הרב שלום נתן רענן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(21 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''הרב שלום נתן רענן-קוק''', מבכירי רבני [[ישיבת מרכז הרב]] בעבר, חתנו של [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]].  
'''הרב שלום נתן רענן-קוק''' היה מנהל [[ישיבת מרכז הרב]] ומבכירי רבניה, חתנו של ראש הישיבה ומייסדה [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]].


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד ביום כו ב[[אב]] תר"ס לר' יעקב אלעזר הירשוביץ ולאשתו מרת צסנא. הוא גדל והתחנך בחבל זאמוט שבליטא. שנות ילדותו עברו עליו בלימוד ב"חידר" ובישיבה המקומית. הוא היה ילד מוכשר ומנומס.
נולד בחבל זאמוט שבליטא בכ"ו ב[[אב]] תר"ס לרב יעקב אלעזר וצ'סנא הירשוביץ. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשנת תרע"ד, היגרה המשפחה לעיר ויטבסק, שם שהתה כחמש שנים. בתקופה זו למד שלום נתן הצעיר בישיבה המקומית והתגלה כשקדן וחרוץ. בתקופה זו, החלה משפחתו לעסוק בפעילות תעמולה למען עליה לארץ ובעד תנועת [[חיבת ציון]]. למד ב[[ישיבת פוניבז']] שבראשה עמד רבה של העיר [[הרב יוסף שלמה כהנמן]] (הרב מפוניבז')<ref>מאותה תקופה נשתמרו בידו רשימות משיחותיו של הרב מפוניבז'. מרשימות אלו, שהם מהשרידים המעטים שנשתיירו משיחותיו בתקופה שלפני מ[[לחמת העולם השניה]], נערך ספר שיחותיו של הרב מפוניבז'</ref>. בעת לימודו בפוניבז' הכיר את [[הרב אברהם אהרן בורשטיין]], "הרב מטבריג", שביקר בשנת תרפ"ג בישיבה ונשא שיעור לפני הבחורים<ref>שיעור זה נדפס בספרו של הרב מטווריג "נר אהרן" מרשימתו של ר' נתן.</ref> (לימים, עלה ארצה לכהן כראש [[ישיבת מרכז הרב]]). לאחר מכן למד עבר ללמוד ב[[ישיבת סלבודקה]]. באותם ימים, הלכה ונוצרה בישיבה תנועה לעלייה ל[[ארץ ישראל]]. הישיבה התכוונה לעלות על רבניה ותלמידיה. רבים מהבחורים הקדימו לעלות וביקשו למצוא מקומם בעולם הישיבות הארץ-ישראלי, ובהם ר' שלום נתן, שעלה ארצה בחודש [[ניסן]] תרפ"ד, בערב [[שבת הגדול]]. מנמל [[יפו]] עלה ל[[ירושלים]], והצטרף לישיבתו של הרב קוק. בתחילה לא מצא מקום דיור בירושלים, והיה לן בלילות על ספסל בבית הכנסת "ישועות יעקב" בשכונת מאה שערים, ובהמשך התגורר בביתו של [[הרב דוד כהן]] - הרב הנזיר, מתלמידי הראי"ה. בתקופה זו למד בישיבה בהתמדה עצומה, ומרשמי יומניו שכתב באותה תקופה בולטת שאיפת ההתעלות שלו והמאמצים שעשה לשם השגתה. הוא היה מבאי ביתו הקרובים של הרב חרל"פ, והיה מתלווה אליו מדי שבת לתפילה ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]]. גם עם הרב הנזיר פיתח קשרים הדוקים. הוא למד מפיו שיעורים בתורת הסוד, והגדיר את עצמו כ"איש סודו" של הרב הנזיר{{דרוש מקור}}. גם ראש הישיבה, הרב קוק, חיבבו ביותר, ולקחו כחתן לבתו בתיה מרים. מאז, התהדקו ביותר קשריו עם הראי"ה ובנו הרצי"ה, ואהבת נפש עמוקה שררה ביניהם.  
===בעולם הישיבות===
עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת תרע"ד, היגרה המשפחה לעיר ויטבסק, שם שהתה כחמש שנים. בתקופה זו למד שלום נתן הצעיר בישיבה המקומית והתגלה כשקדן וחרוץ, בעל הנהגה ישרה ובעל רוח נעימה וידידותית כלפי הסובבים אותו. בתקופה זו הייתה המשפחה מקורבת אל החוגים הציוניים דתיים במקום, ואף פעלה בתחומי התרבות והתעמולה למען [[חיבת ציון]].


