הרב יצחק שילת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(11 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Rav sheilat.JPG|ימין|ממוזער|200px|הרב יצחק שילת]]
[[תמונה:Rav sheilat.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הרב יצחק שילת]]
'''הרב יצחק שילת''' הוא מתרגם, מהדיר ומפרש כתבי הרמב"ם, ממייסדי [[ישיבת ברכת משה]] ב[[מעלה אדומים]] ומהעומדים בראשה.
'''הרב יצחק שילת''' הוא מתרגם, מהדיר ומפרש כתבי הרמב"ם, ממייסדי [[ישיבת ברכת משה]] ב[[מעלה אדומים]] ומרבניה, ומראשי ה[[כולל]]ים ב[[ישיבת מרכז הרב]]
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד ב[[ירושלים]] בשנת תש"ו. למד בבית הספר "מעלה" ומגיל 14 למד בישיבת [[מרכז הרב]]", "[[ישיבת כרם ביבנה|כרם ביבנה]]" ו"[[ישיבת הכותל|הכותל]]". עיקר חינוכו בישיבת "מרכז הרב" שם למד אצל [[הרצי"ה קוק]] ו[[הרב דוד כהן]] ("הנזיר"). למד גם אצל [[הרב גדליה נדל]] מ[[בני ברק]], ואף הוציא לאור ספר מתורתו.  
נולד ב[[ירושלים]] בשנת תש"ו. למד בבית הספר "מעלה" ומגיל 14 למד בישיבות מרכז הרב, [[ישיבת כרם ביבנה|כרם ביבנה]] ו[[ישיבת הכותל|הכותל]]. עיקר חינוכו בישיבת מרכז הרב שם למד אצל [[הרצי"ה קוק]] ו[[הרב דוד כהן]] ("הנזיר"). למד גם אצל [[הרב גדליה נדל]] מ[[בני ברק]], ואף הוציא לאור ספר מתורתו.  


שירת בצבא במסגרת הנח"ל והיה מרכז סניף [[בני עקיבא]] בשכונת [[בית וגן]]. מוסמך האוניברסיטה העברית במדעי הטבע.
שירת בצבא במסגרת הנח"ל והיה מרכז סניף [[בני עקיבא]] בשכונת [[בית וגן]]. מוסמך האוניברסיטה העברית במדעי הטבע.


בשנת תשל"ז הקים יחד עם [[הרב חיים סבתו]] את [[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] במעלה אדומים, ומאז ועד היום מלמד בה שיעורים בסוגיות תלמודיות והלכתיות ובענייני מחשבת ישראל (בעיקר בשיטת הרמב"ם והכוזרי), וכן סקירות בתולדות גדולי ישראל וחיבוריהם. לפרנסתו, עובד כספרן הישיבה, מכיוון שלא רוצה לעבור על הוראת הרמב"ם שלא להתפרנס מהתורה. בנוסף מלמד הרב שילת מחשבת ישראל בכולל 'ארץ חמדה'.
בשנת תשל"ז הקים יחד עם [[הרב חיים סבתו]] את [[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] במעלה אדומים, ומאז ועד היום מלמד בה שיעורים בסוגיות תלמודיות והלכתיות ובענייני מחשבת ישראל (בעיקר בשיטת הרמב"ם והכוזרי), וכן סקירות בתולדות גדולי ישראל וחיבוריהם. לפרנסתו, עובד כספרן הישיבה, מכיוון שלא רוצה לעבור על הוראת הרמב"ם שלא להתפרנס מהתורה. בנוסף מלמד הרב שילת מחשבת ישראל בכולל 'ארץ חמדה' וב[[ישיבת מרכז הרב]]. בשנים תשע"ד - תשע"ה כיהן כראש [[כולל]]- ערב ב[[ישיבת מרכז הרב]], אך פרש מתפקיד זה עם התמנותו לראש ישיבת מעלה אדומים. כמו כן, הוא חבר במועצת רבני ארגון "צוהר".
 
