הרב זלמן ברוך מלמד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 30: שורה 30:
הישוב נוסד בתחילה בבסיס הצבאי שליד בית אל. בהמשך הוקמה הישיבה על גבעה סמוכה וסביב הישיבה הוקם היישוב בית אל ב'. חציו השני של הגרעין המיישב בבסיס הצבאי, הקים את בית-אל א', יישובים סמוכים אשר לימים התאחדו.
הישוב נוסד בתחילה בבסיס הצבאי שליד בית אל. בהמשך הוקמה הישיבה על גבעה סמוכה וסביב הישיבה הוקם היישוב בית אל ב'. חציו השני של הגרעין המיישב בבסיס הצבאי, הקים את בית-אל א', יישובים סמוכים אשר לימים התאחדו.


הרב זלמן מלמד מרבה לתאר את רבו כקיצוני בכל דבר: קיצוני באהבת התורה ולימודה, קיצוני במידות מוסריות ובאהבת ישראל, באהבת ארץ-ישראל וביישובה. הוא מסביר שבניגוד לקריקטורה בה מבליט הצייר בקיצוניות איבר אחד בולט של האיש המצויר, אדם שהוא קיצוני לכל הצדדים איננו נקרא קיצוני אלא ענק. קו זה מייצג הרב מלמד בקרב הציבור הדתי לאומי.
הרב מלמד נשאר מקורב לרצי"ה עד לפטירת הרצי"ה בשנת תשמ"ב.  


בתחילת שנות הממי"ם עודד את בנו הרב אליעזר מלמד להקים את תנועת אריאל כדי ליישם הפרדה מלאה בין בנים לבנות, לאחר שנואשו הניסיונות לשכנע בדבר את הנהגת תנועת בני-עקיבא בה צמח.
בסביבות שנות תש"מ-תשמ"א עודד את בנו [[הרב אליעזר מלמד]] להקים את תנועת [[אריאל (תנועת נוער)|אריאל]] כדי ליישם הפרדה מלאה בין בנים לבנות, לאחר שנואשו הניסיונות לשכנע בדבר את הנהגת תנועת בני עקיבא.


== שיטתו ועמדותיו בנושאים ציבוריים ופוליטיים ==
בשנת תשמ"ט הקים הרב מלמד את ערוץ הרדיו  "[[ערוץ 7]]", ואף היווה את הסמכות התורנית שלו. בערוץ רדיו זה ראה כלי להסברה בקרב יהודי הארץ והתפוצות על מקומה של תורת ישראל בחיי העם היהודי ובפרט בדור הגאולה.
הרב מלמד עצמו הגיש פינה כמעט יומית בשם "יש שואלים", שם גולל את משנתו התורנית כפי שלמדה ב-25 השנים שהיה צמוד לרבו הרב צבי יהודה.{{ש}}
בשנת תשס"ג לאחר 15 שנות שידורים נסגר את הערוץ ע"י צו בית-המשפט.


=== גישתו לתקשורת ולהסברה ציבורית ===
הרב מלמד מעודד [[גרעין תורני|גרעינים תורניים]] בערי הארץ ומתלמידיו הקימו את הגרעין התורני הראשוני ב[[דימונה]], ב[[רמלה]], [[לוד]], [[מודיעין]], ו[[רמת השרון]]. כמו כן, תלמידיו שותפים בחיזוק וביסוס ההתיישבות היהודית ב[[יש"ע]] ובהקמת ישובים חדשים.
מצד אחד, הרב מלמד מחשיב מאד את תפקידה של התקשורת בעיצוב דעת הקהל ומאידך מסרב בתוקף להתראיין לכל כלי התקשורת המוכרים חרף ניסיונות רבים במרוצת השנים כשעמד בצמתי השפעה בולטים במאבקים החברתיים במדינה.
את ההסברה הדתית לציבור הרחב הוא מחשיב כענף מהפעילות החינוכית, ולכן במשך כעשרים שנים פעל ללא הרף לקידום תקשורת אלטרנטיבית שתהווה כלי ביטוי לעמדות הצבור הדתי.


