הרב יעקב ניסן רוזנטל

From ויקישיבה
Revision as of 17:03, 25 January 2017 by טישיו (talk | contribs) (שוחזר מעריכות של 2001:470:6B12:B0:0:0:0:76 (שיחה) לעריכה האחרונה של 62.90.66.104)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

הרב יעקב ניסן רוזנטל היה דיין ופוסק, כיהן כאב בית הדין בחיפה.

תולדות חייו[edit]

נולד בשנת תרפ"ד בשכונת 'שערי חסד' לאביו, הרב אברהם דוד רוזנטל, דיין בבית דינו של הרב צבי פסח פרנק ולימים רב השכונה. בילדותו למד, כמו רוב בני הישוב הישן, במוסדות השונים של 'ישיבת עץ חיים', וכבר מצעירותו נודע כמתמיד גדול. בצעירותו, נהג ללמוד עם אביו מדי שבת לפני באופן קבוע לפני הנץ החמה קצות החושן, וכן נהג ללמוד בקביעות את דברי הגר"א על פרשת השבוע. בגיל 11 גילה אותו רב השכונה, הרב יעקב משה חרל"פ, והחל לקרבו. בחגים, היה הולך עם אביו להקביל את פני הרב קוק, שאמר כי בעתיד הילד הזה יכהן כרב. בגיל 16 ידע את סדרי נשים ונזיקין, ובגיל 17 היה נוהג לנסוע לחזון איש בבני ברק ולדבר איתו על מסכת ערכין. קשר הדוק היה לרב רוזנטל גם עם הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, "הרב מבריסק". בשנ תש"ז נשא לאשה את פנינה, בת הרב מרדכי שמואל קרול, רבו של כפר חסידים. הוא השתתף בשיעור הקבוע של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג בביתו, שהשתתפו בו גדולי רבני ירושלים. הרב הרצוג התרשם מגדלותו של הרב רוזנטל, ומינה אותו בשנית תשי"א לדיין בביה"ד בצפת, בטרם הגיע לגיל 28, ובשנת תשי"ד עבר לביה"ד בחיפה, ותוך זמן קצר מונה לאב בית דין. הוא מונה על ידי הרב הרצוג כחבר בוועדה שבדקה את תחומי העיסוק של בתי הדין הרבניים, וכן היה ממחברי השאלות למבחני הדיינות של הרבנות הראשית. לאחר כ-25 שנה, בהיותו בן 55 פרש מבית הדין. הרבנים הראשיים דאז, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו רצו למנותו לדיין בבית הדין הגדול בירושלים, אך הדבר לא יצא לפועל. הוא התמודד על משרת רבה הראשי של העיר, אך לא נבר לתפקיד.

בחיפה עסק הרב רוזנטל רבות בשיפור ענייני הדת בעיר. בשנת תשט"ו הקים את ה"כולל" הראשון בחיפה, 'כולל הגר"א'. כיום, "ישיבת הגר"א" מונה ארבעה סניפים נוספים (בבני ברק, פתח תקווה, רמת השרון וקריית ספר) מלבד המרכז בחיפה.

הוא נודע במנהגו לערוך 'בית דין של מטה' על מנת לגזור גזרות טובות לאנשים הזקוקים לכך, כגון חשוכי ילדים, חולים קשים וכד', ומרחבי הארץ נהרו אליו לשם כך.

הרב רוזנטל הרבה להעביר שיעורים, בין השאר בכוללי הגר"א שייסד ברחבי הארץ, בחיפה, בישיבת בית אל, בישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים, בישיבת 'ירחי כלה' של ישיבת פוניבז', שיעור בביתו לתלמידי ישיבת הגולן, ישיבת נהר דעה בנהריה ועוד.

כיהן כארבעים שנה כיושב ראש הוועד והרב הפוסק של ה"חברה קדישא" בחיפה. בין ההנהגות הנודעות שהכניס ב"חברה קדישא" היה ייסדו בית קברות מיוחד לעולים ממדינות חבר העמים שיהדותם מוטלת בספק, וכן הנהגת "קבורה וויה" בקומות ובכוכים, על מנת לפתור את בעית חוסר המקום.

כמו כן, כיהן כחבר בועד הופעל של 'ועד הישיבות בארץ ישראל', על פי בקשתו של הרב זלמן סורוצקין.

נפטר בי"ז באייר תש"ע, ונקר למחרת בל"ג בעומר בחלקת הילדים בבית העלמין בחיפה. על פי בקשתו, הלוויתו וקבורתו נעשו על פי מנהג ירושלים.

תלמידיו[edit]

רבנים רבים למדו אצל הרב רוזנטל, הוסמכו על ידו או היו משתתפים בקביעות בשיעוריו, ביניהם:

הנהגותיו ופסקיו[edit]

  • הרב רוזנטל נהג לומר הלל בלי ברכה ביום העצמאות(דרוש מקור), ובתפילת ליל יום העצמאות, נהג לעִתים להוסיף לבתים ששרים מתוך הפיוט "לכה דודי" את הבית "והיו למשסה שאסיך"(דרוש מקור).
  • התיר בספרו לעלות למקומות המותרים בהר הבית (על אף שהוא עצמו לא נהג כך).[1]
  • יש אומרים כי הוא היה מהרבנים שחתמו יחד עם הרב שלמה גורן על "פסק הדין האח והאחות", אולם יש מבני משפחתו המכחישים זאת.

ספריו[edit]

  • משנת יעקב- על משנה תורה לרמב"ם. חיבור זה המקיף את כל היד החזקה, הקנה לרב רוזנטל שם של אחד המומחים לענייני קדשים וטהרות בדורנו, שכן לא רבים עסקו בנושאים אלו לעומק עד כדי כך שיכולים לכתוב על כך ספרים.
  • נשמת יעקב- שיעורים שהועברו בישיבת נהר דעה בנהריה בשנים תשנ"ט- תשס"ט
  • שבילין לרב רוזנטל- שיעורים שהועברו בישיבת נהר דעה בנהריה בשנים תשנ"ו- תש"ע

קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים[edit]

הערות שוליים