הרב חיים סבתו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Rav sabato.jpg|שמאל|200px|ממוזער| הרב חיים סבתו]]
[[תמונה:Rav sabato.jpg|שמאל|200px|ממוזער| הרב חיים סבתו]]
'''הרב חיים הכהן סבתו''' הוא מייסד וראש [[ישיבת ברכת משה]] במעלה אדומים, סופר ומשורר.   
'''הרב ד"ר חיים הכהן סבתו''' הוא מייסד וראש [[ישיבת ברכת משה]] במעלה אדומים, סופר ומשורר.   


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד במצרים בשנת תשי"ב למשפחה ממוצא חלבי. אחיו הוא [[הרב שבתי סבתו]]. אביו רבי דוד, שהיה בעל השכלה תורנית, רצה שבניו ירכשו השכלה תורנית וכללית ויבחרו בעצמם באיזה תחום הם רוצים להמשיך.
נולד בקהיר שבמצרים בשנת תשי"ב לאביו ר' דוד הכהן סבתו, בן למשפחה חשובה בקרב קהילת יהודי חאלב שבסוריה. סבו מצד אמו היה [[הרב אהרן שוויכה]], מגדולי רבני קהיר (לימים רב שכונת "מעוז אביב" בתל אביב). אחיו הוא [[הרב שבתי סבתו]]. אביו שהיה בעל השכלה תורנית, רצה שבניו ירכשו השכלה תורנית וכללית ויבחרו בעצמם באיזה תחום הם רוצים להמשיך. בצעירותו עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]], והתיישבו במעברת "בית מזמיל" (כיום שכונת קרית יובל) שב[[ירושלים]]. למד ב[[ישיבת נתיב מאיר]] אצל [[הרב אריה יבנה]], ולאחר מכן ב[[ישיבת הכותל]], אצל [[הרב חיים ישעיהו הדרי]], [[הרב יעקב כ"ץ]] ו[[הרב אביגדר נבנצאל]]. שרת בחטיבה 679 של חיל השריון במסגרת ה"[[ישיבת הסדר|הסדר]]", ולחם בקרבות הבלימה ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. החוויות הקשות שחווה במלחמה, השפיעו רבות על חייו, על תורתו ועל יצירתו. בשנת תשל"ז נשלח על ידי הרב בינה לייסד ישיבה במעלה אדומים שזה עתה הוקמה, יחד עם עמיתו [[הרב יצחק שילת]]. בשל גילם הצעיר אז, לא רצו הרב שילת והרב סבתו לכהן כראשי ישיבה, והם הזמינו את [[הרב נחום אליעזר רבינוביץ']] שעלה עם משפחתו מקנדה לכהן כראש ישיבה. תקופה ארוכה כיהן הרב סבתו כרלבני השנה הראשונה, אך גם מתפקד כ"מוציא ומביא" בכל ענייני הישיבה. הרב סבתו תומך מאד בלימוד מסודר בכל תחום, מחבב מאד את תחום ה[[מוסר]] ו[[שמירת הלשון]]. בשנת תשע"ה התמנה על ידי ראש הישיבה הרב רבינוביץ' לכהן כראש ישיבה לצדו, ועמו הרב שילת.  
 
כשעלה עם משפחתו לארץ, התיישבו במעברה בית מזמיל (כיום [[קרית יובל]]) [[בירושלים]].  
 
למד ב[[ישיבת נתיב מאיר]] וב[[ישיבת הכותל]] עד ש[[הרב אריה בינה]] ביקש ממנו: "מחר אתה הולך להקים ישיבה במעלה אדומים".
 
ב[[מלחמת יום הכיפורים]] לחם בחטיבה 679 של חיל השריון, בקרבות הבלימה ברמת הגולן, עליהם כתב את ספרו "תאם כוונות".  
 
מאז הקמת הישיבה הרב סבתו הִנו 'המוציא והמביא' בישיבה, אך אינו מוותר על היותו [[ר]] של שיעור א' מאז תשל"ז. הרב סבתו תומך מאד בלימוד מסודר בכל תחום, מחבב מאד את תחום ה[[מוסר]] ו[[שמירת הלשון]]. בשנת תשע"ה התמנה על ידי ראש הישיבה, [[הרב נחום אליעזר רבינוביץ']], לכהן כראש ישיבה לצדו, ועמו [[הרב יצחק שילת]].  


