הרב גדליה אייזמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בתקופה מסוימת עבר ללמוד בישיבה אחרת בליטא הפולנית, בה היה המשגיח [[הרב יחזקאל לוינשטיין]] לימים משגיח ב[[ישיבת מיר]] וב[[ישיבת פוניבז']]. בישיבה ההיא שימש כר"מ באותם ימים גם [[הרב אלעזר מנחם מן שך]]. | בתקופה מסוימת עבר ללמוד בישיבה אחרת בליטא הפולנית, בה היה המשגיח [[הרב יחזקאל לוינשטיין]] לימים משגיח ב[[ישיבת מיר]] וב[[ישיבת פוניבז']]. בישיבה ההיא שימש כר"מ באותם ימים גם [[הרב אלעזר מנחם מן שך]]. | ||
בהיותו בחור מבוגר ניצב בפני סכנת גיוס בכפיה לצבא הפולני ועל כן נמלט ל[[ארץ ישראל]] בסרטפיקט מיוחד שקיבל מאת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] (איתו [http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=214| התכתב] עוד קודם לכן אודות תורת אביו [[הראי"ה]]), ובבואו ארצה נכנס ללמוד בישיבת [[מרכז הרב]]. | בהיותו בחור מבוגר ניצב בפני סכנת גיוס בכפיה לצבא הפולני ועל כן נמלט ל[[ארץ ישראל]] בסרטפיקט מיוחד שקיבל מאת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] (איתו [http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=214| התכתב] עוד קודם לכן אודות תורת אביו [[הראי"ה]]), ובבואו ארצה נכנס ללמוד בישיבת [[מרכז הרב]]. | ||
לאחר נישואיו המשיך ב[[כולל|כולל אברכים]] של [[ישיבת מרכז הרב]], עד שנקרא בשנת תש"ד להיות משגיח ומנהל רוחני ב[[ישיבת קול תורה]], תפקיד אותו נשא ברמה עד לזקנתו. | לאחר נישואיו המשיך ב[[כולל|כולל אברכים]] של [[ישיבת מרכז הרב]] והיה ממשיך לשמור על כבודו של רבי צבי יהודה קוק ואף היה מקפיד לבקרו מדי חג ולקיים בו מצות 'להקביל פני רבו ברגל'. | ||
בתחילת שנות ה'ת"ש החל להסתופף אצל הגאון רבי אייזיק שר, ראש ישיבת סלבודקא וחתנו של ה'סבא מסלבודקא', [אצלו נמנה על ה'ועד לחכמים' ממנו צמחו מרבית גדולי התורה שבדור שאחריו ובהם הגרש"ז ברוידא, הגר"א פרבשטיין, הגר"ד שוורצמן ועוד, לכבוד אירוסי רבי גדליה פרסם רבי אייזיק מודעת ברכה עבורו בגליון 'התבונה' ושם מכנהו 'מאור דור העתיד'] עד שנקרא בשנת תש"ד להיות משגיח ומנהל רוחני ב[[ישיבת קול תורה]], תפקיד אותו נשא ברמה עד לזקנתו. | |||
הרב אייזמן הנהיג משטר קפדני בישיבה, ודרש מתלמידיו רצינות והקפדה על הזמנים, על נימוסים, הליכות והתנהגות מכובדת, והקפיד מאד שכל מעשה יעשה רק מחמת האמת הפנימית שבאדם, ללא עירוב חיצוניות ורושם זול. | הרב אייזמן הנהיג משטר קפדני בישיבה, ודרש מתלמידיו רצינות והקפדה על הזמנים, על נימוסים, הליכות והתנהגות מכובדת, והקפיד מאד שכל מעשה יעשה רק מחמת האמת הפנימית שבאדם, ללא עירוב חיצוניות ורושם זול. | ||
| שורה 13: | שורה 14: | ||
