הרב אליהו כי טוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב אברהם אליהו כי-טוב''' (מוקוטובסקי) ((ה'תרע"ב - ו באדר תשל"ו | '''הרב אברהם אליהו כי-טוב''' (מוקוטובסקי) ((ה'תרע"ב - ו באדר תשל"ו <ref> [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9B%D7%99_%D7%98%D7%95%D7%91 הויקיפדיה העברית]</ref>, סופר, מחנך ועסקן. הוא חיבר את '''[[ספר התודעה]]''', הכולל: [[הלכה|הלכות]], [[מנהג]]ים ודברי עיון לכל מועדי השנה. הספר פורסם בשנת תשי"ח ללא מראי מקומות. לאחר פטירתו הוציאו בני משפחתו את הספר עם ציון המקורות שמהם לקוחים הדברים. | ||
==על ספריו== | ==על ספריו== | ||
[[תמונה:Todaha.jpg |left|thumb|250px|ספר התודעה - המהדורה החדשה]] | [[תמונה:Todaha.jpg |left|thumb|250px|ספר התודעה - המהדורה החדשה]] | ||
בטרם פירסם את ספרו הוציא | בטרם פירסם את ספרו הוציא סדרת ספרי סיפורים, שאותה כינה "חסידים ואנשי מעשה", ולאחר מכן הוציא את "ספר הפרשיות" . את שמו קנה בעיקר באמצעות "ספר התודעה". ספר זה נדרש מכל החוגים. | ||
במהדורה העברית לא נזכרו ולו ברמז [[יום העצמאות]] ו[[יום ירושלים]], ואת החסר (השקפתו שלו) השלים בחוברת "כבשין דרחמנא". על סיבת ההשמטה מהספר סיפר במכתב, ששלח כשנה לאחר קום המדינה. אז פנו אליו מטעם [[הרב זלמן סורוצקין]] שיכין חומר לימודי בנושא, אך מה שכתב נפסל, וכפי שהוסבר לו: "לא מפני שהוא לא נכון, אלא זו אמת שעשויה להרגיז גם את הימין וגם את השמאל". רק בתרגום הספר לאנגלית הוכנס אותו חומר לגוף הספר. | במהדורה העברית לא נזכרו ולו ברמז [[יום העצמאות]] ו[[יום ירושלים]], ואת החסר (השקפתו שלו) השלים בחוברת "כבשין דרחמנא". על סיבת ההשמטה מהספר סיפר במכתב, ששלח כשנה לאחר קום המדינה. אז פנו אליו מטעם [[הרב זלמן סורוצקין]] שיכין חומר לימודי בנושא, אך מה שכתב נפסל, וכפי שהוסבר לו: "לא מפני שהוא לא נכון, אלא זו אמת שעשויה להרגיז גם את הימין וגם את השמאל". רק בתרגום הספר לאנגלית הוכנס אותו חומר לגוף הספר. | ||
בקונטרס "כבשי דרחמנא" כתב לגבי ה' ב[[אייר]] - יום העצמאות: "אם ראית אנשים מישראל שמודים על הטובה, ועדיין לבם מלא דאגה על כל אשר חסר מן הטובה, ועודם מצפים ומייחלים לישועת ה' שתהא שלמה - צרף עצמך עמהם". | בקונטרס "כבשי דרחמנא" כתב לגבי ה' ב[[אייר]] - יום העצמאות: "אם ראית אנשים מישראל שמודים על הטובה, ועדיין לבם מלא דאגה על כל אשר חסר מן הטובה, ועודם מצפים ומייחלים לישועת ה' שתהא שלמה - צרף עצמך עמהם". (עוד לגבי קונטרס כבשי דרחמנא ראה בספר "אתחלתא היא"- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה חלק ב מאת הרב יצחק דדון, ירושלים תשס,ח עמ' תכא-תעז). | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
* ספר הפרשיות | * ספר הפרשיות | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*הרב יצחק דדון, '''אתחלתא היא- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה''' חלק ב' ירושלים תשס"ח, עמ' תמה-תעז. | |||
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|כי טוב]] | |||
[[קטגוריה:רבנים בימינו|כי טוב]] | |||
[[קטגוריה:רבני ירושלים|כי-טוב]] | [[קטגוריה:רבני ירושלים|כי-טוב]] | ||
גרסה מ־23:34, 20 בספטמבר 2010
|
|
הרב אברהם אליהו כי-טוב (מוקוטובסקי) ((ה'תרע"ב - ו באדר תשל"ו [1], סופר, מחנך ועסקן. הוא חיבר את ספר התודעה, הכולל: הלכות, מנהגים ודברי עיון לכל מועדי השנה. הספר פורסם בשנת תשי"ח ללא מראי מקומות. לאחר פטירתו הוציאו בני משפחתו את הספר עם ציון המקורות שמהם לקוחים הדברים.