לרבנים המטיפים על כך שלא מספיק יוצאים בני הישיבות ל"הסברה", או "יורדים אל העם" בנושאים חינוכיים, משיב הרב מלמד כי שידור בן רבע שעה של שיעור תורני ברדיו מושך אחריו יותר מאזינים משאפשר למלא באולם גדול.
הרב מלמד הקים רשת מוסדות ענפה, שכוללת מלבד הישיבה הגבוהה גם [[ישיבה תיכונית]] "[[בני צבי]]"; [[אולפנא|אולפנות רעיה]], [[מכינה קדם צבאית]] "מגן דוד" ועוד.
==משפחתו==
רעייתו היא הרבנית שולמית מלמד, מחנכת ידועת שם ומנהלת ערוץ 7. לרב ולאשתו שבעה ילדים: בנו הבכור, [[הרב אליעזר מלמד]], הוא ראש [[ישיבת הר ברכה]] ורב היישוב, בנו [[הרב יהודה מלמד]] הוא ר"מ ב[[ישיבת רמת גן]], חתנו ר' הלל הורוביץ הינו פעיל ציבור ב[[חברון]], חתנו הרב שמעון קליין ראש כולל 'רעוא' בירושלים, בנו הרב אברהם מלמד ר"מ ב[[ערד]], בנו ר' ישראל מלמד משמש כיועץ חינוכי ב[[ישיבת עתניאל]].  


הרב מלמד הקים בשנת ה'תשמ"ט את ערוץ הרדיו העצמאי והבלתי תלוי הראשון (מלבד "קול השלום" של אייבי נתן) "ערוץ 7", ואף מהווה את הסמכות הרוחנית שלו. בערוץ רדיו זה רואה הרב כלי להסברה בקרב יהודי הארץ והתפוצות על מקומה של תורת ישראל בחיי העם היהודי ובפרט בדור הגאולה.
==דרכו==
הרב מלמד עצמו הגיש פינה כמעט יומית בשם "יש שואלים", שם גולל את משנתו התורנית כפי שלמדה ב-25 השנים שהיה צמוד לרבו הרב צבי יהודה.
הרב מלמד מדריך את תלמידיו לעבודת ד' על פי תורה באופן בריא, כלומר, לפי הנהגות נורמאליות ורציונאליות, שנותנות מקום לאנושיות של האדם ומשרות עליו שמחה, ולא לבחור בהנהגות קיצוניות או מיסטיות שעלולות לערער את היציבות של האדם. גישתו לחיים היא אופטימית ומאמינה, דהיינו גישה הנובעת מתוך אמונה שד' עושה הכל לטובה, ושיש רווח מכל צרה, גם אם לא רואים אותו מיד. הוא משתדל להדגים דרך זו גם במעשיו, ומוסיף עוד ביישוב הארץ או בתורה אחרי קשיים שפוקדים אותו.
בשנת ה'תשס"ג לאחר 15 שנות שידורים אולץ לסגור את הערוץ ע"י צו בית-המשפט. חוק מיוחד שחוּקק בכנסת להסדרת שידורי הערוץ היה החוק היחיד במדינת ישראל שבוטל על-ידי בית המשפט העליון בשיבתו כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ) כאילו לא חוקק, בשל היותו כביכול נוגד את "חוק יסוד: חופש העיסוק".


כמו רבו הרב צבי יהודה, גם הוא נמנע במפגיע מלהשתמש בתאריך הלועזי, ומחנך את תלמידיו לשימוש בתאריך העברי בלבד. לדעתו שימוש רב בתאריך העברי יכריח את הממסד ללמוד להשתמש בו. הרב מלמד שולל יציאה לחוץ לארץ, למעט במקרים קיצוניים כמו צער גדול של הורים המתגוררים בחו"ל או מקרים מיוחדים כדוגמת התרמה למען מטרה נעלה.
== שיטתו ועמדותיו בנושאים ציבוריים ופוליטיים ==
=== מאבקו על שלמות הארץ ===
=== מאבקו על שלמות הארץ ===
באותה תקופה ייסד הרב מלמד את ועד רבני יש"ע ועמד בראשו. מאז חתימת הסכמי אוסלו עמד הוא לצד רבו, ראש ישיבת "מרכז הרב" לשעבר הרב הראשי לישראל מרן הגאון [[הרב אברהם שפירא]] זצוק"ל, בראש המאבק על שלמותה של ארץ-ישראל ויישוביה. כיום הוא, ועימו [[הרב חיים שטיינר]] ו[[הרב דב ליאור]], משמשים רבני מפלגת תקומה.
הרב מלמד ייסד את [[ועד רבני יש"ע]] ועמד בראשו. מאז חתימת הסכמי אוסלו עמד הוא לצד רבו [[הרב אברהם שפירא]] בראש המאבק על שלמותה של [[ארץ ישראל]] ויישוביה. כיום הוא, ועימו [[הרב חיים שטיינר]] ו[[הרב דב ליאור]], משמשים רבני מפלגת תקומה.


