הרב גדליה אייזמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (שוחזר מעריכות של Yakinew (שיחה) לעריכה האחרונה של אריאל ביגל נ"י)
 
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Harav volbe im rabbai gedalya.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גדליה אייזמן (משמאל) עם הרב שלמה וולבה (מימין) בישיבה בשנת תש"ס]]
[[תמונה:Harav volbe im rabbai gedalya.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גדליה אייזמן (משמאל) עם [[הרב שלמה וולבה]] בישיבת קול תורה, תש"ס]]
[[תמונה:Rabbi diskin.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המשגיח הרב גדליה אייזמן (מימין) עם הרב שמעון משה דיסקין]]
 
'''הרב גדליה אייזמן''' היה זקן המשגיחים, שנים רבות שימש כ[[משגיח]] ב[[ישיבת קול תורה]] שב[[ירושלים]].
'''הרב גדליה אייזמן''' היה זקן המשגיחים, שנים רבות שימש כ[[משגיח]] ב[[ישיבת קול תורה]] שב[[ירושלים]].
=== תולדותיו===
=== תולדותיו===
הרב אייזמן נולד בוורשא ביום י"ד ב[[אייר]] תר"ע למשפחה שנמנית על [[חסידות אלכסנדר]].
נולד בוורשא שבפולין ביום י"ד ב[[אייר]] ([[פסח שני]]) תר"ע למשפחה שנמנית על [[חסידות אלכסנדר]].
בבחרותו חשק ללמוד בישיבה ליטאית, וכך נסע ל[[קמניץ]] ללמוד אצל [[הרב ברוך דוב ליבוביץ]] המפורסם בישיבות בשמו "ר' ברוך בער".
בבחרותו חשק ללמוד בישיבה ליטאית, ולכן נסע ל[[ישיבת קמניץ]] ללמוד אצל [[רבי ברוך בער ליבוביץ]] סעל "ברכת שמואל".
בתקופה מסוימת עבר ללמוד בישיבה אחרת בליטא הפולנית, בה היה המשגיח [[הרב יחזקאל לוינשטיין]] לימים משגיח ב[[ישיבת מיר]] וב[[ישיבת פוניבז']]. בישיבה ההיא שימש כר"מ באותם ימים גם [[הרב אלעזר מנחם מן שך]].
בתקופה מסוימת עבר ללמוד בישיבה אחרת בליטא הפולנית, בה היה המשגיח [[הרב יחזקאל לוינשטיין]] לימים משגיח ב[[ישיבת מיר]] וב[[ישיבת פוניבז']]. בישיבה ההיא שימש כר"מ באותם ימים גם [[הרב אלעזר מנחם מן שך]].
בהיותו בחור מבוגר ניצב בפני סכנת גיוס בכפיה לצבא הפולני ועל כן נמלט ל[[ארץ ישראל]] בסרטפיקט מיוחד שקיבל מאת ישיבת [[מרכז הרב]], ובבואו ארצה נכנס ללמוד בה.
בהיותו בחור מבוגר ניצב בפני סכנת גיוס בכפיה לצבא הפולני ועל כן נמלט ל[[ארץ ישראל]] בסרטפיקט מיוחד שקיבל מאת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] (איתו [http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=214| התכתב] עוד קודם לכן אודות תורת אביו [[הראי"ה]]), ובבואו ארצה נכנס ללמוד בישיבת [[מרכז הרב]].
לאחר נישואיו המשיך ב[[כולל|כולל אברכים]] של [[ישיבת מרכז הרב]], עד שנקרא בשנת תש"ד להיות משגיח ומנהל רוחני בישיבת קול תורה, תפקיד אותו נשא ברמה עד לזקנתו.
לאחר נישואיו המשיך ב[[כולל|כולל אברכים]] של [[ישיבת מרכז הרב]] והיה ממשיך לשמור על כבודו של רבי צבי יהודה קוק ואף היה מקפיד לבקרו מדי חג ולקיים בו מצות 'להקביל פני רבו ברגל'.
===שיטת הנהגתו כמשגיח===
בתחילת שנות ה'ת"ש החל להסתופף אצל הגאון רבי אייזיק שר, ראש ישיבת סלבודקא וחתנו של ה'סבא מסלבודקא', [אצלו נמנה על ה'ועד לחכמים' ממנו צמחו מרבית גדולי התורה שבדור שאחריו ובהם הגרש"ז ברוידא, הגר"א פרבשטיין, הגר"ד שוורצמן ועוד, לכבוד אירוסי רבי גדליה פרסם רבי אייזיק מודעת ברכה עבורו בגליון 'התבונה' ושם מכנהו 'מאור דור העתיד'] עד שנקרא בשנת תש"ד להיות משגיח ומנהל רוחני ב[[ישיבת קול תורה]], תפקיד אותו נשא ברמה עד לזקנתו.  
הרב אייזמן הנהיג משטר קפדני בישיבה, ודרש מתלמידיו רצינות והקפדה על הזמנים, על נימוסים, הליכות ומכובדות, ומקפיד מאד שכל מעשה ייעשה רק מחמת האמת הפנימית שבאדם, ללא עירוב חיצוניות ורושם זול.
 
