הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־00:27, 13 באוגוסט 2010 מאת אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''הרב ד"ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג''' היה הרב הראשי לישראל. ==תולדות חייו== נולד בכ"ח בכסלו תרמ"ט בעיר ל…)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב ד"ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג היה הרב הראשי לישראל.

תולדות חייו

נולד בכ"ח בכסלו תרמ"ט בעיר לומז'ה שבפולין לאביו הרב יואל לייב ולאמו מרים. בשנת תרנ"ז נבחר הרב יואל לכהן כרבה של לידס שבאנגליה. כבר מילדותו, ניחן הרב הרצוג בשקדנותו ובכשרונותיו, ובגיל 16 סיים את כל הש"ס ורכש השכלה כללית וזכה בתארים אקדמיים. היה בקשרים תורניים עם רבנים באירופה וביניהם הרב מאיר שמחה הכהן מדוינסק (בעל 'משך חכמה' ו'אור שמח'), הרב יוסף דוד וילובסקי (הרידב"ז. אז, רבה של סלוצק, לימים רבה של צפת) והרב יוסף שלופר, אב בית דין בסלונים. קשריו עם הרידב"ז היו חזקים מאד, והרידב"ז אף כינה את הרב הרצוג "רבי עקיבא איגר של דורנו". הרב הרצוג החשיב את הרידב"ז כרבו המובהק, ואף קרא לבנו השני ר' יעקב (לימים, שגרירה של ישראל בקנדה ובעל הויכוח המפורסם עם פרופ' ארנולד טוינבי על עם ישראל וארצו) על שמו.בשנת תרס"ח,בהיותו בן 19 הוסמך לרבנות ע"י הרב שלופר, הרידב"ז ור' מאיר שמחה הכהן. לאחר כמה שנים, נתמנה אביו למשרת רבה של פריז, בירת צרפת. באותה תקופה, חקר הרב יצחק איזיק את נושא התכלת מזווית ראיה הלכתית ומדעית, ומחקרו זיכה אותו בתואר דוקטור לספרות בשנת תרע"ד. בשנת תרע"ו, נבחר הרב יצחק אייזיק לכהן כרבה של העיר בלפסט, בירת צפון אירלנד. שלוש שנים כיהן הרב הרצוג בתפקיד זה, ובהן פעל למען העמקת התודעה הציונית וחיבת ארץ ישראל בקרב צעירי הקהילה. בשנת תרע"ז נשא לאשה את שרה הילמן, בת הרב שמואל יצחק הילמן, שהיה דיין בלונדון. כשנה לאחר מכן, נולד לזוג בנם הבכור חיים (לימים נשיאה השישי של מדינת ישראל), שנקרא על שם רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק. בשנת תרע"ח, התמנה לכהן כרבה הראשי של העיר דבלין, בירת אירלנד, ומאורח יותר, כרבה של כל אירלנד. באותה תקופה, הצליח למנוע את הוצאת השחיטה היודית אל מחוץ לחוק ע"י שהוכיח שהשחיטה היהודית גורמת צער מועט לבעלי החיים [1].

