הרב משה שטרנבוך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''הרב משה שטרנבוך''' הוא [[פוסק]] חרדי ידוע ב[[ירושלים]], ראב"ד [[העדה החרדית]].  
'''הרב משה שטרנבוך''' הוא ראב"ד העדה החרדית בירושלים.  
==חייו==
==חייו==
הרב שטרנבוך נולד בלונדון בשנת תרפ"ו לאביו ר' אשר, ממנו התייתם בגיל צעיר. למד בישיבה בלונדון, ולאחר מכן עלה ארצה ולמד ב[[ישיבת חברון]], וכן למד אצל [[הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] מבריסק ואצל [[הרב דב בעריש וידנפלד]] מטשיבין. נשא לאשה את יפה שכטר, שאביה היה מבאי ביתו של ה[[חזון איש]]. תקופה קצרה לאחר נישואיו שהה בירושלים ולימד ב[[ישיבת המתמידים]], ולאחר מכן עבר ל[[בני ברק]] והחל לעמוד בראשות "[[כולל]]" בראש העין. בהמשך כיהן כרבה של יוהנסבורג שבדרום אפריקה. כיום, מתגורר בשכונת הר נוף שבירושלים, והחל משנת תשס"ג משמש כראב"ד העדה החרדית וכסגן הנשיא שלה.
הרב שטרנבוך נולד בלונדון בשנת תרפ"ו לאביו ר' אשר, ממנו התייתם בגיל צעיר. למד בישיבה בלונדון, ולאחר מכן עלה ארצה ולמד ב[[ישיבת חברון]], וכן למד אצל [[הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] מבריסק ואצל [[הרב דב בעריש וידנפלד]] מטשיבין. נשא לאשה את יפה שכטר, שאביה היה מבאי ביתו של ה[[חזון איש]]. תקופה קצרה לאחר נישואיו שהה בירושלים ולימד ב[[ישיבת המתמידים]], ולאחר מכן עבר ל[[בני ברק]] והחל לעמוד בראשות "[[כולל]]" בראש העין. בהמשך כיהן סמשך שנים רבות כרבה של יוהנסבורג שבדרום אפריקה. כיום, מתגורר בשכונת הר נוף שבירושלים, שם מכהן כראש מוסדות הגר"א. החל משנת תשס"ג משמש כראב"ד העדה החרדית וכסגן הנשיא שלה.
 
== שיטתו ב[[הלכה]] ==


== השקפותיו ==
== השקפותיו ==
כרב המשתייך לעדה החרדית, נוקט הרב שטרנבוך עמדה חרדית אנטי-ציונית מובהקת. בתשובותיו (ח"ד סי' שכח) הוא מסביר את הפסול שבציונות, ומראה כי אין חובה כיום לעלות ל[[ארץ ישראל]], וכי יש לחשוב על כל השיקולים לפני שמחליטים לעלות לארץ (ח"א סי' תתק וח"ד סי' שכח).  
כרב המשתייך לעדה החרדית, נוקט הרב שטרנבוך עמדה חרדית אנטי-ציונית מובהקת. בתשובותיו הוא מסביר את הפסול שבציונות, ומראה כי אין חובה כיום לעלות ל[[ארץ ישראל]], וכי יש לחשוב על כל השיקולים לפני שמחליטים לעלות לארץ (ח"א סי' תתק וח"ד סי' שכח). הוא אף כתב תשובה כנגד ספר "[[קול התור]]" (ח"ד סי' שכח), בה מפקפק במהימנותו של הספר וביחוסו ל[[רבי הלל משקלוב]], וטוען כי אף אם הספר אכן אמיתי, ודאי קיימות בו הטיות רבות כתוצאה מהשקפתו של עורך הספר, ר' ש"ז ריבלין שהיה ציוני נלהב.  
 
הוא אף כתב תשובה כנגד ספר "[[קול התור]]" (ח"ד סי' שכח), בה מפקפק במהימנותו של הספר וביחוסו ל[[רבי הלל משקלוב]], וטוען כי אף אם הספר אכן אמיתי, ודאי קיימות בו הטיות רבות כתוצאה מהשקפתו של עורך הספר, ר' ש"ז ריבלין שהיה ציוני נלהב.  
== ספריו ==
== ספריו ==
;ספרי הלכה:
;ספרי הלכה:
* [[שו"ת]] '''תשובות והנהגות''', ארבעה כרכים. שו"ת זה מאופיין בעדויות רבות שראה ושמע מתלמידי חכמים ומרוי הוראה בצלם הסתופף בצעירותו.  
* [[שו"ת]] '''תשובות והנהגות''', חמישה כרכים. שו"ת זה מאופיין בעדויות רבות שראה ושמע מתלמידי חכמים ומרוי הוראה בצלם הסתופף בצעירותו.  
* '''מועדים וזמנים''' - דיונים בהלכות ה[[מועדים]]. הסדרה מכילה שמונה כרכים:
* '''מועדים וזמנים''' - דיונים בהלכות ה[[מועדים]]. הסדרה מכילה שמונה כרכים:
::'''א.''' ענייני [[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]] ו[[סוכות]].
::'''א.''' ענייני [[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]] ו[[סוכות]].
שורה 22: שורה 18:
::'''ז.''' (הוספות לחלקים ג-ה) ענייני [[יום טוב]], חול המועד, חמץ, מצה, ליל הסדר, ספירת העומר, חג השבועות, [[ארבעת הצומות]] ותשעה באב. וכן שיעורים על [[מסכת ביצה]], מסכת חגיגה ומסכת פסחים.
::'''ז.''' (הוספות לחלקים ג-ה) ענייני [[יום טוב]], חול המועד, חמץ, מצה, ליל הסדר, ספירת העומר, חג השבועות, [[ארבעת הצומות]] ותשעה באב. וכן שיעורים על [[מסכת ביצה]], מסכת חגיגה ומסכת פסחים.
::'''ח.''' ליקוטי הערות ומכתבים על כל חלקי מועדים וזמנים, ומפתחות מפורטים
::'''ח.''' ליקוטי הערות ומכתבים על כל חלקי מועדים וזמנים, ומפתחות מפורטים
::בנוסף, כרך (תשיעי) של מפתחות לסידרה, עפ"י סדר ה[[ש"ס]], [[הרמב"ם]], ה[[שולחן ערוך]], [[גדולי ישראל]] שדבריהם נזכרים בספר, וכן מפתח עניינים.
::בנוסף, כרך (תשיעי) של מפתחות לסידרה, עפ"י סדר ה[[ש"ס]], [[הרמב"ם]], ה[[שולחן ערוך]], גדולי ישראל שדבריהם נזכרים בספר, וכן מפתח עניינים.
*'''[[הגדה של פסח]]''' עם ביאור '''מועדים וזמנים'''.
*'''[[הגדה של פסח]]''' עם ביאור '''מועדים וזמנים'''.
* '''[[שמיטה]] כהלכתה''' - הלכות [[שביעית]].
* '''[[שמיטה]] כהלכתה''' - הלכות [[שביעית]].