כמו כן הוא מומחה אמיתי לנפש האדם, ובעקבות כך נחשב לאחד המחנכים הדגולים ביותר היודע את אומנות "חנוך לנער על פי דרכו" עד לעומקה, והצלחתו היא לעובדה שאינה ניתנת לערעור.
הרב אייזמן הנהיג משטר קפדני בישיבה, ודרש מתלמידיו רצינות והקפדה על הזמנים, על נימוסים, הליכות והתנהגות מכובדת, והקפיד מאד שכל מעשה יעשה רק מחמת האמת הפנימית שבאדם, ללא עירוב חיצוניות ורושם זול.
המוני תלמידיו ממלאים כיום את העולם התורני, ורבים מהם חייבים את כל חינוכם וגידולם רק לו.
 
תלמידיו הרבים מייחסים את הצלחתו העצומה למרות החינוך הקפדני מאד, לכך שהתלמיד שקיבל הערה ממנו ידע שהמעיר שלם בעצמו בדבר זה, שהערתו נובעת מלב אוהב החפץ בהצלחתו, ושמדובר כאן בדבר אמיתי מאין כמוהו, ועל כל דרישה שדורש מתלמידיו הוא דורש מעצמו פי אלף לכל הפחות.
כמו כן היה יודע כמומחה לנפש האדם, ובעקבות כך נחשב לאחד המחנכים הדגולים ביותר היודע את אומנות "חנוך לנער על פי דרכו" עד לעומקה.
זיהוי האמת הזאת - לדברי גדולי תלמידיו - שהיה ניתן לחוש ממש, נתן לתלמיד חשק לשמוע ולקבל את ההערות (ובמקרים חמורים את הגערות), ולשפר ולתקן את עצמו בהתאם להם, כי ידע שרק אמת הם ואין בלתה, ולא מעורב בהם כל קמצוץ של פניה אחרת כל שהיא.
 
לא בכדי כינה [[הרב יהודה עדס]] מגדולי תלמידיו את כל הישיבה ורבניה מהשנים ההם "אמת אמת אמת".
[[תמונה:Rabbi diskin.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המשגיח הרב גדליה אייזמן (מימין) עם הרב שמעון משה דיסקין]]
===שנותיו המאוחרות===
בשלהי שנות השבעים כשהוא בשיא כוחו והנהגתו, הודיע הרב אייזמן להנהלת הישיבה על פרישתו מתפקידו. כל נסיונות השכנוע שישאר לא הועילו, הוא מאן להסביר את צעדו ולאישי סודו ניאות לומר שכיון שכבר בא לגיל שבעים ועדיין חש הוא כי את עצמו טרם הצליח לתקן, איך ינסה לתקן את תלמידיו...].
בשלהי שנות השבעים כשהוא בשיא כוחו והנהגתו, הודיע הרב אייזמן להנהלת הישיבה על פרישתו מתפקידו לאלתר. כל נסיונות השכנוע עליו שישאר לא הועילו, ולתלמידיו הקרובים נאות להסביר שהוא חש שלפעמים בהקפדתו על הנהגה שלילית של תלמיד מתגנבת גם עצבנות שאינה לפי האמת אלא מחמת זקנתו, ואין הוא סובל דבר שאינו אמת מוחלטת ועל כן איננו יכול להמשיך בתפקידו.
לנוכח ההפצרות הרבות, ומשהתעקשה הנהלת הישיבה לשלם משכורתו ומהטעם שעצם נוכחותו משפיעה על התלמידים לטובה, הסכים להמשיך להתפלל בישיבה ולשמש כיועץ חינוכי מעמיק לתלמידי הישיבה כל יום היה יושב ב'סדר מוסר' בשולי בית המדרש, מקבל אליו תלמידים ומייעץ להם איך להתמודד עם קשיים, איך לגדול, איך ללמוד ועוד.
לנוכח ההפצרות הרבות הסכים להמשיך ולשמש כיועץ חינוכי מעמיק לתלמידי הישיבה, ושעות רבות כל יום היה יושב בשולי בית המדרש ומקבל תלמיד תלמיד בנפרד, ויועץ לו איך להתמודד עם קשיים, איך לגדול, איך ללמוד ועוד ועוד.
 
