הרב שאול ישראלי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
(28 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Rav israeki.jpg|ימין|ממוזער|200px| הרב שאול ישראלי]]
{{רב
'''הרב שאול ישראלי''' (כ"ה ב[[תמוז]] תרס"ט - י"ט ב[[סיוון]] תשנ"ה) - [[רב]], [[דיין]] וראש [[ישיבת מרכז הרב]].  
|שם=הרב שאול ישראלי
|תמונה=[[תמונה:Rav israeki.jpg|200px]]
|כיתוב=
|תאריך לידה=כ"ה ב[[תמוז]] תרס"ט
|תאריך פטירה=י"ט ב[[סיוון]] תשנ"ה
|מקום פעילות=
|השתייכות=ציונות דתית
|נושאים בהם עסק=[[הלכה]], [[תלמוד]], [[מחשבת ישראל]]
|תפקידים נוספים=ראש [[ישיבת מרכז הרב]], [[דיין]] בבית הדין הרבני הגדול, רב מושב כפר הרא"ה
|רבותיו=הרב אברהם אליהו מייזס, [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]
|תלמידיו=
|חיבוריו= ראה לקמן
}}
 
'''הרב שאול ישראלי''' היה ראש [[ישיבת מרכז הרב]], [[דיין]] בבית הדין הרבני הגדול ו[[רב]]ו של כפר  הרא"ה; מחלוצי הפסיקה במצוות התלויות בארץ ובהלכות מדינה.  
 
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד בכ"ה בתמוז תרס"ט בסלוצק שברוסיה הלבנה לאביו הרב בנימין איזראעליט הי"ד ולאמו חוה הי"ד. בצעירותו עבר עם משפחתו לעיירה קוידנוב, שאת הקהילה היהודית בה ניסה לשקם אביו מהרס מלחמת העלום הראשונה. כמו כן, שימש אביו רב ואב בית דין בעיירה.כבר מצעירותו חשק לעסוק בתורה חרף הסיכון להיתפס ע"י הקומוניסטים, ובגיל צעיר מאד נסע ללמוד בסלוצק בתלמוד תורה ובישיבה של [[הרב איסר זלמן מלצר]]. לאחר שישיבת סלוצק נסגרה ע"י הקומוניסטים, עבר הרב למינסק, ולמד בישיבות מחתרתיות בעיר. באותה תקופה, השפיע על הרב ישראלי הרב אברהם אליהו מייזס, שלימים עלה לירושלים ונהיה לאחד ממנהיגי "נטורי קרתא". בשנת תר"צ, החליט הרב שאינו יכול ללמוד יותר ברוסיה, וכי הוא חייב לעלות ל[[ארץ ישראל]]. הרב ניסה להשיג אישור לעליה לארץ, אולם משנתקל בסירוב כמה פעמים, החליט לנסות להבריח את הגבול, יחד עם עוד שני בחורים. עקב הסיכון הגדול שבהסתננות, החליטו השלושה להיוועץ ברבה של מוסקבה הרב יעקב קעלעמס. הרב קעלעמס ערך "[[גורל הגר"א]]" כדי להכריע בשאלה, והפסוק שעלה לו בגורל היה: "פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת" (דברים א ח).
===באירופה===
נולד בכ"ה ב[[תמוז]] תרס"ט בסלוצק שברוסיה הלבנה לאביו הרב בנימין איזראעליט, רבה של קוידנוב, ואמו חוה. אביו סבל רבות מהטרדות השלטונות הסובייטים, עד שפעם אחת עצרוהו ושלחוהו לסיביר, ומאז נעלמו עקבותיו<ref>"אאמו"ר הגה"צ ר' בנימין איזראעליט הי"ד, אשר עמד על משמרת הקודש בעיר ואם קוידנוב אשר ברוסיא הסוביטית, ולא נרתע מאיומי המלכות אשר אילצו אותו לא פעם להתפטר מהרבנות, עד אשר באחד הימים כלאוהו וישלחוהו לארץ גזירה ומאז אבד זכרו ולא ידענו מקום קבורתו ויום עליתו לגנזי מורומים" (הרב ישראלי, הקדמה לספר "עמוד הימיני"). </ref>. על שמו, קרא הרב ישראלי שניים מספריו "עמוד הימיני" ו"חוות בנימין". אמו נרצחה ב[[שואה]], יחד עם אחיו הצעיר ישעיה. בצעירותו עבר עם משפחתו לעיירה קוידנוב (שם נבחר אביו לכהן כרב). כבר מצעירותו חשק לעסוק בתורה חרף הסיכון להיתפס ע"י הקומוניסטים, ובגיל צעיר מאד נסע ללמוד בסלוצק אצל [[הרב איסר זלמן מלצר]]. לאחר שישיבת סלוצק נסגרה ע"י הקומוניסטים, עבר למינסק ולמד בישיבות מחתרתיות בעיר. באותה תקופה, השפיע על הרב ישראלי [[הרב אברהם אליהו מייזס]] (לימים, ממנהיגי הקנאים בירושלים). בשנת תר"צ החליט שאינו יכול ללמוד יותר ברוסיה, וניסה להשיג אישור לעליה ל[[ארץ ישראל]]. הוא נתקל בסירוב מספר פעמים, והחליט לנסות להבריח את הגבול, יחד עם עוד שני בחורים. עקב הסיכון הגדול שבהסתננות, החליטו השלושה להיוועץ ברבה של מוסקבה, [[הרב יעקב קלמס]] (לימים, חבר מועצת הרבנות לישראל). הרב קלמס ערך "[[גורל הגר"א]]" כדי להכריע בשאלה, והפסוק שעלה בגורל היה: "פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת" {{מקור|ד‏ברים א ח|כן}}. השלושה ראו בכך סימן כי עליהם לחצות את הגבול לכיוון ארץ ישראל דרך נהר פרוט (בשל הדמיון בשם בין נהר "פרת" לנהר "פרוט"). הם חצו את הנהר הקפוא בכ"ג ב[[שבט]] תרצ"ג, כשהם אוחזים ספר תורה בידיהם. לרוע מזלם, המשטרה הפולנית תפסה אותם, והם נכלאו. כוונת הפולנים היתה להחזירם לרוסיה, ושם היה דינם ברור למוות. הרב ישראלי שלח מכתב אל [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], שהיה באותו זמן הרב הראשי לארץ ישראל, ובקש כי יפעל להשגת סרטיפיקטים (אישורי כניסה לארץ ישראל מטעם השלטון הבריטי) עבור שלושתם. לפנייתם הצטרף גם רב הרב הרץ, שהיה רב העיר בה נכלאו, והוא גם פעל לעיכוב הסגרתם לרוסיה. הרב קוק השיג עבורם אשרות כניסה, ובזכותן הם השתחררו מן הכלא. הרב ישראלי עבר למיר, שם חמד כחצי שנה ב[[ישיבת מיר]], עד שחסך די כסף על מנת לעלות לארץ. בחצי שנה זו, התרשם מאד מהמשגיח בישיבה, [[רבי ירוחם ליבוביץ']].
===תקופת לימודיו בארץ ישראל===
בתחילת שנת תרצ"ד הגיע לארץ ישראל, ומיד נסע לירשולים להודות לרב קוק על שהציל אותו ממוות. הוא הצטרף ללמוד בישיבתו של הרב קוק, מרכז הרב. בתקופה זו, נהג לרשום בראש כל דף במחברתו, לפני התאריך "תורת ארץ ישראל פעה"ק ירושלים". תקופת לימודיו במרכז הרב השפיעה מאד על חייו, כפי שכתב בהקדמה לספרו "חוות בנימין". אף על פי שהרב ישראלי הספיק ללמוד אצל הרב משך פחות משנתיים, עד לפטירת הרב קוק ב[[אלול]] תרצ"ה, אך הרב קוק השפיע רבות מאד על הרב ישראלי, תורתו והגותו. כמו כן, נקשר הרב ישראלי אל תלמידו של הרב קוק ויורשו בהנהגת הישיבה, [[הרב יעקב משה חרל"פ]], שאף נהג ללמוד איתו יחד את השיעורים הכלליים בטרם העברתם בישיבה. הוא הוסמך יל ידי הרב חרל"פ לרבנות.  


