Difference between revisions of "הרב מרדכי אלון"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
(השקפתו)
(קישורים ח8צוניים)
Line 28: Line 28:
  
 
הרב אלון ממעט לעסוק בשאלות השנויות במחלוקת בתוך הציונות הדתית. עיקר מסריו מתייחסים לענייניים בעלי גוון הומניסטי ולצורך בהתקרבות בין הציבור הדתי לאומי לציבור החילוני. בתקופת ההתנתקות מחבל עזה וצפון השומרון שימש כראש ישיבת הכותל והורה לתלמידיו ששרתו בצבא באותו זמן לא לסרב אך גם לא לבצע את פקודת הפינוי.
 
הרב אלון ממעט לעסוק בשאלות השנויות במחלוקת בתוך הציונות הדתית. עיקר מסריו מתייחסים לענייניים בעלי גוון הומניסטי ולצורך בהתקרבות בין הציבור הדתי לאומי לציבור החילוני. בתקופת ההתנתקות מחבל עזה וצפון השומרון שימש כראש ישיבת הכותל והורה לתלמידיו ששרתו בצבא באותו זמן לא לסרב אך גם לא לבצע את פקודת הפינוי.
==קישורים ח8צוניים==
+
==קישורים חיצוניים==
 
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?Order=&srch=1&filter=&orderby=201&q=&search_in=0&cat=3| שיעורי הרב מרדכי אלון] באתר ישיבה
 
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?Order=&srch=1&filter=&orderby=201&q=&search_in=0&cat=3| שיעורי הרב מרדכי אלון] באתר ישיבה
 +
*[http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3699&rabbi=3921| שיעוריו] באתר [[מכון מאיר]]
 
{{מיון רגיל:אלון מרדכי}}
 
{{מיון רגיל:אלון מרדכי}}
 
[[קטגוריה: רבנים בימינו]]
 
[[קטגוריה: רבנים בימינו]]
 
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת ירושלים לצעירים]]
 
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת ירושלים לצעירים]]
 
[[קטגוריה:רבנים ציוניים]]
 
[[קטגוריה:רבנים ציוניים]]

Revision as of 16:20, 18 January 2012

הרב מרדכי (מוטי) אֵלון (נולד בח' בכסלו ה'תש"ך) רב בולט ומשפיע בציונות הדתית, ראש התנועה הרוחנית-חברתית "מבראשית", חבר במועצה להשכלה גבוהה. כיהן כראש ישיבת חורב (תשמ"ו- תשס"ב) וראש ישיבת הכותל (תשס"ב- תשס"ח). כיום, מעביר שיעורים ומחבר פירוש על חמישה חומשי תורה בביתו שבעיירה הצפונית מגדל.

חייו

הרב אלון למד בצעירותו בישיבת ירושלים לצעירים וכשסיים את הישיבה התיכונית החל ללמוד בישיבת אור עציון. עם הקמת ישיבת ההסדר קרית שמונה הצטרף לגרעין המייסד שלה. כבר מגיל צעיר לימד בישיבת קרית שמונה במקביל ללימודיו. לאחר סיום הפרק הלימודי החל הרב אלון לעבוד כמורה למחשבת ישראל בישיבת חורב שבירושלים. בהמשך שימש כמחנך של כיתה י"א (שנת תשמ"ג). ביוני 1987 כשהוא בן 28 בלבד, מונה לתפקיד ראש הישיבה במקומו של הרב שמעון אשר כהן. בתפקיד זה החזיק עד שנת 2002, ובשנה זו עזב את חורב, כדי לכהן כראש ישיבת הכותל.

לפי עדותו דחה פעמים רבות הצעות להשתלב במערכת הפוליטית, באחת הפעמים אף כשר החינוך. לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה, כשהחלו מגעי איחוד בין המפד"ל למפלגת האיחוד הלאומי (שבראשה עמד אחיו- הרב בני אלון) הוצע לרב אלון תפקיד ראש הרשימה המאוחדת. הרב אלון סירב להצעה לאחר שהתלבט באומרו כי השפעתו בפוליטיקה תהיה פחות מועילה מהשפעתו בתחום החינוכי.

במהלך השנים הוצע לרב להתמודד על קבלת משרת רבה של העיר תל אביב וכן על משרת הרב הצבאי הראשי, אך לבסוף נבחרו למשרות דמויות אחרות.