לקראת חורבן חבל קטיף וצפון השומרון, גירוש תושביהם ונישול אדמתם, עמד שוב לצד הרב שפירא בראש המאבק התורני בתוכנית והבהיר את דעתו הברורה והמפורשת לסירוב פקודה לעקור יישובים בארץ-ישראל, פסיקה שפסק 10 שנים קודם לכן על-פי דעת רבו הרב צבי יהודה, עת ריחף איום עקירה על היישוב היהודי בחברון. פסק זה נשא ברמה כל השנים בכל פעם שהממשלה ביקשה לעקור מאחזים ואפילו בסיסי צבא, כשהסיבה קשורה במסירת חלקי ארץ-ישראל לנכרים. הרב מלמד התריע כי הצלחתו של צבא-ההגנה-לישראל במשימת החרבת חבל קטיף וצפון השומרון תפגע בחוסנו, לכידותו ומוסריותו של צבא העם ועלולה להעמידו בסכנת פירוק.
לקראת חורבן חבל קטיף וצפון השומרון, גירוש תושביהם ונישול אדמתם, עמד שוב לצד הרב שפירא בראש המאבק התורני בתוכנית והבהיר את דעתו הברורה והמפורשת לסירוב פקודה לעקור יישובים בארץ-ישראל, פסיקה שפסק 10 שנים קודם לכן על-פי דעת רבו הרב צבי יהודה, עת ריחף איום עקירה על היישוב היהודי בחברון. פסק זה נשא ברמה כל השנים בכל פעם שהממשלה ביקשה לעקור מאחזים ואפילו בסיסי צבא, כשהסיבה קשורה במסירת חלקי ארץ-ישראל לנכרים. הרב מלמד התריע כי הצלחתו של צבא-ההגנה-לישראל במשימת החרבת חבל קטיף וצפון השומרון תפגע בחוסנו, לכידותו ומוסריותו של צבא העם ועלולה להעמידו בסכנת פירוק.
שורה 69: שורה 72:
דוגמא אישית ליחסים תקינים בין יהודים שאינם מסכימים הראה כל השנים ביחסים אישיים מצוינים שהיו לו עם חותנו פרופ' יוסף ולק ז"ל אשר היה פעיל שמאל ותיק אף שהיה מחנך דתי ידוע.
דוגמא אישית ליחסים תקינים בין יהודים שאינם מסכימים הראה כל השנים ביחסים אישיים מצוינים שהיו לו עם חותנו פרופ' יוסף ולק ז"ל אשר היה פעיל שמאל ותיק אף שהיה מחנך דתי ידוע.


