הרב שאול ישראלי

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
הרב שאול ישראלי
Rav israeki.jpg
תאריך לידה כ"ה בתמוז תרס"ט
תאריך פטירה י"ט בסיוון תשנ"ה
השתייכות ציונות דתית
נושאים שבהם עסק הלכה, תלמוד, מחשבת ישראל
תפקידים נוספים ראש ישיבת מרכז הרב, דיין בבית הדין הרבני הגדול, רב מושב כפר הרא"ה
רבותיו הרב אברהם אליהו מייזס, הרב אברהם יצחק הכהן קוק
חיבוריו ראה לקמן

הרב שאול ישראלי (כ"ה בתמוז תרס"ט - י"ט בסיוון תשנ"ה) - רב, דיין, ראש ישיבת מרכז הרב, מגדולי הפוסקים בדורנו וממנהיגי הציונות הדתית.

תולדות חייו

ברוסיה

נולד בכ"ה בתמוז תרס"ט בסלוצק שברוסיה הלבנה לאביו הרב בנימין איזראעליט (שנאסר על ידשי הקומוניסטים על הרבצת תורה ונשלח לסיביר, שם מת) ולאמו חוה (נרצחה בשואה). בצעירותו עבר עם משפחתו לעיירה קוידנוב, שאת הקהילה היהודית בה ניסה לשקם אביו מהרס מלחמת העלום הראשונה. כמו כן, שימש אביו רב ואב בית דין בעיירה. כבר מצעירותו חשק לעסוק בתורה חרף הסיכון להיתפס ע"י הקומוניסטים, ובגיל צעיר מאד נסע ללמוד בסלוצק אצל הרב איסר זלמן מלצר. לאחר שישיבת סלוצק נסגרה ע"י הקומוניסטים, עבר למינסק, ולמד בישיבות מחתרתיות בעיר. באותה תקופה, השפיע על הרב ישראלי הרב אברהם אליהו מייזס (לימים, ממנהיגי הקנאים בירושלים). בשנת תר"צ, החליט שאינו יכול ללמוד יותר ברוסיה, וכי הוא חייב לעלות לארץ ישראל. הוא ניסה להשיג אישור לעליה לארץ, אולם משנתקל בסירוב כמה פעמים, החליט לנסות להבריח את הגבול, יחד עם עוד שני בחורים. עקב הסיכון הגדול שבהסתננות, החליטו השלושה להיוועץ ברבה של מוסקבה, הרב יעקב קלמס (לימים, חבר מועצת הרבנות לישראל). הרב קלמס ערך "גורל הגר"א" כדי להכריע בשאלה, והפסוק שעלה בגורל היה: "פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת" (ד‏ברים א ח). השלושה ראו בכך סימן כי עליהם לחצות את הגבול לכיוון ארץ ישראל דרך נהר פרוט (הדומה לנהר פרת). הם חצו את הנהר הקפוא בכ"ג בשבט תרצ"ג, כשהם אוחזים ספר תורה בידיהם. לרוע מזלם, המשטרה הפולנית תפסה אותם, והם נכלאו. כוונת הפולנים היתה להחזירם לרוסיה, ושם היה דינם ברור למוות. הרב ישראלי שלח מכתב אל הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שהיה באותו זמן הרב הראשי לארץ ישראל, ובקש כי יפעל להשגת סרטיפיקטים (אישורי כניסה לארץ ישראל מטעם השלטון הבריטי) עבור שלושתם. לפנייתם הצטרף גם רב הרב הרץ, שהיה רב העיר בה נכלאו, והוא גם פעל לעיכוב הסגרתם לרוסיה. הרב קוק הזרדרז להשיג את הסטיפיקטים, אע"פ שהיה זה ביום פורים דפרזים, ובזכות אותן אשרות כניסה השתחררו שלושתם מן הכלא. הוא למד כחצי שנה בישיבת מיר, עד שחסף מספיק כסף על מנת לעלות ארצה, בתקופה זו התרשם רבות מהמשגיח רבי ירוחם ליבוביץ'.

