הרב אליעזר ולדמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הערך מויקיפדיה)
 
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(16 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''אליעזר ולדמן''' - ראש ישיבת ניר קרית ארבע יחד עם הרב דב ליאור ממייסדי ההתנחלות בחברון ובקרית ארבע.
'''הרב אליעזר ליפא ולדמן''' הוא נשיא [[ישיבת ניר]] ב[[קרית ארבע]] וממייסדי חידוש ה[[יישוב היהודי בחברון]]. כיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת "התחיה".


==חייו ופועלו הציבורי והפוליטי==
==תולדות חייו==
הרב אליעזר ליפא ולדמן נולד ב[[ל' בשבט]] [[ה'תרצ"ז]] ([[11 בפברואר]] [[1937]]) ב[[פתח תקוה]], לאביו, הרב יואל ולדמן. בהיותו בן שלוש עברה משפחתו ל[[ארצות הברית]], שם שהה עד [[1956]]. בזמן שהותו שם למד אצל הרב [[יצחק הוטנר]] (מחבר ספרי "פחד יצחק") וב[[ישיבה יוניברסיטי]] והוציא תואר ב[[פסיכולוגיה]] וב[[פילוסופיה]].
===חייו ופועלו הציבורי והפוליטי===
נולד בל' ב[[שבט]] תרצ"ז ב[[פתח תקוה]] לאביו הרב יואל ולדמן. בהיותו בן שלוש עברה משפחתו לארצות הברית, שם למד מפי [[הרב יצחק הוטנר]] (מחבר ספרי "פחד יצחק") וב[[ישיבה יוניברסיטי]], וכן הוציא תואר ב[[פסיכולוגיה]] וב[[פילוסופיה]]. בשנת תשט"ז חזר לארץ, והחל ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]] אצל [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], אותו הוא רואה עד היום בתור רבו המובהק, וכן אצל [[הרב דוד כהן]] (הרב הנזיר).


כשחזר לארץ למד אצל הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]], יחד עם הרב [[חיים דרוקמן]] (על הערכתו הרבה של הרב ולדמן לרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] ניתן ללמוד מכך, שלעולם אינו קורא לו "רבי" בלבד, אלא תמיד "מורנו ורבנו הרב צבי יהודה").  
בשנת תשכ"ח, סמוך לחידוש היישוב היהודי בחברון, יסד את ישיבת 'מתנחלי חברון', ולאחר הקמתה של קרית ארבע, עברה הישיבה למבנים ארעיים בקריה עד להשלמת מבנה הקבע בו היא שוכנת כיום בתור "ישיבת ניר". בשנת תשל"ו הצטרף לראשות הישיבה הרב [[דוב ליאור]] לאחר שהרב ולדמן הזמינו לעמוד לצידו בראשות הישיבה. במשך תקופה ארוכה כיהנו שניהם בראשות הישיבה, כאשר הרב ליאור עסק בעיקר בתחום העיון וה[[הלכה]], והרב ולדמן עוסק בלימודי אמונה - בעיקר על פי הגותו של [[הרב קוק]]. כיום, הרב ולדמן אינו מכהם כראש ישיבה בפועל, ותחתיו מכהן בנו הרב נעם.


הרב ולדמן משמש כראש ישיבת ההסדר "ניר קריית ארבע" החל משנת 1972. אחר כמה שנים הצטרף אליו [[הרב דב ליאור]]. כיום משמשים שניהם כראשי הישיבה, כשהרב ליאור עוסק בעיקר בתחום העיון וה[[הלכה]] והרב ולדמן עוסק בלימודי מחשבה והשקפה על פי הגותו של [[אברהם יצחק הכהן קוק|הראי"ה קוק]].
הרב ולדמן היה ממייסדי וראשי תנועת ההתיישבות "[[גוש אמונים]]", ולאחר כמה שנים של תנועת "התחיה". בשנות שמונים שימש כרב המושב קשת ב[[רמת הגולן]]. שימש כחבר מזכירות מרכז ומועצת תנועת "התחיה" עד לפירוקה. כמו כן שימש כחבר המזכירות העולמית של תנועת [[בני עקיבא]], ולאחר מכן בהנהלה הארצית של התנועה. כיהן מטעמה כחבר כנסת בכנסות ה-11 וה-12, ופרש מהכנסת בשנת תש"ן.


