים]] חדשים, פעל להשכנת שלום בין ה[[החסידות|חסידים]] לבין הפרושים, טיפל בשאלות בענייני [[מצוות התלויות בארץ]] שהגיעו מהמושבות החדשות (שטרם התמנו להן רבנים), עזר לישיבות ולבתי החולים בעיר, החליף את משקולות הסוחרים שהיו עשויות מעץ ואבן מפני שלא היו מדויקות למשקולות העשויות מברזל ומנחושת, הסדיר את ענייני הכשרות במאפיות ופיקח על שמירת השבת בחנויות<ref>שם עמ' שעח</ref>. בהוראתו, סידר [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] שהיה אז אברך צעיר לוח זמני היום מעודכן לפי אופק ירושלים. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד ב[[חג השבועות]] תר"ג<ref>חתנו [[הראי"ה קוק]] כותב בספר '[[אדר היקר]]' (עמ' כה) "תר"הב או תר"ג", אולם בספרו האוטוביוגרפי "סדר אליהו" כותב האדר"ת בעצמו שנולד בשנת תר"ג.</ref> בשילעל שבליטא לאביו [[הרב בנימין רבינוביץ']] שכיהן אז כרב העיר (מחבר ספרי "משנת רבי בנימין"). יחד עמו, נולד אחיו התאום- [[הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים|הרב צבי יהודה]], ומכאן כינויים "תאומים". מגיל צעיר גילו האחים בקיאות רבה והבנה מעמיקה, וכבר בגיל 13-14 כתבו חיבור על כללי הש"ס. בגיל 16 השתדך עם נערה והיה אמור לסמוך על שולחן חותנו, אולם אז נפטרה אמה ואביה נשא אשה חדשה שנטתה להשכלה ושינתה את הליכות הבית, בשל כך ביטל ר' בנימין את השידוך. בתחילת שנת תרכ"א נישא לבתו של ר' אריה לייב חזן שהתגורר בפוניבז', ועבר לגור בביתו. הוא למד בבית המדרש (ה"קלויז") שבעיר, שם למד בהתמדה גדולה (כפי שהעיד על עצמו: חזרתי על כל הש"ס במרוצה וזכרוני קלט בעה"י את הכל"). במשך תקופה מסוימת חלה במחלת עיניים קשה שמנעה ממנו ללמוד, וזמן מה התגורר בבית אביו שכיהן כרבה של ווילקומיר. הוא סרב להצעת רבנות מעיר הולדתו פיקלין, מפני שרבה היה עודנו בחיים אלא שהוא לקה בשיתוק, והוא חשש כי הלה יקפיד עליו. כמו כן, סרב להצעות רבנות מכמה וכמה קהילות נוספות. בגיל 29 התמנה לכהן כרבה של פוניבז', בה כיהן במשך 18 שנה. בקהילתו היה איש חסד גדול, ודאג ביותר לצרכי העניים. משכורתו היתה דלה ומצומצמת. משפחתו סבלה מעוני רב<ref>העוני הגיע עד לרמה כזו, שאפילו את המיטה שהבטיח ב'תנאים' לתת לחתנו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], שבאותה תקופה היה סמוך על שולחנו לא היה יכול לתת לו והוא נתן לו את מיטתו, ויתכן שבעקבות כך ייעץ [[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין|החפץ חיים]] לרב קוק לקבל על עצמו משרת רבנות בזוימל.</ref>. הוא סבל ממחלות וכן ילדיו, אך בשל מצבו לא התאפשר לו לטפל בהם כראוי, ותשעה מתוך 12 ילדיו נפטרו. למרות עניותו ומחלותיו, פרנסי הקהילה ועשיריה לא היו מוכנים לעזור לו, דבר שצעיר אותו מאד. לאור זאת, בשנת תרנ"ג התחייב לקהילת מיר לכהן כרבה, על אף שהיא היתה קהילה קטנה ועניה בעוד פוניבז' היתה העיר החמישית בגודלה בליטא ומרבית תושביה היו יהודים<ref>[[הרב אליעזר מלמד]] טוען, היו מניעים נוספים למעבר למיר, והם מפני שבמיר התקיימה [[ישיבה]] חשובה (הידועה כ[[ישיבת מיר]]) בעוד שבפוניבז' לא התקיימה ישיבה ([[ישיבת פוניבז']] הוקמה שנים לאחר מכן על ידי [[הרב יוסף שלמה כהנמן]]) וכן רגלם של המשכילים פחות דרכה שם מאשר בפוניבז' (רביבים חלק ג' עמ' 17). </ref>. לאחר שאנשי פוניבז' שמעו על התחייבותו למיר, הבטיחו לו העלאה משמעותית במשכורת, שהשתלמה יותר מהמשכורת שהוצעה לו על ידי קהילת מיר, ורבנים חשובים (בהם [[רבי חיים חזקיה מדיני]]- בעל ה'שדי חמד') התירו לו במקרה כזה לחזור בו מהסכמתו לכהן כרב במיר, אולם הוא לא רצה לבטל את התחייבותו ועבר לכהן כרבה של מיר<ref>מסופר כי הוא נטה להישאר בפוניבז', אולם מששמע כי בעל מלאכה בעיר ביטל התחייבותו שלפי אחד מפועליו בטענה כי אם לרב מותר אזי גם לו מותר, החליט שלא לחזור בו. (רביבים, שם). מעט לאחר שעזב את פוניבז' החל לכהן כרב העיר [[הרב יעקב יצחק רבינוביץ']] המוכנה "'ר איצל'ה מפוניבז'" (בעל "זכר יצחק").</ref>. הוא השתוקק לעלות ל[[ארץ ישראל]], אולם ידע כי כאשר יעלה לא תהיה לו פרנסה, ולכן נשאר במיר. לאור זאת, כאשר קיבל את הצעת קהילת האשכנזים בירושלים לכהן כרבה במקום [[רבי שמואל סלנט]] שהיה אז <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זקן </ins>מופלג (בהסכמתו ובהמלצתו של הרב סלנט), נענה להצעה, ובכ"ו ב[[אדר]] תרס"ו עלה ארצה לכהן כרבה של ירושלים. בקבלת הפנים שנערכה לו, הכריז הרב סלנט כי הוא מעביר לאדר"ת את כתר הרבנות, אולם האדר"ת דחה זאת מיד ולא הסכים לשבת בכסאו של הרב סלנט אלא על ידו<ref>"תולדות האדר"ת" עמ' ע</ref>. לאחר קבלת הפנים, ביקר ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]], ועם הגיעו לכותל ביצע בבגדו [[קריעה]], כדין הרואה את מקום ה[[מקדש]] בחורבנו<ref>אולם יותר לא קרע, מפני שסבר שכיוון שיכול היה לראות את המקדש תוך פחות משלושים יום מפני שהוא גר בירושלים, נחשב הדבר כאילו הוא רואה את המקום תדיר, ואינו חייב לקרוע.</ref>. לאחר מכן ביקר בביתו של [[רבי שניאור זלמן פראדקין]] (בעל 'תורת חסד')- "הגאון מלובלין" ומרבני העדה החסידית. מיד עם מינויו, החל לעבוד לחיזוק ענייני הדת בירושלים. הוא פעל להקמת [[עירוב]] סביב השכונות החדשות שנבנו (אותו בנה מכספו), מינה [[שחיטה|שוחטים]] חדשים, פעל להשכנת שלום בין ה[[החסידות|חסידים]] לבין הפרושים, טיפל בשאלות בענייני [[מצוות התלויות בארץ]] שהגיעו מהמושבות החדשות (שטרם התמנו להן רבנים), עזר לישיבות ולבתי החולים בעיר, החליף את משקולות הסוחרים שהיו עשויות מעץ ואבן מפני שלא היו מדויקות למשקולות העשויות מברזל ומנחושת, הסדיר את ענייני הכשרות במאפיות ופיקח על שמירת השבת בחנויות<ref>שם עמ' שעח</ref>. בהוראתו, סידר [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] שהיה אז אברך צעיר לוח זמני היום מעודכן לפי אופק ירושלים. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בענוותנותו, שלח את שאלותיו לגדולי דורו, בתחילה ל[[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] מקובנה ולאחר פטירתו התייעץ עם [[רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון]] (המהרש"ם) מברעז'ן, על אף שהיה חסיד, וכן עם [[רבי יצחק יהודה שמעלקיש]] מלבוב (בעל שו"ת "בית יצחק"). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בענוותנותו, שלח את שאלותיו לגדולי דורו, בתחילה ל[[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] מקובנה ולאחר פטירתו התייעץ עם [[רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון]] (המהרש"ם) מברעז'ן, על אף שהיה חסיד, וכן עם [[רבי יצחק יהודה שמעלקיש]] מלבוב (בעל שו"ת "בית יצחק"). </div></td></tr>
</table>80.230.90.101https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27_%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=138111&oldid=prevNatush.m: /* תולדות חייו */תיקנתי כמה שגיאות כתיב2020-02-19T10:22:18Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">תולדות חייו: </span>תיקנתי כמה שגיאות כתיב</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:22, 19 בפברואר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l22">שורה 22:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בג' ב[[אדר א']] תרס"ה נפטר, לאחר כמה חודשים בהם היה חולה, ונקבר ב[[הר הזיתים]], סמוך לקברו של [[מהרי"ל דיסקין]]. לפי פטירתו ציווה על בניו כי לאחר מותו לא יציינו תארי שבח, ואפילו לא 'יהודי כשר', אלא יהודי ש'כל ימיו חפץ להיות יהודי כשר'<ref>תולדות האדר"ת פרק כ'</ref></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בג' ב[[אדר א']] תרס"ה נפטר, לאחר כמה חודשים בהם היה חולה, ונקבר ב[[הר הזיתים]], סמוך לקברו של [[מהרי"ל דיסקין]]. לפי פטירתו ציווה על בניו כי לאחר מותו לא יציינו תארי שבח, ואפילו לא 'יהודי כשר', אלא יהודי ש'כל ימיו חפץ להיות יהודי כשר'<ref>תולדות האדר"ת פרק כ'</ref></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתו היתה נשואה ל[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק|רב אברהם יצחק הכהן קוק]], אולם היא נפטרה לאחר זמן קצר ולבקשתו נשא הרב קוק את אחייניתו ריזא רבקה (בתו של אחיו הרב צבי יהודה רבינוביץ'), שבשל היותה יתומה חש כלפיה האדר"ת כאביה, ובכך המשיך להיות בקשרי משפחה עם הרב קוק. מבניו: הרב רפאל לוי- כיהן כרב בשילעל, וישראל שמעון- ממיסדי בת ים וראש המועצה שלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והומוציא </del>לאור של רבים מכתבי אביו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתו היתה נשואה ל[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק|רב אברהם יצחק הכהן קוק]], אולם היא נפטרה לאחר זמן קצר ולבקשתו נשא הרב קוק את אחייניתו ריזא רבקה (בתו של אחיו הרב צבי יהודה רבינוביץ'), שבשל היותה יתומה חש כלפיה האדר"ת כאביה, ובכך המשיך להיות בקשרי משפחה עם הרב קוק. מבניו: הרב רפאל לוי- כיהן כרב בשילעל, וישראל שמעון- ממיסדי בת ים וראש המועצה שלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והמוציא </ins>לאור של רבים מכתבי אביו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td></tr>
