הרב דוד כהן

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב דוד כהן- הרב הנזיר

הרב דוד יהודה אריה לייב כהן המכונה הרב הנזיר היה מקובל, פילוסוף, נזיר וסגפן נודע, מגדלוי תלמידיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ומחשובי רבני ישיבת מרכז הרב.

תולדות חייו

נולד בעיירה מאישיגולה שליד וילנה, לאביו הרב יוסף יוזפא הכהן, שהיה רב העיירה, בנו של הרב זכריה מנדל כ"ץ, רבה המפורסם של העיירה ראדין, מקום מושבו של רבי ישראל מאיר הכהן בעל החפץ חיים. בגיל שבע למד אצל בן-דוד אמו הרב שלמה מקלר גמרא בחדר. כבר בהיותו בן שבע (על פי עדותו) הצליח לענות על שאלות שתלמידים מבוגרים לא הצליחו. בן תשע הובא לראדין לבית סבו שם למד בשקידה בכיתה של תלמידים גדולים ממנו בכל יום עד תשע בערב. רבו היה הרב הדרשן משה בנימין שניידר. בהיותו בן עשר נפטר סבו והאירוע השפיע עליו מאד. באותה שנה נסע לבית אביו, שהיה כעת באוקראינה, בעיר קאנאטאפ, ללמוד בישיבה שם, שנפתחה על ידי בן-דודו של אביו מליטא. בן שתים עשרה, למד אצל דודו הרב ישעיה כ"ץ, שהיה רב בעיירה בקשט והמושבה היהודית הסמוכה באריסאווקא, על יד וולוז'ין. שם הייתה חגיגת בר המצוה שלו, ומאותה עת למד ושקד יומם ולילה.

שנה לאחר מכן הובא ללמוד בישיבת וולוז'ין. לצד התגדלותו בתורה נחשף שם לכמה ספרים שנתחברו על ידי סופרי תנועת ההשכלה היהודית. לאחר תקופה קצרה עבר עם דודו לעיר ריוול (שמה הרוסי של טלין, בירת אסטוניה) בה נתקבל דודו לרב, שם למד כשנה. בשנת תרס"ג בגיל 16 עבר לראדין. שם המשיך להתגדל בתורה ולשמוע שיחות מוסריות מפי החפץ חיים, והחל לחיות חיים ברוח תנועת המוסר כאשר ערך רשימות אישיות של מעשיו בכל יום לפי טיבם. אז גם החל כותב את רשימותיו הראשונות בסגנון ההשכלה אך בתוכן תורני במיוחד על השפעת היהדות על האשה, חיי הנישואין וקדושת הבית היהודי. בגיל שמונה עשרה החל ללמוד בישיבת סלובודקה. בקיץ תרס"ה עבר אל בית דודו בטולא. משלב זה החל מתעניין מאוד בלימודי אקדמיה בהם ביקש להשתלם לצד השכלתו התורנית שבעת הזו כבר הייתה רחבה מאד. הוא החל בלימודים באוניברסיטת פרייבורג, אולם עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גורש מגרמניה והמשיך בלימודים אקדמיים באוניברסיטת בזל בשווייץ‏‏. בהיותו דוקטורנט לפילוסופיה ובעל ידע כללי נרחב שכלל ידיעת שפות רבות, פגש את הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ששהה בשוויץ בזמן המלחמה, וכך הוא מתאר את פגישתו הראשונה עם הרב קוק: "לפני כ"ז שנה, ואני בשווייץ בבזל, עסוק בלימודי הדעות הפילוסופיות לתקופותיהן, מלא צמאון ושקיקה לאמת, ביחוד האמת הישראלית, הגיעה אלי השמועה מהרב, שנמצא אז בארץ זו מזרחה, פניתי במכתב, ובקבלי תשובה החלטתי לנסוע אליו. אחרי טבליה במימי הרהיין (נהר בשוויץ), מצויד ב"שערי קדשוה" (ספר מוסר וקבלה של רבי חיים ויטאל), מלא סיםוק וחיכיון, עשיתי את דרכי להרב בערב ראש חודש אלול (תרע"ה), באתי אליו, מצאתיו עסוק בהלכה עם בנו. נסבה שיחה על חכמה יונית וספרותה, שלא סיפקה עוד נפש היודעה ממקורותיה הראשונים. נשארתי ללון אצלם. על משכבי לא שכב ליבי, גורל חיי היו על כפות המאזניים. והנה בוקר השכם ואשמע קול צעדים הנה והנה, בברכות השחר, תפילת העקדה, בשיר וניגון עליון, משמי שמי קדם, וזכר לנו אהבת הקדמונים, ורקשיב, והנה נהפכתי והייתי לאיש אחר. אחרי הצפילה מהרתי לבשר במכתב, כי יותר מאשר פללתי מצאתי, מצאתי לי רב" ( הקדמה ל[[אורות הקודש]]).