היה ממייסדי וראשי "[[גוש אמונים]]", ולאחר כמה שנים של תנועת [[התחיה]]. בשנות שמונים שימש כרב המושב [[קשת (מושב)|קשת]] ברמת הגולן לאחר סיום תפקידו של הרב [[שלמה אבינר]], שימש כחבר מזכירות מרכז ומועצת תנועת "[[התחיה]]" עד לפירוקה. כמו כן שימש כחבר המזכירות העולמית של תנועת [[בני עקיבא]] (1976), ולאחר מכן בהנהלה הארצית של [[בני עקיבא]] (1986-1980). כיהן כ[[חבר כנסת]] בכנסות ה-11 וה-12, ופרש מהכנסת בינואר [[1990]].
לרב ולדמן ולישיבתו שותפות רבת שנים במאבק על שלמות הארץ. מתוך הישיבה יצאו מייסדי גרעין 'אלון מורה' שזכו ליסד את היישוב [[קדומים]] ולאחר מכן את היישוב [[אלון מורה]] ובכך לפרוץ את הדרך לחידוש ההתיישבות היהודית ב[[שומרון]]. כמו כן, לפני ביצוע הנסיגה מ[[סיני]] עברה הישיבה, על רבניה ותלמידיה ל[[ימית]], ולפני הגירוש מ[[גוש קטיף]] וצפון השומרון עברה הישיבה ליישוב [[שא נור]] שבצפון השומרון.


לפני ביצוע [[תוכנית ההתנתקות]] עבר הרב ולדמן עם [[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] [[ישיבת ניר קריית ארבע|ניר קריית ארבע]] ל[[יישוב]] [[שא נור]] שהיה בצפון השומרון.
הרב ולדמן לימד בעבר לימודי אמונה ב[[ישיבת מרכז הרב]].
הרב ולדמן לימד לימודי אמונה בישיבת [[מרכז הרב]] לפני ואחרי מלחמת יום הכפורים.
תקופה מסוימת הרב כיהן כרב המושב קשת בימיו הראשונים עד שתפס את מקומו הרב שלמה אבינר.


==משנתו החינוכית==
==משנתו החינוכית==
הרב ולדמן, בהיותו תלמיד של הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]], מורה לתלמידיו את דרכו החינוכית בעיקר על פי כתביו של [[הרב קוק]] האב (כדוגמת [[אורות (ספר)|אורות]] ו[[עין אי"ה]]). הרב ולדמן הוא מהסוברים ש[[מדינת ישראל]] היא "יסוד כיסא ה' בעולם" אף במדינה [[חילונים|חילונית]]. בשיחותיו קיים דגש על הבנת תהליך הגאולה על פי משנת ה[[צבי יהודה קוק|רצי]].
הרב ולדמן, בהיותו תלמיד של הרצי"ה קוק, מורה לתלמידיו את דרכו החינוכית בעיקר על פי כתביו של הראי"ה קוק האב. הרב ולדמן הוא מהסוברים ש[[מדינת ישראל]] היא "יסוד כיסא ה' בעולם" על אף היותה מדינה חילונית. בשיחותיו קיים דגש על הבנת תהליך הגאולה על פי משנת הרצי"ה.
 
==כתביו==
==כתביו==
*'''על דעת המקום והזמן''' חוברת על השקפה דתית לאומית על ארץ ישראלית, כולל את מאמרו על חשיבות הברכה לפי [[התלמוד הירושלמי]].
*'''על דעת המקום והזמן''' חוברת על השקפה דתית לאומית על ארץ ישראלית, כולל את מאמרו על חשיבות הברכה לפי [[התלמוד הירושלמי]].
*'''ספר חגי''' - בספר זה לוקטו שיחות של הרב ולדמן בספרי [[בראשית]] ו[[שמות]]. יצא לזכר ארבעה מתלמידי הישיבה.
*'''ספר חגי''' - בספר זה לוקטו שיחות של הרב ולדמן בספרי [[ספר בראשית|בראשית]] ו[[ספר שמות|שמות]]. יצא לזכר ארבעה מתלמידי הישיבה.
*חוברות שיחות לפי נושאים ופרשיות השבוע - מהדורה פנימית יצאה על ידי תלמידי הישיבה.
*חוברות שיחות לפי נושאים ופרשיות השבוע - מהדורה פנימית יצאה על ידי תלמידי הישיבה.
*'''אורות התשובה''' עריכה והבאה לדפוס של ספרו של [[הרב קוק]] ביחד עם הרב [[חיים דרוקמן]].
*'''[[אורות התשובה]]''' עריכה והבאה לדפוס של ספרו של הרב קוק. ביחד עם הרב חיים דרוקמן.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{חבר כנסת|397}}
 
*[http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=731 יום עיון לזכר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל - שיעור של הרב אליעזר ולדמן] מאתר [[מכון מאיר]].
*[http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=731 יום עיון לזכר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל - שיעור של הרב אליעזר ולדמן] מאתר [[מכון מאיר]].
{{רמב"י|ולדמן אליעזר}}
 
{{רמבי"ש|1257}}
{{מיון רגיל:ולדמן אליעזר}}
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות הסדר]]
[[קטגוריה:רבני ישובים בישראל]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]]
[[קטגוריה:רבנים חברי כנסת]]
[[קטגוריה:רבני ישיבת מרכז הרב]]

גרסה אחרונה מ־21:26, 2 בספטמבר 2021

הרב אליעזר ליפא ולדמן הוא נשיא ישיבת ניר בקרית ארבע וממייסדי חידוש היישוב היהודי בחברון. כיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת "התחיה".

