הרב ישראל עזיירי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ה[[רב]] '''ישראל עזיירי''' ([[1901]] - [[1943]]) היה מגדולי רבני תימן במאה ה20, רב ו[[אב"ד]] בעיר בית עדאקה והמחוז ב[[תימן]].
'''הרב ישראל עזיירי''' היה רבה של בית עדאקה שבתימן, מגדולי רבני תימן בדורו.


==ביוגרפיה==
==תולדות חייו==
נולד בעיר [[בית עדאקה]] שבתימן בשנת 1901 לרומיה ולרב שלום עזיירי. ממשפחה זו יצאו רבנים רבים. למד אצל סבו מצד אמו, רב העיר, הרב [[דויד מזעקי]]. נודע כגאון, ועם פטירת סבו נתמנה הרב עזיירי לרב העיר ואב בית הדין. הוא התפרסם גם ב[[צנעא]], שם למד עם הרב הראשי, הרב [[יחיא יצחק הלוי]]. למד בצנעא גם בישיבות "[[בית שרעבי]]", "[[בית אלכסאר]]" ו"[[בית אלשיך]]", ובפרט עם ידידו הרב [[חיים כסאר]], תלמיד סבו, הרב מזעקי.  
נולד בעיר בית עדאקה בשנת תרס"א לרבי שלום ורומיה עזיירי. למד אצל סבו מצד אמו, רב העיר, [[הרב דוד מזעקי]]. נודע כגאון, ועם פטירת סבו נתמנה הרב עזיירי לרב העיר ואב בית הדין. עמד בקשרים אמיצים עם הרב הראשי בצנעא [[הרב יחיא יצחק הלוי]], התארח בביתו רבות ולמד איתו בבית מדרשו ש"ס ופוסקים. הרב הלוי אהבו אהבת נפש בגלל חכמתו, יושרו ומסירות נפשו של הרב עזיירי למען הקהילה היהודית. הרב עזיירי נהג ללמוד בעיר צנעא גם בישיבות "בית שרעבי", "בית אל-כסאר" ו"בית אלשיך" בפרט עם ידידו משכבר הימים [[הרב חיים כסאר]], שאף הוא היה תלמיד של סבו הרב מזעקי בהיותו בבית עדאקה.  


באופן נדיר זכה למעמד רם בתימן המוסלמית הקיצונית. ראשי שבטים ומחוזות היו מתייעצים איתו בנושאים פרטיים וכלליים, כי ראו בו אדם קדוש. הרב עזיירי לא חשש לעמוד בתוקף כנגד שליטים אכזרים המתעללים ביהודים. היו מהם שפוטרו ממישרתם בעקבות תלונות מנומקות שהגיש נגדם אצל מלך תימן, שם גם הוכיח את שחיתותם. ההערצה אליו הייתה גם בקרב המון ה[[מוסלמים]] שאף נהגו להתדיין אצלו וקיבלו את פסיקתו. היה קנאי לה' מאוד במסירות נפש. כך קרה שהיכה נמרצות מוסלמי קיצוני שקילל את היהודים ואת דתם בצעקות, בזמן שכל הנוכחים המוסלמים שהיו ברחוב לא העיזו לצאת נגדו. הכאת מוסלמי בתימן ע"י יהודי ועוד על רקע דתי, הוא דבר שכמעט ואינו יתכן, כיוון שחיי היהודי שם היו מופקרים. הצטיין ביושרו ואצילותו בכל הליכותיו, ואישיותו ומראהו המכובד השפיעו רבות על סובביו אף בעברו ברחוב, וכהגדרת [[הרב חיים יצחק הלוי]] "מידת היושר הייתה נחלתו, ומראה פניו לסמל הכבוד".
הרב ישראל עזיירי היה נערץ גם בקרב הגויים, דבר נדיר בהתייחס לכך שתימן היא ארץ מוסלמית-קיצונית. נכבדי תימן היו מתייעצים עמו, ואף היו באים אליו להתדיין. מאידך, לא חשש לעמוד בתוקף כנגד שליטים אכזריים המתעללים ביהודים, ובעת הצורך הגיש כנגדם תלונות למלך תימן והם פוטרו ממשרתם בשל כך. פעל במרץ על מנת להציל יתומים מהתאסלמות (לפי החוק בתימן), תוך סיכון חייו. עסק רבות בעזרה לעניים, יתומים ואלמנות. ייסד "מדרש" (תלמוד תורה) לילדי הקהילה, [[מקווה טהרה]] מרכזי ו[[בית כנסת]] גדול ובו שיעורי תורה בבוקר ובערב. פתח בביתו [[ישיבה]] בה לימד בני תורה תלמוד ופוסקים. על מנת שלא להתפרנס מן התורה, סחר בפולי קפה.