בכ"ג ב[[שבט]] התרצ"ג, חצו השלושה את הגבול על גבי נהר פרוט (כדאי לשים לב לדמיון שבין פרוט לבין פרת שהופיע בפסוק!) שהיה קפוא, כשהם אוחזים ספר תורה בידיהם. לרוע מזלם, המשטרה הפולנית תפסה אותם ונכלאו. כוונת הפולנים היתה להחזירם לרוסיה, ושם היה דינם ברור למוות. הרב ישראלי שלח מכתב אל [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], שהיה באותו זמן הרב הראשי לארץ ישראל, ובו בקש כי יפעל להשגת סרטיפיקטים (אישורי כניסה לארץ ישראל מטעם השלטון הבריטי) עבור שלושתם. לפנייתם הצטרף גם רב הרב הערץ, שהיה רב העיר בה נכלאו, והוא גם פעל לעיכוב הסגרתם לרוסיה. כמובן שהרב קוק הזרדרז להשיג את הסטיפיקטים למרות שהיה זה ביום [[פורים]] דפרזים ושלח להם אותם, ובזכותם השתחררו שלושתם מהכלא ועלו ארצה. בינתיים למד הרב עוד כחצי שנה בישיבת מיר עד שחסך מספיק כסף למסע ארצה. בתקופה זו, התרשם מאד מהמשגיח [[הרב ירוחם לייבוביץ']].
===רבנותו בכפר הרא"ה===
בשנת תרצ"ח, שאל הועד הפועל של "הפועל המזרחי" את הרב הראשי [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] אודות הרב ישראלי, והוא שיבחו והמליץ למנותו כרב. ואכן, ב[[חנוכה]] תרצ"ח הוא התמנה לכהן כרבו מושב כפר הרא"ה בעמק חפר, שנקרא על שמו של הרב קוק. באותה שנה, חזר לפולין, שם נשא את בת דודתו בת שבע בורגנסקי. בתקופת כהונתו בכפר הרא"ה, שהיה מושב חקלאי, החל לחקור לעומק את סוגיות המצוות התלויות בארץ ולהכריע בהן למעשה, משום שמעטים הספרים שעסקו בנושאים הללו. את חידושיו בתחומים אלו הדפיס בספר "ארץ חמדה", שזיכה אותו בפרס הרב קוק לספרות תורנית. מומחיותו של הרב ישראלי בתחומים אלו הקנתה לו מוניטין רבים, עד שועדת השמיטה של הרבנות הראשית לישראלי קיבלה את סמכותו והוראותיו עד לפטירתו. לצד התמחותו במצוות התלויות בארץ, עסק בהברת שיעורים לחקלאי הכפר, בהם פעל בדרכי נעם לאהבת התורה על הציבור. בין השאר, נשא דרשות חיזוק בשנות השואה<ref>דרשותיו מתקופת כהונתו כרב בכפר הרא"ה הודפסו בסדרת "שיח שאול". עד כה יצאו לאור שני כרכים, אחד על התורה ואחד על ימים נוראים. בדרשותיו בשנים ת"ש- תש"ה רואים התייחסות רבה לנוראות השואה, ודברי חיזוק ותנחומים בעקבותיה.</ref>. כשהוקמה [[ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה]], ביקש מייסדה [[הרב משה צבי נריה]] מהרב ישראלי ללמד בישיבה. כמו כן, נעתר לבקשתו של [[הרב יהושע יגל]] ללמד ב[[מדרשיית נועם]] בפרדס חנה. הוא ייסד תכנית לימוד מסודרת בנושא ההגות היהודית לדורותיה, ולמעשה פיתח את המקצוע "מחשבת ישראל".  


