הרב אריה צבי פרומר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(10 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
|תמונה=
|תמונה=
|כיתוב=
|כיתוב=
|תאריך לידה=[[תרמ"ד]]
|תאריך לידה=תרמ"ד
|תאריך פטירה=[[כ"ז בניסן]] [[תש"ג]]
|תאריך פטירה=כ"ז ב[[ניסן]] תש"ג
|השתייכות=רבני [[פולין]], [[חסידות סוכצ'וב]]
|השתייכות=[[חסידות סוכטשוב]]
|נושאים בהם עסק=[[ש"ס]], [[הלכה]], [[חסידות]], [[מוסר]]
|נושאים בהם עסק=[[תלמוד]], [[הלכה]], [[חסידות]], [[מוסר]]
|רבותיו=ר' [[אברהם בורנשטיין]] מ[[סוכטשוב]]
|רבותיו=[[רבי אברהם בורנשטיין]] מסוכטשוב
|תלמידיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=שו"ת "ארץ צבי", "ארץ צבי" על התורה, "שיח השדה" על דיני ברכות ותפילה
|חיבוריו=[[שו"ת]] "ארץ צבי", "ארץ צבי" על התורה, "שיח השדה" על דיני ברכות ותפילה
}}
}}


הרב '''אריה צבי פרומר - הרב מקוז'יגלוב''' ([[ה'תרמ"ד]] - [[כ"ז בניסן]] [[תש"ג]]; [[1884]] - [[1943]]) היה מרבני [[יהדות פולין]] קודם [[השואה]]. עמד בראש ישיבת סוכאטשוב ו[[ישיבת חכמי לובלין]]. יוזם לימוד ה[[משנה יומית]]. נרצח ב[[שואה]].
'''הרב אריה צבי פרומר''' (מכונה '''הרב מקוז'יגלוב''') היה מרבני [[יהדות פולין]] בתקופה שלפני [[השואה]]. עמד בראש ישיבת סוכאטשוב ו[[ישיבת חכמי לובלין]]. יוזם לימוד ה[[משנה יומית]]. נרצח בשואה.  


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
נולד בעיירה [[צ'לדז]] בדרום מערב פולין, לחנוך הענדיל שהיה חייט. בגיל 3 התייתם מאמו וגדל אצל קרובי משפחתו בוולברום. בגיל 12 התחיל ללמוד בישיבה באמסטוב ובהמשך עבר ללמוד אצל [[חסידות סוכטשוב |האדמו"ר מסוכאטשוב]], רבי [[אברהם בורנשטיין]], שם שהה חמש שנים. בהיותו בן 18 נישא לאסתר, בת דודו יהודה שרגר שוויצר, שהיה מעשירי [[מילוביץ]] ועבר לגור בבית חותנו. לבני הזוג נולדו ארבעה בנים ושתי בנות. נהג לנסוע לרבי אברהם בורנשטיין, בעיקר בחגים ובמועדים.  
נולד בעיירה צ'לדז בדרום מערב פולין, לר' חנוך הענדל שהיה חייט. בגיל 3 התייתם מאמו וגדל אצל קרובי משפחתו בוולברום. בגיל 12 התחיל ללמוד בישיבה באמסטוב ובהמשך עבר ללמוד אצל האדמו"ר מסוכאטשוב, רבי [[רבי אברהם בורנשטיין]], שם שהה חמש שנים. בהיותו בן 18 נישא לאסתר, בת דודו ר' יהודה שרגר שוויצר, שהיה מעשירי מילוביץ ועבר לגור בבית חותנו. לבני הזוג נולדו ארבעה בנים ושתי בנות. נהג לנסוע לרבי אברהם בורנשטיין, בעיקר בחגים ובמועדים.  


לאחר פטירת רבי אברהם בורנשטיין, קרא לו בנו, רבי [[שמואל בורנשטיין]], לעמוד בראש הישיבה בסוכוטשוב. בתחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] חרבו העיר והישיבה, ורבי אריה צבי עבר להתגורר ב[[ורשה|וורשה]]. עם סיום המלחמה החל לכהן כרב העיירה קוז'יגלוב והקים בביתו ישיבה. בהמשך שימש כרב ב[[זביירצ]] וב[[סוסנוביץ]]. בשנת [[תרצ"ד]] ([[1934]]), בעקבות מותו הפתאומי של הרב [[יהודה מאיר שפירא]] מייסד [[ישיבת חכמי לובלין]], נתמנה הרב פרומר ל[[ראש הישיבה]], וכיהן בתפקיד זה עד לפיזורה בידי ה[[נאצים]] ב[[תרצ"ט]] ([[1939]]). ב-[[1938]] יזם את לימוד ה[[משנה יומית]] כהמשך ללימוד ה[[דף יומי]], שאותו יזם קודמו בתפקיד הרב שפירא. בחורף [[תרצ"ה]] ([[1935]]) ביקר למשך ארבעה חודשים ב[[ארץ ישראל]] עם האדמו"ר רבי [[דוד בורנשטיין]] מסוכאטשוב.   
לאחר פטירת רבי אברהם בורנשטיין, קרא לו בנו, [[רבי שמואל בורנשטיין]], לעמוד בראש הישיבה בסוכוטשוב. בתחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] חרבו העיר והישיבה, ורבי אריה צבי עבר להתגורר בורשה. עם סיום המלחמה החל לכהן כרב העיירה קוז'יגלוב והקים בביתו ישיבה. בהמשך שימש כרב בזביירצובסוסנוביץ. בשנת תרצ"ד, בעקבות מותו הפתאומי של [[רבי יהודה מאיר שפירא]] מלובלין, מייסד [[ישיבת חכמי לובלין]], נתמנה הרב פרומר לראש הישיבה, וכיהן בתפקיד זה עד לפיזורה בידי הנאצים בשנת תרצ"ט. בשנת 1938 יזם את לימוד [[המשנה היומית]] כהמשך ללימוד [[הדף היומי]], שאותו יזם קודמו בתפקיד הרב שפירא. בחורף תרצ"ה ביקר למשך ארבעה חודשים ב[[ארץ ישראל]] עם האדמו"ר [[רבי דוד בורנשטיין]] מסוכאטשוב.   


