הרב שבתאי בן חיים

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

הרב שבתאי שבתאי הידוע בשם הרב שבתאי בן חיים היה רב המושבים מנוחה וסגולה והמועצה האזורית לכיש.‏‏

תולדות חייו

נולד בשנת תר"פ(1920) בכפר זֵבָּר שבכורדיסטן לחיים ולכַתון. אמו מתה כחמישה חודשים אחרי לידתו ואביו נישא בשנית והמשפחה עברה לעיר עקרא, שם למד בתלמוד תורה בשנים תרפ"ה-תרצ"ד אצל חכמי כורדיסטן בהם: הרב אברהם מנחם‏‏[1] וחכם צמח ברזאני. עוד בצעירותו התגלה כעילוי והצטיין בבקיאותו ובאהבתו לספרי קודש, על אף שלמד בבית ספר ממלכתי. מוריו הציעו לאביו לשלוח אותו לעיר מוסול שבעיראק, כדי שיתקדם יותר בלימוד התורה, ואכן בשנת תרצ"ד החל ללמוד בישיבה הגבוהה במוסול, ובשנת תרצ"ח הוסמך לשחיטה, בדיקה, רבנות, דיינות ומילה, על ידי הרב סלימון ברזאני. כמו כן, השתלם בחכמת הקבלה.

בשנת תרצ"ח התמנה למשרת דיין בבית הדין הרבני שבעקרא, משרה שאושרה ע"י השלטון העיראקי. בתקופה מאוחרת יותר למד תורה מפי הרב יצחק ברזאני, ראב"ד ארביל, שהסמיכו בשנית‏‏[2]. הרב שבתאי הסתובב בכפרים שבכורדיסטן על מנת לשחוט לאנשי הכפרים היהודים שלא היה להם רב ושוחט, וכן מל את התינוקות וערך חופה וקידושין. שירת בצבא העיראקי והגיע לדרגות קצונה. בעת שירותו הצבאי, ביקר בקברי הנביאים יונה ונחום, על אף שכנסיה אליהם נאסרה על יהודים. נשא לאשה את מחבובה.

באייר תשי"א עלה עם משפחתו לארץ ישראל, והתגורר במעברה בטבריה, שם קיים קשר הדוק עם רבה של העיר הרב מאיר ועקנין. הוא החל לשמש כמורה ביישובי צפון הנגב. בארץ נבחן שנית אצל מספר דיינים שאישרו את סמיכתו, אך כדי להוסיף לסמיכתו תוקף רשמי נשלח לבחינה אצל הרב עובידה יוסף, והוסמך בהצטיינות גם על ידו. הוא התגייס לשירות מילואים, בנמסגרתו הכיר את הרב שלמה גורן, שהציע לו להיות רב צבאי, אך הוא סרב לבקשתו. בכ"ה באייר תשט"ז התמנה לרב המושבים מנוחה וסגולה. בהמשך, הורחבה כהונתו ע"י הרנות הראשית לישראל לתפקיד רב המועצה האזורית לכיש. הוא ייסד קורסים ללימודי שחיטה ובדיקה. הוא היה חבר ב"בית העוד" שפעל במושב אבן שמואל, המיועד להשתלמות רבנים ושוחטים בהוראת הלכה למעשה. במסגרת זו פעל בשיתוף פעולה עם הרב מרדכי אליהו, הרב חיים דוד הלוי, הרב יוסף שרביט (רבה של אשקלון]]), הרב בנימין אביעד (רב המועצה האזורית שפיר) ועוד.

שמו התפרסם גם במקובל העוסק בקבלה מעשית וכתיבת קמיעות.

נפטר בו' באייר תשע"א (יום העצמאות ה-63 למדינת ישראל).

מפסיקותיו הידועות

ע"פ רוב, נהג לפסוק הלכה כדעת רבי יוסף חיים מבגדד, ולחזק את מנהגי יהודי כורדיסטן. מבין פסיקותיו:

  • היתר לאכילת זרוע צלי בליל פסח במקום שנהגו, בניגוד לפסיקתו של הרב עובדיה יוסף שאסר זאת ודרש לבטל המנהג.
  • אמירת הלל ביום העצמאות בלא ברכה (אף על פי שסבר שהיה ראוי לומר הלל בברכה, העדיף להימנע מכך על מנת לא להיכנס למחלוקת). כמו כן מתיר להתגלח לכבוד יום העצמאות כהוראת הרב יצחק נסים.

לקריאה נוספת

  • שלו שבתאי, "השבח לאל" - קורות חייו ופועלו של הרב שבתאי בן חיים, הוצאת עטרת, שנת תשע"ב - ספר אלבומי הכולל תמונות ופרקים מחייו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ‏ספר "חכמי כורדיסתאן",חכם אברהם מנחם,עמ' 79,ירושלים שנת תשס"ה.‏
  2. ספר "תולדות יצחק" - קורות חייהם של הרבנים הרב יצחק נח והרב יצחק ברזאני