בתחילת שנת תרצ"ד, עלה הרב ישראלי לארץ ישראל, ומיד נסע לירושלים, להודות לרב קוק שהציל אותו ממוות, והחל ללמוד אצלו תורה בישיבת מרכז הרב. בזמן שהותו בארץ, אביו נאסר ע"י השלטונות הסובייטים על הרבצת תורה, ונשלח לגלות לסיביר, ומאז נותק הקשר עמו. אמו נרצחה ע"י הנאצים ב[[שואה]]. בתקופה זו, נהג לרשום בראש כל דף במחברתו, לפני התאריך "תורת ארץ ישראל פעה"ק ירושלים". תקופת לימודיו במרכז הרב השפיעה מאד על חייו, כפי שכתב בהקדמה לספרו "חוות בנימין". אמנם, למד הרב ישראלי אצל הרב קוק זמן מועט, עד פטירת הרב קוק בג' ב[[אלול]] תרצ"ה, אך למרות זאת הרב קוק השפיע עליו מאד. כמו כן נקשר הרב ישראלי לממשיכו של הרב קוק בהנהגת הישיבה, [[הרב יעקב משה חרל"פ]] זצ"ל, והרב חרל"פ אף למד איתו את השיעורים הכלליים לפני שהיה מעביר אותם בישיבה.  
מיד עם קום המדינה, הקים עם עוד מספר רבנים את "חבר הרבנים שעל יד הפועל המזרחי". הרב ישראלי נבחר לתפקיד עורך קבצי '''"[[התורה והמדינה]]"''', בעזרת [[הרב כתריאל פישל טכורש]], בהם פורסמו מאמרים ובירורים תורניים בכל אותם נושאים הקשורים למדינה, לחברה, לשלטון, לרפואה ועוד. הרבה מבירורים אלו כתב הרב ישראלי בעצמו, והם כונסו לספריו '''"עמוד הימיני"''' ו'''"חוות בנימין"'''.


בשנת תרצ"ח, קיבל הרב סמיכה מיוחדת מהרב חרל"פ ומעוד רבנים, והועד הפועל של [[הפועל המזרחי]] שאל את הרב הראשי לישראל דאז [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] זצ"ל אודותיו, ואף הוא שיבח אותו והסכים למינויו לרבנות. ואכן, ב[[חנוכה]] של שנת תרצ, החל הרב לכהן כרבו של המושב [[כפר הרא"ה]] שנקרא על שם הרב קוק  (הרא"ה= '''הר'''ב '''א'''ברהם '''ה'''כהן). באותה שנה, חזר לפולין כדי לשאת את בת דודתו בת שבע בורגנסקי. בתקופת כהונתו בכפר הרא"ה, התפנה ללמוד תורה בהתמדה, אך גם לענות על שאלות הלכתיות כבדות משקל. כמו כן, היה דורש ומעביר שיעורים בכפר הרא"ה, והם היו מושכים את הקהל לאהבת התורה וחדרו לליבם. כשהוקמה הישיבה בכפר הרא"ה ע"י [[הרב משה צבי נריה]] בשנת ת"ש, החל הרב ישראלי ללמד בה.
בשנת תשי"ב מונה הרב ישראלי לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל המורחבת (זה היה גוף שהוקם ביוזמתו של הרב הרצוג וחבריו היו שותפים חלקית במועצת הרבנות הראשית<ref>עיין בראיון עם חתנו הרב אברהם ישראל שריר בקובץ "דגל ירושלים" ח"ז עמ'289</ref>), ואחר כך אף למועצת הרבנות הראשית לישראל.
כמו כן, לאור בקשתו של [[הרב יהושע יגל]] החל הרב ללמד [[מחשבת שראל]] ב[[מדרשית נעם]] בפרדס חנה. מכיוון שמקצוע זה לא נלמד עד אז כל כך בבתי הספר, לא היה ספר לימוד מסודר. בהעדר ספר לימוד מסודר, נרתם הרב ישראלי למשימת כתיבת ספר כזה. במהרה יצא לאור הספר '''"פרקים במחשבת ישראל"'''.


כרב ישוב חקלאי, נזקק הרב להתמודד עם שאלות לא פשוטות בנושאי ה[[מצוות התלויות בארץ]]. גם בתחום זה, היה מחסור יחסי בספרי הלכה למעשה, ובמיוחד בהלכות [[כלאיים]] המסובכות. כך החל לכתוב את ספרו '''"ארץ חמדה"'''- ובו גם הוסיף תשובות לשאלות בתחום זה שנשאל בכפר הרא"ה ודיונים במצוות [[ישיבת ארץ ישראל]] וגבולותיה וכד'. כתיבת הספר נסתיימה ביום [[ה' באייר]] תש"ח, יום הקמת [[מדינת ישראל]], והספר יצא לאור לאחר כעשר שנים, בשנת תשי"ט, וזיכה אותו בפרס הרב קוק של עיריית תל אביב.  
בשנת תשי"ט נעתר לבקשתו של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק|הרצי"ה קוק]] להעביר שיעורים כלליים בישיבת מרכז הרב. הרב ישראלי העביר את השיעור הכללי במשך שלושים ושש שנה (למעט הפסקות קצרות). באותה תקופה הועברו בישיבה שני שיעורים כלליים בשבוע, אחד על ידי הרב ישראלי והשני על ידי [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]]. בהמשך בתמנה הרב ישראלי לכהן כראש ישיבה לצד הרציוהרב שפירא.  


מיד עם קום המדינה, הקים עם עוד מספר רבנים את "חבר הרבנים שעל יד הפועל המזרחי". הרב ישראלי נבחר לתפקיד עורך קבצי '''"[[התורה והמדינה]]"''', בעזרת [[הרב כתריאל פישל טכורש]], בהם פורסמו מאמרים ובירורים תורניים בכל אותם נושאים הקשורים למדינה, לחברה, לשלטון, לרפואה ועוד. הרבה מבירורים אלו כתב הרב ישראלי בעצמו, והם כונסו לספר '''"עמוד הימיני"''' וכן בספרו '''"חוות בנימין"'''.  
===תקופת כהונתו כדיין===
בשנת תשכ"ה התמנה לכהן כדיין בבית הדין הגדול לערעורים, למרות שע"פ התקן על הדיין לכהן קודם בבית דין מחוזי בטרם יכנס לתפקיד בבית דין גדול. בעקבות כך, נאלץ לעזוב את רבנות כפר הרא"ה ואת ההוראה במדרשיה, ועבר ל[[ירושלים]] לשכונת קרית משה (את מקומו ברבנות כפר הרא"ה החליף [[הרב דב ליאור]]). הרב ישראלי ישב בבית הדין חמש עשרה שנה עד צאתו לגמלאות בשנת תש"מ, כאשר עברו מתחת ידו מאות פסקי דין. בירורים אלו, נכנסו למדור 'פסקי דין רבניים' בספרו חוות בנימין, ובספרו '''"משפטי שאול"'''. לאחר פרישתו לגמלאות, התפנה לעסוק בתורה ולהכנת השיעורים הכלליים. כמו כן, ערך את קבצי "ברקאי".  