גרסה מ־15:58, 21 בדצמבר 2014

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

הרב משה שטרנבוך הוא ראב"ד העדה החרדית בירושלים.

חייו

הרב שטרנבוך נולד בלונדון בשנת תרפ"ו לאביו ר' אשר, ממנו התייתם בגיל צעיר. למד בישיבה בלונדון, ולאחר מכן עלה ארצה ולמד בישיבת חברון, וכן למד אצל הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק ואצל הרב דב בעריש וידנפלד מטשיבין. נשא לאשה את יפה שכטר, שאביה היה מבאי ביתו של החזון איש. תקופה קצרה לאחר נישואיו שהה בירושלים ולימד בישיבת המתמידים, ולאחר מכן עבר לבני ברק והחל לעמוד בראשות "כולל" בראש העין. בהמשך כיהן סמשך שנים רבות כרבה של יוהנסבורג שבדרום אפריקה. כיום, מתגורר בשכונת הר נוף שבירושלים, שם מכהן כראש מוסדות הגר"א. החל משנת תשס"ג משמש כראב"ד העדה החרדית וכסגן הנשיא שלה.

השקפותיו

כרב המשתייך לעדה החרדית, נוקט הרב שטרנבוך עמדה חרדית אנטי-ציונית מובהקת. בתשובותיו הוא מסביר את הפסול שבציונות, ומראה כי אין חובה כיום לעלות לארץ ישראל, וכי יש לחשוב על כל השיקולים לפני שמחליטים לעלות לארץ (ח"א סי' תתק וח"ד סי' שכח). הוא אף כתב תשובה כנגד ספר "קול התור" (ח"ד סי' שכח), בה מפקפק במהימנותו של הספר וביחוסו לרבי הלל משקלוב, וטוען כי אף אם הספר אכן אמיתי, ודאי קיימות בו הטיות רבות כתוצאה מהשקפתו של עורך הספר, ר' ש"ז ריבלין שהיה ציוני נלהב.

ספריו

ספרי הלכה
  • שו"ת תשובות והנהגות, חמישה כרכים. שו"ת זה מאופיין בעדויות רבות שראה ושמע מתלמידי חכמים ומרוי הוראה בצלם הסתופף בצעירותו.
  • מועדים וזמנים - דיונים בהלכות המועדים. הסדרה מכילה שמונה כרכים:
א. ענייני ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות.
ב. ענייני סוכות, חנוכה, ט"ו בשבט, ארבע פרשיות, מחית עמלק ופורים
ג. שיעורים על מסכת פסחים, וכן ענייני ליל הסדר, חמץ ומצה
ד. ענייני פסח (חמץ), מנחת העומר וספירת העומר, חול המועד, חג השבועות ושיעורים על מסכת חגיגה
ה. ענייני תעניות, תשעה באב, קדושת ארץ ישראל, ירושלים והכותל המערבי, קורבנות בזמן הזה, משיח ועוד
ו. (הוספות לחלקים א-ב) ענייני ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, חנוכה ופורים
ז. (הוספות לחלקים ג-ה) ענייני יום טוב, חול המועד, חמץ, מצה, ליל הסדר, ספירת העומר, חג השבועות, ארבעת הצומות ותשעה באב. וכן שיעורים על מסכת ביצה, מסכת חגיגה ומסכת פסחים.
ח. ליקוטי הערות ומכתבים על כל חלקי מועדים וזמנים, ומפתחות מפורטים
בנוסף, כרך (תשיעי) של מפתחות לסידרה, עפ"י סדר הש"ס, הרמב"ם, השולחן ערוך, גדולי ישראל שדבריהם נזכרים בספר, וכן מפתח עניינים.
בסופו נדפס מעשה רב החדש (עם הוספות מתלמידיו).
ספרים בענייני הגות והשקפה

כמו כן, יצאו ספרים רבים המביאים פסקי הלכות בשמו.