עם סיום המלחמה, בשנת תרפ"א, חזרה המשפחה לשאוולי. שלום נתן, שהיה אז בחור כבן עשרים, השתלב בעולם הישיבות הליטאי. תחילה ב[[ישיבת פוניבז']] שבראשה עמד רבה של העיר [[הרב יוסף שלמה כהנמן]] (הרב מפוניבז'). מאותה תקופה נשתמרו בידו רשימות משיחותיו של הרב מפוניבז'. מרשימות אלו, שהם מהשרידים המעטים שנשתיירו משיחותיו בתקופה שלפני מ[[לחמת העולם השניה]], נערך לאחרונה ספר שיחותיו של הרב מפוניבז'. בעת לימודו בפוניבז' זכה להכיר את [[הרב אברהם אהרן בורשטיין]], "הרב מטבריג", שביקר בשנת תרפ"ג בישיבה ונשא שיעור לפני הבחורים ולימים שימש כראש [[ישיבת מרכז הרב]]. שיעור זה נדפס בספרו של הרב מטווריג "נר אהרן" מרשימתו של ר' נתן.
עם פטירת הרב קוק בג' ב[[אלול]] תרצ"ה, עול הניהול המעשי הוטל על שכמו של ר' שלום נתן. הוא קידם את הישיבה ושיקם אותה מבחינה חומרית ורוחנית. לשם כך הוא אף נסע לארצות הברית (שם גם עשה נפשות להפצת דרכו של הראי"ה ותורתו). במקביל לניהול הכפסי של הישיבה, נשא מספר שיעורים בישיבה, בהם שיעור המשנה שהיה נושא הראי"ה בכל בוקר לאחר תפילת שחרית, השיחה בסעודה שלישית, שיעור עיוני בגמרא ושיעור ב[[מסכת דרך ארץ רבה]]. שיעוריו התאפיינו בקיצורם, על מנת להקל על התלמידים בהבנתם. למעשה, היה ר'שלום נתן מהדמויות הדומיננטיות ביותר בישיבה באותה העת.  
===עלייתו ארצה===
לאחר מכן למד ב[[ישיבת סלבודקה]]. באותם ימים, הלכה ונוצרה בישיבה תנועה לעלייה ל[[ארץ ישראל]]. הישיבה התכוונה לעלות על רבניה ותלמידיה. רבים מהבחורים הקדימו לעלות וביקשו למצוא מקומם בעולם הישיבות הארץ-ישראלי. אחד מאלה היה שלום נתן הירשוביץ. באחד מימי [[ניסן]] בשנת תרפ"ד, עלה ר' נתן ארצה ורגליו דרכו על חוף ימה של [[יפו]] בערב [[שבת הגדול]] לפני [[חג הפסח]]. מגמתו הראשונית היתה לעלות ל[[ירושלים]] ולהצטרף ל"ישיבה המרכזית" שאת שמעה שמע זה מכבר.