בשנת תשי"ב מונה הרב ישראלי לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל המורחבת (זה היה גוף שהוקם ביוזמתו של הרב הרצוג וחבריו היו שותפים חלקית במועצת הרבנות הראשית<ref>עיין בראיון עם חתנו הרב אברהם ישראל שריר בקובץ "דגל ירושלים" ז עמ'289</ref>), ואחר כך אף למועצת הרבנות הראשית לישראל.
בשנת תשל"ג התמודד על תפקיד הרב הראשי לישראל, אך הפסיד בבחירות ל[[הרב שלמה גורן|רב שלמה גורן]]. בשנת תשל"ד קיבל הרב את פרס הרב מימון.  


בשנת תשי"ט, למרות שהיה עסוק מאד, נעתר לבקשתו של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק|הרצי"ה קוק]] להעביר שיעורים כלליים בישיבה מדי שבוע. הרב העביר את השיעור הכללי במשך שלושים ושש שנה (למעט הפסקות קצרות).
בשנת תשמ"ז הקים את מכון "[[ארץ חמדה]]" להכשרת דיינים בראשות [[הרב יוסף כרמל]] ו[[הרב משה ארנרייך]], ושימש נשיאו. במסגרת זו אשרר את פסקי ההלכה שכתבו חברי המכון לרבני קהילות בחו"ל, שקובצו לשו"ת "במראה הבזק".  
בשנת תשכ"ה נתמנה לכהן כדיין בבית הדין הגדול לערעורים, למרות שע"פ התקן על הדיין לכהן קודם בבית דין מחוזי בטרם יכנס לתפקיד בבית דין גדול. בעקבות כך, נאלץ לעזוב את רבנות כפר הרא"ה ואת ההוראה במדרשיה, ועבר ל[[ירושלים]] לשכונת [[קרית משה]]. את מקומו ברבנות כפר הרא"ה החליף [[הרב דב ליאור]], ולאחריו הרב אליעזר שמחה וייס, המכהן עד היום. הרב ישב בבית הדין חמש עשרה שנה עד שיצא לגמלאות בשנת תש"מ, כאשר עברו מתחת ידו מאות פסקי דין. בירורים אלו, נכנסו למדור 'פסקי דין רבניים' בספרו חוות בנימין, ובספרו '''"משפטי שאול"'''. לאחר פרישתו מבית הדין, התפנה הרב ללימוד תורה בשקידה וללא טרדות, אך המשיך להשיב לשואלים, ואף ערך את הקובץ התורני '''"ברקאי"''''.  


בשנת תשל"ד קיבל הרב את פרס הרב מימון.  
בשנותיו האחרונות, היה מהעומדים בתקיפות נגד ויתורים על חלקים מארץ ישראל ונגד הסכמי אוסלו. הוא כתב בירור הלכה מקיף המסביר את האיסור במסירת שטחים מארץ ישראל לגוים, כתגובה לפסקו של עמיתו [[הרב עובדיה יוסף]].  


החל משנת תשמ"ב, בה נפטר ראש ישיבת מרכז הרב הרצי"ה, כיהן  הרב ישראלי תחתיו, יחד עם [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]]  שנפטר בשנת תשס"ח.
בשנת תשמ"ז הקים את מכון "ארץ חמדה" לדיינים בראשות הרב יוסף כרמל והרב משה ארנרייך, ושימש נשיאו.
בשנותיו האחרונות, היה הרב מהעומדים בתקיפות נגד ויתורים על חלקים מארץ ישראל ונגד הסכמי אוסלו.
בשנת תש"ן קיבל הרב את "פרס חיים משה שפירא למחשבת הציונות הדתית", ובשנת תשנ"ב קיבל את פרס ישראל לספרות תורנית.  
בשנת תש"ן קיבל הרב את "פרס חיים משה שפירא למחשבת הציונות הדתית", ובשנת תשנ"ב קיבל את פרס ישראל לספרות תורנית.  


בחורף תשנ"ה חלה הרב, אך המשיך לשקוד על התורה ולהעביר שיעורים כפי שהיה מעביר בזמן שהיה בריא. לקראת סוף החורף של שנת תשנ"ה, החמיר מצבו, ובשבת פרשת שלח, י"ט בסיוון תשנ"ה, נפטר הרב שאול ישראלי בגיל 86 ונטמן בבית העלמין סנהדריה בירושלים.
נפטר לאחר מחלה בשבת [[פרשת שלח]], י"ט ב[[סיוון]] תשנ"ה, בגיל 86, ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים.  
[[תמונה:Rav israeli tomb.JPG|שמאל|200px|ממוזער|מצבתו]]