==פועלו==
הרב מלמד מדריך את תלמידיו לעבודת ד' על פי תורה באופן בריא, כלומר, לפי הנהגות נורמאליות ורציונאליות, שנותנות מקום לאנושיות של האדם ומשרות עליו שמחה, ולא לבחור בהנהגות קיצוניות או מיסטיות שעלולות לערער את היציבות של האדם. גישתו לחיים היא אופטימית ומאמינה, דהיינו גישה הנובעת מתוך אמונה שד' עושה הכל לטובה, ושיש רווח מכל צרה, גם אם לא רואים אותו מיד. הוא משתדל להדגים דרך זו גם במעשיו, ומוסיף עוד ביישוב הארץ או בתורה אחרי קשיים שפוקדים אותו.**
הרב מלמד מעודד גרעינים תורניים בערי הארץ ומתלמידיו הקימו את הגרעין התורני הראשוני בדימונה, ברמלה, לוד, מודיעין, רמת-השרון. תלמידיו שותפים בהקמת מאחזים ויישובים חדשים בארץ-ישראל. תלמידיו הם מקימי היישוב רחלים ומחזקי ומעבי היישוב עטרת ועוד.
הרב מלמד הקים רשת מוסדות ענפה. מלבד הישיבה הגבוהה הקים בבית-אל גם "ישיבה קטנה" (חטיבת ביניים ותיכון) "בני צבי"; אולפנות "רעיה" ו"טל-רעיה"; מכינה קדם-צבאית "מגן דוד"; ישיבת הסדר בהר-ברכה שבראשה עומד בנו הבכור הרב אליעזר מלמד; מכון טכנולוגי לבנות, כיום בירושלים.
את יומו מבלה הרב מלמד כבר למעלה מחמישים שנה בלימוד תורה רוב שעות היממה. הוא אינו מרבה לצאת מבית-אל, מוסר שיעורים רבים בישיבה, בבית-הכנסת הגדול ביישוב ובביתו, שם מקבל לעיתים תכופות שרים, חברי-כנסת, ראשי מוסד ושב"כ וקצינים בכירים המשחרים לפתחו.
כמו רבו הרב צבי יהודה, הרב מלמד נמנע במפגיע מלהשתמש בתאריך הלועזי, ומחנך את תלמידיו לשימוש בתאריך העברי אף על גבי המחאות. לדעתו שימוש רב בתאריך העברי יכריח את הממסד ללמוד להשתמש בו. הרב מלמד שולל יציאה לחוץ-לארץ. מעולם לא יצא את גבולות הארץ ובנושא זה מחמיר ביותר עם השואלים אותו. למעט במקרים קיצוניים כמו צער גדול של הורים המתגוררים בחו"ל או מקרים מיוחדים כדוגמת התרמה למען מטרה נעלה, אוסר הרב באופן נחרץ את היציאה מהארץ. גם למי שכבר מתיר, אוסר את הטיול בחו"ל.
==משפחתו==
רעייתו היא הרבנית שולמית מלמד, מחנכת ידועת שם ומנהלת ערוץ 7. לזוג מלמד 7 ילדים, כולם פעילים בשדה החינוך התורני במדינת ישראל. בנו בכורו, [[הרב אליעזר מלמד]], הוא ראש ישיבת ורב היישוב הר-ברכה. הרב יהודה מלמד, הינו ר"מ בישיבת רמת-גן. חתנו ר' הלל הורוביץ הינו פעיל ציבור בחברון. חתנו הרב שמעון קליין ראש כולל 'רעוא' בירושלים. אברהם לוי מלמד ר"מ בערד. ר' ישראל מלמד משמש כיועץ חינוכי בישיבת עתניאל. מוריה גרה עם בעלה ביישוב הר ברכה.


{{מיון רגיל:מלמד זלמן}}
{{מיון רגיל:מלמד זלמן}}

גרסה מ־10:10, 30 באוגוסט 2011

הרב זלמן ברוך מלמד
Rzalman.jpg
הרב זלמן מלמד
תאריך לידה י"ב באב תרצ"ז
השתייכות הציונות הדתית
תפקידים נוספים ראש ישיבת בית אל, רב הישוב בית אל ב', ר"מ בישיבת מרכז הרב (לשעבר)
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב משה צבי נריה
חיבוריו יש שואלים,

הרב זלמן ברוך מלמד הוא ראש ישיבת בית אל ורב שכונה ב' בישוב בית אל, מחשובי הרבניפ בציבור הדתי-לאומי.

תולדות חייו

תחילת דרכו

נולד בתל אביב בי"ב באב תרצ"ז לר' דוד מלמד ורעיה לבית אפשטיין. סבו מצד אביו היה ר' שלום למלד, מחסידיו הקרובים של רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין, ומצד אמו היה רב המושבה בלפוריה הרב אליהו אפשטיין.
בצעירותו למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה והושפע רבות מאישיותם ודרכם של ראשי ומייסדי הישיבה הרב משה צבי נריה והרב אברהם צוקרמן. באותה תקופה לא למדו בישיבת כפר הרא"ה לימודי חול. הוא היה חבר פעיל בתנועת בני עקיבא.

לאחר שסיים את לימודיו בכפר הרואה בשנת תשי"ב, למד במשך תקופה קצרה בישיבתו של הרב אליהו לופיאן. ה

לאחר מכן היה בגרעין שייסד את ישיבת כרם ביבנה, שם למד בשנה הראשונה להקמתה. בעקבות הרב עוזי קלכהיים, הגיע הרב מלמד לישיבת מרכז הרב באלול תשט"ו.

במרכז הרב התמיד בלימודיו ונעשה לאחד העילויים. הוא התקרב במיוחד לראש הישיבה (שנעשה לרבו המובהק) הרב צבי יהודה הכהן קוק, ודבק בו ובדרכיו. בשנת תשכ"ה מונה על ידי הרצי"ה כר"מ של שיעור א וכמגיד שיעורים באמונה.

הקמת בית אל

בשנת תשל"ח הטיל עליו הרב צבי יהודה לייסד ישיבה ביישוב החדש עפרה, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל והוחלט להקים את הישיבה בישוב חדש שיוקם מצפון לרמאללה.