</table>Natush.mhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27_%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=138110&oldid=prevNatush.m ב־08:20, 19 בפברואר 20202020-02-19T08:20:57Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:20, 19 בפברואר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים''' ('''האדר"ת''') היה [[רב]]ן של פוניבז' ומיר שבליטא, ורבה של [[ירושלים]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים''' ('''האדר"ת''') היה [[רב]]ן של פוניבז' ומיר שבליטא, ורבה של [[ירושלים]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד ב[[חג השבועות]] תר"ג<ref>חתנו [[הראי"ה קוק]] כותב בספר '[[אדר היקר]]' (עמ' כה) "תר"הב או תר"ג", אולם בספרו האוטוביוגרפי "סדר אליהו" כותב האדר"ת בעצמו שנולד בשנת תר"ג.</ref> בשילעל שבליטא לאביו [[הרב בנימין רבינוביץ']] שכיהן אז כרב העיר (מחבר ספרי "משנת רבי בנימין"). יחד עמו, נולד אחיו התאום- [[הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים|הרב צבי יהודה]], ומכאן כינויים "תאומים". מגיל צעיר גילו האחים בקיאות רבה והבנה מעמיקה, וכבר בגיל 13-14 כתבו חיבור על כללי הש"ס. בגיל 16 השתדך עם נערה והיה אמור לסמוך על שולחן חותנו, אולם אז נפטרה אמה ואביה נשא אשה חדשה שנטתה להשכלה ושינתה את הליכות הבית, בשל כך ביטל ר' בנימין את השידוך. בתחילת שנת תרכ"א <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נשא </del>לבתו של ר' אריה לייב חזן שהתגורר בפוניבז', ועבר לגור בביתו. הוא למד בבית המדרש (ה"קלויז") שבעיר, שם למד בהתמדה גדולה (כפי שהעיד על עצמו: חזרתי על כל הש"ס במרוצה וזכרוני קלט בעה"י את הכל"). במשך תקופה מסוימת חלה במחלת עיניים קשה שמנעה ממנו ללמוד, וזמן מה התגורר בבית אביו שכיהן כרבה של ווילקומיר. הוא סרב להצעת רבנות מעיר הולדתו פיקלין, מפני שרבה היה עודנו בחיים אלא שהוא לקה בשיתוק, והוא חשש כי הלה יקפיד עליו. כמו כן, סרב להצעות רבנות מכמה וכמה קהילות נוספות. בגיל 29 התמנה לכהן כרבה של פוניבז', בה כיהן במשך 18 שנה. בקהילתו היה איש חסד גדול, ודאג ביותר לצרכי העניים. משכורתו היתה דלה ומצומצמת. משפחתו סבלה מעוני רב<ref>העוני הגיע עד לרמה כזו, שאפילו את המיטה שהבטיח ב'תנאים' לתת לחתנו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], שבאותה תקופה היה סמוך על שולחנו לא היה יכול לתת לו והוא נתן לו את מיטתו, ויתכן שבעקבות כך ייעץ [[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין|החפץ חיים]] לרב קוק לקבל על עצמו משרת רבנות בזוימל.</ref>. הוא סבל ממחלות וכן ילדיו, אך בשל מצבו לא התאפשר לו לטפל בהם כראוי, ותשעה מתוך 12 ילדיו נפטרו. למרות עניותו ומחלותיו, פרנסי הקהילה ועשיריה לא היו מוכנים לעזור לו, דבר שצעיר אותו מאד. לאור זאת, בשנת תרנ"ג התחייב לקהילת מיר לכהן כרבה, על אף שהיא היתה קהילה קטנה ועניה בעוד פוניבז' היתה העיר החמישית בגודלה בליטא ומרבית תושביה היו יהודים<ref>[[הרב אליעזר מלמד]] טוען, היו מניעים נוספים למעבר למיר, והם מפני שבמיר התקיימה [[ישיבה]] חשובה (הידועה כ[[ישיבת מיר]]) בעוד שבפוניבז' לא התקיימה ישיבה ([[ישיבת פוניבז']] הוקמה שנים לאחר מכן על ידי [[הרב יוסף שלמה כהנמן]]) וכן רגלם של המשכילים פחות דרכה שם מאשר בפוניבז' (רביבים חלק ג' עמ' 17). </ref>. לאחר שאנשי פוניבז' שמעו על התחייבותו למיר, הבטיחו לו העלאה משמעותית במשכורת, שהשתלמה יותר מהמשכורת שהוצעה לו על ידי קהילת מיר, ורבנים חשובים (בהם [[רבי חיים חזקיה מדיני]]- בעל ה'שדי חמד') התירו לו במקרה כזה לחזור בו מהסכמתו לכהן כרב במיר, אולם הוא לא רצה לבטל את התחייבותו ועבר לכהן כרבה של מיר<ref>מסופר כי הוא נטה להישאר בפוניבז', אולם מששמע כי בעל מלאכה בעיר ביטל התחייבותו שלפי אחד מפועליו בטענה כי אם לרב מותר אזי גם לו מותר, החליט שלא לחזור בו. (רביבים, שם). מעט לאחר שעזב את פוניבז' החל לכהן כרב העיר [[הרב יעקב יצחק רבינוביץ']] המוכנה "'ר איצל'ה מפוניבז'" (בעל "זכר יצחק").</ref>. הוא השתוקק לעלות ל[[ארץ ישראל]], אולם ידע כי כאשר יעלה לא תהיה לו פרנסה, ולכן נשאר במיר. לאור זאת, כאשר קיבל את הצעת קהילת האשכנזים בירושלים לכהן כרבה במקום [[רבי שמואל סלנט]] שהיה אז זקרן מופלג (בהסכמתו ובהמלצתו של הרב סלנט), נענה להצעה, ובכ"ו ב[[אדר]] תרס"ו עלה ארצה לכהן כרבה של ירושלים. בקבלת הפנים שנערכה לו, הכריז הרב סלנט כי הוא מעביר לאדר"ת את כתר הרבנות, אולם האדר"ת דחה זאת מיד ולא הסכים לשבת בכסאו של הרב סלנט אלא על ידו<ref>"תולדות האדר"ת" עמ' ע</ref>. לאחר קבלת הפנים, ביקר ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]], ועם הגיעו לכותל ביצע בבגדו [[קריעה]], כדין הרואה את מקום ה[[מקדש]] בחורבנו<ref>אולם יותר לא קרע, מפני שסבר שכיוון שיכול היה לראות את המקדש תוך פחות משלושים יום מפני שהוא גר בירושלים, נחשב הדבר כאילו הוא רואה את המקום תדיר, ואינו חייב לקרוע.</ref>. לאחר מכן ביקר בביתו של [[רבי שניאור זלמן פראדקין]] (בעל 'תורת חסד')- "הגאון מלובלין" ומרבני העדה החסידית. מיד עם מינויו, החל לעבוד לחיזוק ענייני הדת בירושלים. הוא פעל להקמת [[עירוב]] סביב השכונות החדשות שנבנו (אותו בנה מכספו), מינה [[שחיטה|שוחטים]] חדשים, פעל להשכנת שלום בין ה[[החסידות|חסידים]] לבין הפרושים, טיפל בשאלות בענייני [[מצוות התלויות בארץ]] שהגיעו מהמושבות החדשות (שטרם התמנו להן רבנים), עזר לישיבות ולבתי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החוילם </del>בעיר, החליף את משקולות הסוחרים שהיו עשויות מעץ ואבן מפני שלא היו מדויקות למשקולות העשויות מברזל ומנחושת, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסדיר </del>את ענייני הכשרות במאפיות ופיקח על שמירת השבת בחנויות<ref>שם עמ' שעח</ref>. בהוראתו, סידר [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] שהיה אז אברך צעיר לוח זמני היום מעודכן לפי אופק ירושלים. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד ב[[חג השבועות]] תר"ג<ref>חתנו [[הראי"ה קוק]] כותב בספר '[[אדר היקר]]' (עמ' כה) "תר"הב או תר"ג", אולם בספרו האוטוביוגרפי "סדר אליהו" כותב האדר"ת בעצמו שנולד בשנת תר"ג.</ref> בשילעל שבליטא לאביו [[הרב בנימין רבינוביץ']] שכיהן אז כרב העיר (מחבר ספרי "משנת רבי בנימין"). יחד עמו, נולד אחיו התאום- [[הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים|הרב צבי יהודה]], ומכאן כינויים "תאומים". מגיל צעיר גילו האחים בקיאות רבה והבנה מעמיקה, וכבר בגיל 13-14 כתבו חיבור על כללי הש"ס. בגיל 16 השתדך עם נערה והיה אמור לסמוך על שולחן חותנו, אולם אז נפטרה אמה ואביה נשא אשה חדשה שנטתה להשכלה ושינתה את הליכות הבית, בשל כך ביטל ר' בנימין את השידוך. בתחילת שנת תרכ"א <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נישא </ins>לבתו של ר' אריה לייב חזן שהתגורר בפוניבז', ועבר לגור בביתו. הוא למד בבית המדרש (ה"קלויז") שבעיר, שם למד בהתמדה גדולה (כפי שהעיד על עצמו: חזרתי על כל הש"ס במרוצה וזכרוני קלט בעה"י את הכל"). במשך תקופה מסוימת חלה במחלת עיניים קשה שמנעה ממנו ללמוד, וזמן מה התגורר בבית אביו שכיהן כרבה של ווילקומיר. הוא סרב להצעת רבנות מעיר הולדתו פיקלין, מפני שרבה היה עודנו בחיים אלא שהוא לקה בשיתוק, והוא חשש כי הלה יקפיד עליו. כמו כן, סרב להצעות רבנות מכמה וכמה קהילות נוספות. בגיל 29 התמנה לכהן כרבה של פוניבז', בה כיהן במשך 18 שנה. בקהילתו היה איש חסד גדול, ודאג ביותר לצרכי העניים. משכורתו היתה דלה ומצומצמת. משפחתו סבלה מעוני רב<ref>העוני הגיע עד לרמה כזו, שאפילו את המיטה שהבטיח ב'תנאים' לתת לחתנו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], שבאותה תקופה היה סמוך על שולחנו לא היה יכול לתת לו והוא נתן לו את מיטתו, ויתכן שבעקבות כך ייעץ [[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין|החפץ חיים]] לרב קוק לקבל על עצמו משרת רבנות בזוימל.