בתקופת השואה עבר הרב פרומר ל[[גטו ורשה]]. יחד עם הרב אברהם וינברג הקים ישיבה שהתקיימה בבונקר ברחוב מילא 14 והשתתף בארגון שיעורים לבני הישיבות ולרבנים שהגיעו אל הגטו מן העיירות הסמוכות. בגטו עבד כפועל ב"שוסטער שאפ" של החברה הגרמנית "שולץ", לצידם של אדמו"רים ורבנים נוספים. ב[[תרצ"ג]] ([[1943]]), לאחר דיכוי [[מרד גטו ורשה]], הובל עם שרידי היהודים ל[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[מאידנק]], ושם הוצא להורג ב[[כ"ז בניסן]] [[תש"ג]] ב[[תאי גזים|תאי הגזים]]. גם ששת ילדיו נספו בשואה.
בתקופת השואה עבר הרב פרומר ל[[גטו ורשה]]. יחד עם הרב אברהם וינברג הקים ישיבה שהתקיימה בבונקר ברחוב מילא 14 והשתתף בארגון שיעורים לבני הישיבות ולרבנים שהגיעו אל הגטו מן העיירות הסמוכות. בגטו עבד כפועל ב"שוסטער שאפ" של החברה הגרמנית "שולץ", לצידם של אדמו"רים ורבנים נוספים. בשנת תרצ"ג, לאחר דיכוי [[מרד גטו ורשה]], הובל עם שרידי היהודים למחנה ההשמדה מאידנק, ושם נרצח בכ"ז ב[[ניסן]] תש"ג בתאי הגזים. גם ששת ילדיו נספו בשואה.


ספרו "ארץ הצבי" הודפס אחר השואה על ידי אחיינו דוב פרומר, שהיה ממייסדי [[קריית שמואל (חיפה)|קריית שמואל]]. על שמו של הרב פרומר קרוי רחוב "ארץ צבי" בשכונה זו.
ספרו "ארץ הצבי" הודפס אחר השואה על ידי אחיינו דוב פרומר, שהיה ממייסדי שכונת קריית שמואל ב[[חיפה]]. על שמו של הרב פרומר קרוי רחוב "ארץ צבי" בשכונה זו.


==ספריו==
==ספריו==
* '''שיח השדה''' - דיונים בדיני ברכה ותפילה ובכללי עניינים שונים. פיעטרקוב, תרע"ג. נדפס עם הסכמות הרב [[יוסף ענגל]], הרב [[מאיר אריק]] ועוד
* '''שיח השדה''' - דיונים בדיני ברכה ותפילה ובכללי עניינים שונים. פיעטרקוב, תרע"ג. נדפס עם הסכמות [[רבי יוסף ענגל]], [[רבי מאיר אריק]] ועוד
* '''שו"ת ארץ צבי''' - [[שאלות ותשובות]] ופסקי הלכה, לובלין תרצ"ט
* '''שו"ת ארץ צבי''' - [[שאלות ותשובות]] ופסקי הלכה, לובלין תרצ"ט
*'''ארץ צבי''' - דברי מוסר וחסידות על התורה, תל אביב תש"מ
*'''ארץ צבי''' - דברי [[מוסר]] ו[[החסידות|חסידות]] על התורה, [[תל אביב]] תש"מ
* "ארץ צבי" על [[הגדה של פסח]], בני ברק תשס"ט
* "ארץ צבי" על [[הגדה של פסח]], בני ברק תשס"ט
 
