הרב משולם ראטה: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בגיל חמש עשרה כבר רכש בקיאות בכל הש"ס והמדרשים (ולפי עדותו של אחד מרבותיו משנתו היתה סדורה בפיו כאילו שנה אותה אלף מאה פעמים). בגיל שמונה עשרה היה מועמד לרבנות בקהילת סערט. | בגיל חמש עשרה כבר רכש בקיאות בכל הש"ס והמדרשים (ולפי עדותו של אחד מרבותיו משנתו היתה סדורה בפיו כאילו שנה אותה אלף מאה פעמים). בגיל שמונה עשרה היה מועמד לרבנות בקהילת סערט. | ||
הוא עבר לגור בבית חותנו במילניצא, וכיהן שם כרב בהתנדבות. לאחר ארבע שנים עבר לכהן כרבה של חורסטקוב, חרף התנגדותם של חלק מבני הקהילה לרב חסיד טשורטקוב | הוא עבר לגור בבית חותנו במילניצא, וכיהן שם כרב בהתנדבות. לאחר ארבע שנים עבר לכהן כרבה של חורסטקוב, חרף התנגדותם של חלק מבני הקהילה לרב חסיד טשורטקוב, בעקבות הדרשה שנשא בשבת בעיר. למרות שנבחר, מתנגדיו הציקו לו, והוא אפילו היה מוכן לעזב את העיר, אך שתומכיו לא הסכימו לו לעזוב. למרות זאת, הקים בעיר ישיבה, בה סדר הלימוד הוא מדורג- קודם [[תנך"]], אחרי זה [[משנה]] ובסוף [[גמרא]] (לימים, בקשו ממנו [[רבי מאיר שפירא]] ראש [[ישיבת חכמי לובלין]] ומייסד [[הדף היומי]] ו[[הרב יצחק אייזקי הלוי הרצוג]] [[הרב הראשי לישראל]] את התכנית ממנו לשימוש). | ||
בשנת תרע"ד, בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], ברח יחד עם יהודים רבים לוינה. שם ישב עם חבורת תלמידי חכמים גדולים- ביניהם רבי מאיר אריק, מהר"י ענגל ועוד<ref>שו"ת קול מבשר ח"א סימן פ'</ref>. | |||
לאחר מכן, החל לכהן כרב העיר שאץ (סוצ'אבה), ואחר כך בעיר צ'רנוביץ. | |||
לאחר שניצל מ[[השואה]], עלה בשנת תש"ד ל[[ארץ ישראל]], והתיישב ב[[ירושלים]]. כשהוקמה [[מדינת ישראל]], שמח בכך מאד, וראה בה [[אתחלתא דגאולה]] ופסק כי יש לומר [[הלל]] שלם בברכה, וכי יש לברך [[שהחיינו]] ב[[יום העצמאות]]<ref>שו"ת קול מבשר סי' כא ענף א.</ref>. | |||
למרות גילו המבוגר, התבקש לכהן כחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]], והרב הראשי הרב הרצוג בקש ממנו להיות יועצו. | |||
לפי עדותם של [[הרב דב בעריש וידנפלד]] (הגאון מטשבין) ו[[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], הרב ראטה היה גדול הדור. | |||
נפטר בכ"ו ב[[כסלו]] (נר שני של [[חנוכה]]) תשכ"ג, בהיותו בן שמונים ושמונה. | |||
==כתביו== | |||
*'''קול מבשר'''- [[שו"ת]] -שני חלקים. | |||
*'''רגלי מבשר'''- על [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]. | |||
*'''רגלי מבשר'''- על ה[[ירושלמי]]. | |||
==הערות שוליים== | |||
<references/>. | |||
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|ראטה משולם]] | [[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|ראטה משולם]] | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו|ראטה משולם]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו|ראטה משולם]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ציוניים|ראטה]] | [[קטגוריה:רבנים ציוניים|ראטה]] | ||
גרסה מ־01:20, 26 בדצמבר 2010
|
|
הרב משולם ראטה (נהגה: רוט) היה חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל ומגדולי רבני הפועל המזרחי.
תולדות חייו
נולד בי"ד באלול תרל"ה בהורודנקה לרב שמעון ואלקה ראטה, משפחה מיוחסת (על פי מגילת יוחסין) למהרש"ל (רבי שלמה לוריא מלובלין- בעל 'ים של שלמה') ולמהר"ם מלובלין וכן לרבי יום טוב ליפמן הלר- בעל תוספות יום טוב. בילדותו עבר להתגורר בקולומיאה והחל ללמוד שם. אביו היה חסיד טשורטקוב, ולקח אותו אל האדמו"ר רבי דוד משה פרידמן מטשורטקוב, ממנו למד הרבה. בגיל שמונה כבר ידע על פה מסכתות שלמות עם פירוש תוספות. עוד בהיותו צעיר הוכנס ללמוד אצל גדולי דורו, ביניהם: רבי יעקב וינפלד- בעל 'כוכב מיעקב', רבי אברהם מנחם מנדל שטינברג- בעל 'מחזה אברהם', רבי מאיר אריק ורבי יהודה ממודרן בעל 'פרי העץ'.
בהיותו כבן מצוות התפרסם שמו בעולם התרוני כ"העילוי מהורודנקה". בתקופה זו התארס עם צפורה בת ר' שמעון שטינהולץ.
בגיל חמש עשרה כבר רכש בקיאות בכל הש"ס והמדרשים (ולפי עדותו של אחד מרבותיו משנתו היתה סדורה בפיו כאילו שנה אותה אלף מאה פעמים). בגיל שמונה עשרה היה מועמד לרבנות בקהילת סערט.
הוא עבר לגור בבית חותנו במילניצא, וכיהן שם כרב בהתנדבות. לאחר ארבע שנים עבר לכהן כרבה של חורסטקוב, חרף התנגדותם של חלק מבני הקהילה לרב חסיד טשורטקוב, בעקבות הדרשה שנשא בשבת בעיר. למרות שנבחר, מתנגדיו הציקו לו, והוא אפילו היה מוכן לעזב את העיר, אך שתומכיו לא הסכימו לו לעזוב. למרות זאת, הקים בעיר ישיבה, בה סדר הלימוד הוא מדורג- קודם תנך", אחרי זה משנה ובסוף גמרא (לימים, בקשו ממנו רבי מאיר שפירא ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד הדף היומי והרב יצחק אייזקי הלוי הרצוג הרב הראשי לישראל את התכנית ממנו לשימוש).
בשנת תרע"ד, בזמן מלחמת העולם הראשונה, ברח יחד עם יהודים רבים לוינה. שם ישב עם חבורת תלמידי חכמים גדולים- ביניהם רבי מאיר אריק, מהר"י ענגל ועוד[1]. לאחר מכן, החל לכהן כרב העיר שאץ (סוצ'אבה), ואחר כך בעיר צ'רנוביץ.
לאחר שניצל מהשואה, עלה בשנת תש"ד לארץ ישראל, והתיישב בירושלים. כשהוקמה מדינת ישראל, שמח בכך מאד, וראה בה אתחלתא דגאולה ופסק כי יש לומר הלל שלם בברכה, וכי יש לברך שהחיינו ביום העצמאות[2].
למרות גילו המבוגר, התבקש לכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, והרב הראשי הרב הרצוג בקש ממנו להיות יועצו.
לפי עדותם של הרב דב בעריש וידנפלד (הגאון מטשבין) והרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב ראטה היה גדול הדור.
נפטר בכ"ו בכסלו (נר שני של חנוכה) תשכ"ג, בהיותו בן שמונים ושמונה.
כתביו
הערות שוליים
.