</ref>. הוא סבל ממחלות וכן ילדיו, אך בשל מצבו לא התאפשר לו לטפל בהם כראוי, ותשעה מתוך 12 ילדיו נפטרו. למרות עניותו ומחלותיו, פרנסי הקהילה ועשיריה לא היו מוכנים לעזור לו, דבר שצעיר אותו מאד. לאור זאת, בשנת תרנ"ג התחייב לקהילת מיר לכהן כרבה, על אף שהיא היתה קהילה קטנה ועניה בעוד פוניבז' היתה העיר החמישית בגודלה בליטא ומרבית תושביה היו יהודים<ref>[[הרב אליעזר מלמד]] טוען, היו מניעים נוספים למעבר למיר, והם מפני שבמיר התקיימה [[ישיבה]] חשובה (הידועה כ[[ישיבת מיר]]) בעוד שבפוניבז' לא התקיימה ישיבה ([[ישיבת פוניבז']] הוקמה שנים לאחר מכן על ידי [[הרב יוסף שלמה כהנמן]]) וכן רגלם של המשכילים פחות דרכה שם מאשר בפוניבז' (רביבים חלק ג' עמ' 17). </ref>. לאחר שאנשי פוניבז' שמעו על התחייבותו למיר, הבטיחו לו העלאה משמעותית במשכורת, שהשתלמה יותר מהמשכורת שהוצעה לו על ידי קהילת מיר, ורבנים חשובים (בהם [[רבי חיים חזקיה מדיני]]- בעל ה'שדי חמד') התירו לו במקרה כזה לחזור בו מהסכמתו לכהן כרב במיר, אולם הוא לא רצה לבטל את התחייבותו ועבר לכהן כרבה של מיר<ref>מסופר כי הוא נטה להישאר בפוניבז', אולם מששמע כי בעל מלאכה בעיר ביטל התחייבותו שלפי אחד מפועליו בטענה כי אם לרב מותר אזי גם לו מותר, החליט שלא לחזור בו. (רביבים, שם). מעט לאחר שעזב את פוניבז' החל לכהן כרב העיר [[הרב יעקב יצחק רבינוביץ']] המוכנה "'ר איצל'ה מפוניבז'" (בעל "זכר יצחק").</ref>. הוא השתוקק לעלות ל[[ארץ ישראל]], אולם ידע כי כאשר יעלה לא תהיה לו פרנסה, ולכן נשאר במיר. לאור זאת, כאשר קיבל את הצעת קהילת האשכנזים בירושלים לכהן כרבה במקום [[רבי שמואל סלנט]] שהיה אז זקרן מופלג (בהסכמתו ובהמלצתו של הרב סלנט), נענה להצעה, ובכ"ו ב[[אדר]] תרס"ו עלה ארצה לכהן כרבה של ירושלים. בקבלת הפנים שנערכה לו, הכריז הרב סלנט כי הוא מעביר לאדר"ת את כתר הרבנות, אולם האדר"ת דחה זאת מיד ולא הסכים לשבת בכסאו של הרב סלנט אלא על ידו<ref>"תולדות האדר"ת" עמ' ע</ref>. לאחר קבלת הפנים, ביקר ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]], ועם הגיעו לכותל ביצע בבגדו [[קריעה]], כדין הרואה את מקום ה[[מקדש]] בחורבנו<ref>אולם יותר לא קרע, מפני שסבר שכיוון שיכול היה לראות את המקדש תוך פחות משלושים יום מפני שהוא גר בירושלים, נחשב הדבר כאילו הוא רואה את המקום תדיר, ואינו חייב לקרוע.</ref>. לאחר מכן ביקר בביתו של [[רבי שניאור זלמן פראדקין]] (בעל 'תורת חסד')- "הגאון מלובלין" ומרבני העדה החסידית. מיד עם מינויו, החל לעבוד לחיזוק ענייני הדת בירושלים. הוא פעל להקמת [[עירוב]] סביב השכונות החדשות שנבנו (אותו בנה מכספו), מינה [[שחיטה|שוחטים]] חדשים, פעל להשכנת שלום בין ה[[החסידות|חסידים]] לבין הפרושים, טיפל בשאלות בענייני [[מצוות התלויות בארץ]] שהגיעו מהמושבות החדשות (שטרם התמנו להן רבנים), עזר לישיבות ולבתי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החולים </ins>בעיר, החליף את משקולות הסוחרים שהיו עשויות מעץ ואבן מפני שלא היו מדויקות למשקולות העשויות מברזל ומנחושת, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסדיר </ins>את ענייני הכשרות במאפיות ופיקח על שמירת השבת בחנויות<ref>שם עמ' שעח</ref>. בהוראתו, סידר [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] שהיה אז אברך צעיר לוח זמני היום מעודכן לפי אופק ירושלים. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בענוותנותו, שלח את שאלותיו לגדולי דורו, בתחילה ל[[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] מקובנה ולאחר פטירתו התייעץ עם [[רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון]] (המהרש"ם) מברעז'ן, על אף שהיה חסיד, וכן עם [[רבי יצחק יהודה שמעלקיש]] מלבוב (בעל שו"ת "בית יצחק"). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בענוותנותו, שלח את שאלותיו לגדולי דורו, בתחילה ל[[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] מקובנה ולאחר פטירתו התייעץ עם [[רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון]] (המהרש"ם) מברעז'ן, על אף שהיה חסיד, וכן עם [[רבי יצחק יהודה שמעלקיש]] מלבוב (בעל שו"ת "בית יצחק"). </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l22">שורה 22:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בג' ב[[אדר א']] תרס"ה נפטר, לאחר כמה חודשים בהם היה חולה, ונקבר ב[[הר הזיתים]], סמוך לקברו של [[מהרי"ל דיסקין]]. לפי פטירתו ציווה על בניו כי לאחר מותו לא יציינו תארי שבח, ואפילו לא 'יהודי כשר', אלא יהודי ש'כל ימיו חפץ להיות יהודי כשר'<ref>תולדות האדר"ת פרק כ'</ref></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בג' ב[[אדר א']] תרס"ה נפטר, לאחר כמה חודשים בהם היה חולה, ונקבר ב[[הר הזיתים]], סמוך לקברו של [[מהרי"ל דיסקין]]. לפי פטירתו ציווה על בניו כי לאחר מותו לא יציינו תארי שבח, ואפילו לא 'יהודי כשר', אלא יהודי ש'כל ימיו חפץ להיות יהודי כשר'<ref>תולדות האדר"ת פרק כ'</ref></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתו היתה נשואה ל[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק|רב אברהם יצחק הכהן קוק]], אולם היא נפטרה לאחר זמן קצר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולבקשו </del>נשא הרב קוק את אחייניתו ריזא רבקה (בתו של אחיו הרב צבי יהודה רבינוביץ'), שבשל היותה יתומה חש כלפיה האדר"ת כאביה, ובכך המשיך להיות בקשרי משפחה עם הרב קוק. מבניו: הרב רפאל לוי- כיהן כרב בשילעל, וישראל שמעון- ממיסדי בת ים וראש המועצה שלה והומוציא לאור של רבים מכתבי אביו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתו היתה נשואה ל[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק|רב אברהם יצחק הכהן קוק]], אולם היא נפטרה לאחר זמן קצר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולבקשתו </ins>נשא הרב קוק את אחייניתו ריזא רבקה (בתו של אחיו הרב צבי יהודה רבינוביץ'), שבשל היותה יתומה חש כלפיה האדר"ת כאביה, ובכך המשיך להיות בקשרי משפחה עם הרב קוק. מבניו: הרב רפאל לוי- כיהן כרב בשילעל, וישראל שמעון- ממיסדי בת ים וראש המועצה שלה והומוציא לאור של רבים מכתבי אביו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td></tr>