תחילת דרכו בארץ ישראל

בתחילת שנת תרצ"ד הגיע לארץ ישראל, ומיד נסע לירשולים להודות לרב קוק על שהציל אותו ממוות. הוא הצטרף ללמוד בישיבתו של הרב קוק, מרכז הרב. בתקופה זו, נהג לרשום בראש כל דף במחברתו, לפני התאריך "תורת ארץ ישראל פעה"ק ירושלים". תקופת לימודיו במרכז הרב השפיעה מאד על חייו, כפי שכתב בהקדמה לספרו "חוות בנימין". אמנם, למד הרב ישראלי אצל הרב קוק כשנתיים בסך הכל, עד פטירת הרב קוק בג' באלול תרצ"ה, אך למרות זאת הרב קוק השפיע עליו מאד. כמו כן נקשר הרב ישראלי לממשיכו של הרב קוק בהנהגת הישיבה, הרב יעקב משה חרל"פ, והרב חרל"פ אף למד איתו את השיעורים הכלליים לפני שהיה מעביר אותם בישיבה.

בשנת תרצ"ח, קיבל הרב סמיכה מיוחדת מהרב חרל"פ ומעוד רבנים, והועד הפועל של הפועל המזרחי שאל את הרב הראשי לישראל דאז הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג אודותיו, ואף הוא שיבח אותו והסכים למינויו לרבנות. ואכן, בחנוכה של שנת תרצ"ח, החל הרב לכהן כרבו של המושב כפר הרא"ה שנקרא על שם הרב קוק (הרב אברהם הכהן). באותה שנה, חזר לפולין, שם נשא את בת דודתו בת שבע בורגנסקי. בתקופת כהונתו בכפר הרא"ה, התפנה ללמוד תורה בהתמדה, אך גם לענות על שאלות הלכתיות כבדות משקל. כרב של מושב חקלאי, הוא החל לחקור לעומק ולמעשה את סוגיות המצוות התלויות בארץ, מתוך העדר הספרים שעסקו בתחומים אלו אז, ולשם כך חיבר את הספר "ארץ חמדה" (שזיכה אותו בפרס הרב קוק לספרות תורנית של עיריית תל אביב). הרב ישראלי הפך לאחד המומחים בתחום זה, ועד לפטירתו, ועדת השמיטה של הרבנות הראשית לישראל היתה כפופה להחלטותיו והכרעותיו. כמו כן, היה דורש ומעביר שיעורים בכפר הרא"ה, והם היו מושכים את הקהל לאהבת התורה וחדרו לליבם. כשהוקמה ישיבת כפר הרא"ה ע"י הרב משה צבי נריה בשנת ת"ש, החל הרב ישראלי ללמד בה. כמו כן, לאור בקשתו של הרב יהושע יגל החל הרב ללמד מחשבת שראל במדרשית נעם בפרדס חנה, ולשם כך אף בנה תענית לימודים מסודרת וחיבר ספר שיטתי במקצוע זה, "פרקים במחשבת ישראל".

מיד עם קום המדינה, הקים עם עוד מספר רבנים את "חבר הרבנים שעל יד הפועל המזרחי". הרב ישראלי נבחר לתפקיד עורך קבצי "התורה והמדינה", בעזרת הרב כתריאל פישל טכורש, בהם פורסמו מאמרים ובירורים תורניים בכל אותם נושאים הקשורים למדינה, לחברה, לשלטון, לרפואה ועוד. הרבה מבירורים אלו כתב הרב ישראלי בעצמו, והם כונסו לספר "עמוד הימיני" וכן בספרו "חוות בנימין".

בשנת תשי"ב מונה הרב ישראלי לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל המורחבת (זה היה גוף שהוקם ביוזמתו של הרב הרצוג וחבריו היו שותפים חלקית במועצת הרבנות הראשית[1]), ואחר כך אף למועצת הרבנות הראשית לישראל.

בשנת תשי"ט, למרות שהיה עסוק מאד, נעתר לבקשתו של הרצי"ה קוק להעביר שיעורים כלליים בישיבת מרכז הרב מדי שבוע. הרב ישראלי העביר את השיעור הכללי במשך שלושים ושש שנה (למעט הפסקות קצרות). בהמשך מונה הרב ישראלי לראש ישיבה לצד הרצי"ה והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.

