הרב חיים סבתו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
(30 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
[[תמונה:Rav sabato.jpg|שמאל|200px|ממוזער| הרב חיים סבתו]]
[[תמונה:Sabato.jpg|left|thumb|250px|הרבחיים סבתו לצד הרב אביגדר נבנצל - המקור: הויקיפדיה העברית, צילם:מיכאלי]]
'''הרב ד"ר חיים הכהן סבתו''' הוא מייסד וראש [[ישיבת ברכת משה]] במעלה אדומים, סופר ומשורר. 


מקים ישיבת "ברכת משה" במעלה אדומים ור"מ בה עד היום.
==תולדות חייו==
הרב חיים סבתו נולד במצרים והתגלגל עד לישיבת הכותל בה למד עד שיום אחד נגע בכתפו הרב בינה זצ"ל ואמר לו: "מחר אתה הולך להקים ישיבה במעלה אדומים" והלך. שמע הרב סבתו ולמחרת הקים את הישיבה.
נולד בקהיר שבמצרים בשנת תשי"ב לאביו ר' דוד הכהן סבתו, בן למשפחה חשובה בקרב קהילת יהודי חאלב שבסוריה. סבו מצד אמו היה [[הרב אהרן שוויכה]], ראש ישיבת "אהבה ואחווה" בקהיר (לימים רב שכונת "מעוז אביב" בתל אביב). אחיו הוא [[הרב שבתי סבתו]]. אביו שהיה בעל השכלה תורנית, רצה שבניו ירכשו השכלה תורנית וכללית ויבחרו בעצמם באיזה תחום הם רוצים להמשיך. בצעירותו עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]], והתיישבו במעברת "בית מזמיל" (כיום שכונת קרית יובל) שב[[ירושלים]]. למד ב[[ישיבת נתיב מאיר]] אצל [[הרב אריה יבנה]], ולאחר מכן ב[[ישיבת הכותל]], אצל [[הרב חיים ישעיהו הדרי]], [[הרב יעקב כ"ץ]] ו[[הרב אביגדור נבנצאל]]. שרת בחטיבה 679 של חיל השריון במסגרת ה"[[ישיבת הסדר|הסדר]]", ולחם בקרבות הבלימה ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. החוויות הקשות שחווה במלחמה, השפיעו רבות על חייו, על תורתו ועל יצירתו. בשנת תשל"ז נשלח על ידי הרב בינה לייסד ישיבה במעלה אדומים שזה עתה הוקמה, יחד עם עמיתו [[הרב יצחק שילת]]. בשל גילם הצעיר אז, לא רצו הרב שילת והרב סבתו לכהן כראשי ישיבה, והם הזמינו את [[הרב נחום אליעזר רבינוביץ']] שעלה עם משפחתו מקנדה לכהן כראש ישיבה. תקופה ארוכה כיהן הרב סבתו כר"מ לבני השנה הראשונה, אך גם מתפקד כ"מוציא ומביא" בכל ענייני הישיבה. הרב סבתו תומך מאד בלימוד מסודר בכל תחום, מחבב מאד את תחום ה[[מוסר]] ו[[שמירת הלשון]]. בשנת תשע"ה התמנה על ידי ראש הישיבה הרב רבינוביץ' לכהן כראש ישיבה לצדו, ועמו הרב שילת.  
ישיבת ברכת משה הינה מבין ישיבות ההסדר המובילות בארץ והמיוחדות בה היא הגיוון הרב שהיא מכילה בתוכה. בין אם ראש הישיבה, הרב נחום אליעזר רבינוביץ שליט"א שדרכו החינוכית היא דרכו של הרמב"ם ובין אם הרב אלישע אבינר והרב שילת שיותר הולכים בכיוונו של הראי"ה קוק זצ"ל ובדרכי החסידות (הרב שילת הינו אחד מחמשת התלמידים המובהקים של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, והרב אבינר הוא תלמיד מובהק של הרב ישראלי זצ"ל).
מאז הקמת הישיבה הרב סבתו הינו המוציא והמביא בישיבה אך אינו מוותר על היותו ר"מ של שיעור א' מאז תשל"ז. הרב סבתו תומך מאד בלימוד מסודר בכל תחום, מחבב מאד את תחום המוסר ושמירת הלשון ומימלא את החפץ חיים זצ"ל (אף שמו של בנו השני של הרב סבתו הוא ישראל מאיר כשמו של החפץ חיים זצ"ל).


