הרב חיים כסאר

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

הרב חיים כסאר (תרס"ה, 1905 בערך - כ"ב בכסלו תשנ"ח, 1997) היה ראש ישיבות בית אלשיך ובית שרעבי שבתימן ומחבר פירוש "שם טוב" על הרמב"ם.

בתימן[edit]

נולד בצנעא לשמואל כסאר. בהיותו כבן 4 עבר עם משפחתו מצנעא לעיר בית עדאקה שם התחיל לעבוד כצורף ולמד כעשרים שנה בשקידה לפני רב העיר, הרב דוד מזעקי, שממנו למד את רוב חוכמתו והתיידד עם הרב ישראל עזיירי. כשנה לאחר פטירת רבו, בשנת 1929 בערך, חזר הרב חיים לצנעא עם משפחתו ולמד תורה כשנתיים-שלוש לפני הרב יחיא קאפח. בתקופה זו כבר נחשב לתלמיד חכם גדול‏‏‏[1]. נתמנה לעמוד בראש ישיבת בית אלכסאר שהייתה שייכת למשפחתו מדורי דורות, אולם נאלץ לעזוב אותה עקב השתלטות הזרם הדרדעי עליה (בסיוע חלק מבני משפחת כסאר שהיו דרדעים). לאחר מכן היה ראש ישיבת בית אלשיך ורגיל היה לתת בה שיעורים מידי לילה ולפנות בוקר.

למד בצוותא בשעות הבוקר עם ראשי ישיבת "בית אלשרעבי", הרב אהרן הכהן ובנו הרב אברהם הכהן ורבנים נוספים. בתחילת שנת תש"ד, משנתפנתה משרת ראש הישיבה נתנו עיניהם בו לשמש כראש הישיבה שם.

בארץ ישראל[edit]

עלה ארצה בעלייה הגדולה בשנת 1949 והתגורר בירושלים. בארץ נמנע מכל משרה רשמית של רבנות והתנהג בענווה למרות שבעיני רבים בעדה התימנית נחשב לגדול חכמי תימן שבדור‏[2].

הרב כסאר החשיב את שיטת הלימוד התימנית. הוא טען שלא מצא בארץ ישראל תלמידי חכמים שישוו ברמתם התלמודית לרבותיו שבתימן, למרות שהכיר את גדולי הרבנים בירושלים.

הרב היה ראש בית הכנסת הגורל בירושלים. כינויו היה "חיים אלגמרן" על בקיאותו ואהבתו לגמרא.

השקפתו על הקמת מדינת ישראל הייתה חיובית. הוא נהג לומר הלל ביום העצמאות ולאחר התפילה ערך סעודת מצווה עם שירה והלל לקב"ה על הקמת המדינה. פסק שגם בני הישיבות מחויבים להתגייס לצה"ל ואף יותר מכל אזרח אחר, היות שזכות התורה מגינה עליהם. פסיקתו זו צונזרה בידי עורכי ספרו "החיים והשלום" ופורסמה בספר "אתחלתא היא"‏[3]: "דע שחייבין הכל לצאת אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה, וכל שכן בני הישיבה, דמלחמת ארץ ישראל מצווה היא וחובה היא לכל. ואדרבה, לא בחרה התורה אלא בהם שזכות התורה מצלת אותם... כדי שיהו נוצחים במלחמה על אויביהם, ומצוה גדולה הם עושים ובכל מקום אשר יפנו יצליחו". הוא כאב את המצב הרוחני במדינת ישראל, ואולם פסק עם זאת שחובה לעלות לארץ‏[4].

נקבר בהר המנוחות[5].

ספריו[edit]

  • החיים והשלום - שו"ת
  • קיץ המזבח - על התורה
  • שם טוב - פירוש על משנה תורה לרמב"ם
  • דרך החיים - ליקוט מספריו בעניין מצוות תלמוד תורה ודרכי לימוד, מכון מרא"ה, קרית ספר ה'תשע"א

קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים[edit]

הערות שוליים

  1. ‏לפי הספר "אגרת בוכים" בגרסה הבלתי מצונזרת.‏
  2. משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, עמ' 278
  3. הרב יצחק דדון, אתחלתא היא, כרך ב', ירושלים תשס"ח, עמ' רנט
  4. שו"ת החיים והשלום, עניינים נפרדים סימן מא
  5. בסמוך לקברו של הרב יצחק כדורי, בחלקת התימנים [1]