הרב אריה לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב אריה לוין''' היה תלמיד חכם [[ | '''הרב אריה לוין''' היה תלמיד חכם [[ירושלים|ירושלמי]] שהתפרסם בעיקר בגלל פעולות ה[[גמילות חסדים|חסד]] הרבות שעשה. | ||
[[תמונה:Ariehlavin22.jpg|שמאל|ממוזער|250px]] | [[תמונה:Ariehlavin22.jpg|שמאל|ממוזער|250px]] | ||
(ו' ב[[ניסן]] תרמ"ה-ט' | (ו' ב[[ניסן]] תרמ"ה-ט' בניסן תשכ"ט), כונה '''אבי האסירים''' או '''רב האסירים'''. | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
ר' אריה נולד באורלא שליד ביאליסטוק, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום בפולין) לר' בנימין ביינוש ולעטיל. הוא למד בסלוצק ובסלונים, ונחשב כמתמיד וכעילוי. בגלל גילו הצעיר לא התקבל בהתחלה ללמוד ב[[ישיבת וולוז'ין]]; רק מאוחר יותר התקבל אליה, ושם קיבל תורה מ[[הרב חיים ברלין]]. עלה לארץ ישראל ב[[אדר]] תרס"ה, ולמד ב[[ישיבת תורת חיים]]. הוסמך לרבנות על ידי הרב חיים ברלין, [[הרב שמואל סלנט]] ו[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]. נישא לצפורה חנה, בתו של הרב דוד שפירא, שהיה גם חותנו של [[הרב צבי פסח פרנק]], נכדתו של הרב חיים יעקב שפירא. | ר' אריה נולד באורלא שליד ביאליסטוק, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום בפולין) לר' בנימין ביינוש ולעטיל. הוא למד בסלוצק ובסלונים, ונחשב כמתמיד וכעילוי. בגלל גילו הצעיר לא התקבל בהתחלה ללמוד ב[[ישיבת וולוז'ין]]; רק מאוחר יותר התקבל אליה, ושם קיבל תורה מ[[הרב חיים ברלין]]. עלה לארץ ישראל ב[[אדר]] תרס"ה, ולמד ב[[ישיבת תורת חיים]]. הוסמך לרבנות על ידי הרב חיים ברלין, [[הרב שמואל סלנט]] ו[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]. נישא לצפורה חנה, בתו של הרב דוד שפירא, שהיה גם חותנו של [[הרב צבי פסח פרנק]], נכדתו של הרב חיים יעקב שפירא. | ||
כיהן כמשגיח ב[[ישיבת עץ חיים]] בירושלים. היה ידוע כבעל חסד, נודע בכינויו "רב האסירים" מפני שהיה נוהג במשך כעשרים וחמש שנה, כבר בתקופת המנדט הבריטי, ללכת | כיהן כמשגיח ב[[ישיבת עץ חיים]] בירושלים. היה ידוע כבעל חסד, נודע בכינויו "רב האסירים" מפני שהיה נוהג במשך כעשרים וחמש שנה, כבר בתקופת המנדט הבריטי, ללכת לאסירים בבתי הכלא, לעודד את רוחם ולכתוב להם מכתבים. בפרט נודעו ביקוריו אצל אסירי המחתרות ועולי הגרדום. ביקר בקביעות גם בבית החולים ל[[מצורע]]ים על מנת לעודד את יושביו. היה ידוע בירושלים בשם ר' אריה. | ||
לאחר [[מלחמת השחרור]], כאשר הוחזרו ל[[מדינת ישראל|ישראל]] גופותיהם של אנשי מחלקת הל"ה, שנה וחצי לאחר שנפלו בקרב, לא הצליחו אנשי [[הרבנות הצבאית]] לזהות בוודאות 12 גופות. לפתרון הבעיה שנוצרה הוטל על הרב לוין לערוך את [[גורל הגר"א]] - הטלת גורל שבאה לזהות את הגופות. | לאחר [[מלחמת השחרור]], כאשר הוחזרו ל[[מדינת ישראל|ישראל]] גופותיהם של אנשי מחלקת הל"ה, שנה וחצי לאחר שנפלו בקרב, לא הצליחו אנשי [[הרבנות הצבאית]] לזהות בוודאות 12 גופות. לפתרון הבעיה שנוצרה הוטל על הרב לוין לערוך את [[גורל הגר"א]] - הטלת גורל שבאה לזהות את הגופות. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