עם עלותו ירושלימה, נפתחה תקופה חדשה בחייו. לא קלים היו חבלי קליטתו בירושלים ובישיבה. זמן ניכר חלף עד שמצא העולה הצעיר קורת גג קבועה מעל לראשו, ובכל אותה תקופה היה ישן על ספסל בית-הכנסת "ישועות יעקב" שבשכונת [[מאה שערים]]. מאוחר יותר היה ישן בביתו של [[הרב דוד כהן|הרב הנזיר]], בשכונת "נחלת אחים". את רשמיו וזכרונותיו מתקופה זו העלה בכתב על יומן אישי. יומן זה שהיווה דו-שיח בינו לבין מצפונו, חושף דמות תלמיד צעיר ששואף להגיע לשלימות ומיצוי עצמי. ברשימותיו מחורף תרפ"ו אנו שומעים על דרישות שונות בתחומים מגוונים שדרש מעצמו: הופעה חיצונית מכובדת, ניצול זמן, ריכוז מחשבה ו[[תפילה]] מעמיקה, התלבטויות ומסקנות מוסריות: "ה[[שמחה]] היא יסוד ההצלחה, העצבון פיגול הוא". במסגרת זו אנו עדים להתארגנויות רוחניות שונות במסגרת תלמידי השיביה: גיבוש חבורה מצומצמת: "החרש והמסגר" שהציבו להם מטרת התעלות רוחנית באמצעות פגישות קבועות, דיונים קבוצתיים ושמירת סדרי הישיבה במלואם.
לעת זקנותו מצב בריאותו הלך ודעך, והידרדר יותר עם טביעת בנו הרב אברהם יצחק בים בשנת תשי"ט ופטירתה של רעייתו. חודשים מספר לאחר פטירתה, בערב [[שבת הגדול]], י' ב[[ניסן]] תשי"ט נפטר. הוא נקבר בחלקת הנביאים בבית הקברות שב[[הר הזיתים]], סמוך לקבר חותנו הראי"ה.  
קשרים מיוחדים נרקמו בין ר' נתן ורבותיו-חבריו בצוות ההוראה: [[הרב יעקב משה חרל"פ]], [[הרב צבי יהודה קוק]] (לימים, גיסו), והרב דוד כהן "הנזיר". מכתבים שונים ששלחו זה אל זה מלמדים על קשרים עמוקים שנרקמו ביניהם: "ההתקשרות האמיתית היא התקשרות נפשית שורשית הנמשכת מגנזי נסתרות" כתב אליו הרב חרל"פ, ואמנם הרב רענן נמנה עם באי ביתו הקבועים, סועד היה על שולחנו ומלווהו מדי [[שבת]] בשבתו אל [[הכותל המערבי]] לתפילת שבת.
בביתו של הרב הנזיר גר ר' נתן מספר שנים, שמע ממנו שעורים בתורת ה[[קבלה]] והגדיר עצמו כאיש סודו של הרב הנזיר. בהיותו מן הבולטים שבתלמידי הישיבה ואולי המיוחד שבהם, בחר בו הרב קוק כחתן לבתו, בתיה מרים. הרב קוק אהב את חתנו אהבת נפש ואף נתן לכך ביטויים בעל-פה ובכתב. קשר מיוחד היה גם בינו לבין גיסו הרצי"ה.
===מנהל ומגיד שיעור בישיבה===
עם פטירת הרב קוק בג' ב[[אלול]] תרצ"ה, עול הניהול המעשי הוטל על שכמו של ר' נתן. הוא קיבל עליו את האחריות. הוא קידם את הישיבה ושיקם אותה מבחינה חומרית ורוחנית. לשם ביסוסה החומרי של הישיבה הוצרך גם לצאת מארץ ישראל ולהיטלטל לארה"ב. בשהותו שם עלה בידו גם לפרסם את דרכו של הראי"ה וישיבתו.


עם כל העול שהיה מונח על כתפיו המשיך ר' נתן ומילא את מקומו של חמיו בנשיאת שיעור ה[[משנה|משניות]] בכל בוקר לאחר [[תפילת שחרית]], ובשיחה בעת ה[[סעודה שלישית|סעודה השלישית]] בשבתות. גם בישיבה היה נוהג ליתן שיעור מחידושי תורתו במסכת הנלמדת וכן שיעור ב[[מסכת דרך ארץ]] רבה. היה מקצר בשיעוריו כדי שיקלטו דבריו היטב ובנקל.
[[תמונה:Rav ra'anan.JPG|שמאל|200px|ממוזער|מצבתו]]
דבק במידת ה[[ענווה]]. כדרכו של חותנו היה גם ביתו פתוח לרווחה ועומד לרשות הכלל <ref>בהקשר זה יש לציין את סיפורו של תלמיד אחר שאזל הדלק לחימום בביתו ביום חורף קר וגשום. אברך זה ניגש לרבנית רענן שגרה עם בעלה בביתו של אביה הרב קוק, וביקש ממנה רשות לשאול מעט דלק מחבית שעמדה על אדן החלון שבבית. תשובת הרבנית היתה חד משמעית: "האם יש פה בבית דבר פרטי? ביתו של אבא אינו פרטי אלא עומד לשימוש הכלל"!</ref>.
===פטירתו===
בנו הצעיר ר' אברהם יצחק, שנקרא על שם סבו ושכל יודעיו נבאו לו גדולות, טבע בימה של [[בת ים]] בשלהי חודש אב תשי"ט. ר' נתן קיבל את היסורים באהבה. מאוחר יותר חלתה רעייתו הרבנית וסבלה מייסורים קשים.  הוא טיפל בה במסירות, בשעה שגם הוא כבר היה בעל יסורים בעצמו. רעייתו שהייתה אם מסורה לבני הישיבה שנים ארוכות נפטרה בחייו. פטירתה השפיעה במידה רבה על בריאותו, שמאז הלכה והדרדרה עד שחדשים ספורים אחר פטירתה, נפטר אף ר' נתן לאחר ייסורים רבים בערב שבת הגדול, תשל"ב.