==ספריו==
==ספריו==
*'''"פרקים במחשבת ישראל"'''
*'''[http://www.hebrewbooks.org/21165 פרקים במחשבת ישראל]''' - ספר שערך כשלימד במדרשית נעם, המלקט ומסדר סוגיות מרכזיות במחשבת ישראל. ספר זה היווה את הבסיס ללימודי מחשבת ישראל בחינוך הדתי
*'''"ארץ חמדה"'''
*'''[http://www.hebrewbooks.org/40308 ארץ חמדה]'''- על ה[[מצוות התלויות בארץ]]
*'''"עמוד הימיני"'''  
*'''[http://www.hebrewbooks.org/43775 עמוד הימיני]''' - שו"ת ומאמרים בהלכות מדינה, צבא וציבור.
*'''"חוות בנימין"'''
*'''חוות בנימין'''- מאמרים, בירורים ועיונים הלכתיים בענייני התורה והארץ, התורה והמדינה, המועדים, דיני תורה ועוד (ח"א; ח"ב [http://www.hebrewbooks.org/home.aspx ח"ג].
*'''משפטי שאול"'''
*'''[http://www.hebrewbooks.org/43770 משפטי שאול]'''- פסקי דין מבית הדין הרבני הגדול.
*'''"הרבנות והמדינה"'''- מאמרים על הרבנות הראשית לישראל ומדינת ישראל.  
*'''הרבנות והמדינה''' - מאמרים על הרבנות הראשית לישראל ומדינת ישראל.
*'''"דרשות לימי ה[[פסח]]"'''
*'''זה היום עשה ה' '''- דרשות ל[[יום העצמאות]] ול[[יום ירושלים]].
*'''"דרשות ל[[ימים נוראים]]"'''
*'''שערי שאול''' (שלושה כרכים)- שיעורים על מסכתות [[מסכת פסחים|פסחים]], [[בבא קמא]] ו[[מסכת שבת|שבת]] שנשא בישיבת מרכז הרב במסגרת "השיעור הכללי".
*'''"מאורות לחנוכה"'''-דרשות לחג ה[[חנוכה]]
*'''"שאלו שלום ירושלים''' - דרשות שנשא ב[[יום ירושלים]] בישיבת מרכז הרב.
*'''"זה היום עשה ה'"'''- דרשות ל[[יום העצמאות]] ול[[יום ירושלים]].  
*'''שיח שאול''' - שיחות שנשא בכפר הרא"ה על [[חמשה חומשי תורה|התורה]], בהוצאת [[מוסד הרב קוק]].
*'''"שערי שאול"'''- שיעורים על מסכתות [[פסחים]], [[בבא קמא]], [[שבת]] שנשא בישיבת מרכז הרב
*'''שיח שאול-ימים נוראים'''- שיחות שנשא בפכר הרא"ה בימים הנוראים.  
*'''"שאלו שלום ירושלים"'''- דרשות שנשא ב[[יום ירושלים]] בישיבה
*'''"דבָּר לדור"'''- שיחות, מאמרים והספדים על [[הרב קוק]], [[הרב חרל"פ]] ו[[הרצי]]
*'''"שיח שאול"'''- שיחות שנשא בכפר הרא"ה על [[חמשה חומשי תורה]].  
*חוברת '''דרשות לימי ה[[פסח]]'''
*'''"דבָּר לדור"'''- שיחות, מאמרים והספדים על הרב קוק, הרב חרל"פ והרצי.
*חוברת '''דרשות ל[[ימים נוראים]]'''
כמו כן, הרב ערך את קבצי '''"התורה והמדינה"''', שחלק ממאמריהם פורסמו אח"כ בצורה מחודשת בסדרת הספרים "בצומת התורה והמדינה" בעריכת הרב יהודה שביב, ואת קבצי '''"ברקאי"'''.  
*חוברת '''מאורות לחנוכה'''-דרשות לחג ה[[חנוכה]]
במסגרת היותו נשיא מכון ארץ חמדה, הרב אישר את כל התשובות שכתבו אברכי המכון לרבנים מרחבי העולם שקובצו בסדרת הספרים '''"[[שו"ת]] במראה הבזק"'''
 
כמו כן, הרב ערך את קבצי '''[http://www.hebrewbooks.org/home.aspx התורה והמדינה]''', שחלק ממאמריהם פורסמו אח"כ בצורה מחודשת בסדרת הספרים "בצומת התורה והמדינה" בעריכת הרב יהודה שביב, ואת קבצי "'''ברקאי'''".  


{{סדרה|הקודם= [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]|הבא=[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]]|רשימה=[[ישיבת מרכז הרב|ראשי ישיבת מרכז הרב]]}}
{{סדרה|הקודם= [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]|הבא=[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]]|רשימה=[[ישיבת מרכז הרב|ראשי ישיבת מרכז הרב]]}}


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''"גאון בתורה ובמידות"'''-פרקים לדרכו ולדמותו של מרן הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל בהוצאת ארז ירושלים תשנ"ט.
*'''גאון בתורה ובמידות''' - פרקים לדרכו ולדמותו של מרן הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל, הוצאת ארז ירושלים תשנ"ט  
* '''מספד תמרורים''' - אסופה של הספדים לזכרו של מרן הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל, בהוצאת ישיבת מרכז הרב ירושלים תשנ"ו.
* '''מספד תמרורים''' - אסופה של הספדים לזכרו של מרן הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל, הוצאת ישיבת מרכז הרב ירושלים תשנ"ו
*"לזכרו של מו"ר הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל" מתוך '''"דגל ירושלים- בטאונה התורני של [[ישיבת ירושלים לצעירים]] חלק ז''', קובץ ראיונות לזכרו.
* '''לזכרו של מו"ר הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל''', בתוך: "דגל ירושלים"- בטאונה התורני של [[ישיבת ירושלים לצעירים]] חלק ז, קובץ ראיונות לזכרו.
*[[הרב אליעזר מלמד]], '''רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת''', מכון הר ברכה תש"ע
* [[הרב אליעזר מלמד]], '''רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת''', מכון הר ברכה תש"ע.
*גאולה בת יהודה, '''ראשונים לציון הנה הינם- תולדות רבנים בישראל שלבם היה לציון בפועל''', [[מוסד הרב קוק]], ירושלים תשס"ט.
* גאולה בת יהודה, '''ראשונים לציון הנה הינם- תולדות רבנים בישראל שלבם היה לציון בפועל''', [[מוסד הרב קוק]], ירושלים תשס"ט
*הרב נריה גוטל, '''איש על העדה'''- משהו לדמותו של הגר"ש ישראלי זצ"ל במלאת עשור להסתלקותו מתוך צהר- כתב עת תורני בהוצאת ארגון רבני צוהר, גליו כ"ב, [[תמוז]] תשס"ה.
* הרב פרופ' נריה גוטל, '''[http://upload.kipa.co.il/media-upload/tzohar/tzohar2613.PDF איש על העדה]''' - משהו לדמותו של הגר"ש ישראלי זצ"ל במלאת עשור להסתלקותו, מתוך צהר- כתב עת תורני בהוצאת ארגון רבני צוהר, גליו כ"ב, [[תמוז]] תשס"ה
**ד"ר יצק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 249.  
* ד"ר יצק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 249.
* הרב יהודה שביב, '''[http://www.etzion.org.il/shvut/146/1468.zip איש ימיני - הספד על הרב שאול ישראלי]''', עלון שבות גיליון 146 (כסלו תשנ"ו) עמ' 92-96