בשנת תשע"ה מונה יחד עם [[הרב חיים סבתו]] לראשות [[ישיבת ברכת משה|מעלה אדומים]] לצד [[הרב נחום אליעזר רבינוביץ']].


שם המשפחה המקורי שלו היה  "גרינשפן", אך הוא שינה את שם משפחתו מגרינשפן לשילת- ראשי תיבות של "'''ש'''ויתי '''י'''י '''ל'''נגדי '''ת'''מיד".
שם המשפחה המקורי שלו היה  "גרינשפן", אך הוא שינה את שם משפחתו מגרינשפן לשילת- ראשי תיבות של "'''ש'''ויתי '''י'''י '''ל'''נגדי '''ת'''מיד".
שורה 12: שורה 14:
==מפעליו וספריו==
==מפעליו וספריו==
'''ספרים שתרגם וההדיר'''
'''ספרים שתרגם וההדיר'''
* '''הרמב"ם המדוייק'''- מהדורה מדוייקת של [[משנה תורה]] לרמב"ם.
* [[אגרות הרמב"ם]] (שני כרכים)
* [[אגרות הרמב"ם]] (שני כרכים)
* [[הקדמות הרמב"ם]] למשנה
* [[הקדמות הרמב"ם]] למשנה
* פירוש הרמב"ם [[מסכת אבות]]
* פירוש הרמב"ם [[מסכת אבות]]
* פירוש הרמב"ם למסכתות [[מסכת עבודה זרה|עבודה זרה]], [[מסכת שבת|שבת]] ו[[מסכת הוריות|הוריות]]<ref>ראה [http://www.eretzhemdah.org/content.asp?lang=he&pageid=371 סקירה על הסדרה] באתר 'ארץ חמדה'.</ref>.
* פירוש הרמב"ם למסכתות [[מסכת עבודה זרה|עבודה זרה]], [[מסכת שבת|שבת]] ו[[מסכת הוריות|הוריות]]<ref>ראה [http://www.eretzhemdah.org/content.asp?lang=he&pageid=371 סקירה על הסדרה] באתר 'ארץ חמדה'.</ref>.
* [[ספר הכוזרי]]
* [[ספר הכוזרי]]<ref>ראה [http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=471 סקירה מהרב יואל קטן] על הספר.</ref>
תרגומיו של הרב שילת זוכים לכבוד ולהערכה רבה הן בעולם התורני והן בעולם האקדמאי. בעבודתו, הרב שילת משתמש בכל התרגומים שעמדו לפניו, אך הוא לא מהסס לחלוק על תרגומים והסברים קודמים<ref>הרב שילת חולק פעמים רבות על תרגומיו ומסקנותיו של הרב יוסף קאפח {{מקור|(ראה התכתבות ביניהם בנספח לחלק השני מאגרות הרמב"ם שבהוצאת הרב שילת)}}, אך מתוך כבוד והערכה למפעלו הגדול והראשוני של הרב קאפח. הרב שילת אף מבקר בנחרצות את תרגומו לספר הכוזרי {{מקור|(ראה הקדמת הרב שילת לספר הכוזרי בתרגומו)}}.</ref>. בניגוד לדרכו של [[הרב יוסף קאפח]], הרב שילת מתרגם את ספרי הרמב"ם לסגנון כתיבתם של הראשונים, הן בשל עושרו ויופיו, והן בשל הערכתו כי כך ניתן לתרגם את דברי הראשונים בדייקנות רבה יותר, בפרט בענייני אמונות, דעות ומחשבת ישראל, בשל קרבתו לסגנון שרווח בימי הראשונים<ref>ראה הקדמתו לתרגומיו לאגרות הרמב"ם ולהקדמותיו למשנה.</ref>.
תרגומיו של הרב שילת זוכים לכבוד ולהערכה רבה הן בעולם התורני והן בעולם האקדמאי. בעבודתו, הרב שילת משתמש בכל התרגומים שעמדו לפניו, אך הוא לא מהסס לחלוק על תרגומים והסברים קודמים<ref>הרב שילת חולק פעמים רבות על תרגומיו ומסקנותיו של הרב יוסף קאפח {{מקור|ראה התכתבות ביניהם בנספח לחלק השני מאגרות הרמב"ם שבהוצאת הרב שילת|כן}}, אך מתוך כבוד והערכה למפעלו הגדול והראשוני של הרב קאפח. הרב שילת אף מבקר בנחרצות את תרגומו לספר הכוזרי {{מקור|ראה הקדמת הרב שילת לספר הכוזרי בתרגומו|כן}}.</ref>. בניגוד לדרכו של [[הרב יוסף קאפח]], הרב שילת מתרגם את ספרי הרמב"ם לסגנון כתיבתם של הראשונים, הן בשל עושרו ויופיו, והן בשל הערכתו כי כך ניתן לתרגם את דברי הראשונים בדייקנות רבה יותר, בפרט בענייני אמונות, דעות ומחשבת ישראל, בשל קרבתו לסגנון שרווח בימי הראשונים<ref>ראה הקדמתו לתרגומיו לאגרות הרמב"ם ולהקדמותיו למשנה.</ref>.