==לקריאה נוספת==
* אהרן סורסקי, '''גאוני פולין האחרונים''', בני ברק תשמ"ג.
* אהרן סורסקי, '''מרביצי תורה מעולם החסידות''' חלק ו', בני ברק תשמ"ח, עמ' פו- פד
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* {{HebrewBooks||שו"ת ארץ צבי|606}}
* ארץ צבי [http://www.hebrewbooks.org/21030 חלק ראשון] ו[http://www.hebrewbooks.org/20149 חלק שני], באתר היברו בוקס
* ארץ צבי [http://www.hebrewbooks.org/21030 חלק ראשון] ו[http://www.hebrewbooks.org/20149 חלק שני], באתר [[HebrewBooks]] {{PDF}}
*[http://zachor.michlala.edu/manhigim/manhigim_t.asp?num=39&chug=manhigim&color=144B5B על הרב פרומר באתר "זכור"]
*[http://zachor.michlala.edu/manhigim/manhigim_t.asp?num=39&chug=manhigim&color=144B5B על הרב פרומר באתר "זכור"]
{{מיון רגיל:פרומר, אריה צבי}}
{{מיון רגיל:פרומר אריה צבי}}
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבת חכמי לובלין]]
[[קטגוריה:מפרשי ההגדה של פסח]]
[[קטגוריה:רבנים חסידים]]
[[קטגוריה:רבנים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:רבנים פולנים]]
[[קטגוריה:רבנים פולנים]]
[[קטגוריה:רבנים בשואה]]
[[קטגוריה:יהודים בשואה: פולין]]
[[קטגוריה:נספים במחנה ההשמדה מיידנק]]
[[קטגוריה:אסירים בגטו ורשה]]
[[קטגוריה:רבנים חסידיים]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חסידיים]]

גרסה אחרונה מ־09:57, 15 ביולי 2013

הרב אריה צבי פרומר
תאריך לידה תרמ"ד
תאריך פטירה כ"ז בניסן תש"ג
השתייכות חסידות סוכטשוב
נושאים שבהם עסק תלמוד, הלכה, חסידות, מוסר
רבותיו רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
חיבוריו שו"ת "ארץ צבי", "ארץ צבי" על התורה, "שיח השדה" על דיני ברכות ותפילה

הרב אריה צבי פרומר (מכונה הרב מקוז'יגלוב) היה מרבני יהדות פולין בתקופה שלפני השואה. עמד בראש ישיבת סוכאטשוב וישיבת חכמי לובלין. יוזם לימוד המשנה יומית. נרצח בשואה.

ביוגרפיה[עריכה]

נולד בעיירה צ'לדז בדרום מערב פולין, לר' חנוך הענדל שהיה חייט. בגיל 3 התייתם מאמו וגדל אצל קרובי משפחתו בוולברום. בגיל 12 התחיל ללמוד בישיבה באמסטוב ובהמשך עבר ללמוד אצל האדמו"ר מסוכאטשוב, רבי רבי אברהם בורנשטיין, שם שהה חמש שנים. בהיותו בן 18 נישא לאסתר, בת דודו ר' יהודה שרגר שוויצר, שהיה מעשירי מילוביץ ועבר לגור בבית חותנו. לבני הזוג נולדו ארבעה בנים ושתי בנות. נהג לנסוע לרבי אברהם בורנשטיין, בעיקר בחגים ובמועדים.

לאחר פטירת רבי אברהם בורנשטיין, קרא לו בנו, רבי שמואל בורנשטיין, לעמוד בראש הישיבה בסוכוטשוב. בתחילת מלחמת העולם הראשונה חרבו העיר והישיבה, ורבי אריה צבי עבר להתגורר בורשה. עם סיום המלחמה החל לכהן כרב העיירה קוז'יגלוב והקים בביתו ישיבה. בהמשך שימש כרב בזביירצ'ה ובסוסנוביץ. בשנת תרצ"ד, בעקבות מותו הפתאומי של רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין, מייסד ישיבת חכמי לובלין, נתמנה הרב פרומר לראש הישיבה, וכיהן בתפקיד זה עד לפיזורה בידי הנאצים בשנת תרצ"ט. בשנת 1938 יזם את לימוד המשנה היומית כהמשך ללימוד הדף היומי, שאותו יזם קודמו בתפקיד הרב שפירא. בחורף תרצ"ה ביקר למשך ארבעה חודשים בארץ ישראל עם האדמו"ר רבי דוד בורנשטיין מסוכאטשוב.

בתקופת השואה עבר הרב פרומר לגטו ורשה. יחד עם הרב אברהם וינברג הקים ישיבה שהתקיימה בבונקר ברחוב מילא 14 והשתתף בארגון שיעורים לבני הישיבות ולרבנים שהגיעו אל הגטו מן העיירות הסמוכות. בגטו עבד כפועל ב"שוסטער שאפ" של החברה הגרמנית "שולץ", לצידם של אדמו"רים ורבנים נוספים. בשנת תרצ"ג, לאחר דיכוי מרד גטו ורשה, הובל עם שרידי היהודים למחנה ההשמדה מאידנק, ושם נרצח בכ"ז בניסן תש"ג בתאי הגזים. גם ששת ילדיו נספו בשואה.

ספרו "ארץ הצבי" הודפס אחר השואה על ידי אחיינו דוב פרומר, שהיה ממייסדי שכונת קריית שמואל בחיפה. על שמו של הרב פרומר קרוי רחוב "ארץ צבי" בשכונה זו.

ספריו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • אהרן סורסקי, גאוני פולין האחרונים, בני ברק תשמ"ג.
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות חלק ו', בני ברק תשמ"ח, עמ' פו- פד

קישורים חיצוניים[עריכה]