הרב אריה צבי פרומר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: {{רב| |שם=הרב אריה צבי פרומר |תמונה= |כיתוב= |תאריך לידה=תרמ"ד |תאריך פטירה=כ"ז בניסן תש"ג |השתייכות=ר...)
 
(אין הבדלים)

גרסה מ־10:22, 21 ביולי 2011

הרב אריה צבי פרומר
תאריך לידה תרמ"ד
תאריך פטירה כ"ז בניסן תש"ג
השתייכות רבני פולין, חסידות סוכצ'וב
נושאים שבהם עסק ש"ס, הלכה, חסידות, מוסר
רבותיו ר' אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
חיבוריו שו"ת "ארץ צבי", "ארץ צבי" על התורה, "שיח השדה" על דיני ברכות ותפילה

הרב אריה צבי פרומר - הרב מקוז'יגלוב (ה'תרמ"ד - כ"ז בניסן תש"ג; 1884 - 1943) היה מרבני יהדות פולין קודם השואה. עמד בראש ישיבת סוכאטשוב וישיבת חכמי לובלין. יוזם לימוד המשנה יומית. נרצח בשואה.

ביוגרפיה

נולד בעיירה צ'לדז בדרום מערב פולין, לחנוך הענדיל שהיה חייט. בגיל 3 התייתם מאמו וגדל אצל קרובי משפחתו בוולברום. בגיל 12 התחיל ללמוד בישיבה באמסטוב ובהמשך עבר ללמוד אצל האדמו"ר מסוכאטשוב, רבי אברהם בורנשטיין, שם שהה חמש שנים. בהיותו בן 18 נישא לאסתר, בת דודו יהודה שרגר שוויצר, שהיה מעשירי מילוביץ ועבר לגור בבית חותנו. לבני הזוג נולדו ארבעה בנים ושתי בנות. נהג לנסוע לרבי אברהם בורנשטיין, בעיקר בחגים ובמועדים.

לאחר פטירת רבי אברהם בורנשטיין, קרא לו בנו, רבי שמואל בורנשטיין, לעמוד בראש הישיבה בסוכוטשוב. בתחילת מלחמת העולם הראשונה חרבו העיר והישיבה, ורבי אריה צבי עבר להתגורר בוורשה. עם סיום המלחמה החל לכהן כרב העיירה קוז'יגלוב והקים בביתו ישיבה. בהמשך שימש כרב בזביירצ'ה ובסוסנוביץ. בשנת תרצ"ד (1934), בעקבות מותו הפתאומי של הרב יהודה מאיר שפירא מייסד ישיבת חכמי לובלין, נתמנה הרב פרומר לראש הישיבה, וכיהן בתפקיד זה עד לפיזורה בידי הנאצים בתרצ"ט (1939). ב-1938 יזם את לימוד המשנה יומית כהמשך ללימוד הדף יומי, שאותו יזם קודמו בתפקיד הרב שפירא. בחורף תרצ"ה (1935) ביקר למשך ארבעה חודשים בארץ ישראל עם האדמו"ר רבי דוד בורנשטיין מסוכאטשוב.

בתקופת השואה עבר הרב פרומר לגטו ורשה. יחד עם הרב אברהם וינברג הקים ישיבה שהתקיימה בבונקר ברחוב מילא 14 והשתתף בארגון שיעורים לבני הישיבות ולרבנים שהגיעו אל הגטו מן העיירות הסמוכות. בגטו עבד כפועל ב"שוסטער שאפ" של החברה הגרמנית "שולץ", לצידם של אדמו"רים ורבנים נוספים. בתרצ"ג (1943), לאחר דיכוי מרד גטו ורשה, הובל עם שרידי היהודים למחנה ההשמדה מאידנק, ושם הוצא להורג בכ"ז בניסן תש"ג בתאי הגזים. גם ששת ילדיו נספו בשואה.

ספרו "ארץ הצבי" הודפס אחר השואה על ידי אחיינו דוב פרומר, שהיה ממייסדי קריית שמואל. על שמו של הרב פרומר קרוי רחוב "ארץ צבי" בשכונה זו.

ספריו

  • שיח השדה - דיונים בדיני ברכה ותפילה ובכללי עניינים שונים. פיעטרקוב, תרע"ג. נדפס עם הסכמות הרב יוסף ענגל, הרב מאיר אריק ועוד
  • שו"ת ארץ צבי - שאלות ותשובות ופסקי הלכה, לובלין תרצ"ט
  • ארץ צבי - דברי מוסר וחסידות על התורה, תל אביב תש"מ
  • "ארץ צבי" על הגדה של פסח, בני ברק תשס"ט

קישורים חיצוניים