פעל במרץ על מנת להציל [[יתום|יתומים]] מהתאסלמות (לפי החוק בתימן), דבר שהיה כרוך בסיכון נפשות. עסק רבות בעזרה לעניים, יתומים ואלמנות. הוא בנה והקים [[תלמוד תורה]] ("מדרש" בלשון יהודי תימן) לילדי הקהילה, [[מקווה טהרה]] מרכזי ו[[בית כנסת]] גדול ובו שיעורי תורה בבוקר ובערב. פתח בביתו [[ישיבה]] בה לימד בני תורה תלמוד ופוסקים. התפרנס בעיקר ממסחר בפולי [[קפה]] וכדרכם של חכמי תימן לא נהנה מתורתו.
היה תל פיות לקהילות היהודים במרכז תימן, והשיב בהלכה לכל שואליו.  


הוא ניחן בחריפות ובזכרון פנומינלי וכהגדרת הרב [[יחיא אלשיך]] היה הרב ישראל עזיירי "בקי בכל חדרי תורה". לשמע חכמתו, הופנו אליו שאלות בהלכה מקהילות שונות. בין תלמידיו היו הרב אברהם קוצ'אעי, הרב [[אברהם חייבי]], הרב אברהם גברא (רבה של קהילת סאוד, ולימים רבה של שכונת "הדר יוסף" ב[[תל אביב]]), הרב יחיא והב, הרב שלום נהארי הלוי, הרב שלמה נהארי הלוי והרב אהרן שרעבי.  
ייחל תמיד לעלות לארץ ישראל. באחד מהשירים שכתב בהיותו בן תשע עשרה (בשנת התר"ף 1920) הוא כותב כך (מתורגם): "ראינו כי בני יעקב מושלכים בזמן הזה, מצפים למשיח שיקרב, כי הזמן מחושב כמו השמש בשקיעתה, ולבי כבר רוצה לברוח".  


הוא נפטר בבוקרו של יום רביעי [[כ"ג בניסן]] התש"ג ([[28 באפריל]] [[1943]]), בהיותו בן 42 שנה.  
נפטר בכ"ג ב[[ניסן]] התש"ג, בגיל 42 שנה.  


על שמו הוקמה בשנת התשסהישיבה לחוזרים בתשובה "נזר ישראל" בעיר [[מודיעין עילית]], בראשות נכדו, הרב מנשה עוזרי, בוגר [[ישיבת פוניבז']].
על שמו הוקמה בשנת תשסישיבת "נזר ישראל" במודיעין-עילית, ובראשה עומד נכדו [[הרב מנשה עוזרי]].
 
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5561|מספר שנים=42}}
 
==אישיותו==
הרב עזיירי נודע בירא� שמים גדולה ובמידת היושר, וכן בהדרת הכבוד והאצילות שאפפה אותו, כהגדרת [[הרב חיים יצחק הלוי]] "מידת היושר היתה נחלתו, ומראה פניו לסמל הכבוד".
 
הוא ניחן בחריפות ובזכרון פנומנלי.
==מתלמידיו==
* [[הרב יוסף נחום]]
* הרב אברהם קוצ'אעי
* הרב אברהם חייבי
* הרב אברהם גברא- רבה של קהילת סאוד בתימן ושכונת הדר יוסף בת"א.
* הרב יחיא והב
* הרב שלום נהארי הלוי
* הרב שלמה נהארי הלוי
* הרב אהרן שרעבי.  