לאחר פטירתו, יצא לזכרו ספר זכרון בשם '''בשמן רענן''' (בשני חלקים), בעריכת הרב בן-ציון שפירא. הספר יצא בשנת תש"ן בהוצאת מכון הרצי"ה.  
==משפחתו==
בנו, הרב אברהם יצחק (הקרוי על שם סבו הראי"ה), היה עילוי מופלג וטבע בצעירותו בחוף הים בבת-ים בשנת תשי"ט, עוד בחיי אביו. בנו הנוסף, הרב אליהו שלמה רענן היה חבר [[מכון הלכה ברורה ובירור הלכה]] וראש [[כולל]] ב[[חברון]], ונרצח ע"י מחבלים בביתו שבחברון בכ"ט באב תשנ"ח. בתו ציפורה, נישאה ל[[הרב מרדכי פרום|רב מרדכי יהודה הלוי פרום]], ר"מ בישיבה ומחבר ספר "תורת הלוי".
 
אחותו פנינה נישאה ל[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא|רב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], לימים ראש ישיבת מרכז הרב ו[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]]. אחייניו הם [[הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא]], רא הישיבה כיום, הרב שמואל צבי שפירא, ממנהלי הישיבה והרב בן ציון שפירא, ראש מכון הרצי"ה.


בנו, הרב שלמה אליהו רענן, היה ראש כולל ב[[חברון]] ונרצח שם על ידי מחבלים בחברון בכ"ט באב תשנ"ח.
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*ד"ר יצק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו.  
* הרב בן ציון שפירא (עורך), '''בשמן רענן''', ספר זכרון לרב שלום נתן רענן (שני חלקים), מכון הרצי"ה, י-ם, תש"ן.
*ד"ר יצק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו.
 
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
[http://www.mercazharav.org.il/default.asp?pg=57| הרב רענן באתר ישיבת מרכז הרב]
*[http://www.mercazharav.org.il/default.asp?pg=3&action=search_article&TxtSearch=%E4%EB%F0%F1+%EE%E9%EC%E4&rabbi_id=127&subject_id=0&TxtDate=&imgsrch.x=14&imgsrch.y=15| מאמריו] באתר ישיבת מרכז הרב
{{הערות שוליים}}
*[http://www.mercazharav.org.il/default.asp?pg=57| הרב שלום נתן רענן] באתר ישיבת מרכז הרב
{{מיון רגיל:רענן שלום נתן}}
{{מיון רגיל:רענן שלום נתן}}
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:רבני ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:תלמידי הראי"ה קוק]]
[[קטגוריה:תלמידי הראי"ה קוק]]
[[קטגוריה:רבנים ציוניים]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פוניבז']]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]]
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]]