</table>Natush.mhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27_%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=138109&oldid=prevNatush.m: /* תולדות חייו */2020-02-19T08:11:56Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">תולדות חייו</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:11, 19 בפברואר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים''' ('''האדר"ת''') היה [[רב]]ן של פוניבז' ומיר שבליטא, ורבה של [[ירושלים]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים''' ('''האדר"ת''') היה [[רב]]ן של פוניבז' ומיר שבליטא, ורבה של [[ירושלים]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד ב[[חג השבועות]] תר"ג<ref>חתנו [[הראי"ה קוק]] כותב בספר '[[אדר היקר]]' (עמ' כה) "תר"הב או תר"ג", אולם בספרו האוטוביוגרפי "סדר אליהו" כותב האדר"ת בעצמו שנולד בשנת תר"ג.</ref> בשילעל שבליטא לאביו [[הרב בנימין רבינוביץ']] שכיהן אז כרב העיר (מחבר ספרי "משנת רבי בנימין"). יחד עמו, נולד אחיו התאום- [[הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים|הרב צבי יהודה]], ומכאן כינויים "תאומים". מגיל צעיר גילו האחים בקיאות רבה והבנה מעמיקה, וכבר בגיל 13-14 כתבו חיבור על כללי הש"ס. בגיל 16 השתדך עם נערה והיה אמור לסמוך על שולחן חותנו, אולם אז נפטרה אמה ואביה נשא אשה חדשה שנטתה להשכלה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ששינתה </del>את הליכות הבית, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובשל </del>כך ביטל ר' בנימין את השידוך. בתחילת שנת תרכ"א נשא לבתו של ר' אריה לייב חזן שהתגורר בפוניבז', ועבר לגור בביתו. הוא למד בבית המדרש (ה"קלויז") שבעיר, שם למד בהתמדה גדולה (כפי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העיד </del>על עצמו: חזרתי על כל הש"ס במרוצה וזכרוני קלט בעה"י את הכל"). במשך תקופה מסוימת חלה במחלת עיניים קשה שמנעה ממנו ללמוד, וזמן מה התגורר בבית אביו שכיהן כרבה של ווילקומיר. הוא סרב להצעת רבנות מעיר הולדתו פיקלין, מפני שרבה היה עודנו בחיים אלא שהוא לקה בשיתוק, והוא חשש כי הלה יקפיד עליו. כמו כן, סרב להצעות רבנות מכמה וכמה קהילות נוספות. בגיל 29 התמנה לכהן כרבה של פוניבז', בה כיהן במשך 18 שנה. בקהילתו היה איש חסד גדול, ודאג ביותר לצרכי העניים. משכורתו היתה דלה ומצומצמת. משפחתו סבלה מעוני רב<ref>העוני הגיע עד לרמה כזו, שאפילו את המיטה שהבטיח ב'תנאים' לתת לחתנו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], שבאותה תקופה היה סמוך על שולחנו לא היה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יכוטל </del>לתת לו והוא נתן לו את מיטתו, ויתכן שבעקבות כך ייעץ [[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין|החפץ חיים]] לרב קוק לקבל על עצמו משרת רבנות בזוימל.</ref>. הוא סבל ממחלות וכן ילדיו, אך בשל מצבו לא התאפשר לו לטפל בהם כראוי, ותשעה מתוך 12 ילדיו נפטרו. למרות עניותו ומחלותיו, פרנסי הקהילה ועשיריה לא היו מוכנים לעזור לו, דבר שצעיר אותו מאד. לאור זאת, בשנת תרנ"ג התחייב לקהילת מיר לכהן כרבה, על אף שהיא היתה קהילה קטנה ועניה בעוד פוניבז' היתה העיר החמישית בגודלה בליטא ומרבית תושביה היו יהודים<ref>[[הרב אליעזר מלמד]] טוען, היו מניעים נוספים למעבר למיר, והם מפני שבמיר התקיימה [[ישיבה]] חשובה (הידועה כ[[ישיבת מיר]]) בעוד שבפוניבז' לא התקיימה ישיבה ([[ישיבת פוניבז']] הוקמה שנים לאחר מכן על ידי [[הרב יוסף שלמה כהנמן]]) וכן רגלם של המשכילים פחות דרכה שם מאשר בפוניבז' (רביבים חלק ג' עמ' 17). </ref>. לאחר שאנשי פוניבז' שמעו על התחייבותו למיר, הבטיחו לו העלאה משמעותית במשכורת, שהשתלמה יותר מהמשכורת שהוצעה לו על ידי קהילת מיר, ורבנים חשובים (בהם [[רבי חיים חזקיה מדיני]]- בעל ה'שדי חמד') התירו לו במקרה כזה לחזור בו מהסכמתו לכהן כרב במיר, אולם הוא לא רצה לבטל את התחייבותו ועבר לכהן כרבה של מיר<ref>מסופר כי הוא נטה להישאר בפוניבז', אולם מששמע כי בעל מלאכה בעיר ביטל התחייבותו שלפי אחד מפועליו בטענה כי אם לרב מותר אזי גם לו מותר, החליט שלא לחזור בו. (רביבים, שם). מעט לאחר שעזב את פוניבז' החל לכהן כרב העיר [[הרב יעקב יצחק רבינוביץ']] המוכנה "'ר איצל'ה מפוניבז'" (בעל "זכר יצחק").</ref>. הוא השתוקק לעלות ל[[ארץ ישראל]], אולם ידע כי כאשר יעלה לא תהיה לו פרנסה, ולכן נשאר במיר. לאור זאת, כאשר קיבל את הצעת קהילת האשכנזים בירושלים לכהן כרבה במקום [[רבי שמואל סלנט]] שהיה אז זקרן מופלג (בהסכמתו ובהמלצתו של הרב סלנט), נענה להצעה, ובכ"ו ב[[אדר]] תרס"ו עלה ארצה לכהן כרבה של ירושלים. בקבלת הפנים שנערכה לו, הכריז הרב סלנט כי הוא מעביר לאדר"ת את כתר הרבנות, אולם האדר"ת דחה זאת מיד ולא הסכים לשבת בכסאו של הרב סלנט אלא על ידו<ref>"תולדות האדר"ת" עמ' ע</ref>. לאחר קבלת הפנים, ביקר ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]], ועם הגיעו לכותל ביצע בבגדו [[קריעה]], כדין הרואה את מקום ה[[מקדש]] בחורבנו<ref>אולם יותר לא קרע, מפני שסבר שכיוון שיכול היה לראות את המקדש תוך פחות משלושים יום מפני שהוא גר בירושלים, נחשב הדבר כאילו הוא רואה את המקום תדיר, ואינו חייב לקרוע.</ref>. לאחר מכן ביקר בביתו של [[רבי שניאור זלמן פראדקין]] (בעל 'תורת חסד')- "הגאון מלובלין" ומרבני העדה החסידית. מיד עם מינויו, החל לעבוד לחיזוק ענייני הדת בירושלים. הוא פעל להקמת [[עירוב]] סביב השכונות החדשות שנבנו (אותו בנה מכספו), מינה [[שחיטה|שוחטים]] חדשים, פעל להשכנת שלום בין ה[[החסידות|חסידים]] לבין הפרושים, טיפל בשאלות בענייני [[מצוות התלויות בארץ]] שהגיעו מהמושבות החדשות (שטרם התמנו להן רבנים), עזר לישיבות ולבתי החוילם בעיר, החליף את משקולות הסוחרים שהיו עשויות מעץ ואבן מפני שלא היו מדויקות למשקולות העשויות מברזל ומנחושת, בסדיר את ענייני הכשרות במאפיות ופיקח על שמירת השבת בחנויות<ref>שם עמ' שעח</ref>. בהוראתו, סידר [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] שהיה אז אברך צעיר לוח זמני היום מעודכן לפי אופק ירושלים. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד ב[[חג השבועות]] תר"ג<ref>חתנו [[הראי"ה קוק]] כותב בספר '[[אדר היקר]]' (עמ' כה) "תר"הב או תר"ג", אולם בספרו האוטוביוגרפי "סדר אליהו" כותב האדר"ת בעצמו שנולד בשנת תר"ג.</ref> בשילעל שבליטא לאביו [[הרב בנימין רבינוביץ']] שכיהן אז כרב העיר (מחבר ספרי "משנת רבי בנימין"). יחד עמו, נולד אחיו התאום- [[הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים|הרב צבי יהודה]], ומכאן כינויים "תאומים". מגיל צעיר גילו האחים בקיאות רבה והבנה מעמיקה, וכבר בגיל 13-14 כתבו חיבור על כללי הש"ס. בגיל 16 השתדך עם נערה והיה אמור לסמוך על שולחן חותנו, אולם אז נפטרה אמה ואביה נשא אשה חדשה שנטתה להשכלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ושינתה </ins>את הליכות הבית, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשל </ins>כך ביטל ר' בנימין את השידוך. בתחילת שנת תרכ"א נשא לבתו של ר' אריה לייב חזן שהתגורר בפוניבז', ועבר לגור בביתו. הוא למד בבית המדרש (ה"קלויז") שבעיר, שם למד בהתמדה גדולה (כפי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהעיד </ins>על עצמו: חזרתי על כל הש"ס במרוצה וזכרוני קלט בעה"י את הכל"). במשך תקופה מסוימת חלה במחלת עיניים קשה שמנעה ממנו ללמוד, וזמן מה התגורר בבית אביו שכיהן כרבה של ווילקומיר. הוא סרב להצעת רבנות מעיר הולדתו פיקלין, מפני שרבה היה עודנו בחיים אלא שהוא לקה בשיתוק, והוא חשש כי הלה יקפיד עליו. כמו כן, סרב להצעות רבנות מכמה וכמה קהילות נוספות. בגיל 29 התמנה לכהן כרבה של פוניבז', בה כיהן במשך 18 שנה. בקהילתו היה איש חסד גדול, ודאג ביותר לצרכי העניים. משכורתו היתה דלה ומצומצמת. משפחתו סבלה מעוני רב<ref>העוני הגיע עד לרמה כזו, שאפילו את המיטה שהבטיח ב'תנאים' לתת לחתנו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], שבאותה תקופה היה סמוך על שולחנו לא היה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יכול </ins>לתת לו והוא נתן לו את מיטתו, ויתכן שבעקבות כך ייעץ [[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין|החפץ חיים]] לרב קוק לקבל על עצמו משרת רבנות בזוימל.</ref>. הוא סבל ממחלות וכן ילדיו, אך בשל מצבו לא התאפשר לו לטפל בהם כראוי, ותשעה מתוך 12 ילדיו נפטרו. למרות עניותו ומחלותיו, פרנסי הקהילה ועשיריה לא היו מוכנים לעזור לו, דבר שצעיר אותו מאד. לאור זאת, בשנת תרנ"ג התחייב לקהילת מיר לכהן כרבה, על אף שהיא היתה קהילה קטנה ועניה בעוד פוניבז' היתה העיר החמישית בגודלה בליטא ומרבית תושביה היו יהודים<ref>[[הרב אליעזר מלמד]] טוען, היו מניעים נוספים למעבר למיר, והם מפני שבמיר התקיימה [[ישיבה]] חשובה (הידועה כ[[ישיבת מיר]]) בעוד שבפוניבז' לא התקיימה ישיבה ([[ישיבת פוניבז']] הוקמה שנים לאחר מכן על ידי [[הרב יוסף שלמה כהנמן]]) וכן רגלם של המשכילים פחות דרכה שם מאשר בפוניבז' (רביבים חלק ג' עמ' 17). </ref>. לאחר שאנשי פוניבז' שמעו על התחייבותו למיר, הבטיחו לו העלאה משמעותית במשכורת, שהשתלמה יותר מהמשכורת שהוצעה לו על ידי קהילת מיר, ורבנים חשובים (בהם [[רבי חיים חזקיה מדיני]]- בעל ה'שדי חמד') התירו לו במקרה כזה לחזור בו מהסכמתו לכהן כרב במיר, אולם הוא לא רצה לבטל את התחייבותו ועבר לכהן כרבה של מיר<ref>מסופר כי הוא נטה להישאר בפוניבז', אולם מששמע כי בעל מלאכה בעיר ביטל התחייבותו שלפי אחד מפועליו בטענה כי אם לרב מותר אזי גם לו מותר, החליט שלא לחזור בו. (רביבים, שם). מעט לאחר שעזב את פוניבז' החל לכהן כרב העיר [[הרב יעקב יצחק רבינוביץ']] המוכנה "'ר איצל'ה מפוניבז'" (בעל "זכר יצחק").