הרב סבתו נבחר בשנת תשע"ב לקבל תואר "דוקטור לשם כבוד" מאוניברסיטת בר אילן. כמו כן נבחר הרב לחבר המועצה לתרבות ואומנות, והוא חבר בועדות העוסקות בחינוך התורני וכן באקדמיה ללשון.
הרב סבתו נבחר בשנת תשע"ב לקבל תואר "דוקטור לשם כבוד" מאוניברסיטת בר אילן. כמו כן נבחר הרב לחבר המועצה לתרבות ואומנות, והוא חבר בועדות העוסקות בחינוך התורני וכן באקדמיה ללשון.

גרסה מ־11:21, 13 ביולי 2015

הרב חיים סבתו

הרב ד"ר חיים הכהן סבתו הוא מייסד וראש ישיבת ברכת משה במעלה אדומים, סופר ומשורר.

תולדות חייו

נולד בקהיר שבמצרים בשנת תשי"ב לאביו ר' דוד הכהן סבתו, בן למשפחה חשובה בקרב קהילת יהודי חאלב שבסוריה. סבו מצד אמו היה הרב אהרן שוויכה, מגדולי רבני קהיר (לימים רב שכונת "מעוז אביב" בתל אביב). אחיו הוא הרב שבתי סבתו. אביו שהיה בעל השכלה תורנית, רצה שבניו ירכשו השכלה תורנית וכללית ויבחרו בעצמם באיזה תחום הם רוצים להמשיך. בצעירותו עלה עם הוריו לארץ ישראל, והתיישבו במעברת "בית מזמיל" (כיום שכונת קרית יובל) שבירושלים. למד בישיבת נתיב מאיר אצל הרב אריה יבנה, ולאחר מכן בישיבת הכותל, אצל הרב חיים ישעיהו הדרי, הרב יעקב כ"ץ והרב אביגדר נבנצאל. שרת בחטיבה 679 של חיל השריון במסגרת ה"הסדר", ולחם בקרבות הבלימה ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. החוויות הקשות שחווה במלחמה, השפיעו רבות על חייו, על תורתו ועל יצירתו. בשנת תשל"ז נשלח על ידי הרב בינה לייסד ישיבה במעלה אדומים שזה עתה הוקמה, יחד עם עמיתו הרב יצחק שילת. בשל גילם הצעיר אז, לא רצו הרב שילת והרב סבתו לכהן כראשי ישיבה, והם הזמינו את הרב נחום אליעזר רבינוביץ' שעלה עם משפחתו מקנדה לכהן כראש ישיבה. תקופה ארוכה כיהן הרב סבתו כר"מ לבני השנה הראשונה, אך גם מתפקד כ"מוציא ומביא" בכל ענייני הישיבה. הרב סבתו תומך מאד בלימוד מסודר בכל תחום, מחבב מאד את תחום המוסר ושמירת הלשון. בשנת תשע"ה התמנה על ידי ראש הישיבה הרב רבינוביץ' לכהן כראש ישיבה לצדו, ועמו הרב שילת.

הרב סבתו נבחר בשנת תשע"ב לקבל תואר "דוקטור לשם כבוד" מאוניברסיטת בר אילן. כמו כן נבחר הרב לחבר המועצה לתרבות ואומנות, והוא חבר בועדות העוסקות בחינוך התורני וכן באקדמיה ללשון.

הרב חיים סבתו (מימין, אוחז בספר) לצד הרב אביגדור נבנצל בפורים

ספריו

ספרים תורניים

  • אני לדודי- על אלול והימים הנוראים.
  • אהבת תורה- על פרשיות השבוע.
  • באור פניך- עיונים בסוגיות מהתלמוד.
  • מנחת אהרן (עורך, יחד עם יעקב שויקה) - מאסף תורני לזכר סבו הרב אהרן שויקה.
  • טל אורות (עורך) - מאמרים בנושא שמירת הלשון, ירושלים ה'תשמ"ו.
  • מבקשי פניך- שיחות עם הרב אהרן ליכטנשטיין.

ספרות יפה

  • אמת מארץ תצמח- שלושה סיפורים[1] המתארים את עולמה המפואר של יהדות ארם צובא במשברי המודרנה והעליה. הספר הפך לרב מכר.
  • תאום כוונות- על קרבות הבלימה בצפון רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. ספר זכה בפרס ספיר והפך לרב מכר.
  • כעפעפי שחר- סיפורו של עזרא סימן-טוב, יהודי ירושלמי מן הדור הישן המתמודד עם תמורות העת החדשה. הספר הפך רב מכר.
  • בואי הרוח - הוא סיפורו של ילד עולה ממצרים לשיכון העולים "בית מזמיל" בירושלים (הרב סבתו עצמו), בו הוא פוגש ניצולי שואה הונגרים. הוא מנסה להציג בפני הקורא את יסורי הקליטה של ניצולי השואה במדינת ישראל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מתוכם, הסיפור 'שברי לוחות' נגיש באתר 'דעת'.