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 23: שורה 39:
{{מיון רגיל:עזיירי, ישראל}}
{{מיון רגיל:עזיירי, ישראל}}
[[קטגוריה:רבנים תימנים]]
[[קטגוריה:רבנים תימנים]]
[[קטגוריה:רבנים אורתודוקסים]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם ישיבות בישראל]]

גרסה אחרונה מ־00:31, 20 בספטמבר 2015

הרב ישראל עזיירי היה רבה של בית עדאקה שבתימן, מגדולי רבני תימן בדורו.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בעיר בית עדאקה בשנת תרס"א לרבי שלום ורומיה עזיירי. למד אצל סבו מצד אמו, רב העיר, הרב דוד מזעקי. נודע כגאון, ועם פטירת סבו נתמנה הרב עזיירי לרב העיר ואב בית הדין. עמד בקשרים אמיצים עם הרב הראשי בצנעא הרב יחיא יצחק הלוי, התארח בביתו רבות ולמד איתו בבית מדרשו ש"ס ופוסקים. הרב הלוי אהבו אהבת נפש בגלל חכמתו, יושרו ומסירות נפשו של הרב עזיירי למען הקהילה היהודית. הרב עזיירי נהג ללמוד בעיר צנעא גם בישיבות "בית שרעבי", "בית אל-כסאר" ו"בית אלשיך" בפרט עם ידידו משכבר הימים הרב חיים כסאר, שאף הוא היה תלמיד של סבו הרב מזעקי בהיותו בבית עדאקה.

הרב ישראל עזיירי היה נערץ גם בקרב הגויים, דבר נדיר בהתייחס לכך שתימן היא ארץ מוסלמית-קיצונית. נכבדי תימן היו מתייעצים עמו, ואף היו באים אליו להתדיין. מאידך, לא חשש לעמוד בתוקף כנגד שליטים אכזריים המתעללים ביהודים, ובעת הצורך הגיש כנגדם תלונות למלך תימן והם פוטרו ממשרתם בשל כך. פעל במרץ על מנת להציל יתומים מהתאסלמות (לפי החוק בתימן), תוך סיכון חייו. עסק רבות בעזרה לעניים, יתומים ואלמנות. ייסד "מדרש" (תלמוד תורה) לילדי הקהילה, מקווה טהרה מרכזי ובית כנסת גדול ובו שיעורי תורה בבוקר ובערב. פתח בביתו ישיבה בה לימד בני תורה תלמוד ופוסקים. על מנת שלא להתפרנס מן התורה, סחר בפולי קפה.

היה תל פיות לקהילות היהודים במרכז תימן, והשיב בהלכה לכל שואליו.

ייחל תמיד לעלות לארץ ישראל. באחד מהשירים שכתב בהיותו בן תשע עשרה (בשנת התר"ף 1920) הוא כותב כך (מתורגם): "ראינו כי בני יעקב מושלכים בזמן הזה, מצפים למשיח שיקרב, כי הזמן מחושב כמו השמש בשקיעתה, ולבי כבר רוצה לברוח".

נפטר בכ"ג בניסן התש"ג, בגיל 42 שנה.

על שמו הוקמה בשנת תשס"א ישיבת "נזר ישראל" במודיעין-עילית, ובראשה עומד נכדו הרב מנשה עוזרי.

תקופת חייו של הרב ישראל עזיירי על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

אישיותו[עריכה]

הרב עזיירי נודע בירא� שמים גדולה ובמידת היושר, וכן בהדרת הכבוד והאצילות שאפפה אותו, כהגדרת הרב חיים יצחק הלוי "מידת היושר היתה נחלתו, ומראה פניו לסמל הכבוד".

הוא ניחן בחריפות ובזכרון פנומנלי.

מתלמידיו[עריכה]

  • הרב יוסף נחום
  • הרב אברהם קוצ'אעי
  • הרב אברהם חייבי
  • הרב אברהם גברא- רבה של קהילת סאוד בתימן ושכונת הדר יוסף בת"א.
  • הרב יחיא והב
  • הרב שלום נהארי הלוי
  • הרב שלמה נהארי הלוי
  • הרב אהרן שרעבי.

לקריאה נוספת[עריכה]

"אור ישראל", גיליון ז', אדר התשנ"א

קישורים חיצוניים[עריכה]