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?Order=&srch=1&filter=&orderby=24&q=&search_in=0&cat=3| שיעורי הרב ישראלי] באתר ישיבה
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/?orderby=24 שיעורי הרב ישראלי] באתר ישיבה
*[http://www.mercazharav.org.il/default.asp?pg=55 על הרב ישראלי באתר ישיבת מרכז הרב]
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/?cat=1097 על הרב ישראלי] באתר ישיבה
*[http://www.mercazharav.org.il/default.asp?pg=3&action=search_article&TxtSearch=%E4%EB%F0%F1+%EE%E9%EC%E4&rabbi_id=64&subject_id=0&TxtDate=&imgsrch.x=13&imgsrch.y=9| מאמרי הרב ישראלי] באץר ישיבת מרכז הרב
*[http://www.mercazharav.org.il/default.asp?pg=55 על הרב ישראלי] באתר ישיבת מרכז הרב
* [http://eretzhemdah.org/content.asp?PageId=1&lang=he על הרב ישראלי] באתר מכון ארץ חמדה
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=219&id=3655&q=| "בחזרה למרכז הרב"] מאת [[הרב אליעזר מלמד]], אתר ישיבה
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=219&id=3655&q=| "בחזרה למרכז הרב"] מאת [[הרב אליעזר מלמד]], אתר ישיבה
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=219&id=3588&q=| הרב ישראלי, רב דין וראש ישיבה], הרב אליעזר מלמד, אתר ישיבה.   
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=219&id=3588&q=| הרב ישראלי, רב דין וראש ישיבה], הרב אליעזר מלמד, אתר ישיבה.   
*ספר ארץ חמדה באתר היברו בוקס-http://www.hebrewbooks.org/40308
*ספרי חוות בנימין באתר היברו בוקס- http://www.hebrewbooks.org/home.aspx
*קבצי התורה והמדינה באתר היברו בוקס- http://www.hebrewbooks.org/home.aspx
*הספר משפטי שאול באתר היברו בוקס- http://www.hebrewbooks.org/43770
*הספר פרקים במחשבת ישראל באתר היברו בוקס- http://www.hebrewbooks.org/21165
*שו"ת במראה הבזק חלק ג' באתר היברו בוקס-http://www.hebrewbooks.org/20896
*שו"ת במראה הבזק חלק ג' באתר היברו בוקס-http://www.hebrewbooks.org/20896
*הספר עמוד הימיני באתר היברו בוקס- http://www.hebrewbooks.org/43775
* {{רמבי"ש|526}}
* {{רמבי"ש|526}}
* [http://www.rambish.org.il/results.asp?SearchFunction=find&SearchCode=F1_WRV&SearchRequest=שאול ישראלי&SearchSort=&UserAction=record,&jump=2| הרב יהידה שביב, "איש ימיני", הספד על הרב שאל ישראלי]
 
{{מיון רגיל:ישראלי שאול}}
{{מיון רגיל:ישראלי שאול}}
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:תלמידי הראי"ה קוק]]
[[קטגוריה:תלמידי הראי"ה קוק]]
[[קטגוריה:רבנים ציוניים]]
[[קטגוריה:חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל]]
[[קטגוריה:חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל]]
[[קטגוריה:חברי בית הדין הרבני הגדול]]
[[קטגוריה:חברי בית הדין הרבני הגדול]]
[[קטגוריה:רבני ישובים בישראל]]
[[קטגוריה:רבני ישובים בישראל]]
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בבית העלמין סנהדריה]]
[[קטגוריה:חברי חבר הרבנים שעל יד הפועל המזרחי]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]]

גרסה מ־16:10, 10 בינואר 2016

הרב שאול ישראלי
Rav israeki.jpg
תאריך לידה כ"ה בתמוז תרס"ט
תאריך פטירה י"ט בסיוון תשנ"ה
השתייכות ציונות דתית
נושאים שבהם עסק הלכה, תלמוד, מחשבת ישראל
תפקידים נוספים ראש ישיבת מרכז הרב, דיין בבית הדין הרבני הגדול, רב מושב כפר הרא"ה
רבותיו הרב אברהם אליהו מייזס, הרב אברהם יצחק הכהן קוק
חיבוריו ראה לקמן

הרב שאול ישראלי היה ראש ישיבת מרכז הרב, דיין בבית הדין הרבני הגדול ורבו של כפר הרא"ה; מחלוצי הפסיקה במצוות התלויות בארץ ובהלכות מדינה.

תולדות חייו

באירופה

נולד בכ"ה בתמוז תרס"ט בסלוצק שברוסיה הלבנה לאביו הרב בנימין איזראעליט, רבה של קוידנוב, ואמו חוה. אביו סבל רבות מהטרדות השלטונות הסובייטים, עד שפעם אחת עצרוהו ושלחוהו לסיביר, ומאז נעלמו עקבותיו[1]. על שמו, קרא הרב ישראלי שניים מספריו "עמוד הימיני" ו"חוות בנימין". אמו נרצחה בשואה, יחד עם אחיו הצעיר ישעיה. בצעירותו עבר עם משפחתו לעיירה קוידנוב (שם נבחר אביו לכהן כרב). כבר מצעירותו חשק לעסוק בתורה חרף הסיכון להיתפס ע"י הקומוניסטים, ובגיל צעיר מאד נסע ללמוד בסלוצק אצל הרב איסר זלמן מלצר. לאחר שישיבת סלוצק נסגרה ע"י הקומוניסטים, עבר למינסק ולמד בישיבות מחתרתיות בעיר. באותה תקופה, השפיע על הרב ישראלי הרב אברהם אליהו מייזס (לימים, ממנהיגי הקנאים בירושלים). בשנת תר"צ החליט שאינו יכול ללמוד יותר ברוסיה, וניסה להשיג אישור לעליה לארץ ישראל. הוא נתקל בסירוב מספר פעמים, והחליט לנסות להבריח את הגבול, יחד עם עוד שני בחורים. עקב הסיכון הגדול שבהסתננות, החליטו השלושה להיוועץ ברבה של מוסקבה, הרב יעקב קלמס (לימים, חבר מועצת הרבנות לישראל). הרב קלמס ערך "גורל הגר"א" כדי להכריע בשאלה, והפסוק שעלה בגורל היה: "פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת" (ד‏ברים א ח). השלושה ראו בכך סימן כי עליהם לחצות את הגבול לכיוון ארץ ישראל דרך נהר פרוט (בשל הדמיון בשם בין נהר "פרת" לנהר "פרוט"). הם חצו את הנהר הקפוא בכ"ג בשבט תרצ"ג, כשהם אוחזים ספר תורה בידיהם. לרוע מזלם, המשטרה הפולנית תפסה אותם, והם נכלאו. כוונת הפולנים היתה להחזירם לרוסיה, ושם היה דינם ברור למוות. הרב ישראלי שלח מכתב אל הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שהיה באותו זמן הרב הראשי לארץ ישראל, ובקש כי יפעל להשגת סרטיפיקטים (אישורי כניסה לארץ ישראל מטעם השלטון הבריטי) עבור שלושתם. לפנייתם הצטרף גם רב הרב הרץ, שהיה רב העיר בה נכלאו, והוא גם פעל לעיכוב הסגרתם לרוסיה. הרב קוק השיג עבורם אשרות כניסה, ובזכותן הם השתחררו מן הכלא. הרב ישראלי עבר למיר, שם חמד כחצי שנה בישיבת מיר, עד שחסך די כסף על מנת לעלות לארץ. בחצי שנה זו, התרשם מאד מהמשגיח בישיבה, רבי ירוחם ליבוביץ'.

