הרב יוסף שלום אלישיב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:
'''הרב יוסף שלום אלישיב''' היה מגדולי פוסקי זמננו וממנהיגי הציבור הליטאי.
'''הרב יוסף שלום אלישיב''' היה מגדולי פוסקי זמננו וממנהיגי הציבור הליטאי.
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד בבא ב[[ניסן]] תר"ע בשאוול שבליטא לבתו של [[רבי שלמה אלישיב]], בעל "לשם שבו ואחלמה", ספר העוסק בחכמת ה[[קבלה]], אחד מגדולי המקובלים בדור הקודם (עפ"י הגדרת גדולי אותו הדור: [[רבי ישראל מאיר הכהן|החפץ חיים]] [[הרב צבי יהודה הכהן קוק|הרצי"ה קוק]], וכן [[הרב ישראל יעקב קניבסקי|הסטייפלר]]). עלה ארצה יחד עם סבו בעזרת סרטיפיקט (כרטיס עליה) שקיבלו מ[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]. הרב אלישיב נישא לבתו של [[הרב אריה לוין]], לאחר שהרב קוק שידך ביניהם.
נולד בא' ב[[ניסן]] תר"ע בשאוול שבליטא לרב אברהם לוינסון, רב בהומל, וחיה מושא, בתו של [[רבי שלמה אלישיב]], בעל "לשם שבו ואחלמה". עלה ארצה בשנת תרפ"ד יחד עם סבו בעזרת סרטיפיקט (כרטיס עליה) שקיבלו מ[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]. לצורך קבלת הסרטיפיקט, אימצה משפחתו את שם משפחתה של אמו, אלישיב. לאחר עלייתו ארצה השתכן בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]]. הרב אלישיב נישא לשיינא חיה, בתו של [[הרב אריה לוין]], לאחר שהרב קוק שידך ביניהם.


הרב אלישיב היה חבר [[בית דין|בית הדין]] הגדול בירושלים, בעזרתו של [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], יחד עם [[הרב סלמאן חוגי עבודי]], [[הרב יצחק נסים]],  [[הרב שאול ישראלי]], [[הרב בצלאל ז'ולטי]], [[הרב עובדיה יוסף]] ועוד. פרש מבית הדין הרבני העליון בעקבות [[פסק הדין האח והאחות]] שכתב בזמנו הרב הראשי לישראל, [[הרב שלמה גורן]], בו הוא מתיר לזוג אחים שנחשבו [[ממזר]]ים לבוא בקהל.
הוסמך לרבנות בשנת תרצ"ח על ידי ראב"ד העדה החרדית [[הרב זעליג ראובן בנגיס]]. לאחר מכן החל ללמד בבית המדרש "אוהל תורה" שבראשות הרב שמואל יצחק הילמן. כמו כן, כיהן כרב בית הכנסת "תפארת בחורים" במאה שערים.
 
בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בשנת תשי"א מונה בידי [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] לכהן כדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך מונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול, כהונה בה כיהן במשל כעשרים שנה, עד לפרישתו בשנת תשל"ג בעקבות "פסק הדין האח והאחות" שפסק [[הרב שלמה גורן]].
 
לאחר פטירת [[הרב אלעזר מנחם מן שך]], היה למנהיג הבולט של הציבור הליטאי בישראל ולסמכות העליונה של מפלגת דגל התורה.
   
   
בתו, בת שבע, הייתה אשתו של [[הרב חיים קנייבסקי]] והיתה ידועה כרבנית מייעצת ומחלקת ברכות (נפטרה בי"ז ב[[תשרי]] תשע"ב). בתו, שושנה עליזה, הייתה אשתו של [[הרב יצחק זילברשטיין]]. בת נוספת שלו נשואה ל[[הרב עזריאל אוירבך|רב עזריאל אוירבך]].
בתו, בת שבע, הייתה אשתו של [[הרב חיים קנייבסקי]] והיתה ידועה כרבנית מייעצת ומחלקת ברכות (נפטרה בי"ז ב[[תשרי]] תשע"ב). בתו, שושנה עליזה, הייתה אשתו של [[הרב יצחק זילברשטיין]]. בת נוספת שלו נשואה ל[[הרב עזריאל אוירבך|רב עזריאל אוירבך]].