הישוב נוסד בתחילה בבסיס הצבאי שליד בית אל. בהמשך הוקמה הישיבה על גבעה סמוכה וסביב הישיבה הוקם היישוב בית אל ב'. חציו השני של הגרעין המיישב בבסיס הצבאי, הקים את בית-אל א', יישובים סמוכים אשר לימים התאחדו.

הרב מלמד נשאר מקורב לרצי"ה עד לפטירת הרצי"ה בשנת תשמ"ב.

בסביבות שנות תש"מ-תשמ"א עודד את בנו הרב אליעזר מלמד להקים את תנועת אריאל כדי ליישם הפרדה מלאה בין בנים לבנות, לאחר שנואשו הניסיונות לשכנע בדבר את הנהגת תנועת בני עקיבא.

בשנת תשמ"ט הקים הרב מלמד את ערוץ הרדיו "ערוץ 7", ואף היווה את הסמכות התורנית שלו. בערוץ רדיו זה ראה כלי להסברה בקרב יהודי הארץ והתפוצות על מקומה של תורת ישראל בחיי העם היהודי ובפרט בדור הגאולה. הרב מלמד עצמו הגיש פינה כמעט יומית בשם "יש שואלים", שם גולל את משנתו התורנית כפי שלמדה ב-25 השנים שהיה צמוד לרבו הרב צבי יהודה.
בשנת תשס"ג לאחר 15 שנות שידורים נסגר את הערוץ ע"י צו בית-המשפט.

הרב מלמד מעודד גרעינים תורניים בערי הארץ ומתלמידיו הקימו את הגרעין התורני הראשוני בדימונה, ברמלה, לוד, מודיעין, ורמת השרון. כמו כן, תלמידיו שותפים בחיזוק וביסוס ההתיישבות היהודית ביש"ע ובהקמת ישובים חדשים.

הרב מלמד הקים רשת מוסדות ענפה, שכוללת מלבד הישיבה הגבוהה גם ישיבה תיכונית "בני צבי"; אולפנות רעיה, מכינה קדם צבאית "מגן דוד" ועוד.

משפחתו

רעייתו היא הרבנית שולמית מלמד, מחנכת ידועת שם ומנהלת ערוץ 7. לרב ולאשתו שבעה ילדים: בנו הבכור, הרב אליעזר מלמד, הוא ראש ישיבת הר ברכה ורב היישוב, בנו הרב יהודה מלמד הוא ר"מ בישיבת רמת גן, חתנו ר' הלל הורוביץ הינו פעיל ציבור בחברון, חתנו הרב שמעון קליין ראש כולל 'רעוא' בירושלים, בנו הרב אברהם מלמד ר"מ בערד, בנו ר' ישראל מלמד משמש כיועץ חינוכי בישיבת עתניאל.

דרכו

הרב מלמד מדריך את תלמידיו לעבודת ד' על פי תורה באופן בריא, כלומר, לפי הנהגות נורמאליות ורציונאליות, שנותנות מקום לאנושיות של האדם ומשרות עליו שמחה, ולא לבחור בהנהגות קיצוניות או מיסטיות שעלולות לערער את היציבות של האדם. גישתו לחיים היא אופטימית ומאמינה, דהיינו גישה הנובעת מתוך אמונה שד' עושה הכל לטובה, ושיש רווח מכל צרה, גם אם לא רואים אותו מיד. הוא משתדל להדגים דרך זו גם במעשיו, ומוסיף עוד ביישוב הארץ או בתורה אחרי קשיים שפוקדים אותו.

כמו רבו הרב צבי יהודה, גם הוא נמנע במפגיע מלהשתמש בתאריך הלועזי, ומחנך את תלמידיו לשימוש בתאריך העברי בלבד. לדעתו שימוש רב בתאריך העברי יכריח את הממסד ללמוד להשתמש בו. הרב מלמד שולל יציאה לחוץ לארץ, למעט במקרים קיצוניים כמו צער גדול של הורים המתגוררים בחו"ל או מקרים מיוחדים כדוגמת התרמה למען מטרה נעלה.

שיטתו ועמדותיו בנושאים ציבוריים ופוליטיים

מאבקו על שלמות הארץ

הרב מלמד ייסד את ועד רבני יש"ע ועמד בראשו. מאז חתימת הסכמי אוסלו עמד הוא לצד רבו הרב אברהם שפירא בראש המאבק על שלמותה של ארץ ישראל ויישוביה. כיום הוא, ועימו הרב חיים שטיינר והרב דב ליאור, משמשים רבני מפלגת תקומה.