בשנים האחרונות החל בהוצאת מהדורה מדעית-תורנית של משנה תורה על פי כתבי היד המהימנים ביותר בשם "רמב"ם מדויק". עבודתו כוללת, מלבד השוואות נוסח לכתבי יד רבים ומדוייקים, גם הערות מחקריות, ביאורים, גרסאות וכד'.  
בשנים האחרונות החל בהוצאת מהדורה מדעית-תורנית של משנה תורה על פי כתבי היד המהימנים ביותר בשם "רמב"ם מדויק". עבודתו כוללת, מלבד השוואות נוסח לכתבי יד רבים ומדוייקים, גם הערות מחקריות, ביאורים, גרסאות וכד'.  


'''ספריו הם:'''
'''ספריו הם:'''
*  '''זכרון תרועה''' - עיונים ב[[מסכת ראש השנה]].
*  '''זכרון תרועה''' - עיונים בסגויות [[תקיעת שופר]] ב[[מסכת ראש השנה]].
* '''ראש דברך''' - עיונים ב[[מסכת ברכות]].
* '''ראש דברך''' - עיונים ב[[מסכת ברכות]].
* '''הררים התלויים''' - עיונים ביסודות [[מלאכות שבת]]<ref>ראה [http://www.eretzhemdah.org/content.asp?lang=he&pageid=422 סקירה על הספר] באתר 'ארץ חמדה'.</ref>, מעלה אדומים תשס"ג.
* '''הררים התלויים''' - עיונים ביסודות [[מלאכות שבת]]<ref>ראה [http://www.eretzhemdah.org/content.asp?lang=he&pageid=422 סקירה על הספר] באתר 'ארץ חמדה'.</ref>, מעלה אדומים תשס"ג.
שורה 30: שורה 33:
* '''קונטרס באורין דאשא''' - קובץ הערות על מסכת ברכות, שנכתבו בעת השירות בצה"ל בתקופת [[מלחמת יום הכיפורים]]
* '''קונטרס באורין דאשא''' - קובץ הערות על מסכת ברכות, שנכתבו בעת השירות בצה"ל בתקופת [[מלחמת יום הכיפורים]]
* '''בין הכוזרי לרמב"ם : לימוד משווה''' - השוואה בין דעותיהם בנושאים שונים.
* '''בין הכוזרי לרמב"ם : לימוד משווה''' - השוואה בין דעותיהם בנושאים שונים.
* '''רפואה והלכה וכוונות התורה'''- יישום שיטת לימוד "כוונות התורה" בסוגיות רפואה והלכה.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
שורה 40: שורה 44:
ממאמריו
ממאמריו
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/maaliyot/sgulat-2.htm סגולת ישראל - שיטת הכוזרי והרמב"ם], מתוך: מעליות כ, אתר 'דעת'
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/maaliyot/sgulat-2.htm סגולת ישראל - שיטת הכוזרי והרמב"ם], מתוך: מעליות כ, אתר 'דעת'
* [http://www.zomet.org.il/?CategoryID=260&ArticleID=281&Page=1 שכפול גנטי], מתוך: תחו"מין יח עמ' 137 ואילך
* [http://www.elhamikdash.com/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=636515 בית ה' נלך]<ref>המאמר עוסק בעלייה להר הבית בזמנינו, תוך קביעת הגבולות המותרים בכניסה.</ref>, מתוך: מעליון בקודש גיליון 4
* [http://www.elhamikdash.com/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=636515 בית ה' נלך]<ref>המאמר עוסק בעלייה להר הבית בזמנינו, תוך קביעת הגבולות המותרים בכניסה.</ref>, מתוך: מעליון בקודש גיליון 4
* [http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:fPyYh8blwI4J:http://www.tora.co.il/parasha/meat/noach_67.doc+%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%AA&hl=iw&ct=clnk "נשמת רוח חיים" ...והשתלת אברים]
* [http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:fPyYh8blwI4J:http://www.tora.co.il/parasha/meat/noach_67.doc+%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%AA&hl=iw&ct=clnk "נשמת רוח חיים" ...והשתלת אברים]
שורה 54: שורה 59:
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]]
[[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]]
[[קטגוריה:רבני ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כרם ביבנה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כרם ביבנה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת הכותל]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת הכותל]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]]
[[קטגוריה:רבני צוהר]]