תקופת לימודיו בארץ ישראל

בתחילת שנת תרצ"ד הגיע לארץ ישראל, ומיד נסע לירשולים להודות לרב קוק על שהציל אותו ממוות. הוא הצטרף ללמוד בישיבתו של הרב קוק, מרכז הרב. בתקופה זו, נהג לרשום בראש כל דף במחברתו, לפני התאריך "תורת ארץ ישראל פעה"ק ירושלים". תקופת לימודיו במרכז הרב השפיעה מאד על חייו, כפי שכתב בהקדמה לספרו "חוות בנימין". אף על פי שהרב ישראלי הספיק ללמוד אצל הרב משך פחות משנתיים, עד לפטירת הרב קוק באלול תרצ"ה, אך הרב קוק השפיע רבות מאד על הרב ישראלי, תורתו והגותו. כמו כן, נקשר הרב ישראלי אל תלמידו של הרב קוק ויורשו בהנהגת הישיבה, הרב יעקב משה חרל"פ, שאף נהג ללמוד איתו יחד את השיעורים הכלליים בטרם העברתם בישיבה. הוא הוסמך יל ידי הרב חרל"פ לרבנות.

רבנותו בכפר הרא"ה

בשנת תרצ"ח, שאל הועד הפועל של "הפועל המזרחי" את הרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג אודות הרב ישראלי, והוא שיבחו והמליץ למנותו כרב. ואכן, בחנוכה תרצ"ח הוא התמנה לכהן כרבו מושב כפר הרא"ה בעמק חפר, שנקרא על שמו של הרב קוק. באותה שנה, חזר לפולין, שם נשא את בת דודתו בת שבע בורגנסקי. בתקופת כהונתו בכפר הרא"ה, שהיה מושב חקלאי, החל לחקור לעומק את סוגיות המצוות התלויות בארץ ולהכריע בהן למעשה, משום שמעטים הספרים שעסקו בנושאים הללו. את חידושיו בתחומים אלו הדפיס בספר "ארץ חמדה", שזיכה אותו בפרס הרב קוק לספרות תורנית. מומחיותו של הרב ישראלי בתחומים אלו הקנתה לו מוניטין רבים, עד שועדת השמיטה של הרבנות הראשית לישראלי קיבלה את סמכותו והוראותיו עד לפטירתו. לצד התמחותו במצוות התלויות בארץ, עסק בהברת שיעורים לחקלאי הכפר, בהם פעל בדרכי נעם לאהבת התורה על הציבור. בין השאר, נשא דרשות חיזוק בשנות השואה[2]. כשהוקמה ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, ביקש מייסדה הרב משה צבי נריה מהרב ישראלי ללמד בישיבה. כמו כן, נעתר לבקשתו של הרב יהושע יגל ללמד במדרשיית נועם בפרדס חנה. הוא ייסד תכנית לימוד מסודרת בנושא ההגות היהודית לדורותיה, ולמעשה פיתח את המקצוע "מחשבת ישראל".

מיד עם קום המדינה, הקים עם עוד מספר רבנים את "חבר הרבנים שעל יד הפועל המזרחי". הרב ישראלי נבחר לתפקיד עורך קבצי "התורה והמדינה", בעזרת הרב כתריאל פישל טכורש, בהם פורסמו מאמרים ובירורים תורניים בכל אותם נושאים הקשורים למדינה, לחברה, לשלטון, לרפואה ועוד. הרבה מבירורים אלו כתב הרב ישראלי בעצמו, והם כונסו לספריו "עמוד הימיני" ו"חוות בנימין".

בשנת תשי"ב מונה הרב ישראלי לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל המורחבת (זה היה גוף שהוקם ביוזמתו של הרב הרצוג וחבריו היו שותפים חלקית במועצת הרבנות הראשית[3]), ואחר כך אף למועצת הרבנות הראשית לישראל.

בשנת תשי"ט נעתר לבקשתו של הרצי"ה קוק להעביר שיעורים כלליים בישיבת מרכז הרב. הרב ישראלי העביר את השיעור הכללי במשך שלושים ושש שנה (למעט הפסקות קצרות). באותה תקופה הועברו בישיבה שני שיעורים כלליים בשבוע, אחד על ידי הרב ישראלי והשני על ידי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. בהמשך בתמנה הרב ישראלי לכהן כראש ישיבה לצד הרצי"ה והרב שפירא.

תקופת כהונתו כדיין

בשנת תשכ"ה התמנה לכהן כדיין בבית הדין הגדול לערעורים, למרות שע"פ התקן על הדיין לכהן קודם בבית דין מחוזי בטרם יכנס לתפקיד בבית דין גדול. בעקבות כך, נאלץ לעזוב את רבנות כפר הרא"ה ואת ההוראה במדרשיה, ועבר לירושלים לשכונת קרית משה (את מקומו ברבנות כפר הרא"ה החליף הרב דב ליאור). הרב ישראלי ישב בבית הדין חמש עשרה שנה עד צאתו לגמלאות בשנת תש"מ, כאשר עברו מתחת ידו מאות פסקי דין. בירורים אלו, נכנסו למדור 'פסקי דין רבניים' בספרו חוות בנימין, ובספרו "משפטי שאול". לאחר פרישתו לגמלאות, התפנה לעסוק בתורה ולהכנת השיעורים הכלליים. כמו כן, ערך את קבצי "ברקאי".

