הרב אריה צבי פרומר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 28: שורה 28:
*'''ארץ צבי''' - דברי [[מוסר]] ו[[החסידות|חסידות]] על התורה, [[תל אביב]] תש"מ
*'''ארץ צבי''' - דברי [[מוסר]] ו[[החסידות|חסידות]] על התורה, [[תל אביב]] תש"מ
* "ארץ צבי" על [[הגדה של פסח]], בני ברק תשס"ט
* "ארץ צבי" על [[הגדה של פסח]], בני ברק תשס"ט
 
==לקריאה נוספת==
* אהרן סורסקי, '''גאוני פולין האחרונים''', בני ברק תשמ"ג.
* אהרן סורסקי, '''מרביצי תורה מעולם החסידות''' חלק ו', בני ברק תשמ"ח, עמ' פו- פד
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* ארץ צבי [http://www.hebrewbooks.org/21030 חלק ראשון] ו[http://www.hebrewbooks.org/20149 חלק שני], באתר היברו בוקס
* ארץ צבי [http://www.hebrewbooks.org/21030 חלק ראשון] ו[http://www.hebrewbooks.org/20149 חלק שני], באתר היברו בוקס

גרסה אחרונה מ־10:57, 15 ביולי 2013

הרב אריה צבי פרומר
תאריך לידה תרמ"ד
תאריך פטירה כ"ז בניסן תש"ג
השתייכות חסידות סוכטשוב
נושאים שבהם עסק תלמוד, הלכה, חסידות, מוסר
רבותיו רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
חיבוריו שו"ת "ארץ צבי", "ארץ צבי" על התורה, "שיח השדה" על דיני ברכות ותפילה

הרב אריה צבי פרומר (מכונה הרב מקוז'יגלוב) היה מרבני יהדות פולין בתקופה שלפני השואה. עמד בראש ישיבת סוכאטשוב וישיבת חכמי לובלין. יוזם לימוד המשנה יומית. נרצח בשואה.

ביוגרפיה[עריכה]

נולד בעיירה צ'לדז בדרום מערב פולין, לר' חנוך הענדל שהיה חייט. בגיל 3 התייתם מאמו וגדל אצל קרובי משפחתו בוולברום. בגיל 12 התחיל ללמוד בישיבה באמסטוב ובהמשך עבר ללמוד אצל האדמו"ר מסוכאטשוב, רבי רבי אברהם בורנשטיין, שם שהה חמש שנים. בהיותו בן 18 נישא לאסתר, בת דודו ר' יהודה שרגר שוויצר, שהיה מעשירי מילוביץ ועבר לגור בבית חותנו. לבני הזוג נולדו ארבעה בנים ושתי בנות. נהג לנסוע לרבי אברהם בורנשטיין, בעיקר בחגים ובמועדים.

לאחר פטירת רבי אברהם בורנשטיין, קרא לו בנו, רבי שמואל בורנשטיין, לעמוד בראש הישיבה בסוכוטשוב. בתחילת מלחמת העולם הראשונה חרבו העיר והישיבה, ורבי אריה צבי עבר להתגורר בורשה. עם סיום המלחמה החל לכהן כרב העיירה קוז'יגלוב והקים בביתו ישיבה. בהמשך שימש כרב בזביירצ'ה ובסוסנוביץ. בשנת תרצ"ד, בעקבות מותו הפתאומי של רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין, מייסד ישיבת חכמי לובלין, נתמנה הרב פרומר לראש הישיבה, וכיהן בתפקיד זה עד לפיזורה בידי הנאצים בשנת תרצ"ט. בשנת 1938 יזם את לימוד המשנה היומית כהמשך ללימוד הדף היומי, שאותו יזם קודמו בתפקיד הרב שפירא. בחורף תרצ"ה ביקר למשך ארבעה חודשים בארץ ישראל עם האדמו"ר רבי דוד בורנשטיין מסוכאטשוב.

בתקופת השואה עבר הרב פרומר לגטו ורשה. יחד עם הרב אברהם וינברג הקים ישיבה שהתקיימה בבונקר ברחוב מילא 14 והשתתף בארגון שיעורים לבני הישיבות ולרבנים שהגיעו אל הגטו מן העיירות הסמוכות. בגטו עבד כפועל ב"שוסטער שאפ" של החברה הגרמנית "שולץ", לצידם של אדמו"רים ורבנים נוספים. בשנת תרצ"ג, לאחר דיכוי מרד גטו ורשה, הובל עם שרידי היהודים למחנה ההשמדה מאידנק, ושם נרצח בכ"ז בניסן תש"ג בתאי הגזים. גם ששת ילדיו נספו בשואה.

ספרו "ארץ הצבי" הודפס אחר השואה על ידי אחיינו דוב פרומר, שהיה ממייסדי שכונת קריית שמואל בחיפה. על שמו של הרב פרומר קרוי רחוב "ארץ צבי" בשכונה זו.

ספריו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • אהרן סורסקי, גאוני פולין האחרונים, בני ברק תשמ"ג.
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות חלק ו', בני ברק תשמ"ח, עמ' פו- פד

קישורים חיצוניים[עריכה]