תלמידיו מספרים נפלאות על עצותיו המחכימות והצלחותיו החינוכיות המדהימות.
כל ימיו התנגד להוציא לרבים את תורותיו, רק לעת זקנתו הסכים שתלמידיו יוציאו מבחר מהרצאותיו, בספר "'''גידולי מוסר'''" (ירושלים תשס"ח). לפני כן יצאו רק דיסקים וקלטות משיחותיו, והם היו נדירים וקשים להשגה.  
===יום הולדתו ה 100===
 
בי"ד אייר תש"ע - [[פסח שני]] - חל יום הולדתו המאה.
 
תלמידיו רבים הכינו לו הפתעה. רבים מהם השכימו קום ועלו להתפלל עימו שחרית בהיכל הישיבה, ואחרי התפלה ליווהו בשירה וריקודים על לביתו, כשהם מאחלים לו מזל טוב ואריכות ימים. הרב איזמן בעצמו לא הגיב על כל ההמולה סביבו, וסירב להתייחס לציון התאריך הזה בשום אופן.
בי"ד באייר תש"ע חל יום הולדתו המאה.
רבים מתלמידיו השכימו קום ועלו להתפלל עימו שחרית בישיבה, ואחרי התפילה ליווהו בשירה וריקודים עד לביתו, כשהם מאחלים לו מזל טוב ואריכות ימים. הרב איזמן בעצמו לא הגיב על כל ההמולה סביבו, וסירב להתייחס לציון התאריך הזה בשום אופן.
 
נפטר ב[[שבת שובה]], ג' ב[[תשרי]] תשע"ב בן למעלה מ-101 שנים, ונקבר בהר המנוחות.


הרב אייזמן נפטר ב[[שבת שובה]], ג' ב[[תשרי]] תשע"ב בן למעלה מ-101 שנים.  
==מתלמידיו==
* [[הרב ישראל מאיר לאו]]- הרב הראשי לישראל לשעבר
* [[הרב יהודה עדס]]- ראש ישיבת קול יעקב
* [[הרב שלמה מחפוד]]
* [[הרב אביגדור נבנצל]]- רב [[העיר העתיקה]] ב[[ירושלים]].
* חתנו הרב שלמה ברויאר, משגיח ישיבת בית מתתיהו


{{מיון רגיל:אייזמן גדליה}}
{{מיון רגיל:אייזמן גדליה}}
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:משגיחים ובעלי המוסר]]
[[קטגוריה:משגיחים ובעלי המוסר]]
[[קטגוריה:רבני ישיבת קול תורה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:רבנים פולנים]]

גרסה אחרונה מ־11:20, 26 באפריל 2015

הרב גדליה אייזמן (משמאל) עם הרב שלמה וולבה בישיבת קול תורה, תש"ס

הרב גדליה אייזמן היה זקן המשגיחים, שנים רבות שימש כמשגיח בישיבת קול תורה שבירושלים.