תולדות חייו[עריכה]

חייו ופועלו הציבורי והפוליטי[עריכה]

נולד בל' בשבט תרצ"ז בפתח תקוה לאביו הרב יואל ולדמן. בהיותו בן שלוש עברה משפחתו לארצות הברית, שם למד מפי הרב יצחק הוטנר (מחבר ספרי "פחד יצחק") ובישיבה יוניברסיטי, וכן הוציא תואר בפסיכולוגיה ובפילוסופיה. בשנת תשט"ז חזר לארץ, והחל ללמוד בישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק, אותו הוא רואה עד היום בתור רבו המובהק, וכן אצל הרב דוד כהן (הרב הנזיר).

בשנת תשכ"ח, סמוך לחידוש היישוב היהודי בחברון, יסד את ישיבת 'מתנחלי חברון', ולאחר הקמתה של קרית ארבע, עברה הישיבה למבנים ארעיים בקריה עד להשלמת מבנה הקבע בו היא שוכנת כיום בתור "ישיבת ניר". בשנת תשל"ו הצטרף לראשות הישיבה הרב דוב ליאור לאחר שהרב ולדמן הזמינו לעמוד לצידו בראשות הישיבה. במשך תקופה ארוכה כיהנו שניהם בראשות הישיבה, כאשר הרב ליאור עסק בעיקר בתחום העיון וההלכה, והרב ולדמן עוסק בלימודי אמונה - בעיקר על פי הגותו של הרב קוק. כיום, הרב ולדמן אינו מכהם כראש ישיבה בפועל, ותחתיו מכהן בנו הרב נעם.

הרב ולדמן היה ממייסדי וראשי תנועת ההתיישבות "גוש אמונים", ולאחר כמה שנים של תנועת "התחיה". בשנות שמונים שימש כרב המושב קשת ברמת הגולן. שימש כחבר מזכירות מרכז ומועצת תנועת "התחיה" עד לפירוקה. כמו כן שימש כחבר המזכירות העולמית של תנועת בני עקיבא, ולאחר מכן בהנהלה הארצית של התנועה. כיהן מטעמה כחבר כנסת בכנסות ה-11 וה-12, ופרש מהכנסת בשנת תש"ן.

לרב ולדמן ולישיבתו שותפות רבת שנים במאבק על שלמות הארץ. מתוך הישיבה יצאו מייסדי גרעין 'אלון מורה' שזכו ליסד את היישוב קדומים ולאחר מכן את היישוב אלון מורה ובכך לפרוץ את הדרך לחידוש ההתיישבות היהודית בשומרון. כמו כן, לפני ביצוע הנסיגה מסיני עברה הישיבה, על רבניה ותלמידיה לימית, ולפני הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון עברה הישיבה ליישוב שא נור שבצפון השומרון.

הרב ולדמן לימד בעבר לימודי אמונה בישיבת מרכז הרב.

משנתו החינוכית[עריכה]

הרב ולדמן, בהיותו תלמיד של הרצי"ה קוק, מורה לתלמידיו את דרכו החינוכית בעיקר על פי כתביו של הראי"ה קוק האב. הרב ולדמן הוא מהסוברים שמדינת ישראל היא "יסוד כיסא ה' בעולם" על אף היותה מדינה חילונית. בשיחותיו קיים דגש על הבנת תהליך הגאולה על פי משנת הרצי"ה.

כתביו[עריכה]

  • על דעת המקום והזמן חוברת על השקפה דתית לאומית על ארץ ישראלית, כולל את מאמרו על חשיבות הברכה לפי התלמוד הירושלמי.
  • ספר חגי - בספר זה לוקטו שיחות של הרב ולדמן בספרי בראשית ושמות. יצא לזכר ארבעה מתלמידי הישיבה.
  • חוברות שיחות לפי נושאים ופרשיות השבוע - מהדורה פנימית יצאה על ידי תלמידי הישיבה.
  • אורות התשובה עריכה והבאה לדפוס של ספרו של הרב קוק. ביחד עם הרב חיים דרוקמן.

קישורים חיצוניים[עריכה]