הרב שלמה חיים הכהן אבינר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(43 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רב הישוב בית אל וראש ישיבת עטרת ירושלים, מגדולי רבני הציונות הדתית. פרסם ספרים ומאמרים רבים.
[[תמונה:Ravaviner.jpg|250px|שמאל|ממוזער| הרב שלמה חיים הכהן אבינר]]
'''הרב שלמה חיים הכהן אבינר''' הוא רב הישוב [[בית אל]] וראש [[ישיבת עטרת ירושלים]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]], מהמרכזיים שברבני הציונות הדתית. פרסם למעלה ממאה ספרים בכל תחומי התורה.


== ספריו ==
==תולדות חייו==
 
נולד כשלמה לנגנאואר בשנת 1943 בעיר ליון שבצרפת, תחת שלטון הנאצים. הוריו והוא כתינוק נאלצו, בדומה לשאר היהודים שהתגוררו בצרפת, להתחבא תחת זהות בדויה כדי להינצל משליחתם למחנות ההשמדה. סבו מצד אמו, הרב מאיר לוי פלאם, היה ממקימי ארגון "[[בני עקיבא]]" בצרפת לאחר [[השואה]], ומצאצאי המגיד מלוצק, שעל שמו נקרא שלמה אבינר. {{ש}}
הרב אבינר הוציא לאור ספרים רבים מאוד. אחת הסיבות לכך היא העובדה שחלק גדול מהספרים הוא שכתוב של שיעורים מוקלטים.  
בצעירותו היה חבר בתנועת הנוער בני עקיבא בצרפת כחניך וכמדריך, ומאוחר יותר גם כאחד מחברי הנהלת התנועה בצרפת. בגיל 16 נכנס לאוניברסיטה למדעים ולמד מתמטיקה, פיזיקה והנדסת חשמל והוסמך כמהנדס אלקטרוניקה. סיים השתלמות במרכז לחקר גרעיני בצרפת, ולאחר מכן גויס לצבא הצרפתי, בו שירת במקצועו - אלקטרוניקה, בחיל האוויר.{{ש}}
 
בשנת 1966, ביום שבו סיים את שרותו הצבאי, בהיותו בן 23, עזב את צרפת בהשאירו מאחור את כל משפחתו. יחד עם גרעין בני עקיבא עלה לקיבוץ [[שדה אליהו]] שב[[עמק בית שאן]]. בכך החליט ליישם את האידאל של חיי העבודה והחקלאות בארץ. מאוחר יותר עלו בעקבותיו כל בני משפחתו, ביניהם אחיו, [[הרב אלישע אבינר]], המכהן כר"מ ב[[ישיבת ברכת משה]] ב[[מעלה אדומים]] ונחשב לאחד מגדולי המחנכים הדתיים- לאומיים.
=== ספרי פירושים ===


רבים מספריו הם ספרי פירוש, בין היתר בגלל שהעביר שיעורים רבים על ספרים.  
מאוחר יותר התגייס ל[[צבא ההגנה לישראל]] ושירת בחיל הרגלים. ב[[מלחמת ששת הימים]] לחם בחזית הדרומית וב[[מלחמת יום הכיפורים]] לחם בגבול הצפון. בצה"ל הגיע לדרגת סגן.


חלק מספרי הפירוש שלו:
למד ב[[ישיבת מרכז הרב]], שבראשות [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]. לאחר כשנה, כאשר חודש [[היישוב היהודי בחברון]], עבר ללמוד בישיבה שם שבראשות [[הרב אליעזר ולדמן]]. למרות שלמד ב[[חברון]], המשיך להגיע לשיחותיו של הרצי"ה ואף הקליטן, ולימים, על פי בקשת הרצי"ה הדפיסן והציאן לאור תחילה בחברות ואח"כ בספרים בסדרה [[שיחות הרב צבי יהודה]].


* פירוש לכוזרי, ארבעה כרכים.
בשנות לימודיו בישיבה, כדי להימנע מקבלת מלגה מהישיבה, עבד בהוראת מתמטיקה ב[[ישיבת נתיב מאיר]] וב[[ישיבת ירושלים לצעירים]]. בראשית לימודיו כתלמיד ישיבה, הוזמן על ידי "המוסד" לעבוד בשורותיו, אך הוא דחה את ההצעה עקב רצונו להמשיך בלימוד בישיבה. למרות זאת, מאוחר יותר נשלח פעמיים לשליחויות קצרות באיראן שלאחר ימי המהפכה האיראנית‏.