גרסה אחרונה מ־21:37, 16 באפריל 2019

הרב שלום נתן רענן-קוק היה מנהל ישיבת מרכז הרב ומבכירי רבניה, חתנו של ראש הישיבה ומייסדה הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בחבל זאמוט שבליטא בכ"ו באב תר"ס לרב יעקב אלעזר וצ'סנא הירשוביץ. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשנת תרע"ד, היגרה המשפחה לעיר ויטבסק, שם שהתה כחמש שנים. בתקופה זו למד שלום נתן הצעיר בישיבה המקומית והתגלה כשקדן וחרוץ. בתקופה זו, החלה משפחתו לעסוק בפעילות תעמולה למען עליה לארץ ובעד תנועת חיבת ציון. למד בישיבת פוניבז' שבראשה עמד רבה של העיר הרב יוסף שלמה כהנמן (הרב מפוניבז')[1]. בעת לימודו בפוניבז' הכיר את הרב אברהם אהרן בורשטיין, "הרב מטבריג", שביקר בשנת תרפ"ג בישיבה ונשא שיעור לפני הבחורים[2] (לימים, עלה ארצה לכהן כראש ישיבת מרכז הרב). לאחר מכן למד עבר ללמוד בישיבת סלבודקה. באותם ימים, הלכה ונוצרה בישיבה תנועה לעלייה לארץ ישראל. הישיבה התכוונה לעלות על רבניה ותלמידיה. רבים מהבחורים הקדימו לעלות וביקשו למצוא מקומם בעולם הישיבות הארץ-ישראלי, ובהם ר' שלום נתן, שעלה ארצה בחודש ניסן תרפ"ד, בערב שבת הגדול. מנמל יפו עלה לירושלים, והצטרף לישיבתו של הרב קוק. בתחילה לא מצא מקום דיור בירושלים, והיה לן בלילות על ספסל בבית הכנסת "ישועות יעקב" בשכונת מאה שערים, ובהמשך התגורר בביתו של הרב דוד כהן - הרב הנזיר, מתלמידי הראי"ה. בתקופה זו למד בישיבה בהתמדה עצומה, ומרשמי יומניו שכתב באותה תקופה בולטת שאיפת ההתעלות שלו והמאמצים שעשה לשם השגתה. הוא היה מבאי ביתו הקרובים של הרב חרל"פ, והיה מתלווה אליו מדי שבת לתפילה בכותל המערבי. גם עם הרב הנזיר פיתח קשרים הדוקים. הוא למד מפיו שיעורים בתורת הסוד, והגדיר את עצמו כ"איש סודו" של הרב הנזיר(דרוש מקור). גם ראש הישיבה, הרב קוק, חיבבו ביותר, ולקחו כחתן לבתו בתיה מרים. מאז, התהדקו ביותר קשריו עם הראי"ה ובנו הרצי"ה, ואהבת נפש עמוקה שררה ביניהם.

עם פטירת הרב קוק בג' באלול תרצ"ה, עול הניהול המעשי הוטל על שכמו של ר' שלום נתן. הוא קידם את הישיבה ושיקם אותה מבחינה חומרית ורוחנית. לשם כך הוא אף נסע לארצות הברית (שם גם עשה נפשות להפצת דרכו של הראי"ה ותורתו). במקביל לניהול הכפסי של הישיבה, נשא מספר שיעורים בישיבה, בהם שיעור המשנה שהיה נושא הראי"ה בכל בוקר לאחר תפילת שחרית, השיחה בסעודה שלישית, שיעור עיוני בגמרא ושיעור במסכת דרך ארץ רבה. שיעוריו התאפיינו בקיצורם, על מנת להקל על התלמידים בהבנתם. למעשה, היה ר'שלום נתן מהדמויות הדומיננטיות ביותר בישיבה באותה העת.

לעת זקנותו מצב בריאותו הלך ודעך, והידרדר יותר עם טביעת בנו הרב אברהם יצחק בים בשנת תשי"ט ופטירתה של רעייתו. חודשים מספר לאחר פטירתה, בערב שבת הגדול, י' בניסן תשי"ט נפטר. הוא נקבר בחלקת הנביאים בבית הקברות שבהר הזיתים, סמוך לקבר חותנו הראי"ה.

מצבתו

משפחתו[עריכה]

בנו, הרב אברהם יצחק (הקרוי על שם סבו הראי"ה), היה עילוי מופלג וטבע בצעירותו בחוף הים בבת-ים בשנת תשי"ט, עוד בחיי אביו. בנו הנוסף, הרב אליהו שלמה רענן היה חבר מכון הלכה ברורה ובירור הלכה וראש כולל בחברון, ונרצח ע"י מחבלים בביתו שבחברון בכ"ט באב תשנ"ח. בתו ציפורה, נישאה לרב מרדכי יהודה הלוי פרום, ר"מ בישיבה ומחבר ספר "תורת הלוי".

אחותו פנינה נישאה לרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, לימים ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל. אחייניו הם הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא, רא הישיבה כיום, הרב שמואל צבי שפירא, ממנהלי הישיבה והרב בן ציון שפירא, ראש מכון הרצי"ה.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • הרב בן ציון שפירא (עורך), בשמן רענן, ספר זכרון לרב שלום נתן רענן (שני חלקים), מכון הרצי"ה, י-ם, תש"ן.
  • ד"ר יצק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו.

קישורים חיצוניים[עריכה]

  1. מאותה תקופה נשתמרו בידו רשימות משיחותיו של הרב מפוניבז'. מרשימות אלו, שהם מהשרידים המעטים שנשתיירו משיחותיו בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה, נערך ספר שיחותיו של הרב מפוניבז'
  2. שיעור זה נדפס בספרו של הרב מטווריג "נר אהרן" מרשימתו של ר' נתן.