</ref>. הוא השתוקק לעלות ל[[ארץ ישראל]], אולם ידע כי כאשר יעלה לא תהיה לו פרנסה, ולכן נשאר במיר. לאור זאת, כאשר קיבל את הצעת קהילת האשכנזים בירושלים לכהן כרבה במקום [[רבי שמואל סלנט]] שהיה אז זקרן מופלג (בהסכמתו ובהמלצתו של הרב סלנט), נענה להצעה, ובכ"ו ב[[אדר]] תרס"ו עלה ארצה לכהן כרבה של ירושלים. בקבלת הפנים שנערכה לו, הכריז הרב סלנט כי הוא מעביר לאדר"ת את כתר הרבנות, אולם האדר"ת דחה זאת מיד ולא הסכים לשבת בכסאו של הרב סלנט אלא על ידו<ref>"תולדות האדר"ת" עמ' ע</ref>. לאחר קבלת הפנים, ביקר ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]], ועם הגיעו לכותל ביצע בבגדו [[קריעה]], כדין הרואה את מקום ה[[מקדש]] בחורבנו<ref>אולם יותר לא קרע, מפני שסבר שכיוון שיכול היה לראות את המקדש תוך פחות משלושים יום מפני שהוא גר בירושלים, נחשב הדבר כאילו הוא רואה את המקום תדיר, ואינו חייב לקרוע.</ref>. לאחר מכן ביקר בביתו של [[רבי שניאור זלמן פראדקין]] (בעל 'תורת חסד')- "הגאון מלובלין" ומרבני העדה החסידית. מיד עם מינויו, החל לעבוד לחיזוק ענייני הדת בירושלים. הוא פעל להקמת [[עירוב]] סביב השכונות החדשות שנבנו (אותו בנה מכספו), מינה [[שחיטה|שוחטים]] חדשים, פעל להשכנת שלום בין ה[[החסידות|חסידים]] לבין הפרושים, טיפל בשאלות בענייני [[מצוות התלויות בארץ]] שהגיעו מהמושבות החדשות (שטרם התמנו להן רבנים), עזר לישיבות ולבתי החוילם בעיר, החליף את משקולות הסוחרים שהיו עשויות מעץ ואבן מפני שלא היו מדויקות למשקולות העשויות מברזל ומנחושת, בסדיר את ענייני הכשרות במאפיות ופיקח על שמירת השבת בחנויות<ref>שם עמ' שעח</ref>. בהוראתו, סידר [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] שהיה אז אברך צעיר לוח זמני היום מעודכן לפי אופק ירושלים. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בענוותנותו, שלח את שאלותיו לגדולי דורו, בתחילה ל[[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] מקובנה ולאחר פטירתו התייעץ עם [[רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון]] (המהרש"ם) מברעז'ן, על אף שהיה חסיד, וכן עם [[רבי יצחק יהודה שמעלקיש]] מלבוב (בעל שו"ת "בית יצחק"). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בענוותנותו, שלח את שאלותיו לגדולי דורו, בתחילה ל[[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] מקובנה ולאחר פטירתו התייעץ עם [[רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון]] (המהרש"ם) מברעז'ן, על אף שהיה חסיד, וכן עם [[רבי יצחק יהודה שמעלקיש]] מלבוב (בעל שו"ת "בית יצחק"). </div></td></tr>
</table>Natush.mhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27_%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=86946&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* תולדות חייו */2014-01-11T21:00:27Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">תולדות חייו</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:00, 12 בינואר 2014</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים''' ('''האדר"ת''') היה [[רב]]ן של פוניבז' ומיר שבליטא, ורבה של [[ירושלים]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים''' ('''האדר"ת''') היה [[רב]]ן של פוניבז' ומיר שבליטא, ורבה של [[ירושלים]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד ב[[חג השבועות]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תר"ב או </del>תר"ג<ref><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כך כותב </del>חתנו [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב </del>קוק]] בספר '[[אדר היקר]]' (עמ' כה)</ref> בשילעל שבליטא לאביו [[הרב בנימין רבינוביץ']] שכיהן אז כרב העיר (מחבר ספרי "משנת רבי בנימין"). יחד עמו, נולד אחיו התאום- [[הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים|הרב צבי יהודה]], ומכאן כינויים "תאומים". מגיל צעיר גילו האחים בקיאות רבה והבנה מעמיקה, וכבר בגיל 13-14 כתבו חיבור על כללי הש"ס. בגיל 16 השתדך עם נערה והיה אמור לסמוך על שולחן חותנו, אולם אז נפטרה אמה ואביה נשא אשה חדשה שנטתה להשכלה, ששינתה את הליכות הבית, ובשל כך ביטל ר' בנימין את השידוך. בתחילת שנת תרכ"א נשא לבתו של ר' אריה לייב חזן שהתגורר בפוניבז', ועבר לגור בביתו. הוא למד בבית המדרש (ה"קלויז") שבעיר, שם למד בהתמדה גדולה (כפי העיד על עצמו: חזרתי על כל הש"ס במרוצה וזכרוני קלט בעה"י את הכל"). במשך תקופה מסוימת חלה במחלת עיניים קשה שמנעה ממנו ללמוד, וזמן מה התגורר בבית אביו שכיהן כרבה של ווילקומיר. הוא סרב להצעת רבנות מעיר הולדתו פיקלין, מפני שרבה היה עודנו בחיים אלא שהוא לקה בשיתוק, והוא חשש כי הלה יקפיד עליו. כמו כן, סרב להצעות רבנות מכמה וכמה קהילות נוספות. בגיל 29 התמנה לכהן כרבה של פוניבז', בה כיהן במשך 18 שנה. בקהילתו היה איש חסד גדול, ודאג ביותר לצרכי העניים. משכורתו היתה דלה ומצומצמת. משפחתו סבלה מעוני רב<ref>העוני הגיע עד לרמה כזו, שאפילו את המיטה שהבטיח ב'תנאים' לתת לחתנו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], שבאותה תקופה היה סמוך על שולחנו לא היה יכוטל לתת לו והוא נתן לו את מיטתו, ויתכן שבעקבות כך ייעץ [[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין|החפץ חיים]] לרב קוק לקבל על עצמו משרת רבנות בזוימל.</ref>. הוא סבל ממחלות וכן ילדיו, אך בשל מצבו לא התאפשר לו לטפל בהם כראוי, ותשעה מתוך 12 ילדיו נפטרו. למרות עניותו ומחלותיו, פרנסי הקהילה ועשיריה לא היו מוכנים לעזור לו, דבר שצעיר אותו מאד. לאור זאת, בשנת תרנ"ג התחייב לקהילת מיר לכהן כרבה, על אף שהיא היתה קהילה קטנה ועניה בעוד פוניבז' היתה העיר החמישית בגודלה בליטא ומרבית תושביה היו יהודים<ref>[[הרב אליעזר מלמד]] טוען, היו מניעים נוספים למעבר למיר, והם מפני שבמיר התקיימה [[ישיבה]] חשובה (הידועה כ[[ישיבת מיר]]) בעוד שבפוניבז' לא התקיימה ישיבה ([[ישיבת פוניבז']] הוקמה שנים לאחר מכן על ידי [[הרב יוסף שלמה כהנמן]]) וכן רגלם של המשכילים פחות דרכה שם מאשר בפוניבז' (רביבים חלק ג' עמ' 17). </ref>. לאחר שאנשי פוניבז' שמעו על התחייבותו למיר, הבטיחו לו העלאה משמעותית במשכורת, שהשתלמה יותר מהמשכורת שהוצעה לו על ידי קהילת מיר, ורבנים חשובים (בהם [[רבי חיים חזקיה מדיני]]- בעל ה'שדי חמד') התירו לו במקרה כזה לחזור בו מהסכמתו לכהן כרב במיר, אולם הוא לא רצה לבטל את התחייבותו ועבר לכהן כרבה של מיר<ref>מסופר כי הוא נטה להישאר בפוניבז', אולם מששמע כי בעל מלאכה בעיר ביטל התחייבותו שלפי אחד מפועליו בטענה כי אם לרב מותר אזי גם לו מותר, החליט שלא לחזור בו. (רביבים, שם). מעט לאחר שעזב את פוניבז' החל לכהן כרב העיר [[הרב יעקב יצחק רבינוביץ']] המוכנה "'ר איצל'ה מפוניבז'" (בעל "זכר יצחק").</ref>. הוא השתוקק לעלות ל[[ארץ ישראל]], אולם ידע כי כאשר יעלה לא תהיה לו פרנסה, ולכן נשאר במיר. לאור זאת, כאשר קיבל את הצעת קהילת האשכנזים בירושלים לכהן כרבה במקום [[רבי שמואל סלנט]] שהיה אז זקרן מופלג (בהסכמתו ובהמלצתו של הרב סלנט), נענה להצעה, ובכ"ו ב[[אדר]] תרס"ו עלה ארצה לכהן כרבה של ירושלים. בקבלת הפנים שנערכה לו, הכריז הרב סלנט כי הוא מעביר לאדר"ת את כתר הרבנות, אולם האדר"ת דחה זאת מיד ולא הסכים לשבת בכסאו של הרב סלנט אלא על ידו<ref>"תולדות האדר"ת" עמ' ע</ref>. לאחר קבלת הפנים, ביקר ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]], ועם הגיעו לכותל ביצע בבגדו [[קריעה]], כדין הרואה את מקום ה[[מקדש]] בחורבנו<ref>אולם יותר לא קרע, מפני שסבר שכיוון שיכול היה לראות את המקדש תוך פחות משלושים יום מפני שהוא גר בירושלים, נחשב הדבר כאילו הוא רואה את המקום תדיר, ואינו חייב לקרוע.