* פירוש למסילת ישרים, שני כרכים.
בשנת 1971, לאחר שקיבל את הסמכתו לרבנות, מאת [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] [[הרב שלמה גורן]] ו[[הרב עובדיה יוסף]], על פי המלצה של הרצי"ה, החל לכהן כרב [[קיבוץ לביא]] שב[[גליל התחתון]], ולמלא את מקומו של [[הרב משה לוינגר]] שמילא תפקיד זה לפניו. הדבר היה לאחר שהרב לוינגר עבר לייסד את היישוב היהודי בחברון ולאחר שמספר קיבוצים דתיים הרחיקו מעליהם את הרבנים, בשל סכסוכים שונים. למרות זאת, הרב אבינר היה אהוד בקיבוץ, דבר שגרם מאוחר יותר לקיבוצים אחרים לשוב ולמנות רב לקיבוץ. בשנים הראשונות בתפקיד עבד במשק חצי יום מתוך הזדהות עם האידאל הקיבוצי.


* פירוש לפרקי אבות, שני כרכים.
בשנת 1977 עזב את הקיבוץ ועבר לכהן כרב [[מושב קשת]] ב[[רמת הגולן]]. בשנת 1981, עבר לשמש כרב היישוב [[בית אל]] (כ-4 שנים לאחר הקמתו), תפקיד שאותו הוא ממלא עד היום. בשנת 1983, במקביל לרבנות בבית-אל, הקים את ישיבת עטרת כהנים (בשנת תשס"ה שונה שמה ל"עטרת ירושלים") בירושלים ועמד בראשה. הישיבה נמצאת ברובע המוסלמי של העיר העתיקה ונוסדה בתוך המבנה החרב של ישיבת "תורת חיים".


* פירוש לשמונה פרקים לרמב"ם.
בשנת 1981, לקראת [[הנסיגה מסיני]] ופינוי [[ימית]], נמנה עם האישים הבולטים בהובלת התנועה לעצירת הנסיגה מסיני שהובילה להקמת מפלגת התחיה. הוא נסע ברחבי הארץ והרצה בפני תלמידי ישיבות תיכוניות ואולפנות, ושכנע רבים מהם לעבור ולהיות בסיני בעת הפינוי. הוא עצמו התיישב ב[[עצמונה(סיני)|עצמונה]]. עמדתו הייתה שיש להמשיך ולשתול עגבניות עד הרגע האחרון, כי "לא תהיה נסיגה, אלא אם ה' רוצה אותה".


* פירוש על ההגדה של פסח.
==דעותיו והשקפותיו==
 
* פירוש על אורות, שני כרכים.
 
הפירושים ברובם אינם ביאור הכתוב באופן פשטני אלא הרחבה בנושא המדובר.
 
=== ספרי הלכה ===
 
הרב פרסם מאמרים הלכתיים רבים. חלקם קובצו בספרים.
 
* "עם כלביא" שאחר כך יצא לאור כחלק א' של שו"ת שאילת שלמה.
 
* "שו"ת שאילת שלמה". ח' חלקים.
 
* "גן נעול" ספר בהלכת צניעות.


== דרכו בפסיקת הלכה ==
== דרכו בפסיקת הלכה ==
כרבים מרבני הציבור הדתי לאומי, הרב מתחשב בצרכי הציבור ובקשייו וסומך רבות על דעת המקילים.
מתיר לא להפריש מעשר כספים וסומך על הפוסקים הסוברים שזו הנהגה טובה. (עיין אתר ספריית חוה).  


דוגמאות: מתיר לא להפריש מעשר כספים וסומך על הפוסקים הסוברים שזו הנהגה טובה. (עיין אתר ספריית חוה).  
לגבי קוסם כתב: כיון שאין הוכחותיו של הגרח"ד הלוי מוכרחות קשה מאוד להקל באיסור תורה נגד רב רובם של הפוסקים, מכל מקום מי שרוצה להקל אין למחות נגדו בתוקף שהרי יש לו על מי לסמוך.


לגבי קוסם כתב: כיון שאין הוכחותיו של הגרח"ד הלוי מוכרחות קשה מאוד להקל באיסור תורה נגד רב רובם של הפוסקים, מכל מקום מי שרוצה להקל אין למחות נגדו בתוקף שהרי יש לו על מי לסמוך.
לגבי תותים הוא כתב שאין צורך לטחון או לבשל ופירט איך כן לעשות.(שו"ת sms בעלון עולם קטן פרשת שמיני) הוא כתב שם שדבריו הם על פי הוראות הרבנות הראשית. באופן כללי הוא כותב שאפשר לסמוך על הרבנות ואף יש בכך חשיבות שמחמירים בכבודה של הרבנות הראשית(שו"ת שאילת שלמה).
==[[שו"ת]] sms==


לגבי תותים הוא כתב שאין צורך לטחון או לבשל ופירט איך כן לעשות.(שו"ת sms בעלון עולם קטן פרשת שמיני) הוא כתב שם שדבריו הם על פי הוראות הרבנות הראשית. באופן כללי הוא כותב שאפשר לסמוך על הרבנות ואף יש בכך חשיבות שמחמירים בכבודה של הרבנות הראשית.(שו"ת שאילת שלמה) לעומתו רבני כושרות ועוד טוענים שיש בעיות חמורות בכשרות של מסעדות ואולמות אף שיש להם אישור של הרבנות הראשית.
בשנים האחרונות יש אפשרות של שליחת sms לרבנים על מנת לקבל מהם תשובות הלכתיות קצרות ואף תשובות על שאלות אמוניות. מתחילת הפרויקט ועד עכשיו הרב אבינר הוא בין הרבנים המובילים בעניית תשובות בsms.ההערכה היא כי הרב עונה כ-300 תשובות ביום!