לקראת חורבן חבל קטיף וצפון השומרון, גירוש תושביהם ונישול אדמתם, עמד שוב לצד הרב שפירא בראש המאבק התורני בתוכנית והבהיר את דעתו הברורה והמפורשת לסירוב פקודה לעקור יישובים בארץ-ישראל, פסיקה שפסק 10 שנים קודם לכן על-פי דעת רבו הרב צבי יהודה, עת ריחף איום עקירה על היישוב היהודי בחברון. פסק זה נשא ברמה כל השנים בכל פעם שהממשלה ביקשה לעקור מאחזים ואפילו בסיסי צבא, כשהסיבה קשורה במסירת חלקי ארץ-ישראל לנכרים. הרב מלמד התריע כי הצלחתו של צבא-ההגנה-לישראל במשימת החרבת חבל קטיף וצפון השומרון תפגע בחוסנו, לכידותו ומוסריותו של צבא העם ועלולה להעמידו בסכנת פירוק.

הרב מלמד ערך את כרוזיו הרבים של הרב צבי יהודה בספר "ארץ הצבי - רבנו הרב צבי יהודה במערכה על שלמות הארץ". את כרוזו המפורסם של רבו הרב צבי יהודה "לא תגורו!", הקורא שלא לפחד לומר את האמת ברמה גם תוך תשלום מחיר כבד, משתדל הרב מלמד למלא בכל הזדמנות.

יחסו למדינה ולממשלה

כמו רבו, רואה את הקמת המדינה היהודית בארץ-ישראל כ"ראשית צמיחת גאולתנו" ואת הממשלה ככלי הביצוע והשלטון על מדינה זו.

"הממשלה בשביל העם ולא העם בשביל הממשלה" היתה הסיסמה של רבו הרב צבי יהודה וכפיה נוהג הרב מלמד. בכל עת שהממשלה מבקשת להחליט החלטה בניגוד גמור לתורה ובפרט בעת שהממשלה מבקשת לכפות זאת על יהודים בניגוד לרצונם, מבהיר כי אין לממשלה זכות לעשות כן וכי במקרה שכזה אין תוקף להחלטותיה. הרב מלמד מקדש את המדינה כמתנת אלקים לעמו ישראל, ואילו את הממשלה רק אם אינה חותרת נגד התורה, או אז מתנגד לה ולמעשיה השליליים.

עוד בימי אוסלו החליף בתפילה לשלום המדינה הנאמרת בשבת בבתי-הכנסת את המשפט "ושלח אורך לראשיה, שריה ויועציה" במשפט: "והעמד בראשה אנשי חיל יראי אלקים ושלח אורך ואמיתך עליהם".

כשהקים יצחק רבין ממשלת-מיעוט-יהודי בעזרת חכי"ם ערביים, תקף את הממשלה בחריפות וכמו רבו 20 שנה קודם ראה בה חילול ד' נורא.

השקפותיו בנושאים ציבוריים נוספים

כמעט בכל מערכות הבחירות שואף הרב מלמד להקים חזית דתית מאוחדת כדוגמת זו שהייתה בכנסת הראשונה. להבדיל מאז, סובר הרב מלמד, מפלגה דתית אחת תהיה למפלגת השלטון ותביא לשינוי בכל מה שקשור לתרבותה של המדינה.

השקפתו החברתית נחשבת מקורית ופתוחה. כך למשל הוא מצדד ומעודד את גישת ההפרטה הכלכלית במשק והוצאת ההגמוניה הכלכלית מידי המדינה, על-מנת ליצור תחרות במשק בכל הענפים ובתקשורת בפרט. שנים רבות קורא לרבנות הראשית לדרג דירוג שבועי או חודשי את מערכת הכשרויות בארץ, כך להתעלות מעליהם, ולעודד בכך תחרות ביניהן אשר תיצור רמת כשרות עליונה, חלף מתן הכשרים בעצמה ובכך ביזוי כבודה.

דוגמא אישית ליחסים תקינים בין יהודים שאינם מסכימים הראה כל השנים ביחסים אישיים מצוינים שהיו לו עם חותנו פרופ' יוסף ולק ז"ל אשר היה פעיל שמאל ותיק אף שהיה מחנך דתי ידוע.