לאחר שהרב קוק חזר ארצה, עלה הרב הנזיר בעקבותיו, והמשיך ללמוד ממנו בישיבת מרכז הרב בירושלים, תוך שהוא מתמסר ליצירת שיטה ברורה בהגותו של רבו. הוא ערך מכתבי ההגות של הרב קוק את סדרת הספרים אורות הקודש, העוסקת בנושאים היותר פנימיים בכתבי הרב קוק.כמו כן ערך את החיבור חזון הצמחונות והשלום- פרקי צמחונות משיחיים מכתבי הרב קוק.

היה לומד הרבה קבלה בחברותא עם רבי אריה לוין.

נפטר ביום כ"ח באב תשל"ב, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים, על יד הרב קוק.

היה ידוע בהנהגותיו הסגפניות, בהן התנזרות משתיית יין, מתספורת ותגלחת, מטומאת מת (אף לשבעה קרובים להם יכל להטמא מצד היותו כהן) וכן הימנעות מאכילת בשר.

הותיר אחריו אישה - הרבנית שרה כהן (שהייתה בת דודו), בת - הרבנית צפיה גורן (אשת הרב הראשי לישראל הרב שלמה גורן), ובן - הרב שאר ישוב כהן (הרב הראשי לחיפה והמחוז).

כתביו

מכון "נזר דוד" ב"בית אריאל" שבכונת בית וגן בירושלים, המנוהל על ידי הרב הראל כהן הוקם להוצאת כתביו ולהנצחתו. המכון מוציא מדי שנה ליום הזיכרון של הרב הנזיר ספר חדש מכתב ידו.

מכתביו שיצאו לאור עד כה:

  • קול הנבואה - ההיגיון העברי השמעי - ספרו ההגותי-קבלי, המהווה את יסוד משנתו.
  • קול ואור - ספר על הימים הנוראים ומכיל כוונות על התקיעות.
  • הכוזרי המבואר (שלושה כרכים) - רשימות שיעוריו על ספר הכוזרי.
  • דודי לצבי - אסופת אגרות בין הנזיר לרצי"ה קוק
  • משנת הנזיר - קטעים מיומניו האישיים.
  • נזיר אחיו (שלושה כרכים) - ספר שיצא לזכרו וכולל הספדים, מאמרים על משנתו וחייו, וקטעים מכתביו.
  • זכו - שכינה ביניהם- על קדושת הנישואין והבית היהודי.
  • פתחי פרדס - ביאוריו ושיעוריו על ספר קל"ח פתחי חכמה לרמח"ל.
  • חוברת חוג הראי"ה ביאור על אורות הקודש מתוך סיכומי שיעורים בנושא שהועברו בישיבת מרכז הרב.

ישנם עוד כתבים רבים שלא פורסמו ובהם: המשך של קול הנבואה, כתבים העוסקים בפילוספיה יהודית, פירוש לאמונות ודעות לרס"ג, פירוש לכתבי האר"י, פירוש לאורות הקודש ועוד.

לקריאה נוספת

  • הרב אליעזר מלמד, רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת, מכון הר ברכה תש"ע.
  • נזיר אחיו
  • מסכת הנזיר
  • ד"ר יצק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 250-251.

קישורים חיצוננים

על הרב הנזיר באתר ישיבת מרכז הרב