</ref>. לאחר מכן ביקר בביתו של [[רבי שניאור זלמן פראדקין]] (בעל 'תורת חסד')- "הגאון מלובלין" ומרבני העדה החסידית. מיד עם מינויו, החל לעבוד לחיזוק ענייני הדת בירושלים. הוא פעל להקמת [[עירוב]] סביב השכונות החדשות שנבנו (אותו בנה מכספו), מינה [[שחיטה|שוחטים]] חדשים, פעל להשכנת שלום בין ה[[החסידות|חסידים]] לבין הפרושים, טיפל בשאלות בענייני [[מצוות התלויות בארץ]] שהגיעו מהמושבות החדשות (שטרם התמנו להן רבנים), עזר לישיבות ולבתי החוילם בעיר, החליף את משקולות הסוחרים שהיו עשויות מעץ ואבן מפני שלא היו מדויקות למשקולות העשויות מברזל ומנחושת, בסדיר את ענייני הכשרות במאפיות ופיקח על שמירת השבת בחנויות<ref>שם עמ' שעח</ref>. בהוראתו, סידר [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] שהיה אז אברך צעיר לוח זמני היום מעודכן לפי אופק ירושלים. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד ב[[חג השבועות]] תר"ג<ref>חתנו [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הראי"ה </ins>קוק]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כותב </ins>בספר '[[אדר היקר]]' (עמ' כה) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"תר"הב או תר"ג", אולם בספרו האוטוביוגרפי "סדר אליהו" כותב האדר"ת בעצמו שנולד בשנת תר"ג.</ins></ref> בשילעל שבליטא לאביו [[הרב בנימין רבינוביץ']] שכיהן אז כרב העיר (מחבר ספרי "משנת רבי בנימין"). יחד עמו, נולד אחיו התאום- [[הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים|הרב צבי יהודה]], ומכאן כינויים "תאומים". מגיל צעיר גילו האחים בקיאות רבה והבנה מעמיקה, וכבר בגיל 13-14 כתבו חיבור על כללי הש"ס. בגיל 16 השתדך עם נערה והיה אמור לסמוך על שולחן חותנו, אולם אז נפטרה אמה ואביה נשא אשה חדשה שנטתה להשכלה, ששינתה את הליכות הבית, ובשל כך ביטל ר' בנימין את השידוך. בתחילת שנת תרכ"א נשא לבתו של ר' אריה לייב חזן שהתגורר בפוניבז', ועבר לגור בביתו. הוא למד בבית המדרש (ה"קלויז") שבעיר, שם למד בהתמדה גדולה (כפי העיד על עצמו: חזרתי על כל הש"ס במרוצה וזכרוני קלט בעה"י את הכל"). במשך תקופה מסוימת חלה במחלת עיניים קשה שמנעה ממנו ללמוד, וזמן מה התגורר בבית אביו שכיהן כרבה של ווילקומיר. הוא סרב להצעת רבנות מעיר הולדתו פיקלין, מפני שרבה היה עודנו בחיים אלא שהוא לקה בשיתוק, והוא חשש כי הלה יקפיד עליו. כמו כן, סרב להצעות רבנות מכמה וכמה קהילות נוספות. בגיל 29 התמנה לכהן כרבה של פוניבז', בה כיהן במשך 18 שנה. בקהילתו היה איש חסד גדול, ודאג ביותר לצרכי העניים. משכורתו היתה דלה ומצומצמת. משפחתו סבלה מעוני רב<ref>העוני הגיע עד לרמה כזו, שאפילו את המיטה שהבטיח ב'תנאים' לתת לחתנו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], שבאותה תקופה היה סמוך על שולחנו לא היה יכוטל לתת לו והוא נתן לו את מיטתו, ויתכן שבעקבות כך ייעץ [[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין|החפץ חיים]] לרב קוק לקבל על עצמו משרת רבנות בזוימל.</ref>. הוא סבל ממחלות וכן ילדיו, אך בשל מצבו לא התאפשר לו לטפל בהם כראוי, ותשעה מתוך 12 ילדיו נפטרו. למרות עניותו ומחלותיו, פרנסי הקהילה ועשיריה לא היו מוכנים לעזור לו, דבר שצעיר אותו מאד. לאור זאת, בשנת תרנ"ג התחייב לקהילת מיר לכהן כרבה, על אף שהיא היתה קהילה קטנה ועניה בעוד פוניבז' היתה העיר החמישית בגודלה בליטא ומרבית תושביה היו יהודים<ref>[[הרב אליעזר מלמד]] טוען, היו מניעים נוספים למעבר למיר, והם מפני שבמיר התקיימה [[ישיבה]] חשובה (הידועה כ[[ישיבת מיר]]) בעוד שבפוניבז' לא התקיימה ישיבה ([[ישיבת פוניבז']] הוקמה שנים לאחר מכן על ידי [[הרב יוסף שלמה כהנמן]]) וכן רגלם של המשכילים פחות דרכה שם מאשר בפוניבז' (רביבים חלק ג' עמ' 17). </ref>. לאחר שאנשי פוניבז' שמעו על התחייבותו למיר, הבטיחו לו העלאה משמעותית במשכורת, שהשתלמה יותר מהמשכורת שהוצעה לו על ידי קהילת מיר, ורבנים חשובים (בהם [[רבי חיים חזקיה מדיני]]- בעל ה'שדי חמד') התירו לו במקרה כזה לחזור בו מהסכמתו לכהן כרב במיר, אולם הוא לא רצה לבטל את התחייבותו ועבר לכהן כרבה של מיר<ref>מסופר כי הוא נטה להישאר בפוניבז', אולם מששמע כי בעל מלאכה בעיר ביטל התחייבותו שלפי אחד מפועליו בטענה כי אם לרב מותר אזי גם לו מותר, החליט שלא לחזור בו. (רביבים, שם). מעט לאחר שעזב את פוניבז' החל לכהן כרב העיר [[הרב יעקב יצחק רבינוביץ']] המוכנה "'ר איצל'ה מפוניבז'" (בעל "זכר יצחק").</ref>. הוא השתוקק לעלות ל[[ארץ ישראל]], אולם ידע כי כאשר יעלה לא תהיה לו פרנסה, ולכן נשאר במיר. לאור זאת, כאשר קיבל את הצעת קהילת האשכנזים בירושלים לכהן כרבה במקום [[רבי שמואל סלנט]] שהיה אז זקרן מופלג (בהסכמתו ובהמלצתו של הרב סלנט), נענה להצעה, ובכ"ו ב[[אדר]] תרס"ו עלה ארצה לכהן כרבה של ירושלים. בקבלת הפנים שנערכה לו, הכריז הרב סלנט כי הוא מעביר לאדר"ת את כתר הרבנות, אולם האדר"ת דחה זאת מיד ולא הסכים לשבת בכסאו של הרב סלנט אלא על ידו<ref>"תולדות האדר"ת" עמ' ע</ref>. לאחר קבלת הפנים, ביקר ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]], ועם הגיעו לכותל ביצע בבגדו [[קריעה]], כדין הרואה את מקום ה[[מקדש]] בחורבנו<ref>אולם יותר לא קרע, מפני שסבר שכיוון שיכול היה לראות את המקדש תוך פחות משלושים יום מפני שהוא גר בירושלים, נחשב הדבר כאילו הוא רואה את המקום תדיר, ואינו חייב לקרוע.</ref>. לאחר מכן ביקר בביתו של [[רבי שניאור זלמן פראדקין]] (בעל 'תורת חסד')- "הגאון מלובלין" ומרבני העדה החסידית. מיד עם מינויו, החל לעבוד לחיזוק ענייני הדת בירושלים. הוא פעל להקמת [[עירוב]] סביב השכונות החדשות שנבנו (אותו בנה מכספו), מינה [[שחיטה|שוחטים]] חדשים, פעל להשכנת שלום בין ה[[החסידות|חסידים]] לבין הפרושים, טיפל בשאלות בענייני [[מצוות התלויות בארץ]] שהגיעו מהמושבות החדשות (שטרם התמנו להן רבנים), עזר לישיבות ולבתי החוילם בעיר, החליף את משקולות הסוחרים שהיו עשויות מעץ ואבן מפני שלא היו מדויקות למשקולות העשויות מברזל ומנחושת, בסדיר את ענייני הכשרות במאפיות ופיקח על שמירת השבת בחנויות<ref>שם עמ' שעח</ref>. בהוראתו, סידר [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] שהיה אז אברך צעיר לוח זמני היום מעודכן לפי אופק ירושלים. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בענוותנותו, שלח את שאלותיו לגדולי דורו, בתחילה ל[[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] מקובנה ולאחר פטירתו התייעץ עם [[רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון]] (המהרש"ם) מברעז'ן, על אף שהיה חסיד, וכן עם [[רבי יצחק יהודה שמעלקיש]] מלבוב (בעל שו"ת "בית יצחק"). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בענוותנותו, שלח את שאלותיו לגדולי דורו, בתחילה ל[[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] מקובנה ולאחר פטירתו התייעץ עם [[רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון]] (המהרש"ם) מברעז'ן, על אף שהיה חסיד, וכן עם [[רבי יצחק יהודה שמעלקיש]] מלבוב (בעל שו"ת "בית יצחק"). </div></td></tr>
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27_%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=86916&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* לקריאה נוספת */2014-01-04T18:47:21Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">לקריאה נוספת</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:47, 4 בינואר 2014</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l39">שורה 39:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 39:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''סדר אליהו'''- אוטוביגורפיה</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* חתנו הרב א"י הכהן קוק, '''[[אדר היקר]]'''- בהוצאת [[מוסד הרב קוק]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* חתנו הרב א"י הכהן קוק, '''[[אדר היקר]]'''- בהוצאת [[מוסד הרב קוק]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[הרב אליעזר מלמד]], '''האדר"ת והאמונה''', בתוך: "רביבים חלק ג'- גדולי ישראל ודמויות מופת", מכון הר ברכה תש"ע (גם במהדורה אינטרנטית).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[הרב אליעזר מלמד]], '''האדר"ת והאמונה''', בתוך: "רביבים חלק ג'- גדולי ישראל ודמויות מופת", מכון הר ברכה תש"ע (גם במהדורה אינטרנטית).</div></td></tr>
