הרב משה לוינגר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 52: שורה 52:
[[קטגוריה:זוכי פרס מוסקוביץ' לציונות]]
[[קטגוריה:זוכי פרס מוסקוביץ' לציונות]]
[[קטגוריה:מייסדי התנחלויות]]
[[קטגוריה:מייסדי התנחלויות]]
[[קטגוריה:תלמידי הרב אברהם אלקנה שפירא]]

גרסה מ־16:55, 16 במרץ 2017

יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: מועתק מויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הרב משה לוינגר (תרצ"ה, 1935 - כ"ז באייר ה'תשע"ה, 16 במאי 2015) היה ממקימי גוש אמונים, ממייסדי מועצת יש"ע וממנהיגיה בעבר. נחשב לאבי היישוב היהודי בחברון ולאחד מאבות ההתיישבות היהודית ביהודה, שומרון וחבל עזה לאחר מלחמת ששת הימים. בעקבות עימותים בינו לבין רשויות אכיפת החוק ופלסטינים באזור מגוריו, הועמד לדין מספר פעמים והורשע, בין השאר בגרימת מוות ברשלנות ובתקיפת שוטרים. זוכה פרס מוסקוביץ' לציונות.

ביוגרפיה

נולד בירושלים לד"ר אליעזר ותרצה (פאולה) לוינגר, אנשי פועלי אגודת ישראל שעלו מגרמניה לארץ ישראל בשנת 1933 והתיישבו בשכונת שערי חסד בירושלים. אביו היה רופא ומקורב לרב יעקב משה חרל"פ ואמו ניהלה פנסיון בביתם. למד בישיבת חורב, בישיבת כפר הרוא"ה ובישיבת מרכז הרב שבה הוסמך לרבנות. הוא תלמידם של הרב צבי יהודה הכהן קוק ושל הרב אברהם שפירא. היה בגרעין נח"ל בקיבוץ שעלבים.

בשנת תש"ך (1960) מונה לרב קיבוץ לביא ובכך היה הראשון לשרת כרב של קיבוץ‏[1]. בכ"ט באדר ב' תשכ"ז (1967) החל לכהן כרב המושב נחלים[2].

חברון וגוש אמונים

ב־1968 החל בפעילות להתיישבות יהודית ביהודה ובשומרון. היה חתום על מודעה שקראה באפריל 1968 ל"משפחות או בודדים ליישוב מחדש של העיר העתיקה חברון", ובפסח 1968 עמד בראש קבוצת יהודים שערכו את ליל הסדר במלון "פארק" בעיר כראשיתה של התיישבות במקום. במשך שלוש שנים התגוררו חברי הקבוצה בהנהגתו בבניין הממשל הצבאי בחברון, עד שהוקמה קריית ארבע הסמוכה, שאליה עברו. בשנת 1971 קרא לספח את חברון למדינת ישראל‏[3]. היה מראשוני היהודים שחזרו להתגורר בחברון, כאשר הותר להם לעשות זאת.

לאחר מלחמת יום הכיפורים השתתף, כאחד מראשי גוש אמונים, בפעילות להקמת גרעיני יישוב בשומרון, וייצג את הקבוצה שהתנחלה בסבסטיה במגעים בינם לבין הממשלה בראשות יצחק רבין. פעילותו זו הפכה אותו בעיני רבים לאחד מאבות ההתנחלות ביהודה ובשומרון ובחברון בפרט.

התמודד בבחירות 1992 בראש מפלגת "התורה והארץ". רשימתו זכתה ב-3,708 קולות ולא עברה את אחוז החסימה.

לוינגר הוצג לעתים בכלי התקשורת כסטריאוטיפ של המתנחל הדתי: יהודי תוקפני וזועף, חבוש כיפה גדולה ובעל זקן, מעיל דובון ורובה. בין השאר הוצגה כך דמותו בתוכניות הסאטירה והבידור "ניקוי ראש" ו"זהו זה!". לוינגר ותומכיו טענו כי הצגתו באופן כזה יצרה דה-לגיטימציה לו עצמו ולכלל ציבור המתנחלים.{{{1}}}

ב-2013 זכה בפרס מוסקוביץ' לציונות.

הרב משה לוינגר נפטר ב-כ"ז באייר ה'תשע"ה, 16 במאי 2015[4].

מעצרים והרשעות

ב-30 בספטמבר 1988 הותקף באבנים במרכז חברון, ירה באקדחו מכיוון עמדת צה"ל לעבר עוברים ושבים והרג את קאיד חסן סאלח ופצע את איברהים באלי. אחרי משפט שנמשך שנתיים נחתמה עסקת טיעון שבמסגרתה הורשע בגרימת מוות ברשלנות (בשל ירי מעבר לתכתיב ההגנה העצמית), בפציעה בנסיבות מחמירות ובהיזק בזדון. נגזרו עליו חמישה חודשי מאסר בפועל ושבעה חודשי מאסר על-תנאי. הוא שוחרר באוגוסט 1990, לאחר שריצה שלושה חודשי מאסר‏[5]. בעקבות מאסרו נערך כנס רבנים וראשי ישיבות להזדהות אתו ולתמיכה בו.

הוא נעצר מספר פעמים עקב התנגשויות עם כוחות הביטחון והפלסטינים באזור מגוריו. בכמה מקרים הורשע, בין היתר בשל הפרת סדר וקריעת צו ב-1977;‏[6] סטירה לילד ערבי בן 6 ב-1985;‏[7] תקיפת חייל צה"ל במערת המכפלה בשנת 1983;‏[8] תקיפת שוטרים, הפרעה למילוי תפקידם והעלבתם, והפרעה לפולחן של האוכלוסייה הערבית בחברון‏[9]; התפרעות ותקיפת שוטר בעת הפגנה שנערכה בכביש 60 ב-1999[10].

משפחתו

הרב לוינגר היה נשוי למרים ולהם 11 ילדים. ב-2008 נבחר בנו מלאכי לוינגר לראשות המועצה המקומית קריית ארבע-חברון[11]. בתו עתיה זר היא עיתונאית בערוץ 7 וסופרת ילדים. שניים מאחיו הם הרב ד"ר ישראל מאיר לוינגר ופרופ' יעקב לוינגר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערות שוליים