גרסה אחרונה מ־23:28, 17 ביולי 2016

הרב יצחק שילת

הרב יצחק שילת הוא מתרגם, מהדיר ומפרש כתבי הרמב"ם, ממייסדי ישיבת ברכת משה במעלה אדומים ומרבניה, ומראשי הכוללים בישיבת מרכז הרב

תולדות חייו[עריכה]

נולד בירושלים בשנת תש"ו. למד בבית הספר "מעלה" ומגיל 14 למד בישיבות מרכז הרב, כרם ביבנה והכותל. עיקר חינוכו בישיבת מרכז הרב שם למד אצל הרצי"ה קוק והרב דוד כהן ("הנזיר"). למד גם אצל הרב גדליה נדל מבני ברק, ואף הוציא לאור ספר מתורתו.

שירת בצבא במסגרת הנח"ל והיה מרכז סניף בני עקיבא בשכונת בית וגן. מוסמך האוניברסיטה העברית במדעי הטבע.

בשנת תשל"ז הקים יחד עם הרב חיים סבתו את ישיבת ההסדר במעלה אדומים, ומאז ועד היום מלמד בה שיעורים בסוגיות תלמודיות והלכתיות ובענייני מחשבת ישראל (בעיקר בשיטת הרמב"ם והכוזרי), וכן סקירות בתולדות גדולי ישראל וחיבוריהם. לפרנסתו, עובד כספרן הישיבה, מכיוון שלא רוצה לעבור על הוראת הרמב"ם שלא להתפרנס מהתורה. בנוסף מלמד הרב שילת מחשבת ישראל בכולל 'ארץ חמדה' ובישיבת מרכז הרב. בשנים תשע"ד - תשע"ה כיהן כראש כולל- ערב בישיבת מרכז הרב, אך פרש מתפקיד זה עם התמנותו לראש ישיבת מעלה אדומים. כמו כן, הוא חבר במועצת רבני ארגון "צוהר".

בשנת תשע"ה מונה יחד עם הרב חיים סבתו לראשות מעלה אדומים לצד הרב נחום אליעזר רבינוביץ'.

