הרב פרופ' נחום רקובר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Rakover n.jpg|שמאל|200px|ממוזער| הרב פרופ' נחום רקובר]]
'''הרב פרופ' נחום רקובר'''- תלמיד חכם, מגדולי חוקרי המשפט העברי בדורנו, פרופסור למשפטים, חתן פרס ישראל, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה.  
'''הרב פרופ' נחום רקובר'''- תלמיד חכם, מגדולי חוקרי המשפט העברי בדורנו, פרופסור למשפטים, חתן פרס ישראל, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה.  
   
   
שורה 34: שורה 35:


{{מיון רגיל:רקובר נחום}}
{{מיון רגיל:רקובר נחום}}
[[קטגוריה:רבנים בימינו]][[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]][[קטגוריה:רבנים ציוניים]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]]

גרסה אחרונה מ־10:38, 9 בספטמבר 2012

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה
הרב פרופ' נחום רקובר

הרב פרופ' נחום רקובר- תלמיד חכם, מגדולי חוקרי המשפט העברי בדורנו, פרופסור למשפטים, חתן פרס ישראל, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

נולד בירושלים, בי"ד בחשוון תרצ"ג, לרב חיים רקובר ולחנה מלכה, בתו של הרב שמחה מנדלבאום. בשנת תש"ז החל ללמוד בישיבת כפר הרא"ה, וכעבור שנתיים היה חלק מן הקבוצה בראשות הרב יעקב כלאב שעברה לישיבת מרכז הרב בירושלים, ולמעשה הקימה אותה מחדש. בשנת 1953 הוסמך לרבנות.

פרסם את הספר "קניין תורה" - שיחותיו של הרב צבי יהודה הכהן קוק על פרק שישי בפרקי אבות, שנאמרו באותן שנים.

בשנת 1952 החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, והוסמך למשפטים בשנת 1957. הוא החל ללמד באוניברסיטה בשנת 1964, וזכה לתואר דוקטור למשפטים באוניברסיטה העברית בשנת 1969. שימש כפרופסור אורח באוניברסיטת דרופסי שבארצות הברית ב1970, מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב בין השנים 1975-1980, פרופסור אורח באוניברסיטת ברקלי, אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת ברנדייס ב1977. בשנת 1981 התמנה לפרופסור חבר במחלקה לקרימינולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1982 נתמנה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

הרב רקובר זכה על עבודתו במשפט העברי במספר פרסים ביניהם: פרס ישראל (על מכלול פרסומיו), פרס חולון (על הספר "השליחות וההרשאה במשפט העברי"), פרס ירושלים (על הספר "אוצר המשפט - מפתח ביבליוגרפי למשפט העברי"), פרס צלטנר, (על מחקר על "ההגנה על כבוד האדם במשפט העברי"), פרס לספרות ולמחקרים תורניים ע"ש הרב י"ל הכהן מימון (על מחקרים במשפט העברי) ופרס הרב קוק של עיריית תל אביב (על סדרת הספרים "חוק לישראל").

אחיו הוא הסופר הידוע רבי שמחה רז.

פרסומים[עריכה]

  • "קניין תורה"
  • "הלכות יום עצמאות ויום ירושלים"
  • "השליחות וההרשאה במשפט העברי", תשל"ב.
  • "אוצר המשפט" - מפתח ביבליוגרפי למשפט העברי, תשל"ה (2 כרכים בעברית, וכרך נוסף בלועזית).
  • "עושר ולא במשפט", תשמ"ח.
  • "המסחר במשפט העברי", תשמ"ח.
  • "שלטון החוק בישראל", תשמ"ט.
  • "זכות היוצרים במקורות היהודיים", תשנ"א.
  • "ניבי תלמוד", תשנ"א
  • סדרת "חוק לישראל" - עריכה שיטתית ועדכנית של המשפט העברי", תשנ"ב-תשנ"ט (7 כרכים).
  • "איכות הסביבה - היבטים רעיוניים ומשפטיים במקורות היהודיים", תשנ"ד
  • "גדול כבוד הבריות" - כבוד האדם כערך-על, תשנ"ט.
  • "מטרה המקדשת את האמצעים", הוצאת ספרית המשפט העברי, ירושלים, תש"ס
  • "ההגנה על צנעת הפרט", תשס"ו.

קישורים חיצוניים[עריכה]