בשנת תשכ"ה נתמנה לכהן כדיין בבית הדין הגדול לערעורים, למרות שע"פ התקן על הדיין לכהן קודם בבית דין מחוזי בטרם יכנס לתפקיד בבית דין גדול. בעקבות כך, נאלץ לעזוב את רבנות כפר הרא"ה ואת ההוראה במדרשיה, ועבר לירושלים לשכונת קרית משה. את מקומו ברבנות כפר הרא"ה החליף הרב דב ליאור. הרב ישראלי ישב בבית הדין חמש עשרה שנה עד צאתו לגמלאות בשנת תש"מ, כאשר עברו מתחת ידו מאות פסקי דין. בירורים אלו, נכנסו למדור 'פסקי דין רבניים' בספרו חוות בנימין, ובספרו "משפטי שאול". לאחר פרישתו מבית הדין, התפנה הרב ללימוד תורה בשקידה וללא טרדות, אך המשיך להשיב לשואלים, ואף ערך את הקובץ התורני "ברקאי"'.

בשנת תשל"ד קיבל הרב את פרס הרב מימון.

בשנת תשמ"ז הקים את מכון "ארץ חמדה" לדיינים בראשות הרב יוסף כרמל והרב משה ארנרייך, ושימש נשיאו. במסגרת זו אשרר את פסקי ההלכה שכתבו חברי המכון לרבני קהילות בחו"ל, שקובצו לשו"ת "במראה הבזק".

בשנותיו האחרונות, היה הרב מהעומדים בתקיפות נגד ויתורים על חלקים מארץ ישראל ונגד הסכמי אוסלו. הוא כתב בירור הלכה מקיף המסביר את האיסור במסירת שטחים מארץ ישראל לגוים, כתגובה לפסקו של עמיתו הרב עובדיה יוסף.

בשנת תש"ן קיבל הרב את "פרס חיים משה שפירא למחשבת הציונות הדתית", ובשנת תשנ"ב קיבל את פרס ישראל לספרות תורנית.

בחורף תשנ"ה חלה הרב ישראלי, אך המשיך לשקוד על התורה ולהעביר שיעורים כפי שהיה מעביר בזמן שהיה בריא. לקראת סוף החורף של שנת תשנ"ה, החמיר מצבו, ובשבת פרשת שלח, י"ט בסיוון תשנ"ה, נפטר בגיל 86 ונטמן בבית העלמין סנהדריה בירושלים.

מצבתו

ספריו

כמו כן, הרב ערך את קבצי התורה והמדינה, שחלק ממאמריהם פורסמו אח"כ בצורה מחודשת בסדרת הספרים "בצומת התורה והמדינה" בעריכת הרב יהודה שביב, ואת קבצי "ברקאי".

הקודם:
הרב צבי יהודה הכהן קוק
ראשי ישיבת מרכז הרב הבא:
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא

לקריאה נוספת

  • גאון בתורה ובמידות - פרקים לדרכו ולדמותו של מרן הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל, הוצאת ארז ירושלים תשנ"ט
  • מספד תמרורים - אסופה של הספדים לזכרו של מרן הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל, הוצאת ישיבת מרכז הרב ירושלים תשנ"ו
  • לזכרו של מו"ר הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל, מתוך: "דגל ירושלים"- בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים חלק ז, קובץ ראיונות לזכרו.
  • הרב אליעזר מלמד, רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת, מכון הר ברכה תש"ע
  • גאולה בת יהודה, ראשונים לציון הנה הינם- תולדות רבנים בישראל שלבם היה לציון בפועל, מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ט
  • הרב פרופ' נריה גוטל, איש על העדה - משהו לדמותו של הגר"ש ישראלי זצ"ל במלאת עשור להסתלקותו, מתוך צהר- כתב עת תורני בהוצאת ארגון רבני צוהר, גליו כ"ב, תמוז תשס"ה
  • ד"ר יצק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 249.
  • הרב יהודה שביב, איש ימיני - הספד על הרב שאול ישראלי, עלון שבות גיליון 146 (כסלו תשנ"ו) עמ' 92-96

קישורים חיצוניים

  1. עיין בראיון עם חתנו הרב אברהם ישראל שריר בקובץ "דגל ירושלים" ז עמ'289