הרב יחיאל חיים פריימן
|
|
| יחיאל חיים פריימן | |
|---|---|
 הרב יחיאל חיים פריימן (משמאל) יחד עם הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא והרב אברהם ישראל סילבצקי | |
| תאריך לידה | תשל"ז |
| מקום פעילות | ירושלים, תל אביב |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תפקידים נוספים | עוזר משפטי בכיר בבית הדין הרבני הגדול |
| רבותיו | הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. |
הרב יחיאל חיים פריימן (נולד במרחשוון תשל"ז: נובמבר 1976) הוא תלמיד חכם ציוני דתי, מתלמידיו המובהקים של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, עוזר משפטי בכיר בבתי הדין הרבנים.
ביוגרפיה
נולד לבני הזוג גיורא וישראלה פריימן. נקרא על שם דודו סמ"ר יחיאל פז (זלוטשבסקי) הי"ד שנפל במלחמת יום הכיפורים. סביו היו מהפעילים למען תקומת המדינה במחתרות ההגנה והלח"י, ביחידות העבריות שלחמו בנאצים במסגרת הצבא הבריטי וב"מוסד לעליה ב'".
עם סיום לימודיו בישיבה התיכונית עבר לישיבת מרכז הרב שם דבק ברבותיו ובראשם בראש הישיבה הגר"א שפירא זצ"ל שהרב פריימן היה לאחד מתלמידיו המובהקים.
לאחר נישואיו המשיך הרב פריימן את לימודיו כאברך בישיבה, ובמקביל נמנה על קבוצת אברכים מהישיבה שלמדו בבקרים בשלוחה 'ישיבת נחמת רחל' שפעלה בקבר רחל כחלק מהמאבק על שמירת המקום.
היה ממייסדי ומקימי הגרעין התורני במעלה אדומים, ושילב יחד עם לימוד בכולל בגרעין פעילות קהילתית וחינוכית שכללה תגבור תורני לתלמידי הישיבה התיכונית במקום, שיעורי תורה לקהלים שונים, לימוד ופעילות עם נוער שנשר מהמסגרות החינוכיות הפורמליות ועוד.
הוסמך לרבנות בשנת תשס"ב, ובתשס"ח קיבל 'כושר לרב עיר'. בשנים תשס"ד – תשע"ב למד במכון התורני הגבוה 'ארץ חמדה', במהלכם הוסמך וקיבל את ה'כושר' לדיינות[1]. כתב תשובות הלכתיות רבות שהתפרסמו בשו"ת 'במראה הבזק' בסוגיות כמו טכנולוגיה והלכה, רפואה והלכה ועוד.
נשוי לעדינה לבית רבין, ומתגורר בשכונת רמות בירושלים. לזוג שישה ילדים.
פעילותו בבית הדין
בתחילת תשע"ג החל הרב פריימן לעבוד בבית הדין הרבני, תחילה שימש כ'ספרא דדיינא' בבית הדין בתל אביב ואף סייע הלכתית ומשפטית בכתיבת פסקי הדין. בשנת תשע"ו החל לשמש כעוזר משפטי בלשכת מנכ"ל בהנהלת בתי הדין כשבמקביל המשיך לשמש כספרא דדיינא וכעוזר משפטי בהרכבים מיוחדים של בתי הדין – הרכב הקדשות, בירורי יהדות פרשיות עיגון. במסגרת עבודתו יזם הרב פריימן שיפורים במערכת המחשוב של בתי הדין שיאפשרו מעקב תמידי אחר אכיפת פסקי הדין לגירושין, וימנעו מצבים שבהם מעגנים וסרבנים יחמקו מבלי שיופעלו נגדם הסנקציות שמאפשר החוק. עסק בסוגיית העגונות ומסורבות הגט תוך שכנועם של מעגנים וסרבנים מחד גיסא, ומציאת דרכים לאכיפת פסקי דין עליהם מאידך גיסא. כן עסק גם בתחום הגיור והסדרת מעמדם של ילדי פונדקאות. בנוסף לכך ערך פסקי דין, מאמרי דיינים ואת ההרצאות שבכנסי הדיינים המתפרסמות מדי שנה בשנה בספר 'כנס הדיינים'[2].
החל משנת תשע"ט משמש כעוזר הלכתי - משפטי בבית הדין הגדול.
קישורים חיצוניים
- רשימת בוגרים בולטים בעולם הדיינות, אתר ארץ חמדה.
- שיטת הרמב"ם והבית יוסף בגדרי הרשאה, מאמר שפירסם בכתב העת 'חמדת הארץ' של מכון ארץ חמדה.
- האמונה והכפירה - לבירור עניינו של המאבק בין עמלק לישראל ולבני רחל בפרט, מאמר שפירסם בכתב העת' ניצני ארץ' של ישיבת מרכז הרב.
- על שמירת מנהגי אבות, מאמר שפירסם בכתב העת 'המעיין'.