הרב אלישיב נפטר בכ"ח ב[[תמוז]] תשע"ב.
הרב אלישיב נפטר בכ"ח ב[[תמוז]] תשע"ב, בגיל 102, ונקבר בהר המנוחות. על פי צוואתו, לא הוספד בהלוויתו, שכללה עשרות אלפי אנשים.
==מפסקיו==
{{להשלים{כל הפרק=כן}}
==ספריו==
* '''הערות'''- סדרת ספרים הכוללת העות על הש"ס
* '''קובץ תשובות'''- שלושה כרכי [[שו"ת]]


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
שורה 30: שורה 39:
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:חברי בית הדין הרבני הגדול]]
[[קטגוריה:חברי בית הדין הרבני הגדול]]
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר המנוחות]]

גרסה מ־09:33, 19 ביולי 2012

הרב יוסף שלום אלישיב
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה

הרב אלישיב בלימודו
תאריך לידה א' בניסן תר"ע
מקום פעילות ירושלים
השתייכות חרדים-ליטאים
נושאים שבהם עסק הלכה, תלמוד.
רבותיו סבו הרב שלמה אלישיב, הרב שמשון אהרן פולנסקי, הרב ראובן זעליג בנגיס, חותנו הרב אריה לוין.
חיבוריו הערות, קובץ תשובות, הגדה של פסח.

הרב יוסף שלום אלישיב היה מגדולי פוסקי זמננו וממנהיגי הציבור הליטאי.

תולדות חייו

נולד בא' בניסן תר"ע בשאוול שבליטא לרב אברהם לוינסון, רב בהומל, וחיה מושא, בתו של רבי שלמה אלישיב, בעל "לשם שבו ואחלמה". עלה ארצה בשנת תרפ"ד יחד עם סבו בעזרת סרטיפיקט (כרטיס עליה) שקיבלו מהרב אברהם יצחק הכהן קוק. לצורך קבלת הסרטיפיקט, אימצה משפחתו את שם משפחתה של אמו, אלישיב. לאחר עלייתו ארצה השתכן בשכונת מאה שערים בירושלים. הרב אלישיב נישא לשיינא חיה, בתו של הרב אריה לוין, לאחר שהרב קוק שידך ביניהם.

הוסמך לרבנות בשנת תרצ"ח על ידי ראב"ד העדה החרדית הרב זעליג ראובן בנגיס. לאחר מכן החל ללמד בבית המדרש "אוהל תורה" שבראשות הרב שמואל יצחק הילמן. כמו כן, כיהן כרב בית הכנסת "תפארת בחורים" במאה שערים.

בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בשנת תשי"א מונה בידי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג לכהן כדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך מונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול, כהונה בה כיהן במשל כעשרים שנה, עד לפרישתו בשנת תשל"ג בעקבות "פסק הדין האח והאחות" שפסק הרב שלמה גורן.

לאחר פטירת הרב אלעזר מנחם מן שך, היה למנהיג הבולט של הציבור הליטאי בישראל ולסמכות העליונה של מפלגת דגל התורה.

בתו, בת שבע, הייתה אשתו של הרב חיים קנייבסקי והיתה ידועה כרבנית מייעצת ומחלקת ברכות (נפטרה בי"ז בתשרי תשע"ב). בתו, שושנה עליזה, הייתה אשתו של הרב יצחק זילברשטיין. בת נוספת שלו נשואה לרב עזריאל אוירבך.

הרב אלישיב נפטר בכ"ח בתמוז תשע"ב, בגיל 102, ונקבר בהר המנוחות. על פי צוואתו, לא הוספד בהלוויתו, שכללה עשרות אלפי אנשים.

מפסקיו

{{להשלים{כל הפרק=כן}}

ספריו

  • הערות- סדרת ספרים הכוללת העות על הש"ס
  • קובץ תשובות- שלושה כרכי שו"ת

קישורים חיצוניים