בשנת תשל"ג התמודד על תפקיד הרב הראשי לישראל, אך הפסיד בבחירות לרב שלמה גורן. בשנת תשל"ד קיבל הרב את פרס הרב מימון.

בשנת תשמ"ז הקים את מכון "ארץ חמדה" להכשרת דיינים בראשות הרב יוסף כרמל והרב משה ארנרייך, ושימש נשיאו. במסגרת זו אשרר את פסקי ההלכה שכתבו חברי המכון לרבני קהילות בחו"ל, שקובצו לשו"ת "במראה הבזק".

בשנותיו האחרונות, היה מהעומדים בתקיפות נגד ויתורים על חלקים מארץ ישראל ונגד הסכמי אוסלו. הוא כתב בירור הלכה מקיף המסביר את האיסור במסירת שטחים מארץ ישראל לגוים, כתגובה לפסקו של עמיתו הרב עובדיה יוסף.

בשנת תש"ן קיבל הרב את "פרס חיים משה שפירא למחשבת הציונות הדתית", ובשנת תשנ"ב קיבל את פרס ישראל לספרות תורנית.

נפטר לאחר מחלה בשבת פרשת שלח, י"ט בסיוון תשנ"ה, בגיל 86, ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים.

מצבתו

ספריו

  • פרקים במחשבת ישראל - ספר שערך כשלימד במדרשית נעם, המלקט ומסדר סוגיות מרכזיות במחשבת ישראל. ספר זה היווה את הבסיס ללימודי מחשבת ישראל בחינוך הדתי
  • ארץ חמדה- על המצוות התלויות בארץ
  • עמוד הימיני - שו"ת ומאמרים בהלכות מדינה, צבא וציבור.
  • חוות בנימין- מאמרים, בירורים ועיונים הלכתיים בענייני התורה והארץ, התורה והמדינה, המועדים, דיני תורה ועוד (ח"א; ח"ב ח"ג.
  • משפטי שאול- פסקי דין מבית הדין הרבני הגדול.
  • הרבנות והמדינה - מאמרים על הרבנות הראשית לישראל ומדינת ישראל.
  • זה היום עשה ה' - דרשות ליום העצמאות וליום ירושלים.
  • שערי שאול (שלושה כרכים)- שיעורים על מסכתות פסחים, בבא קמא ושבת שנשא בישיבת מרכז הרב במסגרת "השיעור הכללי".
  • "שאלו שלום ירושלים - דרשות שנשא ביום ירושלים בישיבת מרכז הרב.
  • שיח שאול - שיחות שנשא בכפר הרא"ה על התורה, בהוצאת מוסד הרב קוק.
  • שיח שאול-ימים נוראים- שיחות שנשא בפכר הרא"ה בימים הנוראים.
  • "דבָּר לדור"- שיחות, מאמרים והספדים על הרב קוק, הרב חרל"פ והרצי"ה
  • חוברת דרשות לימי הפסח
  • חוברת דרשות לימים נוראים
  • חוברת מאורות לחנוכה-דרשות לחג החנוכה

כמו כן, הרב ערך את קבצי התורה והמדינה, שחלק ממאמריהם פורסמו אח"כ בצורה מחודשת בסדרת הספרים "בצומת התורה והמדינה" בעריכת הרב יהודה שביב, ואת קבצי "ברקאי".

הקודם:
הרב צבי יהודה הכהן קוק
ראשי ישיבת מרכז הרב הבא:
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא

לקריאה נוספת

  • גאון בתורה ובמידות - פרקים לדרכו ולדמותו של מרן הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל, הוצאת ארז ירושלים תשנ"ט
  • מספד תמרורים - אסופה של הספדים לזכרו של מרן הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל, הוצאת ישיבת מרכז הרב ירושלים תשנ"ו
  • לזכרו של מו"ר הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל, בתוך: "דגל ירושלים"- בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים חלק ז, קובץ ראיונות לזכרו.
  • הרב אליעזר מלמד, רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת, מכון הר ברכה תש"ע.
  • גאולה בת יהודה, ראשונים לציון הנה הינם- תולדות רבנים בישראל שלבם היה לציון בפועל, מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ט
  • הרב פרופ' נריה גוטל, איש על העדה - משהו לדמותו של הגר"ש ישראלי זצ"ל במלאת עשור להסתלקותו, מתוך צהר- כתב עת תורני בהוצאת ארגון רבני צוהר, גליו כ"ב, תמוז תשס"ה
  • ד"ר יצק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 249.
  • הרב יהודה שביב, איש ימיני - הספד על הרב שאול ישראלי, עלון שבות גיליון 146 (כסלו תשנ"ו) עמ' 92-96

קישורים חיצוניים

  1. "אאמו"ר הגה"צ ר' בנימין איזראעליט הי"ד, אשר עמד על משמרת הקודש בעיר ואם קוידנוב אשר ברוסיא הסוביטית, ולא נרתע מאיומי המלכות אשר אילצו אותו לא פעם להתפטר מהרבנות, עד אשר באחד הימים כלאוהו וישלחוהו לארץ גזירה ומאז אבד זכרו ולא ידענו מקום קבורתו ויום עליתו לגנזי מורומים" (הרב ישראלי, הקדמה לספר "עמוד הימיני").
  2. דרשותיו מתקופת כהונתו כרב בכפר הרא"ה הודפסו בסדרת "שיח שאול". עד כה יצאו לאור שני כרכים, אחד על התורה ואחד על ימים נוראים. בדרשותיו בשנים ת"ש- תש"ה רואים התייחסות רבה לנוראות השואה, ודברי חיזוק ותנחומים בעקבותיה.
  3. עיין בראיון עם חתנו הרב אברהם ישראל שריר בקובץ "דגל ירושלים" ח"ז עמ'289