== שו"ת sms==
== ספריו ==
{{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרב שלמה אבינר]]}}


בשנים האחרונות יש אפשרות של שליחת sms לרבנים על מנת לקבל מהם תשובות הלכתיות קצרות ואף תשובות על שאלות אמוניות. מתחילת הפרויקט ועד עכשיו הרב אבינר הוא בין הרבנים המובילים בעניית תשובות בsms. בשנים האחרונות מתפרסמות בעלוני שבת- מעייני הישועה ועולם קטן חלק מהשאלות והרבנים המשיבים בהם הם הרב אבינר והרב שמואל אליהו.  
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.kimizion.org/shiur/| שיעורי הרב אבינר] באתר ישיבת עטרת ירושלים
*[http://www.bneidavid.org/show_item.asp?itemId=266&levelId=62604&itemType=0&secondTime=1#results| שיעורי הרב אבינר] באתר מכינת בני דוד
*[http://www.otzem.org.il/show_item.asp?itemId=25&levelId=62874&itemType=0&secondTime=1#results| שיעורי הרב אבינר] באתר מכינת עצמונה
*[http://shiurim.moreshet.co.il/web/shiurim.asp| שיעוריו] באתר מורשת
*[http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3699&rabbi=3775| שיעוריו] באתר מכון מאיר
*[http://www.kimizion.org/shiur/Aviner.html| אודותיו] באתר ישיבת עטרת ירושלים






{{מיון רגיל:אבינר שלמה}}
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות גבוהות]]
[[קטגוריה:רבני ישובים בישראל]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:כהנים]]
[[קטגוריה:רבנים צרפתים]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]]

גרסה מ־23:15, 16 בינואר 2017

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה
הרב שלמה חיים הכהן אבינר

הרב שלמה חיים הכהן אבינר הוא רב הישוב בית אל וראש ישיבת עטרת ירושלים בעיר העתיקה בירושלים, מהמרכזיים שברבני הציונות הדתית. פרסם למעלה ממאה ספרים בכל תחומי התורה.

תולדות חייו

נולד כשלמה לנגנאואר בשנת 1943 בעיר ליון שבצרפת, תחת שלטון הנאצים. הוריו והוא כתינוק נאלצו, בדומה לשאר היהודים שהתגוררו בצרפת, להתחבא תחת זהות בדויה כדי להינצל משליחתם למחנות ההשמדה. סבו מצד אמו, הרב מאיר לוי פלאם, היה ממקימי ארגון "בני עקיבא" בצרפת לאחר השואה, ומצאצאי המגיד מלוצק, שעל שמו נקרא שלמה אבינר.
בצעירותו היה חבר בתנועת הנוער בני עקיבא בצרפת כחניך וכמדריך, ומאוחר יותר גם כאחד מחברי הנהלת התנועה בצרפת. בגיל 16 נכנס לאוניברסיטה למדעים ולמד מתמטיקה, פיזיקה והנדסת חשמל והוסמך כמהנדס אלקטרוניקה. סיים השתלמות במרכז לחקר גרעיני בצרפת, ולאחר מכן גויס לצבא הצרפתי, בו שירת במקצועו - אלקטרוניקה, בחיל האוויר.
בשנת 1966, ביום שבו סיים את שרותו הצבאי, בהיותו בן 23, עזב את צרפת בהשאירו מאחור את כל משפחתו. יחד עם גרעין בני עקיבא עלה לקיבוץ שדה אליהו שבעמק בית שאן. בכך החליט ליישם את האידאל של חיי העבודה והחקלאות בארץ. מאוחר יותר עלו בעקבותיו כל בני משפחתו, ביניהם אחיו, הרב אלישע אבינר, המכהן כר"מ בישיבת ברכת משה במעלה אדומים ונחשב לאחד מגדולי המחנכים הדתיים- לאומיים.

מאוחר יותר התגייס לצבא ההגנה לישראל ושירת בחיל הרגלים. במלחמת ששת הימים לחם בחזית הדרומית ובמלחמת יום הכיפורים לחם בגבול הצפון. בצה"ל הגיע לדרגת סגן.