תולדותיו[עריכה]

נולד בוורשא שבפולין ביום י"ד באייר (פסח שני) תר"ע למשפחה שנמנית על חסידות אלכסנדר. בבחרותו חשק ללמוד בישיבה ליטאית, ולכן נסע לישיבת קמניץ ללמוד אצל רבי ברוך בער ליבוביץ סעל "ברכת שמואל". בתקופה מסוימת עבר ללמוד בישיבה אחרת בליטא הפולנית, בה היה המשגיח הרב יחזקאל לוינשטיין לימים משגיח בישיבת מיר ובישיבת פוניבז'. בישיבה ההיא שימש כר"מ באותם ימים גם הרב אלעזר מנחם מן שך. בהיותו בחור מבוגר ניצב בפני סכנת גיוס בכפיה לצבא הפולני ועל כן נמלט לארץ ישראל בסרטפיקט מיוחד שקיבל מאת הרב צבי יהודה הכהן קוק (איתו התכתב עוד קודם לכן אודות תורת אביו הראי"ה), ובבואו ארצה נכנס ללמוד בישיבת מרכז הרב. לאחר נישואיו המשיך בכולל אברכים של ישיבת מרכז הרב והיה ממשיך לשמור על כבודו של רבי צבי יהודה קוק ואף היה מקפיד לבקרו מדי חג ולקיים בו מצות 'להקביל פני רבו ברגל'. בתחילת שנות ה'ת"ש החל להסתופף אצל הגאון רבי אייזיק שר, ראש ישיבת סלבודקא וחתנו של ה'סבא מסלבודקא', [אצלו נמנה על ה'ועד לחכמים' ממנו צמחו מרבית גדולי התורה שבדור שאחריו ובהם הגרש"ז ברוידא, הגר"א פרבשטיין, הגר"ד שוורצמן ועוד, לכבוד אירוסי רבי גדליה פרסם רבי אייזיק מודעת ברכה עבורו בגליון 'התבונה' ושם מכנהו 'מאור דור העתיד'] עד שנקרא בשנת תש"ד להיות משגיח ומנהל רוחני בישיבת קול תורה, תפקיד אותו נשא ברמה עד לזקנתו.

הרב אייזמן הנהיג משטר קפדני בישיבה, ודרש מתלמידיו רצינות והקפדה על הזמנים, על נימוסים, הליכות והתנהגות מכובדת, והקפיד מאד שכל מעשה יעשה רק מחמת האמת הפנימית שבאדם, ללא עירוב חיצוניות ורושם זול.

כמו כן היה יודע כמומחה לנפש האדם, ובעקבות כך נחשב לאחד המחנכים הדגולים ביותר היודע את אומנות "חנוך לנער על פי דרכו" עד לעומקה.

המשגיח הרב גדליה אייזמן (מימין) עם הרב שמעון משה דיסקין

בשלהי שנות השבעים כשהוא בשיא כוחו והנהגתו, הודיע הרב אייזמן להנהלת הישיבה על פרישתו מתפקידו. כל נסיונות השכנוע שישאר לא הועילו, הוא מאן להסביר את צעדו ולאישי סודו ניאות לומר שכיון שכבר בא לגיל שבעים ועדיין חש הוא כי את עצמו טרם הצליח לתקן, איך ינסה לתקן את תלמידיו...]. לנוכח ההפצרות הרבות, ומשהתעקשה הנהלת הישיבה לשלם משכורתו ומהטעם שעצם נוכחותו משפיעה על התלמידים לטובה, הסכים להמשיך להתפלל בישיבה ולשמש כיועץ חינוכי מעמיק לתלמידי הישיבה כל יום היה יושב ב'סדר מוסר' בשולי בית המדרש, מקבל אליו תלמידים ומייעץ להם איך להתמודד עם קשיים, איך לגדול, איך ללמוד ועוד.

כל ימיו התנגד להוציא לרבים את תורותיו, רק לעת זקנתו הסכים שתלמידיו יוציאו מבחר מהרצאותיו, בספר "גידולי מוסר" (ירושלים תשס"ח). לפני כן יצאו רק דיסקים וקלטות משיחותיו, והם היו נדירים וקשים להשגה.


בי"ד באייר תש"ע חל יום הולדתו המאה. רבים מתלמידיו השכימו קום ועלו להתפלל עימו שחרית בישיבה, ואחרי התפילה ליווהו בשירה וריקודים עד לביתו, כשהם מאחלים לו מזל טוב ואריכות ימים. הרב איזמן בעצמו לא הגיב על כל ההמולה סביבו, וסירב להתייחס לציון התאריך הזה בשום אופן.

נפטר בשבת שובה, ג' בתשרי תשע"ב בן למעלה מ-101 שנים, ונקבר בהר המנוחות.

מתלמידיו[עריכה]