[[תמונה:Rabbi diskin.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המשגיח הרב גדליה אייזמן (מימין) עם הרב שמעון משה דיסקין]] | [[תמונה:Rabbi diskin.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המשגיח הרב גדליה אייזמן (מימין) עם הרב שמעון משה דיסקין]] | ||
בשלהי שנות השבעים כשהוא בשיא כוחו והנהגתו, הודיע הרב אייזמן להנהלת הישיבה על פרישתו מתפקידו. כל נסיונות השכנוע שישאר לא הועילו, | בשלהי שנות השבעים כשהוא בשיא כוחו והנהגתו, הודיע הרב אייזמן להנהלת הישיבה על פרישתו מתפקידו. כל נסיונות השכנוע שישאר לא הועילו, הוא מאן להסביר את צעדו ולאישי סודו ניאות לומר שכיון שכבר בא לגיל שבעים ועדיין חש הוא כי את עצמו טרם הצליח לתקן, איך ינסה לתקן את תלמידיו...]. | ||
לנוכח ההפצרות הרבות הסכים להמשיך ולשמש כיועץ חינוכי מעמיק לתלמידי הישיבה | לנוכח ההפצרות הרבות, ומשהתעקשה הנהלת הישיבה לשלם משכורתו ומהטעם שעצם נוכחותו משפיעה על התלמידים לטובה, הסכים להמשיך להתפלל בישיבה ולשמש כיועץ חינוכי מעמיק לתלמידי הישיבה כל יום היה יושב ב'סדר מוסר' בשולי בית המדרש, מקבל אליו תלמידים ומייעץ להם איך להתמודד עם קשיים, איך לגדול, איך ללמוד ועוד. | ||
כל ימיו התנגד להוציא לרבים את תורותיו, רק לעת זקנתו הסכים שתלמידיו יוציאו מבחר מהרצאותיו, בספר "'''גידולי מוסר'''" (ירושלים תשס"ח). לפני כן יצאו רק דיסקים וקלטות משיחותיו, והם היו נדירים וקשים להשגה. | כל ימיו התנגד להוציא לרבים את תורותיו, רק לעת זקנתו הסכים שתלמידיו יוציאו מבחר מהרצאותיו, בספר "'''גידולי מוסר'''" (ירושלים תשס"ח). לפני כן יצאו רק דיסקים וקלטות משיחותיו, והם היו נדירים וקשים להשגה. | ||
| שורה 22: | שורה 23: | ||
רבים מתלמידיו השכימו קום ועלו להתפלל עימו שחרית בישיבה, ואחרי התפילה ליווהו בשירה וריקודים עד לביתו, כשהם מאחלים לו מזל טוב ואריכות ימים. הרב איזמן בעצמו לא הגיב על כל ההמולה סביבו, וסירב להתייחס לציון התאריך הזה בשום אופן. | רבים מתלמידיו השכימו קום ועלו להתפלל עימו שחרית בישיבה, ואחרי התפילה ליווהו בשירה וריקודים עד לביתו, כשהם מאחלים לו מזל טוב ואריכות ימים. הרב איזמן בעצמו לא הגיב על כל ההמולה סביבו, וסירב להתייחס לציון התאריך הזה בשום אופן. | ||
נפטר ב[[שבת שובה]], ג' ב[[תשרי]] תשע"ב בן למעלה מ-101 שנים, ונקבר בהר המנוחות. | נפטר ב[[שבת שובה]], ג' ב[[תשרי]] תשע"ב בן למעלה מ-101 שנים, ונקבר בהר המנוחות. | ||
==מתלמידיו== | ==מתלמידיו== | ||
* [[הרב ישראל מאיר לאו]]- הרב הראשי לישראל לשעבר | * [[הרב ישראל מאיר לאו]]- הרב הראשי לישראל לשעבר | ||
גרסה מ־19:13, 18 בנובמבר 2012
|
|
הרב גדליה אייזמן היה זקן המשגיחים, שנים רבות שימש כמשגיח בישיבת קול תורה שבירושלים.