על ספריו
בטרם פירסם את ספרו הוציא סדרת ספרי סיפורים, שאותה כינה "חסידים ואנשי מעשה", ולאחר מכן הוציא את "ספר הפרשיות" . את שמו קנה בעיקר באמצעות "ספר התודעה". ספר זה נדרש מכל החוגים.
במהדורה העברית לא נזכרו ולו ברמז יום העצמאות ויום ירושלים, ואת החסר (השקפתו שלו) השלים בחוברת "כבשין דרחמנא". על סיבת ההשמטה מהספר סיפר במכתב, ששלח כשנה לאחר קום המדינה. אז פנו אליו מטעם הרב זלמן סורוצקין שיכין חומר לימודי בנושא, אך מה שכתב נפסל, וכפי שהוסבר לו: "לא מפני שהוא לא נכון, אלא זו אמת שעשויה להרגיז גם את הימין וגם את השמאל". רק בתרגום הספר לאנגלית הוכנס אותו חומר לגוף הספר.
בקונטרס "כבשי דרחמנא" כתב לגבי ה' באייר - יום העצמאות: "אם ראית אנשים מישראל שמודים על הטובה, ועדיין לבם מלא דאגה על כל אשר חסר מן הטובה, ועודם מצפים ומייחלים לישועת ה' שתהא שלמה - צרף עצמך עמהם". (עוד לגבי קונטרס כבשי דרחמנא ראה בספר "אתחלתא היא"- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה חלק ב מאת הרב יצחק דדון, ירושלים תשס,ח עמ' תכא-תעז).
תולדות חייו
עוד בפולין הוא פעל להפצת היהדות גם בקרב חוגים חילוניים. הוא המשיך בכך גם בארץ.
בשנת תרצ"ט הקים הרב אליהו כי טוב יחד עם הרב אברהם טרגר והרב שלמה אייזנברג את תנועת הפועלים החרדית שנקראה פאג"י (פועלי אגודת ישראל). מאוחר יותר הקים את פאג"י, אשר בנתה את שיכוני פאג"י בשכונות סנהדריה ובית-וגן בירושלים.
הוא נפטר בו' באדר ב' תשל"ו. משפחתו הקימה את חנות הספרים הראשונה בעיר העתיקה בירושלים, "בן ארזה".
המקור: הרב אורי דסברג, על אבי התודעה היהודית - שבת בשבתו לפרשת שמות
הערות שוליים
מספריו
- ספר התודעה - דרשות ורעיונות
- איש וביתו - תורת הבית היהודי. הליכות והלכות מלוקטו
- סדר ליל פסח - הלכות ומנהגים, טעמים ורמזים. ילקוט פרושים להגדה. יוצא בעיצוב מהודר וצבעוני עפ'י הגדת קורן. עם תפילת ערבית לליל הסדר.
- ספר הפרשיות
לקריאה נוספת
- הרב יצחק דדון, אתחלתא היא- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה חלק ב' ירושלים תשס"ח, עמ' תמה-תעז.