הרב יחיא אביץ'

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

הרב יחיא אביץ' היה הרב הראשי ליהודי תימן, ומגדולי רבני תימן בדורות האחרונים.

תולדות חייו[edit]

נולד בצנעא בירת תימן בשנת תרכ"ד. למד בתחילה אצל רבי אברהם קארה, אך רוב לימודו היה אצל הרב יחיא קאפח, והיה נחשב לגדול שבין תלמידיו ונעשה כתלמיד חבר שלו. מלבד בתלמוד ובפוסקים, עסק רבות גם בספרי פילוסופיה יהודית, כדוגמת ספרי האמונות והדעות, הכוזרי, חובות הלבבות, מורה הנבוכים ועוד. התפרנס ממלאכת הצורפות, ועסקיו היו אף עם עשירי תימן ומקורבי השלטון, וכך הפך לאדם אמיד. לצד גדלותו בתורה, רכש השכלה גם בתכונה והרפואה, ועסק בריפוי חולים ללא תשלום, וגם האימאם היה נעזר ברפואותיו, ואף התייעץ עמו. האימאם מינה אותו למנהל מפעל המטבעות, ובכך הוא סייע לפרנסתן של עשות משפחות יהודיות. ידידותו עם המלך גרמה לקנאה מצד אנשי הדת המוסלמים, והם ניסו להעלילת עליו עלילות שוא, אך המלך תמך בו תמיד.

בשנת תרס"ה, לאחר אסון "חאוזת אלנפאר", נבחר להיות בין ארבעת הרבנים הדיינים שהנהיגו את יהדות צנעא, יחד עם הרב יחיא קאפח, הרב אהרן הכהן והרב הראשי הרב יחיא יצחק הלוי. בשנת תרס"ו ייסד בית מדרש בצנעא, ובית מדרשו הפך אבן שואבת לתלמידי החכמים המופלגים בצנעא. לאחר פטירתו של הרב יצחק-הלוי בשנת תרצ"ב, נבחר פה אחד לכהן תחתיו כרב הראשי ליהודי תימן, כאשר לצדו עוזרים לו הרב עמרם קורח והרב חיים משרקי.

בשנת תרע"ד, הצטרף לרבו הרב קאפח במאבקו כנגד הקבלה וספר הזוהר, וטען כי ספר הזוהר סותר את אמונת הייחוד. חתם על האגרות ששלח הרב קאפח אל הרב קוק בארץ ישראל בנושא זה. גם בתקופה זו, היה מקובל על כל הפלגים, ופעל להשקיט שלום בין הניצים.

נפטר בשנת תרצ"ד, כשנתיים לאחר תחילת כהונתו.

בכתב ידו נותרו תשובות רבות בהלכה, וכן חידושים וביאורים על ספר משנה תורה לרמב"ם.

קישורים חיצוניים[edit]