הרב גדליה אייזמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Harav volbe im rabbai gedalya.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גדליה אייזמן (משמאל) עם הרב שלמה וולבה (מימין) בישיבה בשנת תש"ס]]
[[תמונה:Harav volbe im rabbai gedalya.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גדליה אייזמן (משמאל) עם הרב שלמה וולבה (מימין) בישיבה בשנת תש"ס]]
[[תמונה:Rabbi diskin.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המשגיח הרב גדליה אייזמן (מימין) עם הרב שמעון משה דיסקין]]
[[תמונה:Rabbi diskin.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המשגיח הרב גדליה אייזמן (מימין) עם הרב שמעון משה דיסקין]]
הרב גדליה אייזמן נולד בוורשא ביום י"ד אייר תר"עי(שנת 1910).
הרב גדליה אייזמן נולד בוורשא ביום י"ד אייר תר"ע(שנת 1910).
זקן המשגיחים, שנים רבות שימש כ[[משגיח]] ב[[ישיבת קול תורה]].
זקן המשגיחים, שנים רבות שימש כ[[משגיח]] ב[[ישיבת קול תורה]].
=== תולדותיו===
=== תולדותיו===

גרסה מ־12:57, 13 באפריל 2010

הרב גדליה אייזמן (משמאל) עם הרב שלמה וולבה (מימין) בישיבה בשנת תש"ס
המשגיח הרב גדליה אייזמן (מימין) עם הרב שמעון משה דיסקין

הרב גדליה אייזמן נולד בוורשא ביום י"ד אייר תר"ע(שנת 1910). זקן המשגיחים, שנים רבות שימש כמשגיח בישיבת קול תורה.

תולדותיו

הרב אייזמן נולד בוורשא למשפחה שנמנית על חסידות אלכסנדר. בבחרותו חשק ללמוד בישיבה ליטאית, וכך נסע לקמניץ ללמוד אצל הרב ברוך דב ליבוביץ המפורסם בישיבות בשמו "ר' ברוך בער". בתקופה מסוימת עבר ללמוד בישיבה אחרת בליטא הפולנית, בה היה המשגיח הרב יחזקאל לוינשטיין לימים משגיח ישיבת מיר וישיבת פוניבז. בישיבה ההיא שימש כר"מ באותם ימים גם הרב אלעזר מנחם מן שך. בהיותו בחור מבוגר ניצב בפני סכנת גיוס בכפיה לצבא הפולני ועל כן נמלט לישראל בסרטפיקט מיוחד שקיבל מאת ישיבת מרכז הרב, ובבואו ארצה נכנס ללמוד בישיבה הנ"ל. לאחר נישואיו המשיך בכולל אברכים של ישיבת מרכז הרב, עד שנקרא בשנת תש"ד להיות משגיח ומנהל רוחני בישיבת קול תורה, תפקיד אותו נשא ברמה עד לזקנתו.

שיטת הנהגתו כמשגיח

הרב אייזמן הנהיג משטר קפדני בישיבה, ודרש מתלמידיו רצינות והקפדה על הזמנים, על נימוסים, הליכות ומכובדות, והקפיד מאד שכל מעשה ייעשה רק מחמת האמת הפנימית שבאדם, ללא עירוב חיצוניות ורושם זול. כמו כן היה מומחה אמיתי לנפש האדם, ובעקבות כך היה לאחד המחנכים הדגולים ביותר שידע את אומנות "חנוך לנער על פי דרכו" עד לעומקה, והצלחתו היא לעובדה שאינה ניתנת לערעור. המוני תלמידיו ממלאים כיום את העולם התורני, ורבים מהם חייבים את כל חינוכם וגידולם רק לו.

שנותיו המאוחרות

ביום בהיר בשלהי שנות השבעים כשהוא בשיא כוחו והנהגתו, הודיע לפתע הרב אייזמן להנהלת הישיבה על פרישתו מתפקידו לאלתר. כל נסיונות השכנוע להשאר לא הועילו, ולתלמידיו הקרובים נאות להסביר שהוא חש שלפעמים בהקפדתו על הנהגה שלילית של תלמיד מתגנבת גם עצבנות שאינה לפי האמת אלא מחמת זקנתו, ואין הוא סובל דבר שאינו אמת מוחלטת ועל כן איננו יכול להמשיך בתפקידו. לנוכח ההפצרות הרבות הסכים להמשיך ולשמש כיועץ חינוכי מעמיק לתלמידי הישיבה, ושעות רבות כל יום היה יושב בשולי בית המדרש ומקבל תלמיד תלמיד בנפרד, ויועץ לו איך להתמודד עם קשיים, איך לגדול, איך ללמוד ועוד ועוד. תלמידיו מספרים נפלאות על עצותיו המחכימות והצלחותיו החינוכיות המדהימות.