הרב אלון חבר במועצה להשכלה גבוהה. הוא החבר היחיד שאין ברשותו תעודת בגרות או תואר אקדמי כלשהו. באופן אירוני, הרב אלון אינו זכאי לתעודת בגרות עקב העדר יחידה במחשבת ישראל, אף שבמשך מספר שנים היה שותף בהכנת מבחני הבגרות במקצוע זה.

במהלך שנת התשס"ו הודיע הרב אלון על יציאה לחופשה. הרב אלון הודיע על הפסקת שיעוריו בפרשת שבועבית הכנסת ישורון, באוניברסיטת בר-אילן ובטלוויזיה); דברים אשר הקנו לו את פרסומו הרב בקרב הציבור. כמו כן, מזמן זה, הרב אלון מיעט בעריכת חתונות ובהגעה ללוויות. הוא עבר להתגורר בעיירה הצפונית מגדל שבסמוך לטבריה. על אף יציאתו לחופשה המשיך הרב אלון לשמור על קשר עם "מבראשית" ועם "ישיבת הכותל".

ב-28 בינואר 2007 נפצע קשה בנו של הרב אלון, רפאל, בתאונת דרכים בהתהפכות רכב אך הבריא עם הזמן.

ב-31 בדצמבר 2007 הרב הודיע רשמית על פרישתו מראשות ישיבת הכותל ועל מעבר מרב "דורש" לרב "כותב" והחל לכתוב את פירושו על חמישה חומשי תורה.

הרב מרדכי אלון הוא בנו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' מנחם אלון, ואחיהם של ארי אלון, השופט יוסף (ספי) אלון והרב בנימין אלון.

פרסומו

את פרסומו רכש הרב אלון כמורה לתורה, בעיקר במסגרת שיעורי פרשת השבוע. את שיעוריו הוא העביר בבית הכנסת "ישורון" בירושלים (שיעור שבתקופה זמנית הועבר לבית המדרש של ישיבת חורב), במכון ש"י שבאוניברסיטת בר-אילן, ובערוץ הראשון (בימי שישי); בתקופה מסוימת שודרו השיעורים אף ברדיו בערוץ שבע, ברשת א וברשת מורשת וברדיו קול חי ואף בטלוויזיה ב"ערוץ התכלת" שפעל בשידורי הטלוויזיה בכבלים במשך כמה שנים. חלק משיחותיו על פרשת השבוע שוכתבו ויצאו לאור בסדרת חוברות בשם תכלת מרדכי, ולאחר מכן גם בספרים. על חוברות אלו הוא זכה בפרס הרב מימון לשנת ה'תשס"ב.

מלבד פעילותו בלימוד תורה, הרב אלון מתאפיין בגישתו החברתית לסביבתו. גישתו מאופיינת בהפגנת חיבה, המתבטאת בחיבוק ובנוכחות גבוהה ביותר בלוויות וחתונות. בכך מבטא הרב אלון את חשיבות החיבור האישי, ואת הדילוג על המרחק הנפשי שהיה קיים בין הרב לסביבתו. בהצלחתו של הרב אלון יש ביטוי למעבר מרב המבטא מנהיג המורם מעדתו, לרב אשר מתחבב על סביבתו.

במהלך שנת ה'תשס"ח העביר הרב שיעורים בימי חמישי בלילה, עד לפנות בוקר יום שישי בפרשת השבוע ובנושאי החג המתקרב, ביישוב מגדל שבצפון. המוני אנשים מכל הארץ היו מגיעים במיוחד לשיעור זה שהלך והתעצם מבית כנסת קטן לאמפי בית הספר ביישוב. השיעור היווה הזדמנות להמוני מעריציו המתגעגעים, לראות את פניו ולשמוע את קולו, לאחר תקופה ממושכת שלא האזינו לו.


השקפתו

הרב אלון ממעט לעסוק בשאלות השנויות במחלוקת בתוך הציונות הדתית. עיקר מסריו מתייחסים לענייניים בעלי גוון הומניסטי ולצורך בהתקרבות בין הציבור הדתי לאומי לציבור החילוני. בתקופת ההתנתקות מחבל עזה וצפון השומרון שימש כראש ישיבת הכותל והורה לתלמידיו ששרתו בצבא באותו זמן לא לסרב אך גם לא לבצע את פקודת הפינוי.

קישורים חיצוניים