==בואי הרוח==
הרב סבתו נבחר בשנת תשע"ב לקבל תואר "דוקטור לשם כבוד" מאוניברסיטת בר אילן. כמו כן נבחר הרב לחבר המועצה לתרבות ואומנות, והוא חבר בועדות העוסקות בחינוך התורני וכן באקדמיה ללשון.


{{ערך מורחב|ערך=[[בואי הרוח]]}}
[[תמונה:Sabato.jpg|שמאל|thumb|250px|הרב חיים סבתו (מימין, אוחז בספר) לצד [[הרב אביגדור נבנצל]] ב[[פורים]]]]


'''בואי הרוח''' -  הוא סיפורו של ילד עולה מ[[מצרים]] לשיכון העולים "בית מזמיל" בירושלים, בו הוא פוגש את שארית פליטה מאירופה. הוא מנסה לנציג בפני הקורא את יסורי הקליטה של ניצולי השואה במדינת ישראל.
==ספריו==
===ספרים תורניים===
*'''אני לדודי'''- על [[אלול]] ו[[הימים הנוראים]].
*'''אהבת תורה'''- על פרשיות השבוע.
*'''באור פניך'''- עיונים בסוגיות מהתלמוד.
*'''מנחת אהרן''' (עורך, יחד עם יעקב שויקה) - מאסף תורני לזכר סבו הרב אהרן שויקה.
*'''טל אורות''' (עורך) - מאמרים בנושא שמירת הלשון, ירושלים ה'תשמ"ו.
*'''מבקשי פניך'''- שיחות עם [[הרב אהרן ליכטנשטיין]].
 
===ספרות יפה===
*'''אמת מארץ תצמח'''- שלושה סיפורים<ref>מתוכם, הסיפור 'שברי לוחות' [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/shievrey1-4.htm נגיש באתר 'דעת'].</ref> המתארים את עולמה המפואר של יהדות ארם צובא במשברי המודרנה והעליה. הספר הפך לרב מכר.
*'''תאום כוונות'''- על קרבות הבלימה בצפון [[רמת הגולן]] במלחמת יום הכיפורים. ספר זכה בפרס ספיר והפך לרב מכר.
*'''כעפעפי שחר'''- סיפורו של עזרא סימן-טוב, יהודי ירושלמי מן הדור הישן המתמודד עם תמורות העת החדשה. הספר הפך רב מכר.
*'''[[בואי הרוח]]''' -  הוא סיפורו של ילד עולה מ[[מצרים]] לשיכון העולים "בית מזמיל" בירושלים (הרב סבתו עצמו), בו הוא פוגש ניצולי [[שואה]] הונגרים. הוא מנסה להציג בפני הקורא את יסורי הקליטה של ניצולי השואה במדינת ישראל.
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [http://www.ybm.org.il/hebrew/LessonsIndex.aspx?rabi=9 שיעורי הרב סבתו] באתר ישיבת מעלה אדומים
* [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/221332 הרב סבתו: צריך אמונה מושרשת וכשרון כדי לכתוב] - ראיון בערוץ 7
* [http://www.kipa.co.il/jew/45729.html שלוש שיחות מהרב יהודה עמיטל] - מאמר באתר 'כיפה'
* הרב חיים סבתו, [http://www.ybm.org.il/hebrew/Article.aspx?Item=2047 קינה לזכר השואה]
 
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:סבתו חיים}}


[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נתיב מאיר]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת הכותל]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות הסדר]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]]
[[קטגוריה:כהנים]]

גרסה מ־11:23, 13 ביולי 2015

הרב חיים סבתו

הרב ד"ר חיים הכהן סבתו הוא מייסד וראש ישיבת ברכת משה במעלה אדומים, סופר ומשורר.