שם המשפחה המקורי שלו היה "גרינשפן", אך הוא שינה את שם משפחתו מגרינשפן לשילת- ראשי תיבות של "שויתי יי לנגדי תמיד".

מפעליו וספריו[עריכה]

ספרים שתרגם וההדיר

תרגומיו של הרב שילת זוכים לכבוד ולהערכה רבה הן בעולם התורני והן בעולם האקדמאי. בעבודתו, הרב שילת משתמש בכל התרגומים שעמדו לפניו, אך הוא לא מהסס לחלוק על תרגומים והסברים קודמים[3]. בניגוד לדרכו של הרב יוסף קאפח, הרב שילת מתרגם את ספרי הרמב"ם לסגנון כתיבתם של הראשונים, הן בשל עושרו ויופיו, והן בשל הערכתו כי כך ניתן לתרגם את דברי הראשונים בדייקנות רבה יותר, בפרט בענייני אמונות, דעות ומחשבת ישראל, בשל קרבתו לסגנון שרווח בימי הראשונים[4].

בשנים האחרונות החל בהוצאת מהדורה מדעית-תורנית של משנה תורה על פי כתבי היד המהימנים ביותר בשם "רמב"ם מדויק". עבודתו כוללת, מלבד השוואות נוסח לכתבי יד רבים ומדוייקים, גם הערות מחקריות, ביאורים, גרסאות וכד'.

ספריו הם:

  • זכרון תרועה - עיונים בסגויות תקיעת שופר במסכת ראש השנה.
  • ראש דברך - עיונים במסכת ברכות.
  • הררים התלויים - עיונים ביסודות מלאכות שבת[5], מעלה אדומים תשס"ג.
  • על הראשונים - ספר ביבליוגרפי על ספרות הראשונים ואנשיה.
  • בתורתו של ר' גדליה - סיכומים משיעורי הרב גדליה נדל[6]
  • במסילה העולה - רשימת שיעורים על דרשות הכתובים ומקורי ההלכות[7], במסכת סנהדרין ומסכת מכות (שני כרכים).
  • קונטרס באורין דאשא - קובץ הערות על מסכת ברכות, שנכתבו בעת השירות בצה"ל בתקופת מלחמת יום הכיפורים
  • בין הכוזרי לרמב"ם : לימוד משווה - השוואה בין דעותיהם בנושאים שונים.
  • רפואה והלכה וכוונות התורה- יישום שיטת לימוד "כוונות התורה" בסוגיות רפואה והלכה.

קישורים חיצוניים[עריכה]

ממאמריו


הערות שוליים

  1. ראה סקירה על הסדרה באתר 'ארץ חמדה'.
  2. ראה סקירה מהרב יואל קטן על הספר.
  3. הרב שילת חולק פעמים רבות על תרגומיו ומסקנותיו של הרב יוסף קאפח (ראה התכתבות ביניהם בנספח לחלק השני מאגרות הרמב"ם שבהוצאת הרב שילת), אך מתוך כבוד והערכה למפעלו הגדול והראשוני של הרב קאפח. הרב שילת אף מבקר בנחרצות את תרגומו לספר הכוזרי (ראה הקדמת הרב שילת לספר הכוזרי בתרגומו).
  4. ראה הקדמתו לתרגומיו לאגרות הרמב"ם ולהקדמותיו למשנה.
  5. ראה סקירה על הספר באתר 'ארץ חמדה'.
  6. ראה סקירה על הספר באתר 'ארץ חמדה.
  7. ראה סקירה מאת הרב יואל קטן (בסוף הקישור), מתוך 'המעיין' תמוז תש"ע.
  8. המאמר עוסק בעלייה להר הבית בזמנינו, תוך קביעת הגבולות המותרים בכניסה.
  9. קריאה למנהיגי הציבור, בתקופת ה'התנתקות'.
  10. תגובה למאמר על היתר הפילגשות באקדמות.