תולדותיו
נולד בוורשא שבפולין ביום י"ד באייר (פסח שני) תר"ע למשפחה שנמנית על חסידות אלכסנדר. בבחרותו חשק ללמוד בישיבה ליטאית, ולכן נסע לישיבת קמניץ ללמוד אצל רבי ברוך בער ליבוביץ סעל "ברכת שמואל". בתקופה מסוימת עבר ללמוד בישיבה אחרת בליטא הפולנית, בה היה המשגיח הרב יחזקאל לוינשטיין לימים משגיח בישיבת מיר ובישיבת פוניבז'. בישיבה ההיא שימש כר"מ באותם ימים גם הרב אלעזר מנחם מן שך. בהיותו בחור מבוגר ניצב בפני סכנת גיוס בכפיה לצבא הפולני ועל כן נמלט לארץ ישראל בסרטפיקט מיוחד שקיבל מאת הרב צבי יהודה הכהן קוק (איתו התכתב עוד קודם לכן אודות תורת אביו הראי"ה), ובבואו ארצה נכנס ללמוד בישיבת מרכז הרב. לאחר נישואיו המשיך בכולל אברכים של ישיבת מרכז הרב והיה ממשיך לשמור על כבודו של רבי צבי יהודה קוק ואף היה מקפיד לבקרו מדי חג ולקיים בו מצות 'להקביל פני רבו ברגל'. בתחילת שנות ה'ת"ש החל להסתופף אצל הגאון רבי אייזיק שר, ראש ישיבת סלבודקא וחתנו של ה'סבא מסלבודקא', [אצלו נמנה על ה'ועד לחכמים' ממנו צמחו מרבית גדולי התורה שבדור שאחריו ובהם הגרש"ז ברוידא, הגר"א פרבשטיין, הגר"ד שוורצמן ועוד, לכבוד אירוסי רבי גדליה פרסם רבי אייזיק מודעת ברכה עבורו בגליון 'התבונה' ושם מכנהו 'מאור דור העתיד'] עד שנקרא בשנת תש"ד להיות משגיח ומנהל רוחני בישיבת קול תורה, תפקיד אותו נשא ברמה עד לזקנתו.
הרב אייזמן הנהיג משטר קפדני בישיבה, ודרש מתלמידיו רצינות והקפדה על הזמנים, על נימוסים, הליכות והתנהגות מכובדת, והקפיד מאד שכל מעשה יעשה רק מחמת האמת הפנימית שבאדם, ללא עירוב חיצוניות ורושם זול.
כמו כן היה יודע כמומחה לנפש האדם, ובעקבות כך נחשב לאחד המחנכים הדגולים ביותר היודע את אומנות "חנוך לנער על פי דרכו" עד לעומקה.
בשלהי שנות השבעים כשהוא בשיא כוחו והנהגתו, הודיע הרב אייזמן להנהלת הישיבה על פרישתו מתפקידו. כל נסיונות השכנוע שישאר לא הועילו, הוא מאן להסביר את צעדו ולאישי סודו ניאות לומר שכיון שכבר בא לגיל שבעים ועדיין חש הוא כי את עצמו טרם הצליח לתקן, איך ינסה לתקן את תלמידיו...]. לנוכח ההפצרות הרבות, ומשהתעקשה הנהלת הישיבה לשלם משכורתו ומהטעם שעצם נוכחותו משפיעה על התלמידים לטובה, הסכים להמשיך להתפלל בישיבה ולשמש כיועץ חינוכי מעמיק לתלמידי הישיבה כל יום היה יושב ב'סדר מוסר' בשולי בית המדרש, מקבל אליו תלמידים ומייעץ להם איך להתמודד עם קשיים, איך לגדול, איך ללמוד ועוד.
כל ימיו התנגד להוציא לרבים את תורותיו, רק לעת זקנתו הסכים שתלמידיו יוציאו מבחר מהרצאותיו, בספר "גידולי מוסר" (ירושלים תשס"ח). לפני כן יצאו רק דיסקים וקלטות משיחותיו, והם היו נדירים וקשים להשגה.
בי"ד באייר תש"ע חל יום הולדתו המאה.
רבים מתלמידיו השכימו קום ועלו להתפלל עימו שחרית בישיבה, ואחרי התפילה ליווהו בשירה וריקודים עד לביתו, כשהם מאחלים לו מזל טוב ואריכות ימים. הרב איזמן בעצמו לא הגיב על כל ההמולה סביבו, וסירב להתייחס לציון התאריך הזה בשום אופן.
נפטר בשבת שובה, ג' בתשרי תשע"ב בן למעלה מ-101 שנים, ונקבר בהר המנוחות.
מתלמידיו
- הרב ישראל מאיר לאו- הרב הראשי לישראל לשעבר
- הרב יהודה עדס- ראש ישיבת קול יעקב
- הרב שלמה מחפוד
- הרב אביגדור נבנצל- רב העיר העתיקה בירושלים.
- חתנו הרב שלמה ברויאר, משגיח ישיבת בית מתתיהו