תולדות חייו

נולד בקהיר שבמצרים בשנת תשי"ב לאביו ר' דוד הכהן סבתו, בן למשפחה חשובה בקרב קהילת יהודי חאלב שבסוריה. סבו מצד אמו היה הרב אהרן שוויכה, ראש ישיבת "אהבה ואחווה" בקהיר (לימים רב שכונת "מעוז אביב" בתל אביב). אחיו הוא הרב שבתי סבתו. אביו שהיה בעל השכלה תורנית, רצה שבניו ירכשו השכלה תורנית וכללית ויבחרו בעצמם באיזה תחום הם רוצים להמשיך. בצעירותו עלה עם הוריו לארץ ישראל, והתיישבו במעברת "בית מזמיל" (כיום שכונת קרית יובל) שבירושלים. למד בישיבת נתיב מאיר אצל הרב אריה יבנה, ולאחר מכן בישיבת הכותל, אצל הרב חיים ישעיהו הדרי, הרב יעקב כ"ץ והרב אביגדור נבנצאל. שרת בחטיבה 679 של חיל השריון במסגרת ה"הסדר", ולחם בקרבות הבלימה ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. החוויות הקשות שחווה במלחמה, השפיעו רבות על חייו, על תורתו ועל יצירתו. בשנת תשל"ז נשלח על ידי הרב בינה לייסד ישיבה במעלה אדומים שזה עתה הוקמה, יחד עם עמיתו הרב יצחק שילת. בשל גילם הצעיר אז, לא רצו הרב שילת והרב סבתו לכהן כראשי ישיבה, והם הזמינו את הרב נחום אליעזר רבינוביץ' שעלה עם משפחתו מקנדה לכהן כראש ישיבה. תקופה ארוכה כיהן הרב סבתו כר"מ לבני השנה הראשונה, אך גם מתפקד כ"מוציא ומביא" בכל ענייני הישיבה. הרב סבתו תומך מאד בלימוד מסודר בכל תחום, מחבב מאד את תחום המוסר ושמירת הלשון. בשנת תשע"ה התמנה על ידי ראש הישיבה הרב רבינוביץ' לכהן כראש ישיבה לצדו, ועמו הרב שילת.

הרב סבתו נבחר בשנת תשע"ב לקבל תואר "דוקטור לשם כבוד" מאוניברסיטת בר אילן. כמו כן נבחר הרב לחבר המועצה לתרבות ואומנות, והוא חבר בועדות העוסקות בחינוך התורני וכן באקדמיה ללשון.

הרב חיים סבתו (מימין, אוחז בספר) לצד הרב אביגדור נבנצל בפורים

ספריו

ספרים תורניים

  • אני לדודי- על אלול והימים הנוראים.
  • אהבת תורה- על פרשיות השבוע.
  • באור פניך- עיונים בסוגיות מהתלמוד.
  • מנחת אהרן (עורך, יחד עם יעקב שויקה) - מאסף תורני לזכר סבו הרב אהרן שויקה.
  • טל אורות (עורך) - מאמרים בנושא שמירת הלשון, ירושלים ה'תשמ"ו.
  • מבקשי פניך- שיחות עם הרב אהרן ליכטנשטיין.

ספרות יפה

  • אמת מארץ תצמח- שלושה סיפורים[1] המתארים את עולמה המפואר של יהדות ארם צובא במשברי המודרנה והעליה. הספר הפך לרב מכר.
  • תאום כוונות- על קרבות הבלימה בצפון רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. ספר זכה בפרס ספיר והפך לרב מכר.
  • כעפעפי שחר- סיפורו של עזרא סימן-טוב, יהודי ירושלמי מן הדור הישן המתמודד עם תמורות העת החדשה. הספר הפך רב מכר.
  • בואי הרוח - הוא סיפורו של ילד עולה ממצרים לשיכון העולים "בית מזמיל" בירושלים (הרב סבתו עצמו), בו הוא פוגש ניצולי שואה הונגרים. הוא מנסה להציג בפני הקורא את יסורי הקליטה של ניצולי השואה במדינת ישראל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מתוכם, הסיפור 'שברי לוחות' נגיש באתר 'דעת'.