Open main menu

הרב דוד דייטש

הרב דוד דייטש היה תלמיד חכם, ראש ישיבה ורב בהונגריה.

Contents

ביוגרפיהEdit

נולד בי"ז בחשון תקט"ז בעיירה נייטרא בהונגריה לרבי מנחם מנדל דייטש שכיהן כדיין בעיר, אחר כך כיהן כאב בית דין בעיר קיצע, ולבסוף כרבה של טוצ'אפ. אביו היה בנו של רבי מרדכי דייטש רבה של פריישטאט מחבר הספר "מור דרור" על הש"ס.

תחילה למד בפרשבורג אצל הרב מאיר ברבי, מחבר "חידושי מהר"ם ברבי", ואחר כך עבר ללמוד בפראג בישיבתו הגדולה של רבי יחזקאל לנדא בעל "שו"ת נודע ביהודה", אשר היה לרבו המובהק, ובספרו השיב לו כארבעים תשובות הלכתיות. כמו כן היה ידיד קרוב של רבי משה סופר ה"חתם סופר" אשר הכירו עוד בבחרותו בלמדו אצל רבי נתן אדלר ומאז נקשרו בקשר אמיץ והתכתבו רבות בהלכה. מלבד זאת גם היה ה"חתם סופר" מבקשו להעתיר עבורו בתפילות[1].

בשנת תק"מ נישא למרים, בת דודו ר' משה מטוצ'אפ. בשנת תקמ"ד התקבל לרבנות ימניץ, שם כבר החל ללמד תלמידים. בשנת תק"ן עבר לכהן כאב"ד פראונקירכן, אשר הייתה אחת משבע הקהילות הידועות בהונגריה, תפקיד בו נשא כעשר שנים עד לשנת תק"ס אז עבר לכהן כרבה של סרדהלי, והחל משנת תק"ע כיהן כרבה של העיר נובומסטא, עד לפטירתו בכ"ב בסיון תקצ"א.

הוא לחם רבות כנגד תנועת ההשכלה. מסופר[2] כי כשהחל המדפיס הנוצרי אנטון שמיד להדפיס ש"ס מפואר אשר הוגה על ידי יהודה ליב בן-זאב מראשי המשכילים, ופרסם "קול קורא" עליו חתמו רבנים חשובים בקריאה לתת "מעות קדימה" עבור קניית הש"ס, יצא רבי דוד דייטש למאבק כדי שהיהודים האורתודוקסים לא ירכשו את הש"ס. לאחר שדבריו לא התקבלו, מאחר שכאמור כבר היו רבנים חתומים על הקול הקורא, נסע לווינה שם נדפס הש"ס. במהלך יום השבת, בשעת קריאת התורה קרא לציבור לבוא יחד איתו לבית הדפוס כדי למחות נגד הדפסת הש"ס. כשהגיעו למקום מצאו את בן-זאב יושב ומגיה את הש"ס תוך כדי חילול שבת. בן-זאב ברח מיד לשירותים, ושם התמוטט ולאחר מכן מת.

כמו כן לחם בעוז נגד לימוד שפות זרות.

נודע בחריפותו ובשמו הקשו קושיות חמורות מפורסמות. ידידו החתם סופר מזכיר קושיא בשמו בחידושיו: "הקשה אדם קשה כברזל"[3].

כמו כן מפורסמות אמרות שפר בדרך צחות שנאמרו על ידו, בהם עשה גם שימוש בדרשות המוסר שמסר ברבים. בין היתר מסופר כי בכהנו כרב בנובומסטא היו אנשי העיר מקילים באכילת בשר בתשעת הימים, הוכיחם רבי דוד בצחות לשונו ואמר: "אם תאכלו את כל התרנגולים בתשעת הימים, מתיירא אני שלא יהיה לכם 'כפרה' ביום הכיפורים...". כמו כן מסופר כי בכהנו בפראונקירכן היו שם כמה אנשים קלי דעת אוכלי טריפות ומחוצפים שהציקו לו. אמר עליהם רבי דוד: "ידוע שלכלבים ניתנו אכילת הנבילות בשכר שלא חרצו את לשונם עת צאת ישראל ממצרים, אבל ראו איזה פלא, הבעלי בתים שלי חורצים בלשונם, כי הם עזי פנים, אם כן מדוע אוכלים הם טריפות?...".

ספריו "אהל דוד" על מסכת יבמות, שבועות ועוד כמה מסכתות, התקבלו בתפוצות הונגריה ולמדני הישיבות הרבו לפלפל בדבריו.

בהסכמתו על ספריו הפליגו רבות בשבחו ובמעלת קדושתו גדולי הדור. ה"חתם סופר" כותב בין השאר: "אותו צדיק קדוש ישראל גאון עולם ... ראיתי בתוכו דברים נפלאים מסולאים בפז ... אשרינו אם זכינו לשיחותו ולאורו ... וזכות הצדיק יעמוד לנו להגן בעדינו מכל רע, ולברך את בית ישראל מברכת ה'". ואילו ה"ישמח משה" כתב: "הליכות עולם לו יוצא מפי קדוש וטהור, טיהר גברא קדישא, הרב הגאון הצדיק האמיתי המפורסים ... ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא".

משפחתוEdit

  • בנו רבי יחזקאל.
  • חתנו רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר מח"ס שו"ת "אמרי אש" ועוד.
  • חתנו רבי וואלף שרטר דיין בנובומסטא.
  • בתו אסתר יוטל. נשאה בזיווג ראשון להרב מיכאל זלצר מסרדהלי, ובזיווג שני להרב דובער רוזנר, זקינו של רבי יהודה רוזנר רב וראש ישיבת סקלהיד.

לקריאה נוספתEdit

הערות שולייםEdit

  1. "ובטוח אני באהבתו עזה כי ישים עינו עלי לטובה להזכירני בתפילתו" - שו"ת חתם סופר יו"ד סי' קכא.
  2. תולדות אנשי ש"ם.
  3. שו"ת חתם סופר או"ח סי' קכד.