למד בישיבת מרכז הרב, שבראשות הרב צבי יהודה הכהן קוק. לאחר כשנה, כאשר חודש היישוב היהודי בחברון, עבר ללמוד בישיבה שם שבראשות הרב אליעזר ולדמן. למרות שלמד בחברון, המשיך להגיע לשיחותיו של הרצי"ה ואף הקליטן, ולימים, על פי בקשת הרצי"ה הדפיסן והציאן לאור תחילה בחברות ואח"כ בספרים בסדרה שיחות הרב צבי יהודה.

בשנות לימודיו בישיבה, כדי להימנע מקבלת מלגה מהישיבה, עבד בהוראת מתמטיקה בישיבת נתיב מאיר ובישיבת ירושלים לצעירים. בראשית לימודיו כתלמיד ישיבה, הוזמן על ידי "המוסד" לעבוד בשורותיו, אך הוא דחה את ההצעה עקב רצונו להמשיך בלימוד בישיבה. למרות זאת, מאוחר יותר נשלח פעמיים לשליחויות קצרות באיראן שלאחר ימי המהפכה האיראנית‏.

בשנת 1971, לאחר שקיבל את הסמכתו לרבנות, מאת הרבנים הראשיים הרב שלמה גורן והרב עובדיה יוסף, על פי המלצה של הרצי"ה, החל לכהן כרב קיבוץ לביא שבגליל התחתון, ולמלא את מקומו של הרב משה לוינגר שמילא תפקיד זה לפניו. הדבר היה לאחר שהרב לוינגר עבר לייסד את היישוב היהודי בחברון ולאחר שמספר קיבוצים דתיים הרחיקו מעליהם את הרבנים, בשל סכסוכים שונים. למרות זאת, הרב אבינר היה אהוד בקיבוץ, דבר שגרם מאוחר יותר לקיבוצים אחרים לשוב ולמנות רב לקיבוץ. בשנים הראשונות בתפקיד עבד במשק חצי יום מתוך הזדהות עם האידאל הקיבוצי.

בשנת 1977 עזב את הקיבוץ ועבר לכהן כרב מושב קשת ברמת הגולן. בשנת 1981, עבר לשמש כרב היישוב בית אל (כ-4 שנים לאחר הקמתו), תפקיד שאותו הוא ממלא עד היום. בשנת 1983, במקביל לרבנות בבית-אל, הקים את ישיבת עטרת כהנים (בשנת תשס"ה שונה שמה ל"עטרת ירושלים") בירושלים ועמד בראשה. הישיבה נמצאת ברובע המוסלמי של העיר העתיקה ונוסדה בתוך המבנה החרב של ישיבת "תורת חיים".

בשנת 1981, לקראת הנסיגה מסיני ופינוי ימית, נמנה עם האישים הבולטים בהובלת התנועה לעצירת הנסיגה מסיני שהובילה להקמת מפלגת התחיה. הוא נסע ברחבי הארץ והרצה בפני תלמידי ישיבות תיכוניות ואולפנות, ושכנע רבים מהם לעבור ולהיות בסיני בעת הפינוי. הוא עצמו התיישב בעצמונה. עמדתו הייתה שיש להמשיך ולשתול עגבניות עד הרגע האחרון, כי "לא תהיה נסיגה, אלא אם ה' רוצה אותה".

דעותיו והשקפותיו

דרכו בפסיקת הלכה

מתיר לא להפריש מעשר כספים וסומך על הפוסקים הסוברים שזו הנהגה טובה. (עיין אתר ספריית חוה).

לגבי קוסם כתב: כיון שאין הוכחותיו של הגרח"ד הלוי מוכרחות קשה מאוד להקל באיסור תורה נגד רב רובם של הפוסקים, מכל מקום מי שרוצה להקל אין למחות נגדו בתוקף שהרי יש לו על מי לסמוך.

לגבי תותים הוא כתב שאין צורך לטחון או לבשל ופירט איך כן לעשות.(שו"ת sms בעלון עולם קטן פרשת שמיני) הוא כתב שם שדבריו הם על פי הוראות הרבנות הראשית. באופן כללי הוא כותב שאפשר לסמוך על הרבנות ואף יש בכך חשיבות שמחמירים בכבודה של הרבנות הראשית(שו"ת שאילת שלמה).

שו"ת sms

בשנים האחרונות יש אפשרות של שליחת sms לרבנים על מנת לקבל מהם תשובות הלכתיות קצרות ואף תשובות על שאלות אמוניות. מתחילת הפרויקט ועד עכשיו הרב אבינר הוא בין הרבנים המובילים בעניית תשובות בsms.ההערכה היא כי הרב עונה כ-300 תשובות ביום!

ספריו

ערך מורחב - ספרי הרב שלמה אבינר


קישורים חיצוניים