מידותיו הטובות ומעשי החסד הרבים שעשה היו למושא לסיפורים רבים על פועלו (שהסופר שמחה רז שהיה ממקורביו קיבץ רבים מהם לשני כרכים), ובזכותם היה נערץ על חלקים נרחבים בציבור. | מידותיו הטובות ומעשי החסד הרבים שעשה היו למושא לסיפורים רבים על פועלו (שהסופר שמחה רז שהיה ממקורביו קיבץ רבים מהם לשני כרכים), ובזכותם היה נערץ על חלקים נרחבים בציבור. | ||
עם קום מדינת ישראל הקים את הישיבה הנקראת על שמו "בית אריה" והעמיד בראשה את חתנו הרב אליעזר פלצינסקי, נכדו של | עם קום מדינת ישראל הקים את הישיבה הנקראת על שמו "בית אריה" והעמיד בראשה את חתנו הרב אליעזר פלצינסקי, נכדו של הרב נתן צבי פינקל, "[[הסבא מסלבודקה]]". כיום מונה הישיבה כמה עשרות תלמידים ביניהם [[רב]]נים ומורי הוראה מפורסמים. הרב פלצינסקי שימש כראש הישיבה עד לפטירתו בחודש [[תשרי]] תשס"ח, ומאז, עומד בראשות הישיבה בנו הרב שלמה יהודה פלצינסקי. | ||
נפטר בט | נפטר בט בניסן, ערב [[שבת הגדול]] תשכ"ט במרכז רפואי הדסה שבהר הצופים, ונטמן באותו היום אחרי חצות היום בבית הקברות סנהדריה, ובכך נתמלאה צוואתו שלא להספידו (הן בשל קדושת ה[[שבת]] והן בשל קדושת חודש ניסן שאין מספידין בו). | ||
על פי צוואתו נרשם במצבתו שהוא מבקש ממי שעולה לקברו שיאמר "אני מאמין באמונה שלמה שתהא [[ | על פי צוואתו נרשם במצבתו שהוא מבקש ממי שעולה לקברו שיאמר "אני מאמין באמונה שלמה שתהא [[תחיית המתים]] בעת שיעלה רצון מאת הבורא יתברך שמו" (מתוך [[שלושה עשר עיקרי האמונה]] של ה[[רמב"ם]]) . | ||
הרב לוין התגורר במשך שנים רבות ברחוב הר גריזים שבשכונת משכנות ישראל | הרב לוין התגורר במשך שנים רבות ברחוב הר גריזים שבשכונת משכנות ישראל. לאחר מותו נקרא הרחוב על שמו. בשנת תשס"ה, הנפיקה החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות מדליה לזכרו. | ||
==בניו== | ==בניו== | ||
גרסה מ־23:00, 23 באוגוסט 2010
|
|
הרב אריה לוין היה תלמיד חכם ירושלמי שהתפרסם בעיקר בגלל פעולות החסד הרבות שעשה.
(ו' בניסן תרמ"ה-ט' בניסן תשכ"ט), כונה אבי האסירים או רב האסירים.
ביוגרפיה
ר' אריה נולד באורלא שליד ביאליסטוק, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום בפולין) לר' בנימין ביינוש ולעטיל. הוא למד בסלוצק ובסלונים, ונחשב כמתמיד וכעילוי. בגלל גילו הצעיר לא התקבל בהתחלה ללמוד בישיבת וולוז'ין; רק מאוחר יותר התקבל אליה, ושם קיבל תורה מהרב חיים ברלין. עלה לארץ ישראל באדר תרס"ה, ולמד בישיבת תורת חיים. הוסמך לרבנות על ידי הרב חיים ברלין, הרב שמואל סלנט והרב אברהם יצחק הכהן קוק. נישא לצפורה חנה, בתו של הרב דוד שפירא, שהיה גם חותנו של הרב צבי פסח פרנק, נכדתו של הרב חיים יעקב שפירא.