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27_%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=84728&oldid=prev95.86.98.112: /* לקריאה נוספת */2013-06-22T21:32:32Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">לקריאה נוספת</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:32, 23 ביוני 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 41:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* חתנו הרב א"י הכהן קוק, '''[[אדר היקר]]'''- בהוצאת [[מוסד הרב קוק]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* חתנו הרב א"י הכהן קוק, '''[[אדר היקר]]'''- בהוצאת [[מוסד הרב קוק]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[הרב אליעזר מלמד]], '''האדר"ת והאמונה''', בתוך: "רביבים חלק ג'- גדולי ישראל ודמויות מופת", מכון הר ברכה תש"ע (גם במהדורה אינטרנטית).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[הרב אליעזר מלמד]], '''האדר"ת והאמונה''', בתוך: "רביבים חלק ג'- גדולי ישראל ודמויות מופת", מכון הר ברכה תש"ע (גם במהדורה אינטרנטית).</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* מאמר "אדר האדרת" ע"י הרב [הראל כהן], מובא בסוף סדר פרשיות לאדר"ת על כרך ראשון.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr>
</table>95.86.98.112https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27_%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=82414&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* קישורים חיצוניים */2013-03-21T23:43:42Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">קישורים חיצוניים</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:43, 22 במרץ 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l44">שורה 44:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 44:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב אליעזר מלמד, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2104&cat=335| 'האדר"ת והאמונה'], באתר ישיבה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב אליעזר מלמד, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2104&cat=335| 'האדר"ת והאמונה'], באתר ישיבה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{סדרה|הקודם=[[הרב שמואל סלנט]]|הבא=[[הרב שמואל סלנט]]{{ש}}[[הרב חיים ברלין]]}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{סדרה|הקודם=[[הרב שמואל סלנט]]|הבא=[[הרב שמואל סלנט]]{{ש}}[[הרב חיים ברלין]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשימה=רבנים אשכנזיים לירושלים</ins>}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:רבינוביץ' תאומים אליהו דוד}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:רבינוביץ' תאומים אליהו דוד}}</div></td></tr>
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27_%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=82413&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־23:43, 21 במרץ 20132013-03-21T23:43:18Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:43, 22 במרץ 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l44">שורה 44:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 44:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב אליעזר מלמד, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2104&cat=335| 'האדר"ת והאמונה'], באתר ישיבה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב אליעזר מלמד, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2104&cat=335| 'האדר"ת והאמונה'], באתר ישיבה. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{סדרה|הקודם=[[הרב שמואל סלנט]]|הבא=[[הרב שמואל סלנט]]{{ש}}[[הרב חיים ברלין]]}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:רבינוביץ' תאומים אליהו דוד}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:רבינוביץ' תאומים אליהו דוד}}</div></td></tr>
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27_%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=82383&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* תולדות חייו */2013-03-20T22:16:50Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">תולדות חייו</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:16, 21 במרץ 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים''' ('''האדר"ת''') היה [[רב]]ן של פוניבז' ומיר שבליטא, ורבה של [[ירושלים]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים''' ('''האדר"ת''') היה [[רב]]ן של פוניבז' ומיר שבליטא, ורבה של [[ירושלים]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד ב[[חג השבועות]] תר"ב או תר"ג<ref>כך כותב חתנו [[הרב קוק]] בספר '[[אדר היקר]]' (עמ' כה)</ref> בשילעל שבליטא לאביו [[הרב בנימין רבינוביץ']] שכיהן אז כרב העיר (מחבר ספרי "משנת רבי בנימין"). יחד עמו, נולד אחיו התאום- [[הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים|הרב צבי יהודה]], ומכאן כינויים "תאומים". מגיל צעיר גילו האחים בקיאות רבה והבנה מעמיקה, וכבר בגיל 13-14 כתבו חיבור על כללי הש"ס. בגיל 16 השתדך עם נערה והיה אמור לסמוך על שולחן חותנו, אולם אז נפטרה אמה ואביה נשא אשה חדשה שנטתה להשכלה, ששינתה את הליכות הבית, ובשל כך ביטל ר' בנימין את השידוך. בתחילת שנת תרכ"א נשא לבתו של ר' אריה לייב חזן שהתגורר בפוניבז', ועבר לגור בביתו. הוא למד בבית המדרש (ה"קלויז") שבעיר, שם למד בהתמדה גדולה (כפי העיד על עצמו: חזרתי על כל הש"ס במרוצה וזכרוני קלט בעה"י את הכל"). במשך תקופה מסוימת חלה במחלת עיניים קשה שמנעה ממנו ללמוד, וזמן מה התגורר בבית אביו שכיהן כרבה של ווילקומיר. הוא סרב להצעת רבנות מעיר הולדתו פיקלין, מפני שרבה היה עודנו בחיים אלא שהוא לקה בשיתוק, והוא חשש כי הלה יקפיד עליו. כמו כן, סרב להצעות רבנות מכמה וכמה קהילות נוספות. בגיל 29 התמנה לכהן כרבה של פוניבז', בה כיהן במשך 18 שנה. בקהילתו היה איש חסד גדול, ודאג ביותר לצרכי העניים. משכורתו היתה דלה ומצומצמת. משפחתו סבלה מעוני רב<ref>העוני הגיע עד לרמה כזו, שאפילו את המיטה שהבטיח ב'תנאים' לתת לחתנו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], שבאותה תקופה היה סמוך על שולחנו לא היה יכוטל לתת לו והוא נתן לו את מיטתו, ויתכן שבעקבות כך ייעץ [[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין|החפץ חיים]] לרב קוק לקבל על עצמו משרת רבנות בזוימל.</ref>. הוא סבל ממחלות וכן ילדיו, אך בשל מצבו לא התאפשר לו לטפל בהם כראוי, ותשעה מתוך 12 ילדיו נפטרו. למרות עניותו ומחלותיו, פרנסי הקהילה ועשיריה לא היו מוכנים לעזור לו, דבר שצעיר אותו מאד. לאור זאת, בשנת תרנ"ג התחייב לקהילת מיר לכהן כרבה, על אף שהיא היתה קהילה קטנה ועניה בעוד פוניבז' היתה העיר החמישית בגודלה בליטא ומרבית תושביה היו יהודים<ref>[[הרב אליעזר מלמד]] טוען, היו מניעים נוספים למעבר למיר, והם מפני שבמיר התקיימה [[ישיבה]] חשובה (הידועה כ[[ישיבת מיר]]) בעוד שבפוניבז' לא התקיימה ישיבה ([[ישיבת פוניבז']] הוקמה שנים לאחר מכן על ידי [[הרב יוסף שלמה כהנמן]]) וכן רגלם של המשכילים פחות דרכה שם מאשר בפוניבז' (רביבים חלק ג' עמ' 17). </ref>. לאחר שאנשי פוניבז' שמעו על התחייבותו למיר, הבטיחו לו העלאה משמעותית במשכורת, שהשתלמה יותר מהמשכורת שהוצעה לו על ידי קהילת מיר, ורבנים חשובים (בהם [[רבי חיים חזקיה מדיני]]- בעל ה'שדי חמד') התירו לו במקרה כזה לחזור בו מהסכמתו לכהן כרב במיר, אולם הוא לא רצה לבטל את התחייבותו ועבר לכהן כרבה של מיר<ref>מסופר כי הוא נטה להישאר בפוניבז', אולם מששמע כי בעל מלאכה בעיר ביטל התחייבותו שלפי אחד מפועליו בטענה כי אם לרב מותר אזי גם לו מותר, החליט שלא לחזור בו. (רביבים, שם). מעט לאחר שעזב את פוניבז' החל לכהן כרב העיר [[הרב יעקב יצחק רבינוביץ']] המוכנה "'ר איצל'ה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פוניבז</del>'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר</del>".