מינויו לרב ראשי לישראל

בשמיני עצרת תרצ"ה, נפטר אביו הרב יואל לייב בפריז בה כיהן כרב, ונקבר זמנית בבית הקברות שליד פריז. בהלוויתו, הבטיח בנו הרב יצחק אייזיק כי יעלהו לקבורה בארץ ישראל. ואכן, כעבור שמונה חודשים, הועלה הרב יואל לייב הרצוג לקבורה בהר הזיתים בירושלים ע"י בנו. ביקור זה של הרב יצחק אייזיק בארץ נמשך כמחצית השנה, ובה הספיק להפגש עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק ולבקר בכותל המערבי ובקבר רבו הרידב"ז בצפת. כמו כן, העביר שיעורים באותו זמן בישיבת מרכז הרב ובישיבת עץ חיים בירושלים, ובישיבת לומז'ה בפתח תקווה. הרב קוק ביקש ממנו להיות רבה של תל אביב לאחר פטירת רבה הרב שלמה אהרונסון. לבסוף, נבחר הרב משה אביגדור עמיאל למשרה זו. כשחזר לדבלין, נתבקש ע"י ראשי הקהילה בפריז לכהן תחת אביו, אולם הוא דחה את הבקשה. בג' באלול תרצ"ה, נפטר הרב קוק, שכיהן באותו זמן במשרת הרב הראשי לישראל, והרב הרצוג הספידו הספד נרגש בבית הכנסת הגדול בדבלין. ראשי הישוב בארץ, רצו שהרב הרצוג ימלא את מקומו של הרב קוק. לקראת חג הפסח תרצ"ו קיבל מכתב רשמי ובו בקשה להיות מועמד לשמרת הרב הראשי לארץ ישראל. על המכתב היו חתומים מנחם אוסישקין, יצחק בן צבי, פרופ' דוד ילין והרב משה אוסטרובסקי (המאירי). למרות שידע כי מצפה לו יחס עוין מצד קנאי ירושלים, נאות לקבל על עצמו את התפקיד. ואכן, כאשר פורסם כי הרב הרצוג יכהן כרב הראשי, החלו פרסומים כנגדו מצד הקנאים. בעיקר התנגדו להיותו דוקטור בנוסף לרב. מומעד אחר היה הרב יעקב משה חרל"פ, תלמידו של הרב קוק וראש ישיבת מרכז הרב, ורבים מבני הצינוות הדתית והמזרחי תמכו בו (ביניהם הרב יהודה לייב הכהן מימון). דעתם יצאה לאור בחוברת "גדולי התורה וחשובי הרבנים והאדמו"רים בארץ ובחו"ל לשאלת הרבנות הראשית לארץ ישראל". לעומתם יצאה חוברת מצד תומכי הרב הרצוג ובה כתבו בין השאר הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי- רבה של וילנא, הרב יעקב קלמס- רבה של מוסקבה, הרב אברהם ישעיהו קרליץ- החזון איש, הרב איסר זלמן מלצר- ראש ישיבת עץ חיים, הרב יחזקאל סרנא- ראש ישיבת חברון, הרב יצחק אייזיק שר- ראש ישיבת כנסת ישראל סלבודקא, הרב ראובן כ"ץ - רבה של פתח תקווה, הרב אהרן בקשט- רבה של העיר שבלי בליטא ועוד. כמו כן, תמכו בו הרב חיים ברלין, הרב זאב גודל והרב יעקב ברמן. בכסלו תרצ"ז נערכו הבחירות. בתום ספירת הקולות, נבחר הרב הרצוג לכהן יחד עם הרב יעקב מאיר. הרב חרל"פ והרב בן ציון מאיר חי עזיאל, שהתמודדו מולם בבחירות, נבחרו לכהן כממלאי מקומם. בב' בשבט תרצ"ז, הגיע הרב לנמל חיפה. כאשר יצא מהאניה ודרך על אגמת ארץ ישראל ברך ברכת שהחיינו. מחיפה, נסע הרב ברכבת ירושלימה. ראשי הישוב ופשוטי העם באו לקבל את פניו ולבקרו. טקס ההכתרה נערך בה' בשבט ברחבת בית הכנסת חורבת רבי יהודה החסיד.

  1. העדות הזו נמסרה בפני ועדת הממשלה האירית שדנה בנושא, והרשימה את חבריה עד כדי שהוחלט כי עיריית דבלין תקציב סכום גדול להקמת בית מטבחיים יהודי. בדו"ח הרשמי של הועדה נכתב: "אשרי הקהילה שאתה מיצגה, אשרי הקהילה שיש לה סנגור כמותך, אשר הציג את השאלה לכל צדדיה בבהירות כזאת". הממשלה האירית התייחסה לעדותו של הרב הרצוג כאל מחקר מדעי לכל דבר, ואף הוציאה אותו לאור.