כיהן כמשגיח בישיבת עץ חיים בירושלים. היה ידוע כבעל חסד, נודע בכינויו "רב האסירים" מפני שהיה נוהג במשך כעשרים וחמש שנה, כבר בתקופת המנדט הבריטי, ללכת לאסירים בבתי הכלא, לעודד את רוחם ולכתוב להם מכתבים. בפרט נודעו ביקוריו אצל אסירי המחתרות ועולי הגרדום. ביקר בקביעות גם בבית החולים למצורעים על מנת לעודד את יושביו. היה ידוע בירושלים בשם ר' אריה.
לאחר מלחמת השחרור, כאשר הוחזרו לישראל גופותיהם של אנשי מחלקת הל"ה, שנה וחצי לאחר שנפלו בקרב, לא הצליחו אנשי הרבנות הצבאית לזהות בוודאות 12 גופות. לפתרון הבעיה שנוצרה הוטל על הרב לוין לערוך את גורל הגר"א - הטלת גורל שבאה לזהות את הגופות.
מידותיו הטובות ומעשי החסד הרבים שעשה היו למושא לסיפורים רבים על פועלו (שהסופר שמחה רז שהיה ממקורביו קיבץ רבים מהם לשני כרכים), ובזכותם היה נערץ על חלקים נרחבים בציבור.
עם קום מדינת ישראל הקים את הישיבה הנקראת על שמו "בית אריה" והעמיד בראשה את חתנו הרב אליעזר פלצינסקי, נכדו של הרב נתן צבי פינקל, "הסבא מסלבודקה". כיום מונה הישיבה כמה עשרות תלמידים ביניהם רבנים ומורי הוראה מפורסמים. הרב פלצינסקי שימש כראש הישיבה עד לפטירתו בחודש תשרי תשס"ח, ומאז, עומד בראשות הישיבה בנו הרב שלמה יהודה פלצינסקי.
נפטר בט בניסן, ערב שבת הגדול תשכ"ט במרכז רפואי הדסה שבהר הצופים, ונטמן באותו היום אחרי חצות היום בבית הקברות סנהדריה, ובכך נתמלאה צוואתו שלא להספידו (הן בשל קדושת השבת והן בשל קדושת חודש ניסן שאין מספידין בו). על פי צוואתו נרשם במצבתו שהוא מבקש ממי שעולה לקברו שיאמר "אני מאמין באמונה שלמה שתהא תחיית המתים בעת שיעלה רצון מאת הבורא יתברך שמו" (מתוך שלושה עשר עיקרי האמונה של הרמב"ם) .
הרב לוין התגורר במשך שנים רבות ברחוב הר גריזים שבשכונת משכנות ישראל. לאחר מותו נקרא הרחוב על שמו. בשנת תשס"ה, הנפיקה החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות מדליה לזכרו.
בניו
- הרב חיים יעקב לוין, היה בין היתר רבה של פרדס חנה-כרכור.
- הרב רפאל לוין, שהיה מפורסם כממשיך דרכו של אביו בצדקותו הרבה ובמעשי החסד.
- הרב שמחה שלמה לוין, ראש כולל בירושלים.
חתניו:
- הרב שמואל אהרן יודלביץ, מחבר ספר "מעיל שמואל"
- הרב יוסף שלום אלישיב, פוסק הלכה מפורסם, נכדו של הרב שלמה אלישיב- בעל "לשם שבו ואחלמה", מגדולי מקובלי ירושלים.
- הרב אהרן יעקובוביץ, חניך ישיבת ביאליסטוק, מגדולי תלמידי החכמים שבירושלים.
- הרב אליעזר פלצינסקי, ראש ישיבת "בית אריה" ומחבר ספר "שלום יהודה"
| תקופת חייו של הרב אריה לוין על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת
- שמחה רז, איש צדיק היה, הוצאת ש. זק, ירושלים.
- שמחה רז, צדיק יסוד עולם, הוצאת יריד הספרים.
קישורים חיצוניים
- מכון בית אריה - מכון תורני על שם הרב לוין.
- הקשר בין ר' אריה לוין והראי"ה קוק - מתוך עלון שבת הראי"ה.
- ישי פרידמן, נקיי הדעת שבירושלים-ראיון עם נכדו של הרב אריה לוין באתר מים מעייני הישועה