</ref>. הוא השתוקק לעלות ל[[ארץ ישראל]], אולם ידע כי כאשר יעלה לא תהיה לו פרנסה, ולכן נשאר במיר. לאור זאת, כאשר קיבל את הצעת קהילת האשכנזים בירושלים לכהן כרבה במקום [[רבי שמואל סלנט]] שהיה אז זקרן מופלג (בהסכמתו ובהמלצתו של הרב סלנט), נענה להצעה, ובכ"ו ב[[אדר]] תרס"ו עלה ארצה לכהן כרבה של ירושלים. בקבלת הפנים שנערכה לו, הכריז הרב סלנט כי הוא מעביר לאדר"ת את כתר הרבנות, אולם האדר"ת דחה זאת מיד ולא הסכים לשבת בכסאו של הרב סלנט אלא על ידו<ref>"תולדות האדר"ת" עמ' ע</ref>. לאחר קבלת הפנים, ביקר ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]], ועם הגיעו לכותל ביצע בבגדו [[קריעה]], כדין הרואה את מקום ה[[מקדש]] בחורבנו<ref>אולם יותר לא קרע, מפני שסבר שכיוון שיכול היה לראות את המקדש תוך פחות משלושים יום מפני שהוא גר בירושלים, נחשב הדבר כאילו הוא רואה את המקום תדיר, ואינו חייב לקרוע.</ref>. לאחר מכן ביקר בביתו של [[רבי שניאור זלמן פראדקין]] (בעל 'תורת חסד')- "הגאון מלובלין" ומרבני העדה החסידית. מיד עם מינויו, החל לעבוד לחיזוק ענייני הדת בירושלים. הוא פעל להקמת [[עירוב]] סביב השכונות החדשות שנבנו (אותו בנה מכספו), מינה [[שחיטה|שוחטים]] חדשים, פעל להשכנת שלום בין ה[[החסידות|חסידים]] לבין הפרושים, טיפל בשאלות בענייני [[מצוות התלויות בארץ]] שהגיעו מהמושבות החדשות (שטרם התמנו להן רבנים), עזר לישיבות ולבתי החוילם בעיר, החליף את משקולות הסוחרים שהיו עשויות מעץ ואבן מפני שלא היו מדויקות למשקולות העשויות מברזל ומנחושת, בסדיר את ענייני הכשרות במאפיות ופיקח על שמירת השבת בחנויות<ref>שם עמ' שעח</ref>. בהוראתו, סידר [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] שהיה אז אברך צעיר לוח זמני היום מעודכן לפי אופק ירושלים. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד ב[[חג השבועות]] תר"ב או תר"ג<ref>כך כותב חתנו [[הרב קוק]] בספר '[[אדר היקר]]' (עמ' כה)</ref> בשילעל שבליטא לאביו [[הרב בנימין רבינוביץ']] שכיהן אז כרב העיר (מחבר ספרי "משנת רבי בנימין"). יחד עמו, נולד אחיו התאום- [[הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים|הרב צבי יהודה]], ומכאן כינויים "תאומים". מגיל צעיר גילו האחים בקיאות רבה והבנה מעמיקה, וכבר בגיל 13-14 כתבו חיבור על כללי הש"ס. בגיל 16 השתדך עם נערה והיה אמור לסמוך על שולחן חותנו, אולם אז נפטרה אמה ואביה נשא אשה חדשה שנטתה להשכלה, ששינתה את הליכות הבית, ובשל כך ביטל ר' בנימין את השידוך. בתחילת שנת תרכ"א נשא לבתו של ר' אריה לייב חזן שהתגורר בפוניבז', ועבר לגור בביתו. הוא למד בבית המדרש (ה"קלויז") שבעיר, שם למד בהתמדה גדולה (כפי העיד על עצמו: חזרתי על כל הש"ס במרוצה וזכרוני קלט בעה"י את הכל"). במשך תקופה מסוימת חלה במחלת עיניים קשה שמנעה ממנו ללמוד, וזמן מה התגורר בבית אביו שכיהן כרבה של ווילקומיר. הוא סרב להצעת רבנות מעיר הולדתו פיקלין, מפני שרבה היה עודנו בחיים אלא שהוא לקה בשיתוק, והוא חשש כי הלה יקפיד עליו. כמו כן, סרב להצעות רבנות מכמה וכמה קהילות נוספות. בגיל 29 התמנה לכהן כרבה של פוניבז', בה כיהן במשך 18 שנה. בקהילתו היה איש חסד גדול, ודאג ביותר לצרכי העניים. משכורתו היתה דלה ומצומצמת. משפחתו סבלה מעוני רב<ref>העוני הגיע עד לרמה כזו, שאפילו את המיטה שהבטיח ב'תנאים' לתת לחתנו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], שבאותה תקופה היה סמוך על שולחנו לא היה יכוטל לתת לו והוא נתן לו את מיטתו, ויתכן שבעקבות כך ייעץ [[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין|החפץ חיים]] לרב קוק לקבל על עצמו משרת רבנות בזוימל.</ref>. הוא סבל ממחלות וכן ילדיו, אך בשל מצבו לא התאפשר לו לטפל בהם כראוי, ותשעה מתוך 12 ילדיו נפטרו. למרות עניותו ומחלותיו, פרנסי הקהילה ועשיריה לא היו מוכנים לעזור לו, דבר שצעיר אותו מאד. לאור זאת, בשנת תרנ"ג התחייב לקהילת מיר לכהן כרבה, על אף שהיא היתה קהילה קטנה ועניה בעוד פוניבז' היתה העיר החמישית בגודלה בליטא ומרבית תושביה היו יהודים<ref>[[הרב אליעזר מלמד]] טוען, היו מניעים נוספים למעבר למיר, והם מפני שבמיר התקיימה [[ישיבה]] חשובה (הידועה כ[[ישיבת מיר]]) בעוד שבפוניבז' לא התקיימה ישיבה ([[ישיבת פוניבז']] הוקמה שנים לאחר מכן על ידי [[הרב יוסף שלמה כהנמן]]) וכן רגלם של המשכילים פחות דרכה שם מאשר בפוניבז' (רביבים חלק ג' עמ' 17). </ref>. לאחר שאנשי פוניבז' שמעו על התחייבותו למיר, הבטיחו לו העלאה משמעותית במשכורת, שהשתלמה יותר מהמשכורת שהוצעה לו על ידי קהילת מיר, ורבנים חשובים (בהם [[רבי חיים חזקיה מדיני]]- בעל ה'שדי חמד') התירו לו במקרה כזה לחזור בו מהסכמתו לכהן כרב במיר, אולם הוא לא רצה לבטל את התחייבותו ועבר לכהן כרבה של מיר<ref>מסופר כי הוא נטה להישאר בפוניבז', אולם מששמע כי בעל מלאכה בעיר ביטל התחייבותו שלפי אחד מפועליו בטענה כי אם לרב מותר אזי גם לו מותר, החליט שלא לחזור בו. (רביבים, שם). מעט לאחר שעזב את פוניבז' החל לכהן כרב העיר [[הרב יעקב יצחק רבינוביץ']] המוכנה "'ר איצל'ה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מפוניבז</ins>'" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(בעל "זכר יצחק")</ins>.</ref>. הוא השתוקק לעלות ל[[ארץ ישראל]], אולם ידע כי כאשר יעלה לא תהיה לו פרנסה, ולכן נשאר במיר. לאור זאת, כאשר קיבל את הצעת קהילת האשכנזים בירושלים לכהן כרבה במקום [[רבי שמואל סלנט]] שהיה אז זקרן מופלג (בהסכמתו ובהמלצתו של הרב סלנט), נענה להצעה, ובכ"ו ב[[אדר]] תרס"ו עלה ארצה לכהן כרבה של ירושלים. בקבלת הפנים שנערכה לו, הכריז הרב סלנט כי הוא מעביר לאדר"ת את כתר הרבנות, אולם האדר"ת דחה זאת מיד ולא הסכים לשבת בכסאו של הרב סלנט אלא על ידו<ref>"תולדות האדר"ת" עמ' ע</ref>. לאחר קבלת הפנים, ביקר ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]], ועם הגיעו לכותל ביצע בבגדו [[קריעה]], כדין הרואה את מקום ה[[מקדש]] בחורבנו<ref>אולם יותר לא קרע, מפני שסבר שכיוון שיכול היה לראות את המקדש תוך פחות משלושים יום מפני שהוא גר בירושלים, נחשב הדבר כאילו הוא רואה את המקום תדיר, ואינו חייב לקרוע.</ref>. לאחר מכן ביקר בביתו של [[רבי שניאור זלמן פראדקין]] (בעל 'תורת חסד')- "הגאון מלובלין" ומרבני העדה החסידית. מיד עם מינויו, החל לעבוד לחיזוק ענייני הדת בירושלים. הוא פעל להקמת [[עירוב]] סביב השכונות החדשות שנבנו (אותו בנה מכספו), מינה [[שחיטה|שוחטים]] חדשים, פעל להשכנת שלום בין ה[[החסידות|חסידים]] לבין הפרושים, טיפל בשאלות בענייני [[מצוות התלויות בארץ]] שהגיעו מהמושבות החדשות (שטרם התמנו להן רבנים), עזר לישיבות ולבתי החוילם בעיר, החליף את משקולות הסוחרים שהיו עשויות מעץ ואבן מפני שלא היו מדויקות למשקולות העשויות מברזל ומנחושת, בסדיר את ענייני הכשרות במאפיות ופיקח על שמירת השבת בחנויות<ref>שם עמ' שעח</ref>. בהוראתו, סידר [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] שהיה אז אברך צעיר לוח זמני היום מעודכן לפי אופק ירושלים. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בענוותנותו, שלח את שאלותיו לגדולי דורו, בתחילה ל[[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] מקובנה ולאחר פטירתו התייעץ עם [[רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון]] (המהרש"ם) מברעז'ן, על אף שהיה חסיד, וכן עם [[רבי יצחק יהודה שמעלקיש]] מלבוב (בעל שו"ת "בית יצחק"). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בענוותנותו, שלח את שאלותיו לגדולי דורו, בתחילה ל[[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] מקובנה ולאחר פטירתו התייעץ עם [[רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון]] (המהרש"ם) מברעז'ן, על אף שהיה חסיד, וכן עם [[רבי יצחק יהודה שמעלקיש]] מלבוב (בעל שו"ת "בית יצחק"). </div></td></tr>
</table>אריאל ביגל נ"י