הרב אליעזר איגרא: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
|חיבוריו= | |חיבוריו= | ||
}} | }} | ||
'''הרב אליעזר איגרא''' הוא | '''הרב אליעזר איגרא''' הוא דיין בבית הדין הרבני העליון. | ||
נולד בשנת תשי"ד ברחביה שב[[ירושלים]]. למד בישיבה התיכונית [[ישיבת חורב|חורב]], ולאחריה החל את לימודיו ב[[ישיבת כרם ביבנה]], אצל [[הרב חיים יעקב גולדוויכט]]. שרת במסגרת ה'[[ישיבת הסדר|הסדר]]', ולחם במלחמת יום הכיפורים. נשא את רוחמה נאומבורג. בהמשך, היה ממייסדי ה[[כולל]] לדיינות בפסגות, בברכתו של קרוב משפחתו, [[הרב יוסף כהן]] (שהיה דיין בבית הדין הגדול לערעורים. הוא למד בכולל, בראשותו של [[הרב משה מרדכי פרבשטיין]] (כיום ראש [[ישיבת חברון]]). הוא החל ללמד בישיבות שונות, בהן ב[[ישיבת עוד יוסף חי]] ו[[ישיבת עתניאל]]. בשנת תשמ"ט, בהיותו בן 33, מונה על ידי הרבנים הראשיים, [[הרב אברהם שפירא]] ו[[הרב מרדכי אליהו]] לכהן כדיין בבית הדין ב[[באר שבע]]. בתקופה זו, התקרב לאבות בתי הדין בבאר שבע, [[הרב שלמה משה עמאר]], [[הרב ציון בוארון]] ו[[הרב ציון אלגרבלי]]. בהמלצת [[הרב יעקב אריאל]], שעזב את רבנות המושב כפר מימון, הוא התמנה לכהן תחתיו כרב המושב. בהמשך, התמנה אף הוא לאב בית דין בבאר שבע, וכראש בית הדין המיוחד לענייני יוחסין שפועל בעיר. במקביל לתפקידו הרבני, משמש כפוסק ובורר בענייני ממונות וכחבר בוועדת המבחנים לדיינות של הרבנות הראשית. | נולד בשנת תשי"ד ברחביה שב[[ירושלים]]. למד בישיבה התיכונית [[ישיבת חורב|חורב]], ולאחריה החל את לימודיו ב[[ישיבת כרם ביבנה]], אצל [[הרב חיים יעקב גולדוויכט]]. שרת במסגרת ה'[[ישיבת הסדר|הסדר]]', ולחם במלחמת יום הכיפורים. נשא את רוחמה נאומבורג. בהמשך, היה ממייסדי ה[[כולל]] לדיינות בפסגות, בברכתו של קרוב משפחתו, [[הרב יוסף כהן]] (שהיה דיין בבית הדין הגדול לערעורים. הוא למד בכולל, בראשותו של [[הרב משה מרדכי פרבשטיין]] (כיום ראש [[ישיבת חברון]]). הוא החל ללמד בישיבות שונות, בהן ב[[ישיבת עוד יוסף חי]] ו[[ישיבת עתניאל]]. בשנת תשמ"ט, בהיותו בן 33, מונה על ידי הרבנים הראשיים, [[הרב אברהם שפירא]] ו[[הרב מרדכי אליהו]] לכהן כדיין בבית הדין ב[[באר שבע]]. בתקופה זו, התקרב לאבות בתי הדין בבאר שבע, [[הרב שלמה משה עמאר]], [[הרב ציון בוארון]] ו[[הרב ציון אלגרבלי]]. בהמלצת [[הרב יעקב אריאל]], שעזב את רבנות המושב כפר מימון, הוא התמנה לכהן תחתיו כרב המושב. בהמשך, התמנה אף הוא לאב בית דין בבאר שבע, וכראש בית הדין המיוחד לענייני יוחסין שפועל בעיר. במקביל לתפקידו הרבני, משמש כפוסק ובורר בענייני ממונות וכחבר בוועדת המבחנים לדיינות של הרבנות הראשית. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בשנת תשע"ג הודיע על פרישתו מתפקיד רב מושב כפר מימון, ותחתיו עתיד להיכנס הרב מיכאל אדרעי. | בשנת תשע"ג הודיע על פרישתו מתפקיד רב מושב כפר מימון, ותחתיו עתיד להיכנס הרב מיכאל אדרעי. | ||
== קישורים חיצוניים == | |||
* {{רמבי"ש|817}} | |||
{{מיון רגיל:איגרא אליעזר}} | {{מיון רגיל:איגרא אליעזר}} | ||
גרסה מ־12:15, 14 באפריל 2015
|
|
| הרב אליעזר איגרא | |
|---|---|
| |
| תאריך לידה | תשי"ד |
| השתייכות | הציונות הדתית |
| תפקידים נוספים | רב מושב כפר מימון; דיין בבית הדין הגדול לערעורים; ראש בי"ד המיוחד לענייני יוחסין בב"ש; לשעבר אב"ד ב"ש. |
| רבותיו | הרב חיים יעקב גולדוויכט |
הרב אליעזר איגרא הוא דיין בבית הדין הרבני העליון.
נולד בשנת תשי"ד ברחביה שבירושלים. למד בישיבה התיכונית חורב, ולאחריה החל את לימודיו בישיבת כרם ביבנה, אצל הרב חיים יעקב גולדוויכט. שרת במסגרת ה'הסדר', ולחם במלחמת יום הכיפורים. נשא את רוחמה נאומבורג. בהמשך, היה ממייסדי הכולל לדיינות בפסגות, בברכתו של קרוב משפחתו, הרב יוסף כהן (שהיה דיין בבית הדין הגדול לערעורים. הוא למד בכולל, בראשותו של הרב משה מרדכי פרבשטיין (כיום ראש ישיבת חברון). הוא החל ללמד בישיבות שונות, בהן בישיבת עוד יוסף חי וישיבת עתניאל. בשנת תשמ"ט, בהיותו בן 33, מונה על ידי הרבנים הראשיים, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו לכהן כדיין בבית הדין בבאר שבע. בתקופה זו, התקרב לאבות בתי הדין בבאר שבע, הרב שלמה משה עמאר, הרב ציון בוארון והרב ציון אלגרבלי. בהמלצת הרב יעקב אריאל, שעזב את רבנות המושב כפר מימון, הוא התמנה לכהן תחתיו כרב המושב. בהמשך, התמנה אף הוא לאב בית דין בבאר שבע, וכראש בית הדין המיוחד לענייני יוחסין שפועל בעיר. במקביל לתפקידו הרבני, משמש כפוסק ובורר בענייני ממונות וכחבר בוועדת המבחנים לדיינות של הרבנות הראשית.
בשנת תשע"ב עלה שמו כמועמד מוסכם לתפקיד רבה האשכנזי של פתח תקווה, אך הוא החליט להסיר את מועמדותו. זמן קצר לאחר מכן, התמנה באופן זמני לכהן כדיין בבית הדין העליון בירושלים, בו הוא מכהן עד היום. כמו כן, התמודד על תפקיד הרב הראשי לישראל אך פרש לפני הבחירות.
בשנת תשע"ג הודיע על פרישתו מתפקיד רב מושב כפר מימון, ותחתיו עתיד להיכנס הרב מיכאל אדרעי.